הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה

הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק, במטרה לחדש את הקשר בין התלמוד להלכה, והבנת הדרך בה ההלכה והשתלשלותה, לשיטותיה השונות, נובעות מתוך התלמוד ומפרשיו. בהרצאת הרב הוא יצא בקריאה ליישומה של השיטה.

השיטה מורכבת משני חלקים:

1. הלכה ברורה - סיכום של פסק ההלכה היוצא מסוגיות הגמרא, כפי שהוא מופיע ברמב"ם ובשולחן ערוך. מודפס בתחתית דף הגמרא. חלק זה נכתב על ידי הראי"ה קוק עצמו.
2. בירור הלכה - מחקר וסיכום של שיטות המפרשים על סוגיות הגמרא שנוגעות לפסק ההלכה, והסבר על השתלשלות ההלכה הנובעת מתוך כך, החל מהגאונים והראשונים ועד לפסק בספרי ההלכה המקובלים. מודפס בנפרד בסוף הגמרא.

לשם פיתוח השיטה, פרסומה ומילוי מטרותיה, הקים בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק, את מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. כיום ממוקם המכון בישיבת מרכז הרב, ופעילים בו אברכי הישיבה. בראשותו עומד רבה של ירושלים לשעבר - הרב אריה שטרן.

רקע

כתיבת "הלכה ברורה ובירור הלכה" היא אחד המפעלים של יצירת ספרות תורנית שאליהם קרא הראי"ה קוק בהרצאת הרב.

לימוד התלמוד בבלי, שמהווה את החלק המרכזי בתורה שבעל פה. נועד במקורו להביא לידי פסיקת הלכה. אולם במהלך הדורות נפרד לימודו מלימוד ההלכה, ונהפך ללימוד עצמאי בשיטות פלפול שונות, שאינן מובילות להסקת מסקנות הלכתיות. כשההלכה נלמדת כמקצוע נפרד. הראי"ה קוק ראה במצב זה קלקול, המזיק הן לגמרא והן להלכה. וכתב במקומות שונים שיש לחזור לשיטת הלימוד המקורית, המוליכה מהתלמוד אל ההלכה. כשהוא נסמך בין השאר על הגאון מווילנא שהרבה להרחיק מפלפולים ולעסוק בלימוד של הסוגיה לשיטותיה מתוך חתירה להגעה לאמת ההלכתית.

הַיְנִיקָה הָרוּחָנִית הַיְסוֹדִית שֶׁלָּנוּ לְתֹכֶן הַדָּת וְחַיֵּי הַקֹּדֶשׁ וְהַחַיִּים הַלְּאֻמִּיִּים בִּכְלָל בְּתוֹכֵנוּ, נוֹדָע לַכֹּל שֶׁהִיא מֻשְׁרֶשֶׁת בְּהִתְגַּלּוּתָהּ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַתַּלְמוּדִים הַשְּׁנַיִם הַבַּבְלִי וְהַיְרוּשַׁלְמִי וְהַתּוֹצָאוֹת שֶׁלָּהֶם עַל פִּי הַפּוֹסְקִים, שֶׁהַמַּסְקָנוֹת הַבְּרוּרוֹת הַיּוֹתֵר מְקֻבָּלוֹת בָּאֻמָּה יְכוֹלִים אָנוּ לְסַמְּנָן בְּהָרַמְבָּ"ם וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.

בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת וְהַזְּמַנִּים הָלְכָה הַשְׁפָּעַת הַפּוֹסְקִים וְנִתְרַחֲקָה אֵצֶל רַבִּים מֵהַמָּקוֹר הַיְסוֹדִי מֵהַתַּלְמוּדִים בְּעַצְמָם בִּמְקוֹרָם, וּמִזֶּה בָּאָה מִגְעֶרֶת וְקַטְנוּת בְּאָרְחוֹת הַלִּמּוּד וְהַהוֹרָאָה. יָצְאוּ מִכְּלָל זֶה רַק גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר הֵם מִתְאַחֲדִים תָּמִיד בְּלִמּוּדָם עִם הַמְּקוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַתַּלְמוּדִים עַל פִּי הֶאָרוֹת הַשִּׁיטוֹת שֶׁל הָרִאשׁוֹנִים, אֲבָל בַּהֲמוֹן הַלּוֹמְדִים וְגַם בְּהַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם נַעֲשָׂה הַתַּלְמוּד וְהַפּוֹסְקִים לִשְׁנֵי דְבָרִים שֶׁרַק מַגָּע קָלוּשׁ יְאַחֲדָם יַחַד. וְזֶה אֵרַע גַּם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְהַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי שֶׁיְּדֵי הַכֹּל מְמַשְׁמְשִׁים בּוֹ, וְעַל דְּבַר הַיְרוּשַׁלְמִי הֲלֹא אֵין מַה לְּדַבֵּר שֶׁמָּעֲטוּ דּוֹרְשָׁיו וְהוֹגָיו. וְכֵן הָלְכוּ הַפְּלָגִים הַלָּלוּ, הַמָּקוֹר וְהַנָּהָר הַמִּתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ, וְהִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה. עַל הַתּוֹצָאוֹת הַקָּשׁוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִזֶּה כְּבָר עָמַד הַגְּרָ"א זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵאוּרָיו עַל אַרְבַּע חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אֲשֶׁר אָמְנָם מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַנִּמְרָץ אֵין הָעוֹלָם הָרָחָב הַלּוֹמֵד מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כָּרָאוּי...

וּלְתַקֵּן אֶת זֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים בַּתְּחִלָּה לְסַדֵּר עַל שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁל הַפּוֹסְקִים, לְשׁוֹן הָרַמְבָּ"ם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מַסְפִּיק בְּהַהֲלָכוֹת שֶׁהֵן בְּרוּרוֹת וְאֵין בָּהֶם חִלּוּקֵי דֵעוֹת וְשִׁיטוֹת, וּבְמָקוֹם שֶׁעַל פִּי הַפּוֹסְקִים הָאֲחֵרִים יֵשׁ בָּהֶן שִׁנּוּי דֵּעוֹת לְצָרֵף אֶת לְשׁוֹן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְמָקוֹם שֶׁעַל פִּי מַסְקָנַת גְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים הַמְפֻרְסָמִים מְפָרְשֵׁי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ נוֹטָה הַהֲלָכָה לִצְדָדִים אֲחֵרִים, לְהַעֲלוֹת בִּקְצָרָה גַּם אֶת הַמַּסְקָנוֹת הַלָּלוּ, וּבְכָל הָאֶפְשָׁרוּת בַּלָּשׁוֹן שֶׁל הַמָּקוֹר שֶׁל הַפּוֹסְקִים לְהַצִּיבָם עַמּוּד עַל עַמּוּד וְדַף עַל דַּף אֵצֶל הַתַּלְמוּדִים... עַד שֶׁמֵּהַקִּבּוּץ בִּכְלָלוֹ יֵצֵא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ "הֲלָכָה בְּרוּרָה" שֶׁל שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִים עֲרוּכִים זֶה לְעֻמַּת זֶה הַגְּמָרָא וְהַפּוֹסְקִים מְעֻבֶּדֶת וּמְסֻדֶּרֶת עַל יְדֵי וַעַד מְסֻדָּר וּמֻסְכָּם בְּיִשְׂרָאֵל...

בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת צְרִיכִים לְהוֹסִיף אֵיזֶה בֵּאוּר, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יָצְאָה הַהֲלָכָה מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּדִים, וְהַהֶעָרוֹת הַלָּלוּ צְרִיכוֹת לְהִכָּתֵב בְּהַחֶלֶק שֶׁל "בֵּרוּר הֲלָכָה". פָּשׁוּט הַדָּבָר שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁבִיל שֶׁל יְצִיאַת הַהֲלָכָה מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּד צָרִיךְ הוּא לְאֵיזֶה בֵּאוּר, יוּכַל הַבֵּאוּר הַזֶּה לִהְיוֹת קָצָר מְאֹד, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁיטוֹת מְחֻלָּקוֹת צָרִיךְ הַמְחַבֵּר הָעוֹסֵק בְּאוֹתָהּ הַיְצִירָה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ לְבָאֵר אֶת הַנִּמּוּק שֶׁל כָּל שִׁיטָה וְשִׁיטָה, אֵיךְ הַהֲלָכָה נוֹבַעַת מִתּוֹךְ הַתַּלְמוּד עַל פִּי שִׁיטַת כָּל אֶחָד מֵהַפּוֹסְקִים הַמְקֻבָּלִים בְּיִשְׂרָאֵל.

