כנף ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מטוס ראש הממשלה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כנף ציון
המטוס בטיסת המבחן
המטוס בטיסת המבחן
מאפיינים כלליים
סוג בואינג 767-338ER
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ישראלישראל ישראל
יצרן ארצות הבריתארצות הברית בואינג (דגם מקורי)
ישראלישראל התעשייה האווירית לישראל (הסבה ומיגון)
טיסת בכורה 6 ביוני 2000[1]
נוסעים 116
יחידות שיוצרו 1
משתמש ראשי ישראלישראל ראש ממשלת ישראל
משתמשים משניים ישראלישראל נשיא מדינת ישראל
ממדים 
אורך 54.9 מטרים (180 רגל)
מוטת כנפיים 47.6 מטרים (156 רגל)
ביצועים 
מהירות שיוט 850 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 11,070 ק"מ
המטוס לפני טיסת מבחן, באוקטובר, 2019

כנף ציון, שנודע גם כמטוס ראש הממשלה, הוא המטוס הנשיאותי שנרכש ושופץ במטרה לשמש את ראש ממשלת ישראל ואת נשיא מדינת ישראל, לטיסות הרשמיות מחוץ לגבולות המדינה.

המטוס הוא מטוס נוסעים מדגם בואינג 767-338ER, שבעת רכישתו בידי ישראל היה בן כ-20 שנה מתוכן טס רק 11 שנים. עד לרכישתו על ידי ישראל המטוס היה באחסנה באוסטרליה ובארצות הברית ולאחר הרכישה היה בשיפוץ בישראל[2]. ב-3 בנובמבר 2019 ערך המטוס את טיסת הניסוי הראשונה שלו[3]. למטוס נבנה מתחם מיוחד בטייסת התובלה בבסיס נבטים[4]. באמצעי התקשורת מקובל לעיתים לכנות את המטוס "אייר פורס 1 הישראלי", כפרפרזה על אייר פורס 1.

באוגוסט 2020 הורה משרד ראש הממשלה לתעשייה האווירית לקרקע את המטוס. בדצמבר 2021, באיחור של שלוש שנים בהשוואה לתכנון הראשוני, קיבל המטוס תעודת כושר טיסה, אך לא נעשה בו שימוש. בתחילת ינואר 2023, עם שובו לכהונת ראש ממשלת ישראל, הורה בנימין נתניהו להכין את המטוס לפעילות.

רקע - טיסות של ראשי המדינה

מאז קום המדינה נהגו ראשי ממשלת ישראל לטוס לביקורים רשמיים באמצעות טיסות סדירות, או במטוס מוחכר, לרוב מחברת אל על.

הטיסה הראשונה של ראש ממשלת ישראל מחוץ למדינה הייתה בסוף 1950, בטיסה שנשמרה בחשאיות, הוגדרה פרטית, ובמהלכה נפגש דוד בן-גוריון עם ראש ממשלת יוון סופוקלס וניזלוס (אנ')[5]. הטיסה הטראנס-אטלנטית הראשונה של ראש ממשלת ישראל, ביקורו של דוד בן-גוריון בארצות הברית, בוצעה במטוס לוקהיד קונסטליישן של חברת "אל על" שהמריאה ב-2 במאי 1951[6].

לאורך שנים טסו ראשי מדינת ישראל לביקורים רשמיים מחוץ לישראל באמצעות מטוסי בואינג 707 של חיל האוויר וכן במטוס ביון מסוג גולפסטרים 5 של החיל[7]. בנוסף, השתמשו לעיתים במטוס חכור, של חברת אל על, או במטוס של חברת ארקיע[8]. בשנות ה-80 של המאה ה-20 השתמשו ראשי הממשלה ושרי החוץ גם במטוס וסטווינד תוצרת התעשייה האווירית לישראל[9][10]. בטיסות פנים טסים ראשי המדינה באמצעות כלי טיס של צה"ל, בהם מטוס מנהלים מסוג גאלפסטרים 5 ("נחשון")[11] ומסוקים.

הדרישה למטוס מיוחד עלתה בשל דרישות בטיחותיות, וניהול שוטף של המדינה גם בזמן הטיסה. מטוס כזה מוסיף גמישות בקביעת טיסות, חשאיות במיעוט שותפי סוד, ואף ייצוגיות[12].

ועדת גולדברג

ועדת גולדברג הוקמה ב-15 בדצמבר 2013 במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן.

