בית אגיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית אגיון
בית אגיון בזמן בנייתו (בשמאל הצילום), 1938
בית אגיון בזמן בנייתו (בשמאל הצילום), 1938
מידע כללי
כתובת סמולנסקין 9, טלביה
מיקום ירושלים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1936–1938 (כשנתיים)

בֵּית אַגיוֹן, המשמש מאז 1974 כביתו של ראש ממשלת ישראל, הוא מבנה בשכונת טלביה על גבול שכונת רחביה בירושלים, ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור. מכונה גם בית ראש הממשלה או הבית בבלפור.

המבנה מחופה באבן ירושלמית, ומורכב ממספר גושים רבוּעים, המחוברים יחדיו. במרכזו חדר מדרגות בעל טור חלונות, אשר פונים לחזית המבנה. לבית אגף בעל צורה מעגלית דמוית ספינה, הבולטת מחזיתו (עיצוב אופייני לסגנון הבינלאומי), וכן חצר פנימית (פטיו; אלמנט שאינו מקובל בסגנון הבינלאומי, אולם מקובל בבנייה המוסלמית). על פי ההערכות, החצר נוספה לבית לבקשת משפחת אגיון.

היסטוריה

המבנה נבנה עבור סוחר יהודי-יווני בשם אדוארד אגיון, מעשירי אלכסנדריה באותם הימים. הוא תוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן ונבנה בין השנים 19361938. המבנה המקורי היה בית דו קומתי ובו תריסר חדרים. בשנת 1941 התגורר בבית פטר השני מלך יוגוסלביה לכחודשיים. בשנת 1947 נדרשה המשפחה על ידי השלטונות הבריטים לפנות זמנית את ביתה, בשל הקמת אזור ביטחון בסביבה. בזמן מלחמת העצמאות איפשר אגיון להשתמש במקום כבית חולים ללוחמי האצ"ל.

בשנת 1952 רכשה מדינת ישראל את הבית כדי שישמש כמעונו הרשמי של שר החוץ[1]. אדוארד אגיון עבר עם משפחתו להתגורר בחיפה. השר משה שרת היה הבכיר הראשון שהתגורר בו[2]. לאחר המעבר של משה שרת אל הבית, בוצעו בפנים המעון עבודות חידוש ושיפוץ, אותן תכננו האדריכלים דורה גד ויחזקאל גד[3].

בשנת 1974 החליטה ממשלת ישראל להעביר את בית ראש הממשלה מבית יוליוס ג'ייקובס, שהיה באותה עת במצב תחזוקתי רעוע, לבית אגיון, כאשר ראש הממשלה הראשון להתגורר בבית זה היה יצחק רבין ביוני של שנת 1974 ועד התפטרותו ב-1977. בהמשך התגוררו בבית ראשי הממשלה הבאים: מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס. לאחר פרישתו של בגין עמד הבניין ריק כשנה, במהלכה ביצעה דורה גד עבודות נוספות לרענון פנים הבית[4]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נבנתה חומה סביב הבית משיקולי אבטחה, וחלק מרחוב בלפור נסגר לתנועה. במהלך שנות ה-90 שופץ המקום לאורך מספר חודשים, ועל כן התגורר ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ברחוב רחל המשוררת בשכונת בית הכרם.

בעקבות עלייה בעומס התנועה באזור, בהוצאות הנסיעה והאבטחה, בכוח האדם שיש לשכן, ובהיעדר אולם כנסים בבית אגיון, אישרה ממשלת ישראל את פרויקט אלמוג להקמת מעון חדש לראש הממשלה בשנת 2009. ההחלטה בוטלה לאחר כחודשיים, בעקבות ביקורת ציבורית על עלות הפרויקט. ב-15 בדצמבר 2013 הוחלט להקים ועדה שתבחן שוב את האפשרות להקמת המבנה[5]. במאי 2014 אישרה הממשלה את הפרויקט מחדש[6], אך ביצועו מתעכב.

בשנת 2013 סופח למתחם המאובטח של מעון ראש הממשלה בית זלמן שוקן הסמוך[7]. רחוב סמולנסקין נחצה לשניים, כשחציו הקרוב יותר לבית ראש הממשלה סגור לכניסה, מגודר ומאובטח.

הפגנת תמיכה במנחם בגין, ליד בית אגיון

ב-2017 נבנתה סככה בין חומת הבית לחומת קולג' טרה סנטה, כאמצעי אבטחה נוסף. הסככה נבנתה בלא היתר, שטחה 312 מ"ר וגובהה כ-6 מטר, ולא ניתן להיכנס לרחוב סמולנסקין מבלי לעבור מתחתיה[8].

