מחצבת 4.5
 | |
| מחצבת 4.5, 2010. צילום משכונת בן דור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | דרך בר יהודה כביש 752 נשר |
| מיקום | נשר |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | עיריית נשר |
| מייסדים | סולל בונה, האחים קראמן |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1929 |
| תאריך פירוק | שנות ה-60 של המאה ה-20. הוכרזה כנטושה בשנת 1983 |
| חברת בנייה | סולל בונה, האחים קראמן, אבן וסיד |
| שיטת כרייה | חציבה |
| מידות | |
| שטח | 230 דונם |
מחצבת 4.5 שוכנת בעיר נשר קרוב לצ'ק פוסט, והיא השטח המערבי ביותר בעיר. שטח המחצבה כ-230 דונם. המחצבה הוקמה בשנת 1929 על ידי חברה משותפת של סולל בונה והאחים קרמאן מהכפר איבטין. המחצבה פעלה עד תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. שמה של המחצבה ניתן לה על שם תחנה 4.5 של רכבת העמק, ששירתה את המחצבה. המחצבה עברה שיקום על ידי הקרן לשיקום מחצבות.
היסטוריה
היוזמה להקמת המחצבה היא של בנימין קב-ונקי וחבריו. הם חיפשו מקום עם אבן דולומיט למטרת חציבה שתשמש את בניית נמל חיפה[1] האחים קב-ונקי הקימו שותפות עם הנהלת העבודות שליד "מרכז העבודה השל ההסתדרות" בחיפה, שאותו ייצגו דוד הכהן, שמואל מרגולין וטהא קרמאן. השותפות הזאת הייתה הבעלים של מחצבת 4.5. כשהחלו העבודות ב-1929 להקמת נמל חיפה, חכרה השותפות מממשלת המנדט את השטח שהיה אדמה ממשלתית וגם אדמת ואקף ומיד החלו בו העבודות. ממשלת המנדט סללה מסילת רכבת מתחנת הרכבת 4.5 לתוך המחצבה.[2]
בשנים 1920–1921 עבדו קבוצות פועלים ראשונות מהעלייה השלישית בענף האבן והסיד בחיפה ובירושלים. הפועלים היהודים למדו את עבודת החציבה מהפועלים הערבים ושכללו אותה באמצעות קידוח בסלעים והטמנת דינמיט. בין המומחים היו אנשי גדוד העבודה ובהם יצחק שדה, לימים מייסד הפלמ"ח ואלוף בצה"ל. בשנת 1928 הוקמה חברת "אבן וסיד" ותחילתה הייתה עם כבשן ומחצבה בשכונת נחלה, בקצה שכונת הדר הכרמל וכיום במרכז רחוב גאולה, בשותפות עם האחים קרמאן. אחר כך הוקמו כמה מחצבות, והחשובה שבהן הייתה המחצבה בקילומטר ה־4.5 מנמל חיפה שהוקמה בשנת 1929. מחצבת 4.5 פותחה על ידי חברה משותפת לסולל בונה ולקרמאן ואחר כך הייתה ל"אבן וסיד". המחצבה סיפקה חצץ לבניית נמל חיפה.
את מחצבת 4.5 שרתה תחנת הרכבת 4.5 שהייתה חלק ממערך התחנות של רכבת העמק. תחנת בלד א-שיח' המזוהה גם כתחנת המחצבה. תחנת רכבת 4.5 היא מבנה לשימור שקיים בנשר ליד מרכז קניות מבנה. תחנה קטנה זו נבנתה כקילומטר ממזרח לצומת הצ'ק פוסט בסמוך לכפר הקטן חוואסה, במרחק 4.621 קילומטרים מתחנת הרכבת חיפה מזרח ומכאן נובע הכינוי שעיגל את הנתונים.
פלוגת יגור החלה לעבוד במחצבה מתחילת פיתוחה. העבודה התאימה לצורכי הפלוגה, גם מכיוון שהייתה עבודה קבועה ומשתלמת יפה וגם מכיוון שאנשיה הוכשרו לעבודה זו בקלוסובה, לפני העלייה לארץ. כאשר התרחבה הבנייה בארץ ישראל, עם העלייה החמישית, סיפקה מחצבה זו את רוב החצץ לבנייה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 עבדו במחצבה כ-40 עד 50 עובדים מיגור שיצאו מדי יום לעבודת המחצבה, בהם ישראל בר-יהודה שלימים נעשה חבר הכנסת ושר התחבורה, ויהודה שרת.[3] הם עבדו בה עם הערבים. כאשר פרצו מאורעות 1936 שבתו הערבים, ואנשי יגור השתלטו על כל העבודות. לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, צומצמה עבודת אנשי יגור במחצבה והם הפסיקו לעבוד בה כאשר קמה מדינת ישראל. במלחמת העצמאות נמצא במקום בסיס של פלוגה 13 מגדוד 21. מגדל שמירה ששרד באתר נהרס בשנת 2020.