הוועדה בראשותו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג. וחבריה היו מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') עידו נחושתן, וסגנית נשיא לשכת רואי חשבון בישראל, רו"ח איריס שטרק. בפני הוועדה הופיעו 23 אישים, ובהם ראש הממשלה, מנכ"לית בית הנשיא, ראשי המוסד, השב"כ, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) והחשבת הכללית במשרד האוצר[13]. הוועדה הצביעה על שני ליקויים חמורים הקיימים כיום בהטסת ראשי המדינה לחו"ל - היעדר מערך אלחוטי מוצפן במטוס, המונע יצירת קשר טלפוני שוטף, והיעדר אמצעי אבטחה, שמונע טיסה למדינות מסוימות, ובהתאם קבעה כי "די בחסרונות כמו תקשורת ואבטחת המטוס הקיימים כיום במטוסים הנחכרים לטיסות מסוימות ואשר יהיו קיימים באותה מידה אם תהיה התקשרות ארוכת טווח עם חברת תעופה, כדי להצדיק מסקנה בדבר קיומו של צורך לרכוש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה"[14]. הוועדה ציינה כי "עמדת השב"כ, הרואה חשיבות יתרה בכך שהמטוס ישמש לנסיעות הנשיא וראש הממשלה בלבד, ולא ייעשה בו שימוש לביצוע משימות שוטפות אחרות, מקובלת על הוועדה"[13].

ב-4 במאי 2014 אימצה ממשלת ישראל ה-33 את דו"ח ועדת גולדברג[15]. מנגד, ההחלטה ספגה ביקורת ציבורית על העלות[16]. דווח גם כי נשיא המדינה באותה העת, ראובן ריבלין, אמר כי הוא מעדיף לטוס בטיסות מסחריות שבהן ישנו מגע עם הציבור[17].

באוגוסט 2020 הורה משרד ראש הממשלה לתעשייה האווירית לקרקע את המטוס[18]. עם תחילת כהונתה של ממשלת ישראל ה-36 הציע שר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד למכור את המטוס, אולם מערכת הביטחון התנגדה לכך[19]. בדצמבר 2021, באיחור של שלוש שנים בהשוואה לתכנון הראשוני, קיבל המטוס תעודת כושר טיסה[20], אך לא נעשה בו שימוש.

בתחילת ינואר 2023, עם שובו לכהונת ראש ממשלת ישראל, הורה בנימין נתניהו להכין את המטוס לפעילות[21].

תקציב

במשרד האוצר תחמו את הכדאיות הכלכלית של שלב הקמת הפרויקט (רכישת מטוס והסבתו ללא תפעול שוטף) ברף של 40 מיליון דולר (כ-152 מיליון ש"ח ב-2010)[22]. במשרד הביטחון הוערכה באוקטובר 2012 עלות ההקמה של הפרויקט ב-77.5 מיליון דולר[23] ועלות תפעול שנתית של 12.9 מיליון דולר[24] הערכה זו הועברה למל"ל. באפריל 2013 הערכת ההקמה של משהב"ט ירדה ל-70 מיליון דולר (כ-266 מיליון ש"ח ב-2012).[25] הערכה זו שלא כללה מע"מ ועלות ההקמה על ידי חיל האוויר, הוצגה בפני ועדת גולדברג.[25] ועדת גולדברג המליצה בשנת 2014 על רכישת מטוס ייעודי להטסת ראש הממשלה והנשיא, ותחמה את עלות הפרויקט בכ-592 מיליון ש"ח (עלות שהוצגה לפני הוועדה על ידי משהב"ט), תוך שהיא ממליצה לצמצם אותו[26].

על פי סגן החשב הכללי במשרד האוצר יובל רז, באוגוסט 2015 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני למטוס תקציב של 729 מיליון ש"ח, מתוכם 393 מיליון ש"ח לרכישה והקמה ו-336 מיליון ש"ח לתפעול ותחזוקה במשך חמש שנים. ההקצאות עד דצמבר 2018 היו לפי רז 580 מיליון שקל לפי החלוקה הבאה: 277 מיליון שקל לרכישה והסבה, 223 מיליון שקל תפעול ואחזקה לחמש שנים, 60 מיליון שקל לתשתיות ואמצעים, 14 מיליון שקל לבניית כשירות מבצעית ו־6 מיליון שקל לתקורות ניהוליות[27].

על פי דוח מבקר המדינה, ב-30 ביוני 2016 התכנסה במינהל ההרכשה והייצור ועדת המכרזים לפתיחת הצעות המחיר במסגרת המכרז בפרויקט. הצעת המחיר של התעשייה האווירית הייתה נמוכה בכ-42% מהאומדן למכרז שהתבסס על הערכת העלויות שאישר הקבינט המדיני-ביטחוני, בעוד שהצעת המחיר של אלביט מערכות הייתה נמוכה בכ-29% ממנו. ב-10 ביולי 2016 קבעה ועדת המכרזים שהתעשייה האווירית היא הזוכה במכרז. יומיים לאחר קביעה זו קיים ראש הממשלה דיון בהשתתפות מנכ"ל משרדו וראש אגף התקציבים במשרד ובכירים מהמל"ל ומשרד הביטחון. בדיון הוצגו תוצאות ההליך המכרזי בתוספת נתח חיל האוויר בפרויקט שהסתכמו בסכום של 451 מיליון ש"ח, וכן המלצה לשריין לפרויקט עד 100 מיליון ש"ח להשלמות, (כגון עלויות עבור ביטוח תעופתי, עדכוני ספרות, שעות אבטחה ותכולות בלתי מתוכננות.