— הרצאת הרב

היסטוריה

עבודת הראי"ה עצמו

מתחילה תכנן הראי"ה לכתוב הלכה ברורה ובירור הלכה לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי, וכן למשניות שאין עליהם תלמוד, אך בימי חייו הספיק לכתוב רק הלכה ברורה על התלמוד הבבלי ועל חלק מהמשניות שאין עליהם תלמוד, וכן דפים בודדים של בירור הלכה. פרויקט "הלכה ברורה" כולל 35 מחברות בכתב היד של הראי"ה, והוא הושלם ביום ח' באלול תרצ"ב, לאחר עשר שנות עבודה. לפי עדויות תלמידיו, כתב הרב קוק את ה"הלכה ברורה" פעמים רבות ללא ספרים לפניו, ומאוחר יותר העביר את הכתבים לבדיקת התלמידים שמצאו שדייק לחלוטין בכתיבת לשונם של הרמב"ם והשולחן ערוך מהזיכרון.

הרב קוק הביא את המקורות על פי ציוני העין משפט, מלבד במקומות שחלק עליו או שסבר שהציון המודפס בו הוא טעות סופר. כמו כן הוסיף ציונים להלכות נוספות הקשורות לסוגיה, והביא גם את השגות הראב"ד על הרמב"ם ואת דברי נושאי כלי הרמב"ם העוסקים בבירור מחלוקתם.

כשתבעו ממנו מה שהוא כ"כ מקריב כוחותיו וזמנו להעתקת ההלכות וכוון לשונן בסדור "ההלכה הברורה", שהרי עבודה זו הייתה יכולה להיעשות ע"י אחרים ... אמר שזהו בנין התורה לדורות, ויש לו עכשיו ללמוד בזה מעבודת החלוצים בבניין הארץ, שבאים אנשים משכילים ומלומדים ועוסקים בעבודה שחורה בסיתות וסלילה לשם בנין הארץ, כן אין לו להתעכב מלעסוק בעבודה שחורה זו של העתקת ההלכות וסדור לשונן לשם בניין התורה (הרצי"ה קוק, לשלשה באלול, תשע"ג, סי' קעט עמ' 72).

והפליא לעשות שמלבד המלאכה הכבירה, ספוג בה הרבה חכמה, שכאשר יזכה העולם לגילוי ש"ס מודפס ומסביבו ההלכה ברורה, או אז ייווכחו על נפלאות העבודה ועד כמה היא נחוצה וכמה היא מביאה תועלת בין בידיעה בין בפתיחת שערים שערי אורה של התורה ההלכתית (הרב יעקב משה חרל"פ)

בחיי הראי"ה

עוד בחייו של הראי"ה, קיבץ בעזרת אחיו, הרב דב בער הכהן קוק, צוות של תלמידי חכמים במכון הארי פישל שנוסד בעידודו, לשם מימוש החזון המדובר והוצאה לאור של גמרות על פי דרך זו. קבוצה זו חיברה יחד עם אחיו בירור הלכה למסכת ביצה. ואולם לאחר מכן פסקה הכתיבה ולא יצאו עוד מסכתות מפרי עטם.

הקמת המכון

בשנת ה'תש"ל (1970) הקים הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הראי"ה קוק וראש ישיבת מרכז הרב, את "מכון הלכה ברורה ובירור הלכה" על מנת להשלים את המפעל של אביו, למלאות את מטרותיו ולהפיצו. וקרא לתלמידים להרתם לחידוש מפעל זה. בשלב הראשון נענו לקריאתו הרב אריה שטרן, הרב יוחנן פריד, הרב יהושע רוזן, הרב משה גנץ, הרב נפתלי בר-אילן והרב אריה הורוביץ, שהחלו בהוצאת מסכת סוכה. במשך השנים הצטרפו תלמידי חכמים רבים. בייסוד המכון עמדו לצידם הרב שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר רבינוביץ והרב אברהם שפירא.

