כוכב הגאולה

כוכב הגאולה של פרנץ רוזנצווייג

כוכב הגאולה הוא חיבורו המשמעותי ביותר של הפילוסוף פרנץ רוזנצווייג.

החיבור מתבסס על שלושה יסודות מרכזיים בהשקפת עולמו הפילוסופית-דתית. האלוקים, האדם והעולם, ועל יחסי גומלין המתהווים בין יסודות אלו. בריאה בין האלוקים אל העולם, התגלות בין האלוקים אל האדם, וגאולה בין האדם אל העולם. בספר הוא דן על היחסים שבין היהדות לדתות אחרות ובמיוחד לנצרות. את כוכב הגאולה כתב רוזנצווייג על גבי גלויות מן החזית המזרחית, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הרקע לכתיבת הכוכב אינו רק פרט ביוגרפי בחייו של רוזנצוויג, אלא מהווה רקע חשוב להבנת רעיונותיו ותפיסותיו.

הרקע לכתיבת הספר

פרנץ רוזנצווייג, כאמור, החל לכתוב את הכוכב תוך כדי שירותו כקצין בצבא גרמניה של מלחמת העולם הראשונה, בחזית המזרחית. בכתביו מתאר פרנץ רוזנצווייג את ההתגלות, את הזיקה אל ה' כאיזו תוצאה של אירוע התעוררות פנימי. כאיזו תוצאה של טלטלה עמוקה, הגורמת לאדם 'להפעיל' את מנגנוני הזיקה שלו עם ה'. פרנץ רוזנצווייג חווה גם התעוררות מסוג זה בחייו שלו, ומשום כך הרקע לכתיבת הכוכב מקבל משנה תוקף. האירוע הראשון, מורכב משיחה לילית על יסודות האמונה, בשנת 1913, עם ידידו אויגן רוזנשטוק, ומחווית יום הכיפורים בבית הכנסת החסידי בברלין. האירוע השני התרחש במהלך שירותו הצבאי במזרח, בו נפגש לראשונה עם יהדות מזרח אירופה, עם המסורת ועם התנועה החסידית. מפגש זה הותיר בו רישומים עמוקים, שכן יהדות מזרח אירופה הייתה שונה מכל מבנה אחר של יהדות אותו הכיר רוזנצוויג ובמפגש זה נחשף רוזנצוויג לקיומו של עם יהודי. לתרבות יהודית שונה כול כך מזו שהייתה מוכרת לו בגרמניה.

תפיסתו של רוזנצווייג

הפילוסופיה של פרנץ רוזנצווייג יכולה להיות מסווגת כאקזיסטנציאליזם דתי. כמו הוגים אקזיסטנציאליזם רבים אחרים, יצא פרנץ רוזנצווייג כנגד האידיאליזם הפילוסופי הגרמני, שבא לידי ביטוי מובהק בפילוסופיה של הגל. הניסיון של האידיאליסטים להכיל את הכול באמצעות הפילוסופיה נראה לרוזנצווייג כניסיון שגוי החוטא למהות האנושית. תחת זאת הוא ראה בחיים מציאות ההולכת ומתהווה. המהויות השונות שקיימות בעולם, מקבלות את ביטויין דווקא במפגש שלהן עם האחר.

ב-'כוכב הגאולה', רוזנצוויג למעשה בונה שיטה שלמה ובכך יחודו. השיטה, או 'המחשָׁב החדש' (Das neue Denken) כפי שמכנה אותה פרנץ רוזנצווייג, מעמידה את היות האדם בעולם כעובדה, יחד עם היות העולם וכמובן את היות ה'. 'המחשב החדש' מתבסס על הנחת זהות מוחלטת בין המחשבה ובין המציאות. הכלים למחשב החדש הם השפה, הניסיון והשכל הישר. רוזנצוויג מאמין כי הוא יכול בשיטתו לתת דין וחשבון תאולוגי מלא על התנהלות העולם, וודאי על האמונה ועל הקשר שבין ה' לאדם.

"האמת היא ששלושת העצמים – אדם, אלוקים, עולם – ראשונים ואחרונים לכל מחשב... הניסיון, ככל שיעמיק חדור, יגלה באדם רק את האנושי, בעולם רק את העולמי ובאלוקים רק את האלוקי"

להגותו של הגל ישנה השפעה עמוקה על 'כוכב הגאולה'. בין השאר בא הדבר לידי ביטוי במתודה הדיאלקטית ובמוטיב השילוש. פרנץ רוזנצווייג בונה את הכוכב בצורה של שלושה יסודות – א-ל, עולם, אדם – ושלוש מסילות: בריאה, התגלות, גאולה. זו כל התורה על רגל אחת, השאר פירושים. אם ניקח את עקרונות האקזיסטנציאליסטים ונלבישם בכסות היסודות, המסילות והמחשב החדש נקבל את הגותו של פרנץ רוזנצווייג, הלכה למעשה.

