ביסקאיה
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 חבל הבסקים |
|
www | |
.svg) | |
ביסקאיה (בספרדית: Vizcaya; בבסקית: Bizkaia) הוא מחוז בספרד וטריטוריה היסטורית של חבל הבאסקים, טריטוריה שנשלטה החל מן המאה ה-11 ועד למאה ה-19 בידי הלורד של ביסקאיה. המחוז שוכן על החוף הדרומי של מפרץ ביסקאיה. בירת המחוז והעיר הגדולה בו היא בילבאו .
ביסקאיה הוא אחד המחוזות הידועים והמשגשגים ביותר של ספרד. לאורך ההיסטוריה המחוז היה מרכז מסחר בולט באוקיינוס האטלנטי מאז ימי הביניים. בתקופות מאוחרות יותר, הוא הפך לאחד ממרכזי התעשייה והפיננסים המובילים של חצי האי האיברי. מאז הפחתת התיעוש הנרחב שהתרחש לאורך שנות ה-70, כלכלת המחוז עברה להתבסס יותר על מגזר השירותים.
מקור השם
מקובל בבלשנות שמקור השם הבסקי ביזקאיה הוא תולדה של "ביזקר", כששתי הגרסאות לשם המקום מתועדות היטב בכל ארץ הבאסקים ומחוצה לה,[1] שמשמעותו 'רכס נמוך' או 'בליטת קרקע' (השם Iheldo bizchaya תועד בשנת 1141 כמתייחס למונטה איגואלדו סן סבסטיאן).[2]
כינוי השם
ביזקאיה (Bizaia)
Bizkaia היא השם הרשמי היחיד בספרדית, או באסקית, שאושר לכינוי השטח ההיסטורי על ידי המועצה הכללית של המחוז וחוקי ספרד.
ביזקאיה (Vizcaya) הוא הכינוי הספרדי למחוז אשר הומלץ על ידי האקדמיה הספרדית המלכותית. "ביזקאיה" משמש במסמכים לא רשמיים. זהו גם השם הספרדי המופיע בנוסח הספרדי של החוקה הספרדית ובנוסח הספרדי של חוק האוטונומיה של חבל הבאסקים.
ביזקאיה (Bizkaia)
ביזקאיה (Bizkaia) הוא שמו הרשמי של המחוז והוא משמש במסמכים רשמיים של השלטון המקומי. זהו גם השם הנפוץ ביותר בשימוש התקשורת הספרדית בחבל הבאסקים. זהו גם השם המשמש בנוסח הבאסקי של החוקה הספרדית ובנוסח הבאסקי של חוק האוטונומיה של חבל הבאסקים .
היסטוריה
אזור ביסקאיה היה מיושב מאז התקופה הפלאוליתית התיכונה, כפי שמעידים השרידים הארכאולוגיים וציורי המערות שנמצאו במערות הרבות באזור. לנוכחות הרומית בחצי האי האיברי הייתה השפעה מועטה באזור, והשפה והמסורות הבאסקיות שרדו עד היום.
ביסקאיה מופיעה במסמכים מימי הביניים, כטריטוריה הכפופה לממלכת פמפלונה (המאה ה-11) שהפכה לאוטונומית ולבסוף לחלק מכתר קסטיליה. האזכור הראשון של השם ביסקיה מופיע ברישום תרומה שניתנה למנזר ביקגא, הממוקם בלשון הים של מונדקה. ההיסטוריון אנטון ארקורקה,[3] כותב כי לוויקינגים היה שם מרכז מסחרי בביסקאיה, ממנו גורשו לפני שנת 825. הריא של מונדקה היא הכניסה הנוחה ביותר לנהר אברו ובקצהו, יציאה לים התיכון והמסחר המתרחש בו.
בעידן המודרני המחוז הפך לאזור מסחר ותעשייה בולט. נמל בילבאו היה לשער הראשי של קסטיליה לאירופה. מאוחר יותר, במאות ה-19 וה-20, מרבצי עפרות ברזל באיכות מעולה באזור והיעדר תופעת הצמיתות איפשרו תיעוש מהיר.
התקופה הפלאולית
התקופה הפלאולית תיכונה
קיימות ראיות להתיישבות אנושית בביסקאיה כבר בתקופה זו של הפרהיסטוריה. ממצאים התרבות המוסטרית נמצאו בשלושה אתרים בביסקאיה: בנטה לאפרה (Karrantza), קורטזיה (Getxo) ומורואה (Duangoaldea).