בשנת 1935 נוסדה תעשיית "אבן וסיד" בחיפה, וזו צורפה אחר כך לסולל בונה. שורה ארוכה של מפעלי בנייה ניזונו מהחצץ שיוצר על ידי "אבן וסיד". לפני קום המדינה בלטו בהם נמל חיפה, תחנות הכוח בחיפה ובתל אביב, יישובי "חומה ומגדל", מצודות טיגארט, בנייני המשטרה הגדולים שבנו הבריטים, ואחרים. לאחר קום המדינה סיפקו המחצבות את החצץ ששימש למפעלי בנייה ענקיים בהיקפם ובהם שיכונים, כבישים, מוסדות ציבור, המוביל הארצי ועוד. בשנות ה-60 הפעילה "אבן וסיד" 15 מחצבות והגדולה בהן הייתה מחצבת 4.5.
בדצמבר 1959 הגיעה החציבה לקרבת הבתים של שכונת בן דור, ובזמן פיצוצים נפלו אבנים למרפסות וקירות נסדקו. התושבים התלוננו, ובהתערבות המשטרה העבודה הופסקה בשעה 23:00 ונמשכה ב-4:30 בבוקר. כ־80 משפחות סבלו מהרעש ומהפיצוצים. נוצר צורך לפנות 10–12 משפחות שגרו ממש ליד המחצבה.
בשנת 1963 תפוקת המחצבה הייתה 650 אלף טון לשנה, והיא ירדה בשנת 1964 ל-580 אלף טון. חלק מהסיבות לכך הוא סלילת הכביש המוביל מצומת הצ'ק פוסט לכיוון טבריה ונצרת הביאה לירידה התפוקה מהיעדר מקום. חברת אבן וסיד דרשה ממוסדות התכנון לאפשר לה לפתח את המחצבה בקריית חרושת, והתכנון שלה הוא להעביר חלק מהאבן שתחצב בקריית חרושת למחצבת 4.5. בשנת 1966 העסיקה המחצבה 150 פועלים.[4] פעילות החציבה במחצבת 4.5 פסקה ב-1964 בגלל הקמת קריית הטכניון בשטח מעל המחצבה ובגלל קירבה לשיכונים שנבנו בשכונת בן דור.[5]
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 הפסיקה המחצבה לפעול והפכה לאתר פסולת בניין. בשנת 1983 הוכרזה כנטושה. בשנת 1997 החל שיקום המחצבה, ונעשו בה פעולות לשיקום השטח במטרה להתאימו לייעודו העתידי : תעשייה ומסחר. הפרויקט כלל ייצוב קרקע על גבי המדרון התלול, בגובה של 87 מטרים, הארוך ביותר שיוצב בישראל; על גבי פסולת הבניין פוזרו שכבות אדמה שיוצבו ונזרעו עשבי בר.[6]
משק הפועלות ושכונת אייזנברג
בגבול המחצבה, ליד הכביש, הוקם בשנות ה-20 של המאה ה-20 משק יהודי קטן, שנקרא על שם מייסדו שכונת אייזנברג. ב-1928 פרסם אייזנברג שהוא מבקש להחכיר 50 דונם ליד משק הפועלות. בשטח היו 17 דונם אדמת שלחין, רפת פרות, מחסך קטן וחצר עופות על שטח של 1.5 דונם.[7] כמו כן היה במקום משק פועלות שהוקם בשנת 1927 בשטח שלאחר מכן נפתחה בו מחצבת 4.5. המרכז החקלאי בחיפה התחיל בסידור משק הפועלות. הוא חכר 100 דונם במקום. מתוכם 50 דונם אדמת שלחין. התוכנית שלהם הייתה ליישב במקום קבוצה של כ-60 פועלות מחיפה. כשחלק מהפועלות תעבודנה במשק בשטח, ואחרות בעבודות שונות בחיפה ובכך לקיים את הקבוצה. בינואר 1927 פורסם שלשטח הגיעו 15 פועלות שהחלו בהכשרת הקרקע ובהקמת צריפים, הן החלו להכין את השטח לפועלות האחרות שצפויות להגיע למקום תוך מספר שבועות.[8] משק הפועלות נקלע לסכנה במאורעות 1929 ואנשי נשר יצאו לחלצן. ערביי בלד א-שייח' שדדו את מה שנשאר ממשק הפועלות. ב-6 בספטמבר 1929 פורסמה בעיתון "דבר" הידיעה הבאה שנכתבה לאחר ההתנפלות של ערבים מבלד א-שייח על ההתיישבות של משק הפועלות:
חברות משק הפועלות על יד חיפה עודן נמצאות ב"נשר". יום יום הן נוסעות להשקות את המשתלות. צריפים אחדים נשרפו. החציר והמספוא נשדדו. כלי עבודה רבים והאינקובטור נשדדו ונשברו. הנזקים גדולים. .
