רבי מנחם מנדל טאוב
לידה | תרפ"ד | ||
---|---|---|---|
פטירה | כ"ג בניסן תשע"ט (בגיל 95 בערך) | ||
מקום קבורה | הר המנוחות - ירושלים, ישראל | ||
מקום מגורים | ירושלים | ||
תחומי עיסוק | מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה | ||
|
רבי מנחם מנדל טאוב (במקור: טויב) (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 – 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה.
קורותיו
נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, לרבי יהודה יחיאל דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב ולברכה פריידא. נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג.
לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב־1944, נשלח עם כל אחיו ואחיותיו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא הגיע לאושוויץ שלושה ימים לפני חג השבועות. בזמן שהותו במחנה ההשמדה ערך בו ד"ר יוזף מנגלה ניסויים שכללו עינויים קשים, ומאז לא היה מסוגל להביא ילדים לעולם[דרוש מקור]. כחלק מן הניסויים עבר טיפול כימי אשר מנע מזקנו לצמוח[דרוש מקור]. בהמשך הועבר מאושוויץ למחנה הריכוז ברסלאו ומאוחר יותר לברגן בלזן.
לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב),[1] עלה ארצה[2] וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים.[3] בהמשך עבר להתגורר בקריית איתרי בירושלים עד לשנת 1976. בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחריו עבר לרחוב השומר. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.
האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה במפנה המאה ה-21. במהלך השנים סיפר כי כבר עמד ליד המשרפות, ובצעקת 'שמע ישראל' הבטיח לה' שאם הוא ינצל - יקדיש את חייו להפצת אמירת שמע ישראל בקרב אנשים חיים, ולאחר שאכן ניצל, עמד בהבטחתו ותיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו, ביד ושם לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן. הוא חזר לבקר שלוש פעמים באתרי מחנות ההשמדה.
האדמו"ר היה גם מלחין, בין היתר הלחין ניגון למילים 'שמע ישראל' לשם הפצתם כפי שקיבל על עצמו. הוא נהג לשיר את ניגוניו בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהם היה מוזמן. השיר המזוהה איתו ביותר הוא השיר ההונגרי סול או קוקוש מר, שעל פי האגדה החסידית נרכש על ידו סבו מאיכר הונגרי.
מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" הפועלת במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.
בשנים האחרונות החזיק ומימן כולל ערב כלל חסידי ללימוד כל הלכות נדה במשך שנה לאברכים צעירים, בכולל למדו כ-100 אברכים כל שנה.
באייר ה'תשע"ב, לאחר פטירת אשתו, התחתן בשנית בגיל 89 עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט), ולאחר מספר שנים התגרש ממנה.
בניסן תשע"ו (אפריל 2019), מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.[4] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פרסמו הודעות אבל על מותו.[5] לא השאיר אחריו צאצאים. בהלוויתו הוכתר נכדו החורג שהיה נאמן ביתו הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של בתו החורגת מלכה, לממשיך דרכו.[6] נטמן בהר המנוחות.
משפחתו
- בתו החורגת, בתיה מניה (נפטרה ה'תשע"ו[7]), נישאה לרבי מרדכי מאיר מיכלוביץ (נפטר י"ח בסיון תשע"ו), האדמו"ר מזלאטשוב בבני ברק[8], בן רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ מזלאטשוב-נתניה.
- בתו החורגת מלכה נישאה בזיוו"ש לרב רפאל רוזנברג (גר בבית שמש). היא חמותם של הרב ישראל מרדכי הורוביץ האדמו"ר הנוכחי מקאליב, ושל רבי שמעון מנדלוביץ, דומ"ץ קאליב.
- גיסו הוא רבי יהוסף חיים שיינפלד רבה של קריית הרצוג.
- אחיינו הוא הרב ישעיה יעקב פורטוגל האדמו"ר מסקולען.
- אחיינו הוא הרב יעקב יחזקיה גרינוולד (ניו יורק) האדמו"ר מפאפא.
