צבי בכרך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי בכרך
לידה הנאו, רפובליקת ויימאר
פטירה 28 ביולי 2014
ישראלישראל ישראל

צבי (וַלטר) בכרך (7 בספטמבר 192828 ביולי 2014) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן, מבכירי חוקרי השואה והאנטישמיות.

הוא פרסם מחקרים וספרים בתולדות הנאציזם והאידאולוגיה הנאצית והפשיסטית, האינטלקטואלים היהודים והגרמנים בתקופת ויימאר, האנטישמיות ותולדות יהדות גרמניה.

שימש כחוקר בכיר ביד ושם וכנשיא מכון ליאו בק.

ביוגרפיה

נולד למשפחה יהודית בהנאו שבגרמניה בשנת 1928. אביו שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ועסק בבנקאות ובמסחר. בגיל צעיר עברה המשפחה להמבורג וצבי התחנך אצל ידיד המשפחה, הרב יוסף צבי קרליבך.

כעבור עשר שנים, בשנת 1938, נמלט עם משפחתו להולנד. בינואר 1942 נתפסה המשפחה על ידי הנאצים, וצבי נשלח למחנה המעבר וסטרבורק, לאחר מכן לגטו טרזיינשטט ולמחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הוא שרד את צעדות המוות ושוחרר על ידי הצבא האמריקאי. הוריו לא שרדו ורק אחיו נשאר בחיים. בשנת 1945 עלה לישראל, כשהוא בן 18 בעוד שאחיו פנה לארצות הברית. צבי היה חבר קיבוץ בארות יצחק שבנגב והשתתף בלחימה על הגנת הקיבוץ מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה היה שותף להקמתו מחדש של הקיבוץ ולימים עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בתל אביב. פרופ' בכרך היה מתלמידיו של מר שושני, ושימש כעוזרו בעת ששושני התגורר בקיבוץ בארות יצחק.

פרופ' בכרך השלים את בחינות הבגרות בגיל מבוגר והחל בלימודיו האקדמיים בזמן ששימש מורה במספר תיכונים בעיר וסחף אחריו מעריצים רבים אשר השתתפו בהרצאותיו. הוא הצטרף לסגל המרצים באוניברסיטת בר-אילן עד ליציאתו לגמלאות כפרופסור אמריטוס. גם אז המשיך ללמד באוניברסיטה קבוצה ממעריציו אשר כינו עצמם "חוג הצבי".

בשנת 2008, עם הגיעו לגבורות, ערכה אוניברסיטת בר-אילן בשיתוף אוניברסיטת פורטו וגורמים נוספים כנס לכבודו בנושא הסובלנות ובהשתתפות מרצים רבים מהארץ ומעולם.

פרופ' בכרך נפטר ב-28 ביולי 2014 והוא בן 85. בשנת 1949 נישא לחנה שושנה (וייס) בכרך, שנפטרה כעשרה חודשים אחריו. לזוג נולדו שלושה ילדים: מנחם בכרך, ששירת כתא"ל בצה"ל, בתפקידי פיקוד בחיל התותחנים[1], פרופ' ערן בכרך, וירולוג, חבר סגל בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב[2] ומלכה אור-חן, ששימשה כסגנית ראש המחלקה לקרימינולוגיה ונציבת האוניברסיטה למניעת הטרדה באוניברסיטת בר-אילן.

כתביו וספריו

  • אנטישמיות מודרנית, הוצאת משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת, 1979.
  • אידאולוגיות במאה ה-20, הוצאת משרד הביטחון, האוניברסיטה המשודרת, 1980.
  • גזענות בשירות הפוליטיקה - מן הומניזם אל הנאציזם, הוצאת האוניברסיטה העברית, 1985.
  • מן הצלב אל צלב הקרס, הוצאת ספריית פועלים, 1991.
  • תפיסת האדם באידאולוגיה הנאצית, הוצאת משרד הביטחון, האוניברסיטה המשודרת, 1995.
  • חקרי צבי: מבחר מאמריו של צבי בכרך על אנטישמיות, גרמניה ויהודיה, גזענות ונאציזם והשואה והשלכותיה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1996.
  • האתגר, הוצאת מאגנס, 2000.
  • אלה דברי האחרונים: מכתבים אחרונים מן השואה,הוצאת יד ושם, 2002.
  • מן החוויה אל המחקר: חוקר יהודי בוחן את האנטישמיות ואת הנאציזם, הוצאת יד ושם, 2008.

מאמריו

  • "אמנות ואנטישמיות בהשקפת עולמו של ריכרד וגנר " ילקוט מורשת, חוברת כ"ט (מאי 1980), עמ' 161–172.
  • ""האתיקה החדשה" של האס.אס. בהשקפת העולם הנאצית", גשר 126 (חורף תשנ"ג), עמ' 57–69.
  • "היטלריונגד", ישראל גוטמן (עורך), האנציקלופדיה של השואה (ירושלים, יד ושם וספרית הפועלים, 1990), כרך שני, עמ' 367–368.
  • "הימלר היינריך - אידאולוג של רצח עם", סקירה חודשית, ל"ה (1988), עמ' 34–37.
  • "הנשים באידאולוגיה הנאצית", משואה, כרך י"ב (1994).
  • "ריכארד ואגנר - ההומניסט האנטי הומאני", בתוך: ר. ליטוין וח. שלח (עורכים), מי מפחד מריכרד וגנר (ירושלים, 1984), עמ' 219–229.
  • "תעמולה נאצית", ישראל גוטמן (עורך), האנציקלופדיה של השואה (ירושלים, יד ושם, 1990), כרך חמישי, עמ' 1248–1250.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מנה מנחם בכרך טנדו טכנולוגיות ומערכות
  2. ^ פרופ' ערן בכרך, אוניברסיטת תל אביב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33651882צבי בכרך