— במשק הפועלות בחיפה, דבר, 6 בספטמבר 1929
בספטמבר 1930 פורסם כי מספר ערבים תושבי בלד א-שייח נתבעו במשפט בגלל שמצאו אצלם חפצים שנשדדו ממשק הפועלות בימי מאורעות 1929[9]
פעילות הגנה, בריכת המים ומגדל השמירה
לפלוגה 13 בגדוד 21 בחטיבת כרמלי היו חמישה בסיסים: בסיס יגור מפקדו היה דב פיק בן נשר, בסיס "ח'רייבה", בשטח מחצבת ח'רייבה, בסיס נשר שמפקדו היה יוסקה גלילי מנשר, בסיס מחצבת 4.5, ובסיס צ'ק פוסט שמפקדו היה שלמה קמינקר בן נשר. בתוך המחצבה היה מגדל ששימש גם בריכת מים וגם מגדל שמירה ששימש את ההגנה מסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. מגדל שמירה זה הופיע ברשימת השימור של העיר נשר, רשימה שהוכנה על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.[10] למרות זאת נהרס המגדל במאי 2020 בעקבות תוכניות הבנייה של עיריית נשר במחצבה.
על בסיס ההגנה בקילומטר 4.5 סיפר יוסף וונדרמן (שגב):
באמצע חודש נובמבר 1947, ארץ ישראל הייתה תחת השלטו הבריטי גדוד 21 עוד לא הוקם. חברי ההגנה מאזור הקריות, כפר אתא, כפר חסידים ונשר גויסו גיוס מלא וחלוקו לפלוגות. יוסי האס היה מפקד הפלוגה שלי. נשלחנו לאבטח את מחצבת "אבן וסיד, הנמצאת 4.5 ק"מ מחיפה, בצד ימין של הכביש הישן חיפה-נצרת. מעל המחצבה שכן הכפר הערבי חוואסה. אנשיו היו מרוצחי 39 הפועלים היהודים בבתי הזיקוק מתחת לאפם של הבריטים. כתגבורת קיבלו אנשי חוואסה מתנדבים עיראקים, מזויינים בנשק ותחמושת בכמויות בלתי מוגבלות. לידם שכן הכפר הערבי הגדול בלד א-שייח' שאנשיו הטרידו את התחבורה היהודית ואת אנשי נשר. היינו 20 לוחמים עם נשק דל מאד. כזכור לי, היו לנו חמישה רובי ציד ברישיון, חמישה רובים אנגלים שהיו שייכים לנוטרים של סולל בונה, מקלע שאסו [א] צרפתי שכמובן לא פעל בשעת הצורך, וכן כמות קטנה של רימוני יד.
— הספר גדוד 21 שהוציאה בשנת 1988 עמותה שעסקה בשימור המורשת של גדוד 21 חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, עמודים 12-11
תפקיד הלוחמים היה לסייר סביב הגדר שהקיפה את המחצבה, לשמור על שער הכניסה ושערים נוספים שהיו למחצבה. הלוחמים התגוררו במגדל השמירה שקומתו הראשונה הייתה מבוצרת. בכל לילה היו נורים מטחי ירייות על מחצבת 4.5 מתוך הכפרים חוואסה ובלד א-שייח. התחמושת המעטה של הלוחמים לא איפשרה להם לירות כדורים רבים והם ירו אש דלילה. מצבם השתפר לאחר שקיבלו רובים צ'כים. לאחר הקרב על חיפה, שהתקיים ב-21–22 באפריל 1948, החיילים עיראקים הסתלקו, וב-24 באפריל 1948 עזבו גם ערביי חוואסה ובלד א-שייח'. והצורך בבסיס הגנה במחצבת 4.5 התייתר.[11]
תוכניות בנייה במחצבה
המחצבה, שנמצאת מתחת לקמפוס הטכניון בחיפה ובסמוך לצירי תחבורה מרכזיים כמו מנהרות הכרמל, מרכזית המפרץ, הרכבת והמטרונית, מתוכננת להפוך לשטח הכולל אזור תעשייה, מסחר ותעסוקה. התוכנית כוללת חלוקה לחמישה אזורים: שלושה אזורי תעשייה ומשרדים, אזור מסחר ושירותים, ואזור ספורט שיכלול מתקני ספורט לרווחת תושבי העיר והעובדים.
