סול או קוקוש מר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סול או קוקוש מר (התרנגול קרא, בהונגרית: Szól a kakas már) הוא שיר חסידי בהונגרית.

האגדה החסידית מספרת על רבי יצחק אייזיק טויב, האדמו"ר הראשון והמייסד של חסידות קאליב, ששמע את הניגון מאיכר הונגרי ו'רכש' את הניגון ממנו. היה זה ניגון אחד מתוך מספר ניגוני רועים הונגרים שהאדמו"ר "גייר" והפכם לשירי קודש[1]

הדעה המקובלת הייתה שהניגון הוא במקורו שיר איכרים. מוזיקולוגים הונגריים מצאו שמקורו במורדים הקורוצים במאה ה-18 ומשם נתגלגל לעולם האיכרים[2]. המילים מספרות על תרנגול מיוחד וססגוני המטייל ביער, אך רוצה לשוב לביתו. בגרסה החסידית, העוף הוא משל על עם ישראל הנמצא בגלות, וישוב לארצו רק בביאת המשיח ובבנין בית המקדש. השיר כתוב בהונגרית עם שיבוץ משפט בעברית מן המקורות.

השיר מנוגן בעיקר על ידי החסידויות ההונגריות, אך ידוע מאוד בקרב יהדות הונגריה כולה.

בשנת 2006, במסגרת פרויקט 'סינמה ירושלים', צילם הקולנוען החרדי יהודה גרובייס סרט קצר על הניגון וסיפורו החסידי[3]. הסרט זכה במקום הראשון בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר ובפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

מילות השיר

תרגום לעברית[4] המקור בהונגרית תעתיק פונטי
התרנגול קרא
השמש עלתה
ביער ירוק, בשדה פתוח
מטיילת ציפור אחת.


אך איזו ציפור היא זו?
אך איזו ציפור היא זו?
רגליה צהובות, כנפיה ירוקות.
לביתה היא מחכה לשוב.


חכי, ציפור, חכי
המשיכי להמתין
כאשר ה' יצווה על כך
אז תשובי הביתה


מתי זה יקרה?
מתי זה יקרה?
יבנה המקדש, עיר ציון תמלא
אז זה יקרה!


מדוע זה לא קרה?[5]
מדוע זה לא קרה?
ומפני חטאינו גלינו מארצנו
בגלל זה הדבר מתמהמה.
Szól a kakas már,
majd megvirrad már.
Zöld erdőben, sík mezőben
sétál egy madár.
De micsoda madár?
De micsoda madár?
Sárga lába, gyöngy a szárnya,
engem oda vár.
Várj madár, várj!
Te csak mindig várj!
Ha az Isten néked rendel,
a tiéd leszek már.
De mikor lesz az már?
De mikor lesz az már?
Jibone háMikdos, ir Cijajn tömálé,
akkor lesz az már!
De miért nincs az már?
De miért nincs az már?
Mipné chátoénu golinu méárcénu,
azért nincs az már.
סֹאל אֹ קוֹקוֹש מַאר,
מוֹיד מֶגְוִירוֹד מַאר.
זֶלְד אֶרְדְבֶּן שִיק מֶזֶבֶּן
שֵיטַאל אֶגְ' מֹאדַאר.
דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר?
דֶה מִיצֹ'אדֹא מֹאדַאר?
שַארְגוֹ לַאבּוֹ גֶ'נְגְ' אוֹ סַרְנְיוֹ,
אֶנְגֶם אֹדֹא וַאר.
וַארְיְ, מֹאדֹאר, וַארְיְ!
טֶה צ'וֹק מִינְדִיג וַארְיְ!
הוֹ אוֹז אִישְטֶן נֵקֶד רֶנְדֶל,
אֹ טִיאֵד לֶסֶק מַאר.
דֶה מִיקוֹר לֶס אוֹז מַאר?
דֶה מִיקוֹר לֶס אוֹז מַאר?
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא,
אוֹקוֹר לֶס אוֹז מַאר!
דֶה מִיֵירְטְ נִינְצְ' אוֹז מַאר?
דֶה מִיֵירְטְ נִינְצְ' אוֹז מַאר?
מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ,
אֹזְאֵרְטְ נִינְצְ' אוֹז מַאר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרטים נוספים על שירי הרועים של האדמו"ר הראשון מקאליב כאן. שיר רועים נוסף "גלות גלות" (במקור ביידיש) עובד מחדש על ידי דן אלמגור למופע "איש חסיד היה". כאן בביצוע חנה רוט.
  2. ^ ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975 עמ' 200
  3. ^ הקליפ באתר YouTube
  4. ^ תרגום נוסף מובא בספרו של אליעזר שטיינמן "באר החסידות" בחלק על אדמור"י גליציה והונגריה
  5. ^ בית זה אינו חלק מהשיר המקורי ששר ר' יצחק אייזק טויב אלא הוספה מאוחרת יותר (ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975, עמ' 201), ולא מושר בכל הגרסאות.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0