פרנץ רוזנצווייג לא היה הראשון לשלב את שלושת היסודות הללו יחד. הקדימו אותו בכמה אלפי שנים היוונים. אולם מהלכו של רוזנצוויג הוא באחדות ובקשירה של שלושת היסודות הללו גם יחד, תחת אמונה מונותיאיסטית. רוזנצוויג מצליח לאחד את כל שלושת היסודות תחת האחד. תחת יסוד אלוקי אחד המאחד את כל חלקי המשוואה.

המשולש השני, משולש המסילות (בריאה, התגלות וגאולה), הוא אולי המיוחד בהגותו של פרנץ רוזנצווייג. הוא זה הקושר את שלושת היסודות לעולמו האמוני והמונותיאיסטי. אצל היוונים, כאמור, היו קיימים היסודות, אך כל אחד מהם היה קיים כשלעצמו. ללא קשר בין האחד לשני. האלילים חיים להם באולימפוס, מבודדים ונבדלים מחייהם של בני האדם. לעיתים הם יורדים, אך בסך הכל הם חיים במישור נפרד ממישור חייהם של בני האדם, הקשר והזיקה בין השניים כמעט ושאינו קיים. ניתן לומר כי אצל פוליתיאיסטים המשולש המורכב מן המסילות כלוא בתוך המשולש של היסודות, אין קשר בין כל היסודות. בחזקת עזב אלוקים את הארץ, לפי ראייתו של רוזנצוויג. קאנט, לעומת זאת, רואה בחוסר הקשר את העולם האובייקטיבי, ורוזנצוייג רואה בזה את העולם האלילי.

הכוכב מציג את עקרונות 'א-ל אמת', 'א-ל חיים'. הא-ל בורא את העולם. הא-ל מתגלה אל האדם, האדם גואל את העולם. המסילות יכולות לנוע לשני הכיוונים, לא באופן סימטרי, אך ישנו גם קשר של גאולה בין העולם לאדם. ההתגלות בנויה גם מנוכחותו של האדם אל מול הא-ל, כך גם יחס הבריאה. הקשר בכוכב הוא קשר מעגלי של אלוקים–עולם–אדם. כאשר בין כל צמד יש סוג מיוחד של אינטראקציה. אלוקים—אדם: התגלות. אלוקים—עולם: בריאה. עולם—אדם: גאולה. בעולם אין דבר יחיד, אלא שלושה. כיצד אנו יודעים שיש א-ל, עולם או אדם? עונה רוזנצוייג, על סמך התבונה, הניסיון והשפה. אין לי כל ידע מוקדם אודות העולם. הכל נרכש דרך הדיאלוג. כל מחשבה היא תקשורת.

פרנץ רוזנצווייג רואה בשפה כלי עיקרי ומרכזי ביותר לגיבוש התודעה. היא זו המשקפת את המציאות, את המחשבות ואת גבולות התודעה. השפה מוצמדת לחשיבה שלנו. כדי להבין את העולם יש להבין את השפה. לפיכך, אם נשתמש בשפה אובייקטיבית, נוכל להגיע להכרה אחידה בדבר העולם, אך דבר זה כמובן שאינו אפשרי ומשום כך התודעות הן שונות, אך לא רק. האדם הוא יסוד בעולם ובהתאם לקיומו ולפועלו, בהתאם למימושו את יחסי הזיקה השונים נקבעת תודעתו. הדבר תלוי בדיאלוג ההתגלותי עם הא-ל, ביחסי הזיקה של האדם, בקיומו האותנטי.

לקריאה נוספת

• אפרים מאיר, כוכב מיעקב – חייו ויצירתו של פראנץ רוזנצווייג, הוצאת מאגנס, 1994.
• פרנץ רוזנצוייג, חייו ומעשיו, תרגמה ש’ חן-זהבי, דביר, תל אביב, 1959.
• יהוידע עמיר, דעת מאמינה – עיונים במשנתו של פרנץ רוזנצווייג, הוצאת עם עובד, 2004.
• יוסף טרנר, אמונה והומניזם – עיונים בפילוסופיה הדתית של פרנץ רוזנצווייג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
• אריק סנטנר, (תרגום: מרים מאיר, עריכה מדעית: פרופ' אפרים מאיר), על הפסיכו-תאולוגיה של חיי היום-יום – הרהורים על פרויד ורוזנצווייג, הוצאת רסלינג 2005.
• Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters, 2006 מאת אפרים מאיר.
• זאב לוי, מבשר אקזיסטנציאליזם יהודי, משנתו של פרנץ רוזנצווייג, הוצאת הקיבוץ הארצי, תש"ל.
• אהוד נאמן, אומר ואש, הוצאת מכללת הרצוג, תשע"ו

קישורים חיצוניים

• עמותת רוזנצווייג הבינלאומית
• טקסט מלא של "כוכב הגאולה" (בגרמנית)
• בנימין פולק, מאה שנה ל"כוכב הגאולה", באתר הארץ, 11 בפברואר 2019

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24916646כוכב הגאולה