הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית יצירת אמנות ריקה.

הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה הוא קיר-פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן משנת 1966, המוצג בכניסה למגדל שלום בתל אביב במקום שבו עמד המבנה המקורי של הגימנסיה העברית "הרצליה". אל משכנה החדש ברחוב ז'בוטינסקי עברה הגימנסיה בשנת 1958.

היצירה

הכנת הפסיפס, המשתרע על פני מאה מטרים רבועים, על ידי צוות של שישה אומני פסיפס איטלקים בראשות המוזאיקן המומחה רנאטו סיניוריני (Signorini) בעיר רָוֶונָה שבאיטליה, ארכה שנה. הפסיפס הורכב מיותר ממיליון אבנים ומכשמונה מאות גוונים ותתי גוונים. בראשית שנת 1967 הורכב הפסיפס במגדל שלום, ובחודש מרץ אותה שנה נחנך. הפסיפס ניתן על ידי גוטמן, בוגר הגימנסיה הרצליה, במתנה לתושבי העיר תל אביב. והוא נועד לשמש כאנדרטת זיכרון לתל אביב הקטנה ולגימנסיה.

הפסיפס מתאר ארבע תקופות בהתפתחותה של העיר תל אביב, כאשר כל תקופה מאופיינת בצבע רקע אחר:

יפו העתיקה – פסיפס בצבע רקע ירוק, שעיקרו פרדסים הסובבים את העיר יפו, וכן שיירת גמלים וסירות דייגים במימי הים הסמוך לעיר.
אחוזת בית – פסיפס בצבע רקע צהוב, המסמל את דיונות החול עליהן הוקמה העיר. בפסיפס זה מתוארים ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף, ממייסדי העיר ד"ר חיים חיסין רכוב על חמור, והגנן הראשון של העיר שמואל הגר כשהוא עומד בשדרות רוטשילד, ברקע בניין הגימנסיה הרצליה.
תל אביב – פסיפס על רקע אדום, המציג את רחוב הרצל בתל אביב ואת תנופת הבנייה של העיר, במרכזו פנס הרחוב הראשון שלרגליו אנשים המרימים את ראשיהם אל אורו.
תל אביב בשנות ה-30 ובשנות ה-40 – הפסיפס, שרקעו כחול, מתאר את פתיחת נמל תל אביב והשתחררותה של העיר מהתואר "הקטנה", ותל אביב כעיר העתיד. בשנות ה-30 תל אביב מקבלת מעמד של עיר ובליבה אחוזת בית והגימנסיה הרצליה.