לקראת אישור תקציב המדינה בדצמבר 2016, ביקש ראש הממשלה תוספת של 178 מיליון ש"ח שחלקו מוקצה לענייני המטוס. העלות המשוערת של המטוס לפני מיגונו היא 50 מיליון דולר אמריקני[28][29].

ב-1 ביולי 2016 ראש הממשלה אישר את עלות הפרויקט שהסתכמה ב-550 מיליון ש"ח[30]. באוגוסט 2016, בעקבות תוצאות המכרז והחלטת ממשלה, נקבע בפועל תקציב הפרויקט ל-590 מיליון ש"ח[31].

בנובמבר 2018 אושרה תוספת נוספת של 60 מיליון ש"ח, בתוך מסגרת התקציב שאושר, שנומקה ב"גידול בעלויות הטיסות, לעומת שנים קודמות שנובע, ממספר רב של טיסות ליעדים מורכבים כמו ארצות הברית, רוסיה והודו, וכן מנסיעות שכללו מספר יעדים כמו: גרמניה, צרפת ובריטניה"[32].

בתחילת 2020 ביקש ראש הממשלה להוסיף מינוי של מנהל למטוס, בעלות של מאות אלפי ש"ח בשנה[33]. כמו כן, נבנה בבסיס נבטים מתחם ייעודי למטוס[4].

דוח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2022[34] מונה פגמים רבים בתהליך רכישת המטוס והכשרתו, אך מציין כי "במטוס ראשי המדינה יש שיפור ניכר לעומת חכירה של מטוס אזרחי ברמת הביטחון, לרבות בהיבטים של ההגנה על המטוס ואבטחת המידע בו, התקשורת, השליטה, התנאים במטוס והשירות שניתן בו וכן זמינותו."[35] ביולי 2020 הייתה הערכת ההוצאה בפרויקט (רכישה, הסבה ותפעול במשך חמש שנים) 587.6 מיליוני ש"ח, אשר מתחלקת ל-381.8 מיליוני ש"ח לשלב ההקמה, ו-205.8 מיליוני ש"ח לשלב התפעול[36]. פירוט ההוצאות לפי חברות הם: תעשייה אווירית - 500.4 מיליון ש"ח, חיל האוויר - 68.4 מיליוני ש"ח, וספקים אחרים: 18.8 מיליוני ש"ח[37]. על פי אומדן של מבקר המדינה עלות ממוצעת של טיסה במטוס חכור היא כ-2.5 מיליון ש"ח ואילו עלות ממוצעת של טיסה במטוס ראשי המדינה (בשקלול כל ההוצאות שכבר הוצאו) עומדת על 5.2 מיליון ש"ח[38].

המטוס

המטוס בעת שהיה בשירות חברת קוואנטס באוסטרליה

לפי הדרישות העיקריות של משרד ראש הממשלה ומסגרת התקציב שאושרה הוחלט כי יש להתבסס על מטוס בואינג מדגם 767 או 777. מטוס בואינג 737 נפסל בשל קוצר הטווח שלו ומספר הנוסעים המצומצם שהוא יכול לשאת. גם מטוסי איירבוס נפסלו , אף על פי ששניים מהם ,איירבוס 321 ניאו, מצויים בצי ארקיע, ואירבוס אחרים בצי ישראיר. נטען לכאורה כי בשימוש בישראל צפויות "משמעויות כבדות להקמת היכולת". מטוס חדש של חברת בואינג מהדגמים שצוינו נפסל בשל עלויותיו הגבוהות, שנאמדו בידי חיל האוויר ב-180 עד 200 מיליון דולר לפני הסבה. בסופו של דבר נבחר מטוס מדגם 767 משומש. המטוס נבחר למרות יציאת מטוסי נוסעים מדגם זה משירות, כיוון שמטוסים מדגם זה עוברים הסבה למטוסי מטען, ולכן תחזוקתם וזמינותם עדיין אפשרית גם בראייה עתידית[39].

ב-22 ביולי 2016 נחת המטוס לראשונה בישראל[40], לתהליך של שדרוג, שיפוץ והתאמה[41], שנקבעו בסך של 400 מיליון שקל חדש לפי החלטת הקבינט מ-2014[42]. עד לחשיפתו של המטוס בחודש אוקטובר 2019 לא פורסם מידע באשר לסוג המטוס, היקף המימון, התקדמות הפרויקט, מה צפוי להיות מותקן במטוס ומתי הוא יהפוך מבצעי ויוכנס לשימוש – מאחר שעל פי הנחיית הצנזורה הצבאית, נתונים אלה לא הותרו לפרסום[43][44].

המטוס, מסוג בואינג 767-300ER, שיוכל לטוס ללא הפסקה עד ארצות הברית, ברזיל או יפן[45], היה בעבר בשירות החברות קוואנטס ואוסטרליאן איירליינס (אנ') כשרישומו היה VH-OGV וטיסת הבכורה הייתה ב-6 ביוני 2000[1]. רישומו החדש הוא 4X-ISR,‏ 4X הוא תחילת כל רישום מטוס ישראלי, ISR הוא קיצור של מדינת ישראל, כלומר הוא מטוס רשמי של המדינה[3].