בראש המכון העמיד הרצי"ה את הרב יוחנן פריד ואת הרב אריה שטרן (כיום, הרב הראשי לירושלים), וכמנהל המכון שימש ר' אביב רייך. עם התמנותו של הרב פריד לתפקיד מנהל האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך פרש ממשרתו. בהמשך פרש גם אביב רייך, והוחלף על ידי הרב דוד שלם. המכון היה ממוקם בעבר בבית הרב - ביתו של הראי"ה ברחוב הרב קוק בירושלים, עד שעבר למקומו הנוכחי במרתף ישיבת מרכז הרב.

מטרת המכון היא להוציא לאור את התלמוד באופן שיאפשר לימוד אחיד של כל סוגיה בגמרא יחד עם מסקנותיה להלכה, תוך עיון בהשתלשלות ההלכה מתוך הסוגיה ומפרשיה השונים והבנת ההקשר שבין המקורות להלכה הפסוקה.

בשנת תשל"ז זכה המכון בפרס כבוד מטעם פרס הרב קוק לספרות תורנית.

המכון כיום

כיום כולל המכון שלושים לומדים - חוקרים, ומהווה אחד מחמשת מכוני המחקר הגדולים בארץ. הוא מוכר על ידי משרד התרבות כ"מכון מחקר בעל חשיבות לאומית" ומתוקצב בהתאם. העורך הראשי הוא ראש המכון - הרב אריה שטרן.

עד שנת ה'תשפ"א יצאו לאור בידי המכון עשרים ושש מסכתות. בתוך פחות מעשר שנים מתוכננת השלמת התלמוד הבבלי כולו בהוצאת המכון. במקביל הוציא המכון מאגר ממוחשב של הגמרא עם הלכה ברורה ובירור הלכה, הכולל את כל עשרים ושש המסכתות שהודפסו על ידו, ומשלב יכולות חיפוש מתקדמות.

בעת סיומה של כל מסכת והדפסת הכרך שלה, נערכת במכון חגיגת סיום "לכבודה של תורה" בה משתתפים רבנים רבים ואישי ציבור. בין המשתתפים בסיומים אלו ניתן למנות את הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב אליהו בקשי דורון, הרב יצחק יוסף, הרב שלמה משה עמאר ועוד.

המסכתות המבוארות שיצאו לאור

עד היום יצאו לאור הגמרות (המסכתות) הבאות עם ביאור "הלכה ברורה ובירור הלכה":

ברכות שביעית

שבת פסחים ראש השנה יומא סוכה ביצה תענית מגילה מועד קטן חגיגה

יבמות כתובות נדרים סוטה גיטין קידושין

בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עבודה זרה הוריות

חולין א' חולין ב'

עבודת המכון

הלכה ברורה ובירור הלכה

חוקרי המכון מסדרים לדפוס את ה"הלכה ברורה" שנכתבה במלואה על ידי הרב קוק ומודפסת על דף הגמרא. ועוסקים במחקר מקיף על כל סוגיה, לשם כתיבת ה"בירור הלכה" (המופיע בסוף כל כרך) בו מובאת בתמצית השתלשלות ההלכה וסיכומה באופן עקבי ומסודר. החל מהסוגיה בגמרא, עבור בדברי הגאונים והראשונים, ועד דברי האחרונים והפסיקה בספרי ההלכה.

כתיבת ה"בירור הלכה" נעשתה לאחר עיון בסברות, השוואה לסוגיות מקבילות ובדיקת גרסאות שונות. גם בירורים אלו - כמו ה"הלכה ברורה" שכתב הרב קוק, מובאים לרוב על פי ציוני בעל ה"עין משפט". עם זאת, במקרים שדי בציונים אלו ואין תוספת משמעותית אחרת, לא נכתבו בירורים סביב הציונים. כמו כן, לעיתים נכתבו בירורים גם על הלכות שאינן מופיעות בציונים, כאשר מדובר בנושא משמעותי דיו. הלכות המסתעפות ממסקנות הסוגיה ואינן נוגעות באופן ישיר לסוגיה או לשיטות השונות בפירושה - אינן נכללות בעבודת הבירור הלכה.

הערות הרצי"ה

בסופו של כל כרך מודפסות בשנים האחרונות ההערות מכתב ידו של הרצי"ה קוק, שנכתבו על גליונות הש"ס האישי שלו. ההערות מובאות כלשונן ומצורף אליהן ביאור. כן מובאים מראי מקומות שציין אליהם - במלואם.

