מכון ליאו בק ירושלים
 | |
| שער הכניסה למכון | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 31 במאי 1955 – הווה (68 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| יו"ר | גלילי שחר |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת קטמון, ירושלים |
מכון ליאו בק ירושלים הוא מכון מחקר אקדמי בינלאומי על שם הרב ד"ר ליאו בק מראשי הקהילות הליברליות בגרמניה, שמטרתו לטפח את חקר יהדות גרמניה ומרכז אירופה בעידן המודרני. למכון שנוסד בירושלים ב-1955 כמה מרכזים: בירושלים, ניו יורק ובלונדון. המכון הירושלמי ממוקם בשכונת קטמון בירושלים ברחוב בוסתנאי 33, ובראשו עומד (מאז 2020) פרופ' גלילי שחר.
מכון ליאו בק ירושלים מקדם ומעודד את חקר ההיסטוריה והתרבות של היהודים בגרמניה ובמרכז אירופה במגוון תחומי דעת. פרסומי המכון ופעילויותיו עוסקים הן ביצירה התרבותית והאמנותית של אישים יהודים בולטים שפעלו במרחב זה והן בהתפתחותה ההיסטורית של החברה היהודית בכללה – בשאלות הנוגעות לחיים הקהילתיים והדתיים היהודיים, לתהליכים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, כלכליים, לסוגיות מגדריות וליחסי היהודים עם סביבתם הלא יהודית במרחב זה ועם קהילות יהודיות אחרות בעולם.
תולדות המכון
מכון ליאו בק נוסד בירושלים במאי 1955 על יד כמה אינטלקטואלים שנמנו עם הפעילים הציונים המרכזיים בגרמניה. בין מייסדי המכון היו עקיבא ארנסט סימון, זיגפריד מוזס, מרטין בובר, גרשם שלום ושמואל הוגו ברגמן. מייסדי המכון שאפו להעלות את ערכה של מורשת יהודי גרמניה, תוך ניסיון להשתלב בסביבתם החדשה בחברה הישראלית.
המכון בתחילת דרכו הורכב בעיקר מפעילי ציבור מרכזיים בממסד הציוני הגרמני וקצתם אנשי רוח ואקדמיה, והיה לארגון תרבותי של מהגרים אשר חתרו להנציח את מורשתן ההיסטורית של קהילות מוצאם. המכון הירושלמי שאף להשתלב בסביבתו החדשה, תוך שמירה על המורשת הייחודית של יהדות גרמניה ותרומתה להליך התגבשותה של החברה הישראלית. אתגר זה עורר חילוקי דעות בנוגע לאופן פעילותו המחקרית ודרכו הציבורית של המכון; אחת הסוגיות שבהן לא הייתה הסכמה בין מייסדי המכון לבין ההיסטוריונים המרכזיים באקדמיה הישראלית, הייתה האם יש לתאר או לבנות סיפור לאומי אחד לכלל ההיסטוריה היהודית, דהיינו לתאר את היהדות כמכלול כפי שראו זאת ההיסטוריונים הממסדיים המרכזיים. או, לעומתם, להציג את ההיסטוריה של יהדות גרמניה כתופעה היסטורית ייחודית.
בחלוף השנים המכון החל לפעול באופנים שונים שקרבו אותו אל ההיסטוריוגרפיה והחברה הישראלית, ביניהם ניתן לראות למשל את תרגום יצירותיהם הקלסיות של ההוגים: הרמן כהן, ליאו שטראוס, ליאו בק ופרנץ רוזנצוויג לעברית, שיתוף פעולה הולך גדל עם חוקרים ישראליים ופרסום בשפה העברית. תהליכים אלו ואחרים תרמו להבשלתם של חילופי דורות ושינוי אופי המכון, מארגון מהגרים למכון מחקר המקיים קשרים עם הממסד האקדמי הישראלי.[1]
הנהגה
ראשי המכון מיום ייסודו:
- 1956–1979: הנס טרמר
- 1981–1992: יעקב כ"ץ
- 1993–1994: יוסף ולק
- 1995–1997: אברהם ברקאי
- 1997–2003: רוברט ליברלס
- 2003–2007: צבי בכרך
- 2008–2019: שמואל פיינר
- 2020–הווה: גלילי שחר
פעילות המכון
המכון פועל על כמה מישורים: הוצאה לאור של פרסומים פרי עטם של חוקרים מובילים וחוקרים צעירים במסגרת הסדרות של המכון; השתתפות בהוצאה לאור של ספרים הנוגעים לשדות המחקר של המכון; עידוד המחקר באמצעות סמינרים מחקריים מגוונים כגון – סדנת מחקר בינלאומית עבור חוקרים בכירים, סמינר עבור פוסט-דוקטורנטים ישראלים ואירופים, ימי עיון וקבוצות לימוד מגוונות אחרות והענקת מלגות לחוקרים מצטיינים בתחילת דרכם מדי שנה.
