רבי שלום שבדרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שלום שבדרון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי שלום שבדרון
הרב שלום שבדרון מימין עם הרב שלמה שטנצל
הרב שלום שבדרון מימין עם הרב שלמה שטנצל
לידה תרע"ב
ירושלים
פטירה כ"ב בכסלו תשנ"ח (בגיל 85 בערך)
כינוי ר' שׁוֹלֶם
תחומי עיסוק דרשן
תפקידים נוספים בעל תפילה
בת זוג לאה (אוירבך)
אב רבי יצחק
חותנים רבי חיים יהודה לייב אוירבך

הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (מכונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב - כ"ב בכסלו תשנ"ח) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".

קורותיו

נולד בירושלים לרב יצחק שבדרון, בנו של הרב שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם). התייתם בצעירותו וגדל בבית היתומים דיסקין. בבחרותו למד בישיבת חברון בחברון. נשא לאשה את לאה, בת הרב חיים יהודה לייב אוירבך. לאחר נישואיו למד בבית המדרש אהל תורה שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הוא שימש כר"מ בישיבת מקור חיים בירושלים ועוד.

הרב שבדרון ערך כמה מספרי סבו, בהם שו"ת מהרש"ם (חלקים ו' עד ט') וסדרת הספרים "דעת תורה". כן ערך ספרי מוסר בולטים, כמו "אור יהל" של רבו המשגיח הרב יהודה לייב חסמן ו"לב אליהו" של הרב אליהו לופיאן.

שימש כשליח ציבור בתפילת מוסף של הימים הנוראים ובתפילת נעילה בישיבת חברון. בתי כנסת וישיבות רבים, ובכללם בישיבת חברון אימצו את ניגוניו.

התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים בשכנות לגיסו, הרב שלמה זלמן אוירבך.

נפטר בכ"ב בכסלו תשנ"ח ונקבר בהר הזיתים.

כדרשן

הרב שבדרון נודע בשל דרשותיו בבתי כנסת ובישיבות, ובמיוחד בבית הכנסת הגדול של זיכרון משה שם היה מוסר שיעורים בשבתות, בליל שבת וכן למחרת לאחר תפילת מנחה. היה נוהג לנסוע למסור שיחות חיזוק בקהילות יהודיות ברחבי העולם. כונה "המגיד הירושלמי".

כמו כן היה מוסר שיחות בהיכל ישיבת חברון.

בדרשותיו הרבה לשלב מעשיות וסיפורים ונהג להתלוצץ ביחס לתופעות שליליות. הדרשות זכו לקהל שומעים נרחב מחוגים מגוונים.

החל לדרוש מגיל צעיר מאוד. כשהיה בחור דרש בבית כנסת מאה שערים, כשהמקום היה ריק מאדם. באותו זמן עבר שם רבי דוד יונגרייז, וכשראה את המחזה ניגש אליו ואמר לו 'אתה צריך להיות דרשן, נולדת לכך!'[1] ההספד הראשון שלו היה בהלוויית החזו"א[1]

דרשותיו קיבלו גיבוי מגדולי הדור:

החזון איש התבטא עליו: "אילו היו לפני מאתיים שנה כאלו דרשנים לא הייתה קמה ההשכלה".[1]

הרב מבריסק היה מתעניין מאוד בדרשותיו והיה שולח את ילדיו לשיחות ומבקש לשמוע מה נאמר בהן. לפי המסופר, דרשותיו ב'זכרון משה' היו על פי בקשתו של הרב מבריסק.[1]

הקפיד שלא לקחת תשלום עבור דרשותיו[1][2]

ילדיו

עץ משפחת אוירבך


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
ראה עץ משפחת פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים יהודה לייב אוירבך
 
 
 
צביה אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלמה זלמן אוירבך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אליעזר אוירבך
 
רבי אברהם דב אוירבך
 
רבי שלום שבדרון
 
רבי שמחה בונים
לייזרזון
 
 
רבי משה מאיר פראג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל אוירבך
 
רבי אברהם דב אוירבך
 
הרב עזריאל אוירבך
 
הרב מרדכי אוירבך
 
רבי זלמן נחמיה
גולדברג
 
רבי יהודה טרגר
 
הרב יצחק ירוחם
בורודיאנסקי
 
הרב יעקב יוסף אוירבך
 
הרב יחיאל מיכל שטרן
 
רבי צבי שינקר
 
אברהם יוסף
לייזרזון
 
הרב דוד יצחק
שפירא
 
הרב יעקב דוד אילן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מרדכי רובין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אריה
שפירא


ספריו

  • לב שלום, מדרשותיו וכתביו
  • הגדת ר' שלום
  • שאל אביך ויגדך, סיפורים, שלושה כרכים, בעריכת ישראל שפיגל, ירושלים תשנ"א-תשנ"ז
  • זקניך ויאמרו לך
  • אהלי שם - חידושים על הש"ס
  • קול דודי, משיחותיו וכתביו

ספרים שההדיר

לקריאה נוספת

  • קול חוצב, אבני דרך מחייו, מכון דעת תורה, ירושלים תשנ"ט


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 מתוך ראיון עם בנו בנו הרה"ג רבי יצחק שבדרון פורסם בעתון משפחה
  2. ^ בנו גם סיפר שפעם אחת קרע שיק שקיבל עבור דרשתו
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0