חואן הראשון, מלך קסטיליה

חואן הראשון, מלך קסטיליה
Juan I
	חואן הראשון, מלך קסטיליה
לידה	24 באוגוסט 1358; אפילה, ממלכת אראגון
פטירה	9 באוקטובר 1390 (בגיל 32); אלקלה דה אנארס, ממלכת קסטיליה
מדינה	ממלכת קסטיליה
בת זוג	לאונור מאראגון, מלכת קסטיליה ; ביאטריש, מלכת פורטוגל
שושלת בית טראסטמרה
אב	אנריקה השני, מלך קסטיליה
אם	חואנה מנואל מקסטיליה
צאצאים	ראו בהמשך
	29 במאי 1379 – 9 באוקטובר 1390; (11 שנים)
	→ אנריקה השני, מלך קסטיליה אנריקה השלישי, מלך קסטיליה ←

חואן הראשון, מלך קסטיליה (24 באוגוסט 1358 - 9 באוקטובר 1390), היה מלך קסטיליה בין השנים 1379–1390.

ביוגרפיה

חואן הראשון נולד באפילה ב-24 באוגוסט 1358, והיה בנם של אנריקה השני, מלך קסטיליה וחואנה מנואל מקסטיליה, בתם של חואן מנואל, נסיך ויאנה ובלאנקה דה לה תרדה ולארה.

ב-18 ביוני 1375 התחתן חואן עם לאונור מאראגון, מלכת קסטיליה, בתם של פדרו הרביעי, מלך אראגון ואלאונורה מסיציליה, וב-29 במאי 1379 הוכתר למלך קסטיליה לאחר מות אביו.

ב-14 במאי 1383 התחתן חואן עם ביאטריש, מלכת פורטוגל, בתם של פרננדו הראשון, מלך פורטוגל ולאונור טלס. זמן קצר לאחר מכן מת חמיו, ולפני מותו חתם על הסכם שחואן וביאטריש יירשו אותו. אולם, האצולה הפורטוגזית לא קיבלה את ההסכם, אשר משמעותו הייתה העברת השלטון בפועל לשושלת החדשה, ולמעשה השתלטות של מלכי קסטיליה על פורטוגל, וגם מעמד הסוחרים העשירים של ליסבון התנגד לו.

סדרת מעשי עוינות הדדים החלה מיד עם מותו של המלך בדצמבר 1383. קרב משמעותי ראשון, "קרב אטולירוס", התרחש באפריל 1384 בין קבוצת קרב קסטיליאנית לכוח פורטוגזי בפיקודו של הגנרל נונו אלוורש פריירה (Nuno Álvares Pereira), אשר נתמך בכוחות סיוע אנגלים. הקרב הסתיים בניצחון פורטוגזי ללא נפגעים. כוח קסטיליאני גדול יותר, בפיקודו של המלך עצמו, הטיל מצור על ליסבון, אך נאלץ לסגת לאחר כ-4 חודשים כתוצאה משיבושי ההספקה והטרדות מצד כוחות פורטוגזים אשר זינבו בו.

באפריל 1385 הכריז על עצמו ז'ואאו, דוכס אביש, בתמיכת ממלכת אנגליה, כמלך ז'ואאו הראשון מפורטוגל. הוא החל במסע לגיוס תמיכה עממית גם בערים אשר הביעו את תמיכתם בעבר בנסיכה ביאטריש והמלך חואן הראשון מקסטיליה, והעביר את תמיכתם אליו.

הקסטיליאנים אשר ראו במעשיו של ז'ואאו הראשון מעשה מרידה, פלשו בכוח בן 31,000 חיילים לפורטוגל תוך שהם מגרשים ושורפים יישובים מאוכלסים בדרכם. כוחות פורטוגזים אשר התנגשו בכוח הקסטיליאני, הביסו אותם ב"קרב טרנקוסו" בתחילת יוני. בשלב זה החליט ז'ואאו הראשון בהתייעצות עם הגנרל פריירה ובעלי בריתו האנגלים, ליזום קרב מכריע נגד הכוחות הקסטיליאנים. הפורטוגזים בחרו לפגוע ממארב בכוח קסטיליאני באזור אלז'וברוטה, ובקרב אלז'וברוטה הביסו הכוחות הפורטוגזים את הכוחות הקסטיליאנים, והנחילו להם תבוסה מוחצת.

באוקטובר 1385 פתחו הפורטוגזים במתקפת מנע נגד העיר הקסטיליאנית מרידה, והביסו ב"קרב ולוורדה" כוח קסטיליאני גדול יותר אף מזה שהובס בקרב אלז'וברוטה. תקריות גבול בין שתי המדינות נמשכו עד שנת 1390, ומותו של חואן הראשון מלך קסטיליה.