במהלך 2024 החלו העבודות בשטח המחצבה. בין הפרויקטים הבולטים שצפויים לצאת לפועל נכללים: כפר סטודנטים ואולם תצוגה בן שלוש קומות של חברת כלמוביל.[12][13]
בנוסף, כחלק מתוכנית הפיתוח, מתוכנן לקום מגדל מגורים בן 54 קומות בגובה 254 מטרים, שיהיה הגבוה ביותר במחוז חיפה ובמחוז הצפון (בכך יעקוף את גובהו של מגדל המפרש בחיפה ב-117 מטרים).[14] המגדל נועד לחבר את תחתית המחצבה עם תחנת הרכבלית ועם קמפוס הטכניון. לצד המגדל המרכזי מתוכננים מבנים נוספים לשימושי מסחר, תעסוקה ומגורים, הכוללים כ-356 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ו-1,081 יחידות דיור. המגדל צפוי לכלול קומת מסחר ראשית עם חנויות ובתי קפה.[15][16]
גלריית תמונות
|
.jpg)
לקריאה נוספת
- ישראל בן דור, "100 שנים לנשר - משכונת צריפים לעיר מגדלים, אפי מלצר בע"מ, מאי 2023 עמודים 301–302
- יואל רגב, אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי 1856-1948 הוצאת ארץ-ארץ תשע"ט 2019, פרק מחצבת 4.5, עמודים 177–183
- דוד פאיאנס, אדם מול סלע, תעשיות אבן וסיד, 1984, הוצאת תעשיות אבן וסיד
ביאורים
- ^ הכוונה למקלע ששמו בעברית שׁוֹשָׁא, מקלע ממלחמת העולם הראשונה
קישורים חיצוניים
- פלייליסט - מחצבת 4.5 בערוץ יו טיוב
- מחצבת 4.5 ובסיס הדלק לשעבר בנשר על דרך בר יהודה. בונים בונים בונים, וכורתים המון עצים. 1/10/2024 בערוץ יו טיוב
- אברהם יפה, המחצבות ונוף הכרמל, דבר, 15 במרץ 1966
- 4TECH - המרכז של הצפון באתר של עיריית נשר, פורסם ב-22 במרץ 2020
- תוכנית מחצבה 4.5 בנשר: הוחכרו 125 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה באתר נדל"ן מניב והשקעות
- 355-0706630 מכ/948 - מתחם רב תכליתי - מחצבה 4.5 נשר באתר תב"ע. קום
- נטע פלג, שוברים שיא: המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לגוש דן יוקם בנשר, באתר mynet חיפה, 3 באוגוסט 2021
- אריאל נוי, המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לגוש דן, באיזו עיר ייבנה?, באתר אייס, 27 ביולי 2021
- מגדל הטכניון נשר באתר סלע בינוי
הערות שוליים
- ^ יואל רגב, אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי 1856-1948, הוצאת ארץ-ארץ, תשע"ט 2019, עמוד 177
- ^ יואל רגב, אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי 1856-1948, הוצאת ארץ-ארץ, תשע"ט 2019, עמודים 178-177
- ^ יואל רגב, אדם מול סלע, חוצבים, סתתים, ומחצבות בתולדות היישוב העברי 1856-1948, הוצאת ארץ-ארץ, תשע"ט 2019, עמודים 181
- ^ מחצבת ק"מ 4,5 עלולה להיסגר, היום (עיתון ישראלי), 3 במרץ 1966
- ^ "אבן וסיד" תסגור מחצבת "קילומטר 4.5" אם לא תאושר העברתה לקריית־חרושת, דבר, 3 במרץ 1966
- ^ ישראל בן דור, "100 שנים לנשר - משכונת צריפים לעיר מגדלים, אפי מלצר בע"מ, מאי 2023 עמודים 302-301
- ^ להחכיר בסביבות חיפה שטח, הארץ, 16 באפריל 1928
- ^ משק פועלות בסביבות חיפה, הארץ, 12 בינואר 1927
- ^ בחיפה הר מאורעות אב תרפ"ט, הארץ, 25 בספטמבר 1930
- ^ רשימת מבנים לשימור העיר נשר, ארכיון היסטורי של העיר נשר
- ^ הספר גדוד 21 שהוציאה בשנת 1988 עמותה שעסקה בשימור המורשת של גדוד 21 חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, עמודים 12-11
- ^ מעונות הסטודנטים בפארק ההייטק החדש בצמידות לטכניון, באתר ymag
- ^ מספר תיק 250001743 באתר הוועדה המרחבית לתכנון ובניה מורדות הכרמל, תוכנית הוגשה ב-18 בנובמבר 2021
- ^ "המגדל הגבוה ביותר בארץ מחוץ לגוש דן", באתר ניוז חיפה והקריות, 26 ביולי 2021
- ^ מגדל הטכניון נשר, באתר סלע בינוי
- ^ המחצבה, באתר גשם החזקות
מחצבת 4.540205708Q127247821