מכילתא דרשב"י
מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי עקיבא.
זמן חיבור המדרש
החוקרים סבורים כי זמן חיבור המדרש מאוחר יותר למכילתא דרבי ישמעאל, יעקב נחום אפשטיין וכן בנימין דה פריס ורבים אחרים מוכיחים[דרושים מקורות] כי עורך המדרש מצטט מן המשנה התוספתא וכן מן הספרי והספרא, תיארוך העריכה לדעתם הוא בסוף המאה השלישית, בסוף תקופת התנאים ותחילת ימי האמוראים ואף קצת לאחר מכן. המדרש נתחבר בארץ ישראל.
מבנה המדרש ותוכנו
המדרש כפי שהוא לפנינו מקוטע מפני שהועתק מכתבי יד שונים ולא ניתן לעמוד על צורתו המקורית. בידינו נשתמרו המדרשים על הפרשיות:
- התגלות ה' למשה בסנה. שמות ג' ב' - ח'.
- וידבר אלוקים אל משה. שמות ו' ב'.
- מהחודש הזה לכם (שמות יב' א') ועד סוף פרשת משפטים. (שמות כד' י').
- המצוות בפרשת כי תשא.
- מצוות שבת (שמות לב' ב')
במדרש ישנם דרשות בענייני הלכה וכן בענייני אגדה, מדרשי אגדה נרחבים קיימים בפרשת התגלות ה' בסנה וכן בפרשת מלחמת עמלק.
תולדות המדרש
בשונה ממקבילו, מכילתא דרבי ישמעאל, המדרש לא שרד בשלמותו, אולם הגאונים והראשונים מצטטים מן המדרש, הרמב"ן בפירושו לתורה בחומש שמות מצטט כמה פעמים[1] מדברי המדרש וקורא לו בשם 'מכילתא דרשב"י', אף הרמב"ם בספר המצוות[2] מצטט קטע מן המכילתא ולפנינו הוא במכילתא דרשב"י. רד"צ הופמן בהקדמתו למכילתא דרשב"י ליקט ואסף מקורות רבים מדברי הגאונים והראשונים שהביאו לדברי המדרש. יעקב נחום אפשטיין משער כי מדרש זה היה קרוי בתקופת האמוראים בשם 'ספרי דבי רב'.
תחילה לא היה ידוע כלל האם קיים מדרש נוסף זולת מכילתא דרבי ישמעאל, השערות שונות נאמרו על ידי החוקרים, הראשון שהוכיח כי קיים מדרש נוסף בשם מכילתא דרשב"י היה מאיר איש שלום[3]. בשנת 1905 (התרס"ה) הודפס המדרש מחדש, על פי שיחזור מחדש בידי הרב דוד צבי הופמן, השיחזור נעשה בעיקר על פי ממובאות מה"מדרש הגדול", וכן על פי כתבי יד בודדים מהגניזה הקהירית.
בשנת 1955 (תשט"ו) יצא המדרש לאור מחדש על ידי יעקב נחום אפשטיין ותלמידו עזרא ציון מלמד, על פי כתבי יד חדשים שנתגלו בינתיים, הם הוציאו חלקים מהמבואות מ"המדרש הגדול" שהכניס הרב הופמן, והוציאו את מהדורתם על פי כתבי יד, וכן על פי כתב יד של ה"המדרש הגדול' עם מה שלדעתם מקורו מהמדרש, בהמשך מצא פרופסור מנחם כהנא קטעים נוספים.
לוי גינצבורג סבר שהמדרש נקרא כך משום שהוא יצא מבית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי. חוקרים אחרים סוברים שחלקים בספר אינם מתאימים לבית מדרש זה, ומקור השם, כמו בכמה מדרשים אחרים, נובע מכך שרשב"י הוא החכם הראשון המוזכר במדרש. בין כך ובין כך הדעה הרווחת במחקר היא כי קיימות שתי אסכולות בתנאים, רבי ישמעאל ורבי עקיבא, והנחתם היא כי המדרש שייך לבית מדרשו של רבי עקיבא אשר רבי שמעון בר יוחאי היה תלמידו המובהק.
בשנת 2017 יצא הספר לאור במהדורה חדשה על ידי מכון זכרון אהרן, על פי מהדורת אפשטיין בתוספת הקטעים של כהנא, בנוסף לפירוש, ציונים והערות.
לקריאה נוספת
- ענת רייזל, "מכילתא דרשב"י", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 50; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
מפרשים
- מנחם כהנא, המכילתות לפרשת עמלק, ירושלים, תשנ"ט
- מירון ביאליק לרנר, פירושים וחידושים במכילתא דרשב"י לפרשת יתרו בתוך: "יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד", יד בן-צבי, תשנ"ג, עמ' 372-388
קישורים חיצוניים
- מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, טקסט דיגיטלי באתר ספריא, על פי מהדורת רד"צ הופמן.
- מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, מהדורת רד"צ הופמן, באתר היברובוקס
- מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, מהדורת י"נ אפשטיין - ע"צ מלמד, באתר היברובוקס
- מכילתא דרשב"י על פי כתבי היד בלבד, באתר מאגרים.
- מכילתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ענת רייזל, מכילתא דרשב"י, באתר "מחלקי המים".
- מכילתא דרשב"י, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ליאורה בר-לבב, מכילתא דרשב"י פרשת נזיקין: נוסח מונחים, מקורות ועריכה, הוצאת מאגנס, תשע"ד.
- הרב מנחם מנדל כשר, הרמב"ם ומכילתא דרשב"י באתר HebrewBooks
הערות שוליים
.png){kind=small}