במטוס הורכבו מערכות שליטה ובקרה מתקדמות שיאפשרו תקשורת מוצפנת עם הקרקע, לצד מערכות הגנה מפני טילים כדוגמת מערכת "מגן רקיע" של חברת "אלביט מערכות"[46] ומערכות הגנה מפני תקיפת סייבר[47].

מטוסים מדגם בואינג 767 אינם משמשים יותר חברות תעופה ישראליות, כך שנדרשת הכשרה של טייסיו של מטוס ראש הממשלה לשם הטסת מטוס זה בלבד[48]. המטוס יופעל תחת טייסת 120 של חיל האוויר, שצפויה להפעיל בעתיד מטוסי תדלוק מסוג KC–46 המבוססים על בואינג 767[49].

בתחילת דצמבר 2021 קיבל המטוס תעודת כושר טיסה מרשות התעופה האזרחית, אך הוא נותר בחניון בתעשייה האווירית[50].

בסוף מאי 2022 הועבר המטוס בטיסה לבסיס חיל האוויר נבטים לאחסונו בהאנגר ייעודי[51].

ב-24 בנובמבר 2022 המריא המטוס לטיסת כשירות ותחזוקה.[52]

ב 13 באפריל 2024 המריא המטוס עקב המצב הביטחוני המתוח מול איראן.[53]

דו"ח מבקר המדינה

תקציב הפרויקט - התכנון מול הביצוע (במיליוני ש"ח)[54]
376
253
253
253
354
7
7
7
7
14
281
125
125
125
147
55
55
55
55
55
10
10
10
10
10
0
0
100
140
0
100
200
300
400
500
600
700
800
החלטת הקבינט
(אוג' 2016)
תוצאות מכרז
(יולי 2016)
סיכום רה"מ
(יולי 2016)
החלטת הממשלה
(אוג' 2016)
עלויות בפועל
(יולי 2020)
  •   עלויות תע"א להקמה
  •   עלויות חה"א להקמה
  •   עלויות תע"א להפעלה
  •   עלויות חה"א להפעלה
  •   נושאים נוספים ומיגון
  •   תקציב בצ"מ
אבני דרך בתיקצוב המטוס. העתק גרף שמופיע בדוח מבקר המדינה (עמ' 505)

אבני דרך של הפרויקט על פי נתוני מבקר המדינה

בחודש מרץ 2022 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח ביקורת על פרויקט "כנף ציון"[34]. הדו"ח הציג חריגה ניכרת בתקציב הפרויקט ועיכוב של כשלוש שנים בלוח הזמנים שלו.

ציר זמן

הדוח קובע שהיוזמה לרכישת מטוס ייעודי עבור ראשי המדינה החלה להתגלגל ב-2010 ומפרט ציר זמן של התנהלות הפרויקט בין השנים 2010 ל-2021[55].