התקופה הפלאולית המאוחרת
- שרידים מהתרבות Châtelperronian ( מזוהה בדרך כלל עם ניאנדרטלים) נמצאו במערת מערת סנטיממיניה (קורטסובי Kortezubi).
בין היישובים החשובים ביותר של בני אדם מודרניים (אדם):
- התרבות האוריניאקית : בנטה לאפרה, קורצטיה ולומנצה (לקיטיו)
- התרבות הגרווטית: Santimamiñe, Bolinkoba (Durangoaldea) ו-Atxurra (Markina)
- התרבות הסולוטרנית : סנטימיניה ובולינקובה
- התרבות המגדלנית : Santimamiñe ו־Lumentxa
במחוז נמצאו גם דוגמאות לאמנות פלאוליתית. הציורים העתיקים ביותר נמצאו במערת בנטה לאפרה, מן התקופה האוריג'נסית או הסולוטרנית. בציורים מופיעים ביזון ודוב לצד סימנים מופשטים. ציורי הקיר של ארנזה (גלדמס) וסנטימיניה נוצרו בתקופות מאוחרות יותר (מגדלנית). בארנזה ציורי נקבות הצבי הן המוטיב השולט; במערת סנטיממיניה יש ציורי ביזונים, סוסים, עיזים וצבאים.
התקופה המזוליתית
תקופה זו מאופיינת בביסקאיה בתרבות האזילית. הכלים בשימוש בני תרבות זו היו קטנים ומעודנים יותר, עדיין נמצאו שרידי כלי ציד, אולם כלי דיג ואיסוף פירות הים דומיננטיים יותר. נמצאו שרידים המעידים גם על צריכת פירות בר. מערת סנטיממיניה הוא אחד האתרים החשובים ביותר בתקופה זו, אולם קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים נוספים מאותה תקופה במחוז ביסקאיה.
התקופה הנאולית
ראיות ארכאולוגיות ראשונות להשפעה נאוליתית בחבל הבאסקים נמצאו. אמנם השפעת שינוי זה בביסקאיה הייתה מוגבלת וניתן לציין רק שלושה אתרים בהם ממצאים מתקופה זו: ארנזה, סנטימיניה וקוביאגה (Ea). השפעת התרבות הניאוליטית הייתה כנראה מוגבלת בתחילה לגידול כבשים, עיזים וייצור כלי חרס.
לצד התפתחות טכנולוגיות נאוליתיות נמצאו גם שרידי מגליתים. הייתה זו צורת הקבורה הנפוצה ביותר באזור (דולמן פשוט) עד 1500 לפני הספירה .
התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה
בעוד שהתיישבות תחת כיפת השמיים (להבדיל ממערות) החלה להיות נפוצה ככל שהאוכלוסייה גדלה, השימוש במערות ובמקלטים טבעיים בביסקאיה היה עדיין נפוץ בתקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה. עיסוק בציד הפך למקור פחות חשוב לחלבון, כיוון שאנשים הסתמכו יותר על גידול כבשים, עיזים ואף בקר. כלי מתכת הפכו נפוצים יותר אך עדיין היה שימוש רחב בכלי אבן.
אתרים ארכאולוגיים מתקופה זו התגלו בכל שטחה של ביסקאיה, רבים מהם יישובים תחת כיפת השמיים, אך המערות החשובות ביותר של התקופה הפלאוליתית היו עדיין בשימוש גם בתקופה זו.
תקופת הברזל
מספר מועט של אתרים ארכאולוגים נמצאו מתקופת הברזל. רוב ההתיישבות במערות ננטשה, אולם עדיין נמצאו שרידים אף לתקופת הברזל במערות. המערות העיקריות של הפרהיסטוריה (ארנזה, סנטימיניה, לומנטסה) עדיין היו מאוכלסות.
התקופה הרומית
גאוגרפים רומיים זיהו שני שבטים בטריטוריה הידועה היום כביסקאיה: הקאריסטי והאוטריגונס. הקריסטים שכנו בביסקאיה הגרעינית, מזרחית לאזור פירטה של העיר בילבאו, ותחום מושבם השתרע גם על צפון אראבה וכמה אזורים של ג'יפוזקואה, עד לנהר הדבה. האוטריגונים ישבו בחלק המערבי ביותר של ביסקאיה ואראבה, וגם במחוזות קנטבריה, בורגוס ולה ריוחה. בהתבסס על עדויות היסטוריות וארכאולוגיות, ההערכה היא ששבטים אלה דיברו בשפה הבאסקית.[4] נראה כי הגבולות של הניב הביסקאי של הבאסקית הם אלה של הטריטוריה הקריסטית.