עם סיום כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה ביולי 2021, נסגר הבית לדרישת השב"כ לערוך בו שיפוץ נרחב לצורכי אבטחה. בשל כך התגורר ראש הממשלה נפתלי בנט בביתו הפרטי ברעננה.[9] עם כניסתו של לפיד לתפקיד הוחלט להשתמש בבית וילה חנא סלאמה הסמוך, כמעונו של ראש הממשלה כיוון שמרבית הליקויים התשתיתים בבית אגיון שצויינו בדוח מבקר המדינה טרם תוקנו.[10][11] עם חזרתו של נתניהו לתפקיד ראש ממשלת ישראל בסוף שנת 2022, הוחלט כי ימשיך להתגורר בביתו הפרטי ברחוב עזה, הסמוך לבית אגיון, כיוון שבית אגיון היה בשיפוצים מקיפים.[12]

מעמדו הרשמי של בית ראש הממשלה

בית ראש הממשלה הוא המעון הרשמי של ראש ממשלת ישראל, המנוהל על ידי משרד ראש הממשלה. מלבד מגורים לראש הממשלה ומשפחתו, משמש המקום כמשרד ונערכים בו אירועים ממשלתיים שונים, כדוגמת פגישות עבודה ואירוח מנהיגים זרים הבאים לביקור בישראל.

על פי החלטת הכנסת, המדינה מממנת את הוצאות בית ראש הממשלה, כמו גם את הוצאות בית המגורים הפרטי של ראש הממשלה, כדוגמת ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו והוצאות ביתו הפרטי בקיסריה, וגם במקרה של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, לו בית פרטי ברעננה, הכוללות את כל ההוצאות הנדרשות לתפקודו התקין לצורך מילוי תפקידו כראש ממשלה, בתקופת כהונתו. לבית המגורים הפרטי, ניתן מימון להוצאות אבטחה בלבד. מימון ההוצאות נעשה בהתאם להוראות נוהל פנימי של משרד ראש הממשלה, בהתאם למסגרת המוגדרת בתקציב המדינה.

החוק אינו קוצב את משך הזמן הנדרש לפינוי המעון על ידי ראש ממשלה המסיים את תפקידו. בשנת 1999, כאשר אהוד ברק החליף את בנימין נתניהו בתפקיד, נתניהו מסר את המעון למחליפו כשישה שבועות לאחר חילופי התפקידים. בשנת 2009 ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט פינה את הבית כשבוע וחצי לאחר שהוחלף בתפקיד ראש הממשלה[13]. בשנת 2021 מסר בנימין נתניהו את הבית כארבעה שבועות מכינון הממשלה החדשה[14].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית אגיון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רכישת בתים של ה"ה אגיון ושוקן בירושלים, באתר ארכיון המדינה, מזהה פיזי ג-5439/17
  2. ^ מיומנו של משה שרת ראש הממשלה ושר החוץ, מעריב, מעריב של חג, 24 באפריל 1974
  3. ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 54-55
  4. ^ עליזה וולך, לקנות מיטה לראש הממשלה, דבר, 5.11.1984, עמוד 9
  5. ^ מורן אזולאי, ועדה תקבע אם יוקם "בית לבן" ישראלי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2013
  6. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, מוטי בסוק, הממשלה אישרה רכישת מטוס לראש הממשלה ולנשיא ובניית מעון לראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2014
  7. ^ תני גולדשטיין, כך השתלט מעון ראש הממשלה על מבנה היסטורי השוכן לצידו, באתר "זמן ישראל", 25 בנובמבר 2019.
  8. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, השכנים של נתניהו: "בית ראש הממשלה משתלט באופן לא חוקי על הרחוב", באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2017
  9. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל האוזר טוב, שב"כ: ביקשנו מבנט שלא לעבור למעון בבלפור כדי לבצע בו התאמות ביטחוניות, באתר הארץ, 21 במרץ 2022
  10. ^ איתמר אייכנר, לפיד כבר בדירה במתחם בבלפור: תיעוד מבפנים, ומה מצפה לו בשבוע הקרוב?, באתר ynet, 2 ביולי 2022
  11. ^ המעון החלופי: יאיר לפיד יתגורר 200 מטרים מבלפור, באתר ערוץ 7, 28 ביוני 2022
  12. ^ כיכר השבת, ‏מסתמן: נתניהו ורעייתו לא יוכלו לחזור לבית בבלפור, באתר כיכר השבת, 13 בנובמבר 2022
  13. ^ אטילה שומפלבי, מתי עזב אולמרט את המעון בבלפור ב-2009?, באתר ynet, 19 ביוני 2021
  14. ^ מיכאל האוזר טוב, משפחת נתניהו עזבה את מעון ראש הממשלה בבלפור בתום 12 שנים, באתר הארץ, 11 ביולי 2021.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37367923בית אגיון