  • 2010 - מינוי צוות במשרד האוצר לבחינת חלופות להטסת ראשי מדינה.
  • מאי 2011 - הגשת עבודה של חברת ייעוץ שנשכרה על ידי החשבת הכללית. הצוות קובע כדאיות כלכלית של רכש והסבה ב-40 מיליון דולר, ועלות תפעול שנתית כ-5 מיליון דולר ל-20 טיסות שנתיות[56] (25 מיליון דולר ל-5 שנים). (הסכום כלל מע"מ). אחרת, מוטב לדעת החברה לחכור מטוס מחברת תעופה ישראלית לתקופת התקשרות ממושכת, או לרכוש מטוס דואלי – כזה שיוכל לשמש טיסות מטען בזמן מנוחה.
  • מאי 2012 - הגשת המלצת צוות השרים בראשות שר התחבורה עם שר האוצר ושר המשפטים על בחירה בחלופה של רכש מטוס מיוחד להטסת ראשי מדינה. המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המליץ שלנוכח האתגר הביטחוני כי משרד הביטחון יוביל את הרכש.
  • נובמבר 2012 - ניתוח שעשה צוות משהב"ט, שמונה על ידי מנכ"ל המשרד, שהתבסס על תוצאות ה-RFI, הצביע על פער בהערכת העלויות בתפעול מטוס ייעודי לעומת המחיר שייצג כדאיות כלכלית על פי צוות משרד האוצר. על פי הערכות צוות משהב"ט עלות הרכש וההסבה היא 77.5 מיליון דולר ועלות תפעול שנתית 12.9 מיליון דולר (64.5 מיליון דולר ל-5 שנים) ל-20 טיסות שנתיות. הסכומים לא כללו מע"מ[57].
  • דצמבר 2013 - ממשלת ישראל החליטה על הקמתה של ועדה ציבורית שתעסוק בבחינת מכלול ההיבטים הנוגעים לרכישת מטוס להטסת ראשי המדינה במסגרת תפקידיהם.
  • אפריל 2014 - ועדת גולדברג המליצה על רכש מטוס, לנוכח הצרכים שמטוס זה ממלא. ההערכה שהוצגה לוועדה עלות רכש + תפעול 5 שנים כ-592 מיליון ש"ח[58].
  • יולי 2015 - לקראת הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, עדכן צוות משהב"ט את אומדן התקציב למחירי 2015. האומדן שצוין במצגת האמורה לראש מנה"ר הסתכם ב-598 מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ)[59].
  • אוגוסט 2015 - הקבינט המדיני-ביטחוני החליט כי משרד רה"מ ירכוש, באמצעות משהב"ט ובדרך של מכרז שיאופיין על ידי משרד ראש הממשלה, מטוס ייעודי לצורך הטסת ראשי המדינה. הוקצו 729 מיליון ש"ח לפרויקט.
  • נובמבר 2015 - משהב"ט פרסם מכרז לרכש מטוס מסוג בואינג 767-300ER, הסבתו ותחזוקתו ולהפעלת שירותי הטסת ראשי המדינה שנוהל על ידי מנה"ר - גוף הרכש של משהב"ט.
  • אוגוסט 2016 - התעשייה האווירית לישראל נבחרה לניהול הפרויקט בעלות של 450 מיליוני ש"ח. בעקבות תוצאות המכרז והחלטת ממשלה, נקבע בפועל תקציב הפרויקט ל-590 מיליון ש"ח.
  • ספטמבר 2016 - משהב"ט חתם עם התעשייה האווירית על הסכם לרכש המטוס, ביצוע התקנות בו, תפעולו ותחזוקתו.
  • ספטמבר 2016 - התעשייה האווירית החלה לבצע את שלב ההקמה בפרויקט שכלל על פי ההסכם: רכש של מטוס, הסבתו בהתאם לדרישות משרד רה"מ בכל הנוגע לתצורת הפנים שלו וליכולותיו בהיבטי ביטחון, אוויוניקה ותקשורת, וכן הקמת תשתיות באתר חניית המטוס בבסיס חיל האוויר.
  • ספטמבר 2018 - המועד שבו התעשייה האווירית הייתה צריכה למסור את המטוס לפי ההסכם.
  • יוני-יולי 2021 - הערכת המבקר למועד מסירת המטוס למשרד ראש הממשלה.
  • 21 בפברואר 2024 טיסה ראשונה לחו"ל.[60]

פירוט והרחבה

הדוח מציין כי רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה הוא פרויקט ייחודי, מורכב וראשון מסוגו בארץ, ולו היבטים ביטחוניים, היבטי פיתוח וטכנולוגיה, היבטים ממלכתיים והיבטי אסדרה. עבור חלק מהשותפים בפרויקט זהו העיסוק הראשון בעולמות התעופה.

הדוח מציין שהפער הגדול בעלות הפרויקט בין הערכת האוצר לבין הערכת משרד הביטחון נבע בשל השינוי במתודולוגיות שנעשו. בעוד שמשרד האוצר נקט בגישה של Design To Cost (אפיון לפי סכום מוגבל שנקבע מראש), משרד הביטחון נקט בגישה של Bottom-Up. (אפיון לפי דרישות הנצרכות כמו אבטחה, תקשורת, רישיון צבאי וכולי)[61].

הביקורת העלתה ליקויים בעבודות המטה שנעשו לצורך תמיכה בקבלת ההחלטות משנת 2010 ועד אישור הקבינט. זאת בעיקר בכל הנוגע להערכת עלויות (שקפצה מהערכה שהוצגה בוועדת גולדברג בשנת 2014 בחישוב לחמש שנות הפעלה מכ-592 מיליון ש"ח; להחלטת הקבינט באוגוסט 2015 לעלות של כ-729 מיליון ש"ח), וכן בנוגע לקביעת מאפייני המטוס ודרישות מרכזיות בפרויקט, באפיון הדרישות הביטחוניות ובתיאום הביטחוני בין הגופים המעורבים בשלבים הראשונים של מימוש הפרויקט. בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 אושרה עלות של 590 מיליון ש"ח (שכללה 140 מיליון ש"ח עבור שינויים, שיפורים ותכולות בלתי צפויות) בהתבסס בין היתר על תוצאות המכרז. לאחר סיום המכרז נעשו בפרויקט שינויים (בהיקף של כ-60 מיליון ש"ח) שהביאו לחוסר יעילות ולעיכוב בלוח הזמנים, בין היתר בשל הצורך בתכנון מחדש ובתהליכי משא ומתן נוספים. ולא נותר תקציב עבור הוצאות בלתי צפויות להפעלת המטוס. (מתוך פתח דבר) המבקר מצא כי צוות משרד הביטחון נקב בעלות ללא מע"מ, אך לא ציין זאת. כמו כן, המל"ל, אשר השווה בין שתי העבודות של הצוותים והציג לוועדה את ממצאי ההשוואה בין שתי העבודות, לא התייחס לעניין המע"מ[62].