הניצחונות החד משמעיים של הכוחות הפורטוגזיים הבטיחו את המשך השלטון של המלך ז'ואאו ושושלת בית אביש כשליטי ממלכת פורטוגל.

בשנת 1371 התחתן ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר עם קונטסטנס מקסטיליה, דוכסית לנקסטר, בתו של פדרו הראשון, מלך קסטיליה, ובעקבות כך ירש את הטענה לתואר של מלך קסטיליה ולאון, ובעקבות כך עמד על כך שחברי האצולה באנגליה יפנו אליו בתואר "אדון ספרד" (my lord of Spain) והוא שילב בשלט האצולה שלו את סמל מלכות ספרד. החל מ-1372 קיבץ ג'ון סביבו חצר מלכות קטנה של אבירים שגלו מקסטיליה והקים משרד שהכין מסמכים שנחתמו על ידו כמלך קסטיליה ופתחו במילים Yo El Rey (בספרדית: אני, המלך). הוא הכין כמה תוכניות לממש את תביעתו בכוח צבאי, אך במשך שנים רבות נותרו תוכניות אלו על הנייר עקב חוסר מימון ועקב המלחמות בצרפת ובסקוטלנד. רק לאחר 1386, כאשר פורטוגל, תחת מלכה החדש, ז'ואאו הראשון, כרתה ברית עם אנגליה, היה ג'ון מסוגל לנחות בראש צבא על אדמת ספרד ולהוביל כוח פרשים למערכה כושלת לתפיסת כתר קסטיליה. ג'ון הפליג מאנגליה ב-9 ביולי 1386 בראש צי אנגלו-פורטוגזי גדול, שנשא צבא של כ-5000 איש יחד עם פמליה "מלכותית" מורחבת ועם אשתו ובנותיו. בדרכו הוא עצר בברסט כדי לגרש את הכוחות הצרפתים שצרו על העיר וב-29 ביולי הוא נחת בא קורוניה שבצפון ספרד.

חואן הראשון ציפה שגונט ינחת בפורטוגל ולפיכך הוא ריכז את כוחותיו על הגבול הפורטוגזי. הוא הוטעה על ידי החלטתו של גונט לפלוש לגליסיה, המרוחקת והעוינת ביותר מבין מחוזותיה של ממלכת קסטיליה. מאוגוסט ועד אוקטובר החזיק גונט חצר מלכות ראשונית באורנסה (Ourense) וקיבל את הצהרות האמונים של רוב העיירות בגליסיה, למרות שהם נשבעו לו אמונים בתנאי שהוא יוכר כמלך של כל קסטיליה. בעוד ג'ון מהמר על קיומו של קרב החלטי כבר בתחילת המערכה, לא מיהרו הקסטיליאנים להיכנס אתו לקרב והוא החל להיתקל בקשיים לשמור את צבאו אחיד ולשלם לחייליו את שכרם. בנובמבר הוא נפגש עם ז'ואאו הראשון וסיכם אתו על פלישה משותפת למרכז קסטיליה באמצע שנת 1387. כדי לחזק את החתימה על ההסכם, סוכם על נישואיה של פיליפה, בתו הבכורה של גונט, למלך הפורטוגזי. חלק ניכר מחייליו של ג'ון נכנעו למחלות וכאשר החלה הפלישה הם היו בנחיתות מספרית בהשוואה לבעלי בריתם הפורטוגזים. המערכה, שהתנהלה בחודשים אפריל-יוני הוגדרה ככישלון מחפיר. הקסטיליאנים סירבו להיכנס לקרב והכוחות האנגלו-פורטוגזים, להוציא כמה מקרים של מצור על ערים מבוצרות שהיו בזבוז של זמן, עסקו בחיפוש אחר מזון בנוף הספרדי הצחיח. הם הוטרדו בעיקר על ידי שכירי החרב הצרפתים של חואן הראשון. מאות אנגלים, כולל ידידים קרובים ומשרתים של גונט, מתו ממחלה או מתשישות. רבים ערקו מהצבא כדי לרכב צפונה. זמן קצר לאחר שהצבא שב לפורטוגל, כרת גונט ברית סודית עם חואן, על פיו הוא ואשתו יוותרו על תביעותיהם על כתר קסטיליה בתמורה לתשלום שנתי גבוה ולנישואיה של בתם קתרין עם בנו של חואן - אנריקה השלישי, מלך קסטיליה.

ב-9 באוקטובר 1390 נהרג חואן הראשון בתאונת רכיבה, ובנו אנריקה השלישי, מלך קסטיליה עלה לשלטון במקומו.