מזח הדייגים ביסוד המעלה

מזח הדייגים ביסוד המעלה
	המזח של קיבוץ חולתה ביסוד המעלה 1950
מידע כללי
סוג	מזח
שימוש	מזח דייגים; אתר תיירות
כתובת	רח' האגם
מיקום	יסוד המעלה
מדינה	ישראל
מייסדים	קיבוץ חולתה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1938–1939
תאריך פירוק	1958
חומרי בנייה	בטון; אבן בזלת
מידות
גובה מעל פני הים	65 מטר
קואורדינטות	33°03′32″N 35°36′58″E / 33.0589°N 35.616234°E
	; (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה; רמון; ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים; האדום; מזח יסוד המעלה

מזח הדייגים ביסוד המעלה היה מזח שבנו חברי קיבוץ חולתה לחופי אגם החולה כדי לפתח את ענף הדיג. המזח הוקם ממזרח ליסוד המעלה במקום בו ישב הקיבוץ בתחילת דרכו. ב-1958, עם סיום ייבוש החולה, ננטש המקום. המקום הוגדר כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וב-2021 שופץ המזח והפך לחלק מפארק תיירותי.

ההיסטוריה של המזח

ב-1936 הוקם קיבוץ חולתה על ידי קבוצה של חברי הנוער העובד, המחנות העולים ונוער עולה מגרמניה שהוכשרו בחוות תל חי. תחילה עבדו עבור חקלאי המושבה יסוד המעלה ובמרץ 1937 קיבלו מהכשרת היישוב מגרש של 6 דונם במזרח המושבה שהיה שייך ל"זיכיון (קונצסיה) החולה" וכונה "חצר הזיכיון". החלוצים הקימו במקום שני בתי מגורים שהפכו לקיבוץ חולתה הראשון.

אחד מענפי המשק אותו החליטו חברי המשק לפתח היה הדיג ולשם כך הניחו סוללת עפר ואבני בזלת, בצורת ר', מהחוף לתוך אגם החולה שהיווה מזח ושובר גלים. בראש הסוללה נבנתה מסילת רכבת עבור קרונית טרזינה שאיפשרה לדייגים לפרוק את שלל הדייג ולהעבירו לחוף. המזח הוגן לאורכו על ידי חומת בזלת נמוכה שנועדה לעצור גלים גבוהים שנוצרו באגם על ידי רוחות השרקייה.

דייגי הקיבוץ השתמשו בשיטת דיג ייחודית שהובאה מגרמניה בידי אחד מחברי חולתה, הצלם פטר מרום לפיה יוצרים שדה חשמלי במים (אנ') והדגים (בעיקר שפמנונים וקרפיונים) נמשכו לאלקטרודה השלילית ונלכדו. ענף הדיג היה מוצלח ובאוקטובר 1939 סיפק הקיבוץ לשוק מעל מחצית מתוצרת הדיג העברי בארץ^[1].

פיתוח ענף הדיג בקיבוץ נעשה למרות שכבר ב-1929 נחתם חוזה לייבוש החולה. תהליך הייבוש התעכב (בין השאר בגלל פרוץ המרד הערבי הגדול ומלחמת העצמאות) ורק ב-1951 חודש והסתיים ב-1958. עקב ירידת מפלס המים נחשף המזח ואילץ את חברי הקיבוץ לנטוש אותו. ב-1942 עברו חברי הקיבוץ לאזור דרדרה וב-1946 עובר הקיבוץ למקום הקבע מדרום ליסוד המעלה. האזור המיובש, בו היה האגם לפני כן, הפך לשדה חקלאי והמבנים של המזח הלכו והתפוררו עם השנים.

ב-2021 הוחלט לשקם את המזח ולהפוך את המקום לפארק. השיקום נעשה בסיוען של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, המועצה המקומית יסוד המעלה, רשות ניקוז כנרת, משרד ירושלים ומסורת ישראל ומשרד התרבות והספורט. במסגרת השיקום חודש קיר המגן וחלק מהמזח ועליו הותקנה מסילת הרכבת והקרונית שנסעה עליו. כמו כן הוצבו במקום שלטי הסבר והסביבה הפכה לפארק.