הדוח מציין כי לא נמצא תיעוד לעבודת המטה ונימוקים לדרישות המרכזיות בבחירת המטוס (טווח הטיסה הישירה, מספר הנוסעים במטוס ותצורת הפנים שלו) שקבע משרד ראש הממשלה בשנת 2010, והם גם לא נבחנו במסגרת תהליך קבלת ההחלטות שבוצע בשנים שלאחר מכן.[63]

הדו"ח מציין שהמל"ל לא הדגיש בפני שרי הקבינט כי החלטתם להגדיל את תקציב "כנף ציון" ל-729 מיליון שקל תחרוג ב-20% מהעלויות שהוצגו בעבר.[63]

הדו"ח מציין שהיו שני בלוקי שינויים. הראשון עלותו 46.9 מיליון ש"ח. והשני עלותו 12.9 מיליוני ש"ח. ושהחריגה בתקציב של 40 מיליון וחצי שנה בלוחות הזמנים, נגרמה בשל דרישות לשינויים בתצורת המטוס ובעיצוב הפנים, דבר ש"לא נעשה בתהליך מובנה וסדור" וכי "משרד רה"מ לא הגדיר באופן מפורט את השינויים בתצורת המטוס ובעיצוב הפנים ולא בחן את עלותם לעומת תועלתם ונחיצותם"[64].

הדוח קובע כי אי שילוב בלוקי השינויים אחד בשני, הביאה לחוסר יעילות ועיכוב בלוחות הזמנים וממליץ "לשב"כ ומשרד ראש הממשלה לפעול לתכנון מיטבי של מכרזי פרויקטים לרבות בהיבטי תצורה ועיצוב"[65].

הדוח מציין כי העיכוב של כמעט שלוש שנים במסירת הפרויקט נבע משינויים רבים בעיצוב הפנים של המטוס ועיכובים בקבלת החלטות במשרד ראש הממשלה, התחייבות תע"א ללוחות זמנים קצרים מדי למסירת המטוס, הערכות חסר של תע"א להתקנת הציוד במטוס, מימוש דרישות ביטחון מחמירות עקב העברת האחריות לאבטחת המטוס וסביבתו לאגף הביטחון במשרד ראש הממשלה, והשפעותיה של מגפת הקורונה[66].

הדו"ח אינו נוקב בשמם של מובילי הפרויקט[67].

