לה ריוחה
מדינה | ספרד | ||
---|---|---|---|
מושל |
חוסה איגנסיו סניסרוס המפלגה העממית | ||
מחוזות בקהילה האוטונומית | 1 | ||
בירת הקהילה האוטונומית | לוגרוניו | ||
שפה רשמית | ספרדית | ||
תאריך ייסוד | 11 בינואר 1982 | ||
שטח | 5,045 קמ"ר (דירוג: 16) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בקהילה האוטונומית | 306,377 (דירוג: 17, 2006) | ||
‑ צפיפות | 60.72 נפש לקמ"ר (2006) | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.larioja.org | |||
לחצו כדי להקטין חזרה (למפת לה ריוחה רגילה) |
לה ריוחה (בספרדית: La Rioja) היא קהילה אוטונומית בצפון ספרד, הקטנה ביותר מבחינת כמות אוכלוסין (כ-300,000), והקטנה ביותר בשטחה בחצי האי האיברי. במזרח, גובלת לה ריוחה עם אראגון, בצפון עם חבל הבסקים ונווארה וממערב ומדרום עם קסטיליה ולאון.
לה ריוחה מורכבת ממחוז אחד בלבד, ששמו "לה ריוחה" כשם הקהילה האוטונומית. בירתה של לה ריוחה היא לוגרוניו ובה כ-136,841 תושבים. היישובים הגדולים הנוספים בלה ריוחה הם: ארנדו (13,640 תושבים), קלהורה (20,600 תושבים) והארו (9,558 תושבים).
לה ריוחה משתרעת 120 קילומטר לאורך נהר אברו בעמק מוקף הרים, ברוחב משתנה ששיאו מגיע ל-50 קילומטרים.
לה ריוחה ידועה בתעשיית היין שלה, אשר החלה כבר בתקופה הרומאית.
היסטוריה
החל במאה העשירית הייתה לה ריוחה אזור ספר בין ממלכות נווארה וקסטיליה. בבוררות של הנרי הראשון, מלך אנגליה, נמסר האזור לקסטיליה וסופח אליה רשמית ב-1177. אולם האזור המשיך להחליף ידיים בין הממלכות הנוצריות השונות.
צרפת של נפוליאון, בעת כיבושיה בספרד, הכריזה על לה ריוחה כמחוז נפרד. פרדיננד השביעי מלך ספרד ביטל את ההחלטה וחילק את אזור לה ריוחה בין המחוזות השכנים. בחלוקת ספרד למחוזות ב-1833 חזר האזור להיות מחוז עצמאי בשם לוגרוניו. במעבר לדמוקרטיה אחרי מותו של גנרל פרנקו הוחלט שלה ריוחה תהיה קהילה אוטונומית נפרדת, בגלל הייחוד הכלכלי של האזור, לעומת שכנותיה.
קישורים חיצוניים
הקהילות האוטונומיות של ספרד | ||
---|---|---|
קהילות אוטונומיות | אנדלוסיה • אסטוריאס • אקסטרמדורה • אראגון • גליסיה • האיים הבלאריים • האיים הקנריים • ולנסיה • חבל הבסקים • לה ריוחה • נווארה • מדריד • מורסיה • קטלוניה • קנטבריה • קסטיליה-לה מנצ'ה • קסטיליה ולאון | |
ערים אוטונומיות | סאוטה • מלייה |
19508376לה ריוחה