לא נמצאו ראיות היסטוריות להתנגדות מקומית לכיבוש הרומי בכל אזור הבאסקים (למעט אקיטן) עד לתקופה הפיאודלית המאוחרת. מקורות רומיים מזכירים כמה עיירות באזור, פלביובריגה ופורטוס אמנוס, שמות מקומות שעדיין לא זוהו. באתר של Forua, ליד גרניקה, נמצאו ממצאים ארכאולוגיים המעידים על נוכחות רומית[5]
בתקופה הרומית המאוחרת, ביסקיה ככל הנראה התקוממה נגד השלטון הרומי, יחד עם שאר חבל הבאסקים והאוכלוסייה המקומית אופיינה בשלטון פיאודלי.
ימי הביניים
ההיסטוריה של ביסקאיה בתחילת ימי הביניים לא ניתנת להפרדה מן ההיסטוריה של חבל הבאסקים כולו. האזור היה עצמאי דה-פקטו למרות שהוויזיגותים והפרנקים ניסו להשתלט על האזור מעת לעת. בעימותים בין הוויזיגותים והבאסקים בדרך כלל הובסו הבאסקים. הוויזיגותים הקימו מוצב ביישוב שהפך לעיר בת-זמננו ויטוריה, כדי להתמודד עם פלישות והגירה של הבאסקים מאזורי החוף צפונה.
בשנת 905, דברי ימי לאון מתארים לראשונה את ממלכת פמפלונה ככוללת את כל מחוזות הבאסקים המערביים, כמו גם את אזור ריוחה. אותם שטחים שלימים יהיו חלק מביסקאיה, היו חלק מאותה מדינה. בסכסוכים שהיו לממלכת קסטיליה הצעירה ופמפלונה/נבארה במאות ה-11 וה-12, נתמכו הקסטיליאנים על ידי בעלי אחוזות רבים מלה ריוחה, שביקשו לגבש את אחזקותיהם במסגרת החוק הפיאודלי הקסטיליאני. אותם בעלי אחוזות תומכי קסטיליה הונהגו על ידי בית הארו, שבסופו של דבר קיבל את השלטון על ביסקאיה החדשה שנוצרה, שהורכבה בתחילה מהעמקים של Uribe, Busturia, Markina, Zornotza ו־Arratia, בתוספת מספר עיירות והעיר אורדוינה. המועד המדויק לשינוי זה לא ברור. על פי המסורתאיניגו לופז היה הלורד הראשון של ביסקאיה ב-1043.
את תואר האבירות ירשו צאצאיו של איניגו לופז עד 1370, אז עבר התואר לחואן הראשון, מלך קסטיליה.
העידן מודרני
בעידן המודרני ענף המסחר קיבל חשיבות רבה באזור זה, במיוחד מסחר שהתנהל דרך נמל בילבאו. הנמל קיבל מעמד מלכותי מיוחד, בשנת 1511, לסחר עם נמלי האימפריה הספרדית. אותה עת נמל בילבאו כבר היה הנמל הראשי של קסטיליה, ממנו נשלח צמר לפלנדריה, וסחורות אחרות יובאו.
בשנת 1628 סופחה הטריטוריה של דורנגו לביסקאיה. באותה מאה, בתאריכים שונים, שולבו גם רשויות מקומיות עצמאיות ממערב לתוך ביסקאיה.
לערי החוף בביסקאיה היה צי ספינות משלהן, שהיה מורכב בעיקרו מספינות דיג ומסחר. פעילות ספינות אלה הפסיקה במידה רבה את ענף דיג לוויתן בלנה שחורה במפרץ ביסקאיה.
לאחר המלחמות הנפוליאוניות מחוז ביסקאיה, יחד עם שאר המחוזות הבאסקיים האחרים, סבלו מאיום להפסקת השלטון המקומי על ידי קורטס חנרלס. פעילות פלגים שתמכו במפלגות שונות לכס המלכות, לצד הרצון הזה לשמור על זכויות הבאסקים תרם לפרוץ המלחמות הקרליסטיות. ממשלת ביסקאיה ומחוזות באסקיים אחרים תמכו בקרלוס החמישי, שייצג מלך אוטוקרטי אשר קיוו שישמור על המסורת.