עיקרי המלצות המבקר

  • לנוכח התארכות הפרויקט המבקר המליץ למשרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי ומשרד הביטחון לגופים הללו יוודאו כי לפרויקטים עתידיים בעלי חשיבות ציבורית וביטחונית ייקבע לוח זמנים ריאלי לביצועם, שמביא בחשבון את מורכבות הפרויקט, ואת השפעות השינויים על כלל הגורמים וכי לוח זמנים זה יאפשר בקרה מיטבית אחר התקדמותו של הפרויקט, בכדי שימומשו בזמן הקצר האפשרי.
  • עוד המליץ המבקר בפרויקטים לאומיים שעלותם מאות מיליוני ש"ח, ובייחוד בפרויקטים ראשוניים ומורכבים, על משרד ראש הממשלה להקפיד לקיים עבודת מטה בשיתוף הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לצורך קיומם של תהליכי קבלת החלטות סדורים ואפיון של דרישות הנותנות מענה לצרכים קיימים. על משרד ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי להקפיד על תיעוד החלטות בפרויקט ותהליך קבלתן. (עמ' 453 בדוח המלא)
  • עוד המליץ על משרד הביטחון והמל"ל להקפיד על הצגת נתונים מלאה, מעודכנת ועל בסיס השוואתי בכל שלביו של פרויקט, תוך התייחסות להמלצות קודמות של ועדות ציבוריות, אם מונו, שהתקבלו לגבי הפרויקט. זאת כדי שוועדות ציבוריות יוכלו להמליץ על דרכי פעולה, ומקבלי ההחלטות לרבות הממשלה והקבינט יוכל לקבל החלטות על בסיס תשתית עובדתית מלאה. כמו כן מומלץ כי המל"ל יבצע ניתוח חלופות בסוגיות מהותיות הכולל בחינה של משמעויותיהן לרבות בהיבטים כלכליים ותפעוליים, ויביא את ניתוח החלופות לידיעת הקבינט לצורך תמיכה בקבלת ההחלטה.
  • על גופי הביטחון להקפיד על אפיון מלא של הדרישות הביטחוניות ועל תיאום מלא ביניהם בחלוקת האחריות ותהליכי העבודה.
  • מומלץ כי החטיבה הטכנולוגית בשב"כ תשולב בעתיד בפרויקטים דומים מהשלבים הראשונים.
  • מומלץ כי משרד ראש הממשלה יקפיד בפרויקטים עתידיים כי התוספות התקציביות עבור שינויים מהותיים יתואמו מול משרד האוצר בכדי שתתאפשר קבלת עובדות מבוססות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כנף ציון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 דף מידע על ההיסטוריה של המטוס, באתר Australian Airliners (נצפה ב-31 באוקטובר 2019)
  2. ^ איתי בלומנטל, בלעדי: תמונות ראשונות של מטוס ראש הממשלה, באתר ynet, 6 במרץ 2019
  3. ^ 3.0 3.1 איתי בלומנטל, ה"אייר פורס 1" הישראלי המריא לטיסת מבחן ראשונה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2019
  4. ^ 4.0 4.1 איתי בלומנטל, אחרי שנים של בנייה: ה"אייר פורס 1" הישראלי יימסר לחיל האוויר תוך ימים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2020
  5. ^ ב., בעתונים, חרות, 5 בדצמבר 1950
  6. ^ ראש הממשלה המריא לארה"ב, דבר, 3 במאי 1951
  7. ^ דיון בפורום הכולל צילום כתבה מודפסת מידיעות אחרונות, באתר פרש
  8. ^ דני שדה ושחר חי, רה"מ טס לחו"ל בארקיע: מטוס לאילת נחת בעובדה, באתר ynet, 13 ביוני 2013
    זוהר בלומנקרנץ‏, לראשונה: ראש הממשלה לא יטוס אל על, באתר וואלה!‏, 2 במאי 2002
  9. ^ הפגישה כמעט התבטלה, מעריב, 14 בספטמבר 1980
  10. ^ פרס: עוד נשיא, מעריב, 19 בדצמבר 1985
  11. ^ נתנאל שלומוביץ, ‏הנחשון הראשון, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בדצמבר 2004
  12. ^ זאב שריג, מטוס רה"מ: למען הגמישות - וגם הייצוגיות, באתר ישראל היום, ‏7 ביולי 2021
  13. ^ 13.0 13.1 מוטי בסוק, צבי זרחיה, ועדת גולדברג: "אין מנוס" מלרכוש מטוס לרה"מ, אך לא יודעים אם זה כדאי כלכלית, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2014
  14. ^ מוטי בסוק, צבי זרחיה, הממשלה אישרה רכישת מטוס לראש הממשלה ולנשיא ובניית מעון לראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2014
  15. ^ אימוץ עיקרי דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת רכישת מטוס לנשיא המדינה ולראש הממשלה ולבניית משרד ראש הממשלה והמעון הרשמי לראש הממשלה (דו"ח ועדת גולדברג), באתר משרד ראש הממשלה.
  16. ^ דף העצומה, באתר "עצומה".
  17. ^ אתר למנויים בלבד איתמר אייכנר, ריבלין: "אני לא צריך מטוס", באתר "ידיעות אחרונות", 9 באוגוסט 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד אורי משגב, משרד רה"מ הורה לתעשייה האווירית לקרקע את מטוס ראשי המדינה, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2020
  19. ^ איתמר אייכנר, הקרב על מטוס ראש הממשלה: לפיד רוצה למכור, מערכת הביטחון מתנגדת, באתר ynet, 5 ביולי 2021
  20. ^ דניאל סלאמה, מטוס ראש הממשלה מוכן, אבל העיכוב נמשך: "פאר היצירה מעלה אבק בנתב"ג", באתר ynet, 8 בדצמבר 2021
  21. ^ נתניהו הנחה להכין את "כנף ציון" לטיסה רשמית, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2023;
    יובל אזולאי, מסירים את האבק: "כנף ציון" יוצא לטיסת כשירות ותחזוקה, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2022
  22. ^ דוח מבקר המדינה, מרץ 2022, עמ' 430. על פי מבקר המדינה, תקציב זה לא כלל את הוצאות המיגון והתקשורת. ואם מוסיפים הוצאות אלה התקציב היה מסתכם ב-59 מיליון דולר (עמ' 461)