ספריו
- קול מנחם
- פניני קול מנחם על הש"ס, על התורה באתר אוצר החכמה
- שו"ת קול מנחם, אורח חיים: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו'. אבן העזר: חלק א', חלק ב'. חושן משפט: חלק א', חלק ב', חלק ג'. יורה דעה: חלק א', חלק ב', באתר אוצר החכמה.
- שמחה לנפש, 2 כרכים
- תהילים קול מנחם
- חמישה חומשי תורה קול מנחם, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת
- ח. טוברואי, הבשורה המתנגנת מכינורו של הרבי מקאליב שליט"א, דגלנו, ניסן תשל"ו, עמ' ד
קישורים חיצוניים
- ריאיון עם האדמו"ר מקאליב - כתבתו של איציק הלפרין | כאן 11 לשעבר רשות השידור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:44)
- שלמה צזנה, 'יד ושם' חרדי, באתר nrg, ב-20/04/01
- מוטי לוי, האדמו"ר מקאליב: מה התכל'ס בעמידה בצפירה כשלעצמה?, באתר וואלה!, 2 במאי 2011
- אלי מנדלבאום, האדמו"ר מקאליב: "ביקשתי מאלוקים: תן לי להגיד שמע ישראל", באתר ynet, 28 באפריל 2014
- אלי ביתאן, האדמו"ר מאושוויץ, בעיתון מקור ראשון, 5 במאי 2019
- דביר עמר, אדמו"ר של שישה מיליונים, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2019
- האדמו"ר מקאליב שר שמע ישראל לזכר קדושי השואה שישה מיליון יהודים
- סיפורו של אל"ם (במילה) יוסי מורג (מרקוביץ') ז"ל על ביקורו הייחודי של האדמו"ר מקאליב בבסיס הטירונים של חיל השריון 1982.
- מאמר כוס ישועות בתוך פניני קול מנחם, על חמשה חומשי תורה ומועדים, באתר אוצר החכמה הגולל בקצרה סיפורים ועובדות משך תקופה של חמשים שנה תוך שילוב ראשי פרקים מאבותיו של האדמו"ר
- מסע הלוויתו באתר יוטיוב
- האדמו"ר מקאליב מנגן את סול או קוקוש מר באתר יוטיוב
- שמע ישראל הרבי מקאליב והרב מורגנשטרן באתר יוטיוב
- הרב דניאל סטבסקי מדבר על האדמו"ר מקליב וניגוניו באתר יוטיוב
- יום ההצלה של האדמו"ר מקאליב באתר יוטיוב
- ידידיה מאיר מקריא סיפורים על הרבי מקאליב זצ"ל באתר רדיו קול חי
הערות שוליים
- ^ לחסידים - קריה חדשה, מעריב, 4 במרץ 1963, עמ' 14; חיים פיקרש, הרבי מקאליב בונה קריה, הצופה, 21 ביוני 1963; קריית קאליב בראשון לציון, שם, 6 בספטמבר 1964, עמ' 46
- ^ הרבי מקאליב משתקע בארץ, הצופה, 20 ביוני 1963, עמ' 4
- ^ האדמו"ר מקאליב השתקע בקריה שבראשון לציון, הצופה, 11 בספטמבר 1966, עמ' 4
- ^ קובי נחשוני ורותם אליזרע, ערב יום הזיכרון: "אדמו"ר השואה" נפטר בגיל 96, באתר ynet, 28 באפריל 2019
- ^ רה"מ והנשיא הביעו צער על פטירת זקן האדמו"רים, באתר לדעת, 28 באפריל 2019
- ^ כצוואת האדמו"ר, הנכד הוכתר לממשיך, באתר jdn
- ^ ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הרבנית בתיה מיכלוביץ ע"ה אשת הרבי מזלאטשוב, באתר כיכר השבת, 7 בינואר 2016
- ^ חתונת האדמו"רים, מעריב, 5 בספטמבר 1984, עמ' 18
32696080מנחם מנדל טאוב