לקט ביאורי אגדות

בחלק מהמסכתות צורף בסוף הכרך "לקט ביאורי אגדות" שנועד לאפשר לימוד מעמיק ומקיף אף בחלקי האגדה שבמסכת. הלקט כולל מדברי ראשונים ואחרונים, תורת החסידות וקבלה, גימטריאות, הגותה של תנועת המוסר ועוד. וכן מובאים בו דבריהם של הראי"ה, הרצי"ה, והרב יעקב משה חרל"פ.

גם מפעל זה נסמך על קריאתו של הראי"ה בהרצאת הרב (אשר בה קרא לייסד את מפעל הלכה ברורה ובירור הלכה) בה קרא לחבר את העמל באגדה עם זה שבהלכה, באמרו שדווקא מתוך כך יאיר ביותר אף חלק ההלכה:

וּלְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמֵנוּ לִהְיוֹת מַשְׁפִּיעִים בַּסִּפְרוּת שִׁפְעַת קֹדֶשׁ אַדִּירָה וַחֲסִינָה, הַשְׁפָּעָה מְאִירָה אֶת הַמֹּחַ וּמְחַמֶּמֶת אֶת הַלֵּב, לָזֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מִתְיַחֲדִים בְּהַכָּרָה פְּנִימִית, לָשׂוּם לֵב אֶל הַמִּקְצֹעַ הַגָּדוֹל שֶׁבַּתּוֹרָה, זֶה הַמִּקְצֹעַ שֶׁל הִלְכוֹת דֵּעוֹת וְחוֹבַת הַמַּחְשָׁבָה וְהָרַעְיוֹן, חוֹבַת הַלְּבָבוֹת, אוֹ בִּכְלָל לְהַמִּקְצֹעַ שֶׁל הָאַגָּדָה בְּכָל רָחְבּוֹ גָּדְלוֹ עָמְקוֹ וְהֶקֵּפוֹ, עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו, עַל כָּל מִקְצְעוֹתָיו סִגְנוֹנָיו וּגְוָנָיו, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תָּבֹא לָנוּ תּוֹצָאָה שֶׁל הֶאָרַת נְשָׁמָה, וְגַם כָּל פְּרִי עֲמָלֵנוּ בִּנְקֻדַּת חֵלֶק הַהֲלָכָה יַצְמִיחַ עַל יְדֵי זֶה צֶמַח יְשׁוּעָה בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם, וְיֵרָאֶה הֲדָרוֹ וּפָעֳלוֹ בָּעוֹלָם, וְהַזְרָחַת אוֹרוֹ עַל נִשְׁמָתֵנוּ בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הָאַגָּדָה וְכָל מְאוֹרוֹתֶיהָ עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו.

המאגר הממוחשב "הלכה ברורה ובירור הלכה"

לאחרונה יצא לאור מאגר תורני המכיל את ה"הלכה ברורה" ו"בירור הלכה" על המסכתות שכבר יצאו לאור, כולל מפתח נושאים הלכתיים מפורט המקושר לבירורי ההלכה המתאימים. בנוסף לכך במאגר ישנו גיליון הש"ס של הרצי"ה שנדפס בגמרות שבהוצאת המכון.

"ספריה וירטואלית"

קישורים לספרי קודש המופיעים באינטרנט בטקסט מלא.

לקריאה נוספת

• אורה של הלכה ברורה מאמרי הערכה, הוצאת "בית הרב", שבט ה'תש"ן.
• הרב אריה שטרן, "'הלכה ברורה ובירור הלכה'", בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו, תשס"ג

קישורים חיצוניים

• אתר המכון
• הרב קוק 2010
• סרטון על המכון, סרטון באתר יוטיוב
• יואל יעקובי, ‏גמרא כהלכה, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 במרץ 2007
• שמעון כהן, 90 שנה לגשר בין התלמוד להלכה, באתר ערוץ 7, 27 בדצמבר 2010
• נאום על חשיבות מפעל הלכה ברורה מאת הראשון לציון הרב יצחק יוסף
• הלכה ברורה ובירור הלכה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35559955הלכה ברורה ובירור הלכה