אירועים
לאורך השנה מקיים המכון אירועי תרבות מסוגים שונים לקהל האקדמי ולקהל הרחב – כנסים, הרצאות, ערבי דיון, "קברטים ספרותיים" והקרנת סרטים המלווים בהרצאות ובמפגשים עם יוצרים וחוקרים. כך הפך המכון למוסד תרבות ולמקום מפגש לסטודנטים, חוקרים ולקהל שוחר התרבות.
פרסומים
מכון ליאו בק ירושלים יוזם ותומך בהוצאה לאור של מחקרים בתחום ההיסטוריה והתרבות של היהודים מתחום התרבות הגרמני וכן בפרסום של כתבי מקור בתרגום עברי.
- המכון מוציא לאור בשיתוף עם מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל את הסדרה גשרים – מחקרים בתולדות יהודי מרכז אירופה הכוללת חיבורים מונוגרפיים פרי עטם של חוקרים צעירים וותיקים.
- כתב העת חידושים בחקר תולדות יהודי גרמניה ומרכז אירופה, היוצא לאור בעברית, כולל מאמרים במגוון נושאים ותחומי דעת. פרסום זה נועד לאפשר לחוקרים ישראלים צעירים בימה נוחה להוצאה לאור של עבודותיהם והוא פתוח גם בפני חוקרים בכירים. המאמרים זמינים לקריאה באתר כתב העת חידושים.
- המכון מוציא לאור, בשיתוף עם ההוצאה לאור הגרמנית Suhrkamp את ה"אלמנך היהודי" (Jüdischer Almanach des Leo Baeck Instituts) בשפה הגרמנית. פרסום זה, המוקדש מדי שנה לנושא מרכזי, כולל מגוון מאמרים בנושא הנבחר ומיועד לקהל הרחב בארצות דוברות הגרמנית וברחבי העולם. גיזלה-מיכאלה דאקס משמשת עורכת ראשית של האלמנך משנת 2001.
כתבי מקור שיצאו לאור בהשתתפות המכון
- כוכב הגאולה, פרנץ רוזנצווייג
- נהריים: מבחר כתבים, פרנץ רוזנצווייג
- דת התבונה ממקורות היהדות, הרמן כהן
- מנהיגות והגות, ליאו בק
- הליברליזם ומשבר המודרנה, ליאו שטראוס
- ירושלים ואתונה, ליאו שטראוס
- יומנים 1933–1945, ויקטור קלמפרר
מכון ליאו בק בעולם
ערך מורחב – מכון ליאו בק
היזמה להקמת מכון לתולדות יהדות גרמניה על שם ליאו בק יצאה מירושלים בכנס הייסוד במאי 1955, אשר בעקבותיו נוסדו המכון הירושלמי והמכונים בניו יורק ובלונדון. המכון בירושלים מקיים קשרים עם המכונים האחרים בניו יורק ובלונדון, הבאים לידי ביטוי באמצעות עריכת כנסים משותפים, הוצאה לאור, מחקר ופרסום. בנוסף ב-1989 נוסדה בברלין קבוצת מחקר לחקר ההיסטוריה של יהדות גרמניה בשם: Wissenschaftliche Arbeitsgemeinschaft des Leo-Baeck-Instituts, המשתפת פעולה עם שלושת המכונים: בירושלים, ניו יורק ולונדון.[2]
ספריית המכון
הארכיון וספריית המכון מאגדים אוסף עשיר של ספרים ומסמכים נדירים העוסקים בהיסטוריה ובתרבות של היהודים דוברי הגרמנית. המכון מקים ארכיון של סרטים העוסקים בנושאים הקשורים בהיסטוריה ובתרבות של יהודי גרמניה ומרכז אירופה. הארכיון והספרייה פתוחים לקהל הרחב ומשמשים חוקרים ומתעניינים.
ראו גם
אתר האינטרנט הרשמי של מכון ליאו בק ירושלים בעברית ובאנגלית
- אתר מכון ליאו בק בניו יורק, באנגלית ובגרמנית
- אתר מכון ליאו בק בלונדון, באנגלית
- אתר קבוצת המחקר בברלין, בגרמנית
לקריאה נוספת
- גיא מירון, מקהילת זיכרון למרכז מחקר - תולדות מכון ליאו בק בירושלים, מכון ליאו בק ירושלים, 2005
- Christhard Hoffmann, Preserving the Legacy of German Jewry: A History of the Leo Baeck Institute 1955-2005
קישורים חיצוניים
- יוקם מכון ע"ש ליאו בק, דבר, 6 ביוני 1955
הערות שוליים
- ^ גיא מירון, מקהילת זיכרון למרכז מחקר - תולדות מכון ליאו בק בירושלים, מכון ליאו בק ירושלים, 2005 . Christhard Hoffmann Ed., Preserving the Legacy of German Jewry: A History of the Leo Baeck Institute 1955-2005, 59-134
- ^ 201-236 ,Christhard Hoffmann, Preserving the Legacy of German Jewry: A History of the Leo Baeck Institute 1955-2005