  23. ^ דוח מבקר המדינה עמ' 450. בדולרים לפי הפירוט הבא: רכש המטוס - 28 מיליון; הסבת המטוס - 28 מיליון; מערכת הגנה - 10 מיליון; תקשורת - 5 מיליון; השקעה ראשונית הנובעת מקליטת המטוס בחה"א - 6.5 מיליון
  24. ^ דוח מבקר המדינה עמ' 450. לפי הפירוט הבא בדולרים: תחזוקה - 3.5 מיליון; תפעול - 6.8 מיליון, אימונים - 0.4 מיליון, מעורבות חה"א בפרויקט לרבות כוח אדם והכשרות - 2.2 מיליון.
  25. ^ 25.0 25.1 דוח מבקר המדינה, מרץ 2022, עמ' 431
  26. ^ דוח מבקר המדינה, מרץ 2022, עמ' 431 - 432
  27. ^ צבי זרחיה, הקבינט נתן לנתניהו צ'ק פתוח של 729 מיליון שקל עבור ה"אייר פורס 1". הנתונים מתוך מכתב סגן החשב במשרד האוצר לחבר ועדת הכספים ח"כ מיקי לוי, באתר כלכליסט, 11 בדצמבר 2018
  28. ^ עמרי מילמן, ראש הממשלה מבקש 178 מיליון שקל למטוס, באתר ynet, 20 בדצמבר 2016
  29. ^ צבי זרחיה, מכה קלה בתקציב: נתניהו מבקש 180 מיליון ש' להשלמת רכישת מטוס רה"מ, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2016
  30. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 488-490
  31. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 443
  32. ^ צבי זרחיה, עוד 60 מיליון שקל למטוס ראש הממשלה, 48 מיליון נוספים לנסיעות לחו"ל, באתר כלכליסט, 4 בנובמבר 2018
  33. ^ צבי זרחיה, נתניהו ימנה מנהל למטוסו במאות אלפי שקלים לשנה, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2020
  34. ^ 34.0 34.1 דוח המבקר רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה, מרץ 2022
  35. ^ דוח מבקר המדינה עמ' 513-514
  36. ^ דוח מבקר המדינה עמ' 504
  37. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 504, לוח 16
  38. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 430, ופירוט בעמ' 512-514
  39. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 452-453
  40. ^ איתי בלומנטל, תמונות ראשונות של מטוס ראש הממשלה, באתר כלכליסט, 6 במרץ 2019
  41. ^ ניר דבורי, חדשות 2, ‏מטוס ראש הממשלה החדש נחת בישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 באוגוסט 2016‏
  42. ^ אמיר בוחבוט‏, "האייר פורס 1 הישראלי": המטוס החדש של ראש הממשלה נחת בנתב"ג, באתר וואלה!‏, 4 באוגוסט 2016
  43. ^ ניר דבורי, חדשות 2, ‏פרטים חדשים על מטוס ראש הממשלה והנשיא נפסלו. מדוע?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 ביולי 2016‏
  44. ^ אור הלר, "איר פורס 1" הישראלי: הכירו את מטוס ראש הממשלה החדש, באתר של "רשת 13", 31 ביולי 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  45. ^ איתי בלומנטל, ה"אייר פורס 1" הישראלי ימריא ביום ראשון לטיסת ניסוי ראשונה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2019
  46. ^ איתי בלומנטל, תיעוד: מערכת הגנה מטילים - על מטוס רה"מ החדש, באתר ynet, 30 בינואר 2020
  47. ^ איתי בלומנטל, אחרי שנים של בנייה: ה"אייר פורס 1" הישראלי יימסר לחיל האוויר תוך ימים, באתר ynet, 12 בנובמבר 2020
  48. ^ אבי עמית, "מגחיך את המדינה": חגיגת הבזבוזים סביב פרויקט מטוס רה"מ, חדשות 13, 11 ביולי 2020
  49. ^ אנשיל פפר, מסע אינטראקטיבי אל תוך המטוס החגיגי, באתר הארץ, 9 בינואר 2022
  50. ^ דניאל סלאמה, מטוס ראש הממשלה מוכן, אבל העיכוב נמשך: "פאר היצירה מעלה אבק בנתב"ג", באתר ynet, 8 בדצמבר 2021
  51. ^ רועי רובינשטיין, המריא, אבל ישר למחסן: מטוס רה"מ הועבר לבסיס נבטים, באתר ynet, 30 במאי 2022
  52. ^ יובל אזולאי, מסירים את האבק: "כנף ציון" יוצא לטיסת כשירות ותחזוקה, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2022
  53. ^ איתמר אייכנר, באופן חריג, בצל ההיערכות למתקפה האיראנית: מטוס "כנף ציון" המריא, באתר ynet, 13 באפריל 2024
  54. ^ דוח המבקר, עמ' 505
  55. ^ עמ' 439 - 450
  56. ^ בעמ' 440 בדוח מצוין עלות של 5 מיליון דולר לשנה המתייחסת להטסה על ידי חה"א או על ידי חברה אזרחית ול-20 טיסות שנתיות. במקום אחד בדוח מצוין שאין נתונים של משרד האוצר לגבי עלות תפעול שנתית.
  57. ^ פירוט בעמ' 449-450
  58. ^ דוח המבקר, פתח דבר
  59. ^ דוח המבקר, עמ' 464
  60. ^ איתמר אייכנר, אחרי הדחיות: מטוס "כנף ציון" בטיסה מבצעית ראשונה לחו"ל | צפו בהמראה, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
  61. ^ דוח מבקר המדינה, מרץ 2022, עמ' 458-459
  62. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 459-461
  63. ^ 63.0 63.1 תקציר דוח המבקר, עמ' 431
  64. ^ דוח המבקר, עמ' 495
  65. ^ דוח המבקר, עמ' 502
  66. ^ דוח מבקר המדינה, עמ' 520
  67. ^ שמעון יעיש, "עלויות גבוהות מהמתוכנן ועיכוב של שנים בביצוע: המבקר בדו"ח חריף על פרויקט "כנף ציון", ישראל היום, 9 במרץ 2022
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כנף_ציון&oldid=2550152"