עם זאת, עיירות רבות ובילבאו הזדהו עם הממשלה הליברלית של מדריד. בסופו של דבר, לאחר ניצחון האנטי-קרליסטים, חל קיצוץ הדרגתי באוטונומיה הרחבה שהייתה לביסקאיה ושאר המחוזות.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 התגלו בביסקאיה מרבצי עופרת ברזל גדולים באיכות מעולה. גילוי המרבצים הביא השקעות זרות רבות בעיקר מאנגליה וצרפת. פיתוח משאבים אלה הוביל להגברת התיעוש במחוז. תיעוש זה הפך את ביסקאיה לאחד המחוזות העשירים ביותר בספרד. במחוז נוסדו תאגידים תעשייתיים גדולים( Iberdrola, Altos Hornos de Vizcaya ) ומוסדות פיננסיים בולטים ( Banco Bilbao Vizcaya Argentaria - BBVA).
המאה ה -20
במהלך הרפובליקה הספרדית השנייה, המפלגה הלאומית הבאסקית (PNV) שלטה במחוז. כאשר פרצה מלחמת האזרחים בספרד ב-1936, ביסקאיה תמכה בצד הרפובליקני ונלחמה נגד הצבא והאידאולוגיה של פרנסיסקו פרנקו. זמן קצר לאחר מכן, הרפובליקה הכירה בחוק האוטונומיה של מדינת הבאסקים, אולם אוטונומיה זו הייתה קצרת ימים.
כשהצבא הפשיסטי התקדם מערבה מנווארה, הוקמו קווי הגנה סביב בילבאו, שכונו "חגורת הברזל". אולם המהנדס שהיה אחראי לבנייתם, José Goicoechea, ערק ללאומנים וקווי ההגנה שלא הושלמו הפכו חסרי ערך. בשנת 1937, מטוסים גרמניים, בשליטתו של פרנקו, הפציצו את העיר ההיסטורית גרניקה. כמה חודשים לאחר מכן נפלה בילבאו לידי הפשיסטים. הצבא הבאסקי ( Eusko Gudarostea ) נסוג לסנטוניה, מעבר לגבולות ביסקאיה. שם הם נכנעו לכוחות האיטלקיים. כוחות רפובליקנים אחרים ראו בכניעה, מעשה בגידה מצד הבאסקים.
תחת שלטונו הדיקטטורי של פרנקו, ביסקאיה וגיפוזקואה הוכרזו "מחוזות בוגדים" בגלל התנגדותם לשלטונו ובוטלה לחלוטין האוטונומיה שהוענקה להם בעבר. רק לאחר מותו של פרנקו בשנת 1975, וחקיקת חוקת 1978, החוקים הבאסקיים ( fueros ) קיבלו הכרה. בשנת 1979 אושר חוק גרניקה לפיו מחוזות ביסקאיה, אראבה וגיפוזקואה מהווים את הקהילה האוטונומית של חבל הבאסקים, שלה פרלמנט אוטונומי. מאז הכרה מחודשת זו באוטונומיה של חבל הבאסקים, מועמדי המפלגה הלאומית הבסקית זכו בעקביות בבחירות בביסקאיה.
גאוגרפיה
ביסקאיה גובלת בקנטבריה ובמחוז בורגוס (בקסטיליה וליאון) במערב, במחוזות הבאסקיים גיפוזקואה במזרח ובאלבה בדרום, ובים הקנטברי (מפרץ ביסקאיה) בצפון. אורדוניה (Urduña) היא מובלעת ביסקאית הממוקמת בין מחוזות אלאווה ובורגוס.
