עין משפט נר מצווה
.jpg)
בחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה".
עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה לרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).
נר מצווה למעשה מונה את ההלכות שבכל פרק במטרה להפנות לספר אחר של רבי יהושע בועז, שאבד. הספר הפך לאחד ממדורי היסוד של התלמוד הבבלי במהדורותיו הבאות, והוא חלק מצורת הדף של התלמוד בבלי.
הספר
הספר חובר על ידי רבי יהושע בועז כהוספה לדפוסו של המדפיס יוסטיניאן בוונציה בין השנים ה'ש"ו לה'שי"א. דפוסו של יוסטיניאן התבסס על מהדורתו של דניאל בומברגי עם הוספותיו של רבי יהושע בועז, שכללו גם את מסורת הש"ס ותורה אור. הספר היה מחולק לשני חיבורים, עין משפט ונר מצוה:
- עין משפט - כלל הפניות להלכות במשנה תורה לרמב"ם (בציון הפרק ללא מספר ההלכה), ולארבעה טורים (השולחן ערוך טרם הודפס), על מסכתות שהם חיבר הרי"ף את חיבורו (לא כולל מסכתות מסדר קדשים). ההפניות הודפסו בשולי הגליון לאורך העמוד במקביל לשורה עליה נסובה ההפניה (ולא בחלקו העליון של העמוד כמקובל בדפוסים שאחריו).
- נר מצוה - היה מדור הפניות לספר בשם "חיקור דינים" שהיה בתוכניתו של רבי יהושע בועז להדפיס על הרמב"ם, ולשם כך מספר את כל ההלכות הובאו בגמרא בסדר רץ מתחילת המסכת לסופה. מטרת הספר הייתה שהמעיין ברמב"ם ידע את המקור לדבריו על פי מספר האות שהודפס בגמרא (לדוגמה: מסכת פלונית אות ת"ת). אותיות ציון אלו הוצבו ברווח שבין מילות הגמרא לתוספות, במקביל לשורה עליה צוינו. הספר במתכונת זו לא הודפס מעולם, ורבי רפאל נתן נטע רבינוביץ שיער כי לבסוף שינה רי"ב את ההפניות לסדר הרי"ף והדפיסו על הרי"ף שהוציא לאור בסביוניטה בשנת ה'שי"ד בשם "סימני הדינים" בצמוד לחיבור דומה בעל שם זהה על המרדכי (בש"ס וילנא הודפס ספר זה בסוף מסכת נדה בעילום שם המחבר).
רבי יהושע בועז ערך את המדור ככלי עזר טכני, ונמנע מהוספת חידושיו על ההפניות שליקט, מלבד מקום אחד במסכת נזיר (דף כ"ח עמוד ב'), בו ציין בדברי התלמוד ראיה להיתר פאה נכרית שפרסם בספרו שלטי הגיבורים, והוסיף את חתימת שמו "יהושע בועז" כחיזוק לדברים[1].
נוסח השער של דפוס יוסטיניאן
|
|---|
|
"במלאכת ה' החדשה הזאת נתוסף ונתחדש על הנדפסים מקדם מראי מקומות של מסורת התלמוד, ומראי מקומות מהתוספות, ומראי מקומות מהפסוקים ומראי מקומות מדיני התלמוד בפוסקים, והם הרמב"ם והר"מ מקוצי ור"י בעל הטורים, כל אחד לדגלו לאותות, נקרא עין משפט. וספר חיקור דינין מיוסד על כל הדינין שבתלמוד באיזה מסכתא נזכר ובאיזה פרק ובאיזה הלכה ובאיזה דף, על סדר ההלכות כסדר ספר הי"ד החזקה להרמב"ם... |
שינויים והשפעה
ההוספה של רבי יהושע בועז (יחד עם המדורים האחרים – מסורת הש"ס ו"תורה אור") הפכו במהירות לחלק בלתי נפרד מגליון הגמרא; מאוחר יותר, בדפוסי אמסטרדם (ה'תע"ד) ופרנקפורט דמיין (ה'ת"פ), הורחב המדור ונוספו ציונים רבים על ידי רבי יוסף שמואל מקראקא ואחריו על ידי רבי ישעיה פיק ברלין, שהוסיפו גם למסכתות ברכות נדרים ונדה, ולמסכתות מסדר קדשים.
בעקבות כך אוחדו ציוני ה"עין משפט" וה"נר מצוה" שעל התלמוד, והועברו לחלק העליון של העמוד, כאשר כל הפניה צויינה פעמים: אות אחת במספור נפרד לכל עמוד כציון ל"עין משפט", אות זו הוצבה גם בתוך הגליון בסמוך למילים עליהם נסובה ההפניה, ואותיות ציון נוספות כמספור ל"נר מצוה" לכל פרק בנפרד. בציונים שעל ספר רב אלפס, נותרו המדורים נפרדים כמתכונתם במהדורה הראשונה, וציוני ה"נר מצוה" ברווח שבין דברי הרי"ף לפירוש שסביבו.
כתוצאה משינויים אלו, ולאחר שספר המשלים – חיקור דינים לא הודפס מעולם, התייתרו ציוני ה"נר מצוה", ושמו של ה"עין משפט" השתרש כ"עין משפט נר מצוה", כמופיע בראשי העמודים.
בדור האחרון, הוציא רבי יצחק אריאלי לאור את ספרו "עינים למשפט", כהשלמה והרחבה ל"עין משפט" על מסכתות הש"ס.
קישורים חיצוניים
- רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' מ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יעקב לויפר, משונצינו ועד וילנא, ירושלים תשע"ב, עמ' 51 – 48, ובעמ' 142, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- תלמוד בבלי דפוס יושטיניאן, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
עין משפט נר מצווה - חלק א, סרטון בערוץ "Tiktinsky Moshe", באתר יוטיוב (אורך: 12:19)- מידע על עין משפט בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ רבי ישכר תמר, עלי תמר – מועד א, אלון שבות תשנ"ב, עמ' ע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
עין משפט נר מצווה36407338Q118780836