אקלים
האקלים במחוז הוא ימי, עם משקעים גבוהים כל השנה וטמפרטורות מתונות, המאפשרות לצמחייה השופעת לצמוח. הטמפרטורות קיצוניות יותר באזורים הרריים יותר של ביסקאיה, שם השלג נפוץ יותר במהלך החורף. הטמפרטורות הגבוהות הממוצעות בעיר בילבאו 13 מעלות בינואר ו-26 באוגוסט. [6]
המאפיינים הגאוגרפיים העיקריים של המחוז הם:
- רכסי ההרים גבוהים בדרום המחוז, הם חלק מההרים הבאסקיים, היוצרים מחסום יבשתי רציף עם מעברי הרים הגבוהים מ-600 מ' מעל פני הים, היוצרים את קו פרשת המים של אגן האוקיינוס האטלנטי והים התיכון. רכסי הרים אלה ממערב למזרח הם אורדונטה (הר זאלאמה, 1390 מ'), סלבדה (1100 מ'), גורביה (1481 מ') ואורקיולה (אנבוטו, 1331 מ').
- חלקו האמצעי של המחוז מאופיין בעמקי הנהר הראשי. נהר אראטיה זורם צפונה מגורבייה ומצטרף לאיביזבל. כל עמק מופרד על ידי הרים.
- אזור החוף: שמאפייניו העיקריים הם שפך בילבאו שבו הנהרות הראשיים נשפכים לים ושפך גרניקה (Urdaibai). לאורך החוף יש מצוקים ומפרצונים קטנים.
חלוקה מנהלית מודרנית
בעידן שלאחר 1978 מחוז ביסקאיה מחולק לשבע נפות, שלכל אחת יש עיר בירה; הנפות מחולקות לרשויות מקומיות.
נתונים דמוגרפיים
על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2010, בביסקאיה היו 1,155,772 תושבים. צפיפות האוכלוסייה הייתה 519.9 תושבים לקמ"ר. צפיפות אוכלוסייה שלישית בספרד אחרי מדריד וברצלונה . ב-1981 הייתה ביסקאיה המחוז הספרדי החמישי בגודל אוכלוסייה. המעבר לשלטון דמוקרטי הביא משבר דמוגרפי במחוז חי ולירידה בגודל האוכלוסייה.
תחבורה
כבישים
ביסקאיה מחוברת לשאר המחוזות בשני כבישים מהירים, הכביש המהיר קנטברי, המחבר את בילבאו ודורנגו עם הגבול הצרפתי, עם גישה באייבר, זראוץ ודונוסטיה (שלושתם במחוז גיפוזקואה ), והכביש המהיר בין חבל הבאסקים לאראגון, המחבר את בילבאו עם סרגוסה. נמל התעופה של ביסקאיה הוא נמל התעופה בילבאו, שהוא שדה התעופה החשוב ביותר בצפון ספרד. הוא ממוקם בעיריות לויו וסונדיקה .
רכבת נוסעים
במחוז ביסקאיה רשת מסילות רכבת עליה פועלות מספר חברות המפעילות שירותי רכבות נוסעים. Renfe, חברת הרכבות הלאומית, מפעילה רכבות מהירות מבילבאו למדריד, ברצלונה וערים גדולות נוספות.
רכבת תחתית
"מטרו בילבאו" היא מערכת המטרו הפועלת בעיר בילבאו ובאזור המטרופוליני של העיר.
תיירות
בילבאו, בירת ביסקאיה, מפורסמת בזכות מוזיאון גוגנהיים בילבאו, אטרקציית תיירות מרכזית בעיר ובשפך הנהר שלה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ביסקאיה
- אתר רשמי של מחוז ביסקאיה
- Señores de Vizcaya : רשימה של כל הלורדים של ביסקאיה הנטענים ומפות היסטוריות מעניינות.
- ביסקאיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Michelena, Luis (1997). Apellidos Vascos. Donostia: Editorial Txertoa. pp. 75–76. ISBN 84-7148-008-5.
- ^ "Toponimia: Bizkaia", Noticias de Gipuzkoa: "Ortzadar", 08, 2010-05-08, נבדק ב-2010-05-08
- ^ Anton Erkoreka, Los Vikingos en Euskal Herria, Bilbao, 1995
- ^ "Euskalherria.com - GARA - Paperezkoa:20060616 - los textos hallados en Iruña-Veleia están escritos «inequívocamente» en euskara". אורכב מ-המקור ב-2007-01-06. נבדק ב-2006-10-06.
- ^ Los arqueólogos sacan a la luz en Forua una secuencia histórica de dos mil años (אורכב 12.03.2007 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Standard climate values for Bilbao". Aemet.es. נבדק ב-29 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
| מחוזות ספרד | |
|---|---|
| |
| קהילות אוטונומיות של ספרד |
38005623ביסקאיה