ספריית בית אריאלה
 | |
 | |
| בניין הספרייה | |
| מיקום | שדרות שאול המלך 25, תל אביב, ישראל |
|---|---|
| סוג | ספרייה ציבורית |
| מספר סניפים | 22 |
| מספר חברים | 37,679 (2021) |
| מספר מועסקים | 100 |
ספריית שער ציון - בית אריאלה היא הספרייה הציבורית הגדולה בישראל, והמרכזית מבין 22 ספריות עירונית הפועלות בתל אביב-יפו.
תולדות הספרייה
הספרייה נוסדה ביפו בשנת תרמ"ו (1886) על ידי אגודת עזרת ישראל (שיזמה את הקמת בית החולים היהודי הראשון ביפו, שער ציון ואת שכונת נווה צדק) ונקראה אז "בית עקד ספרים". בשנת 1891 הצטרפו חברים נוספים מאגודות חובבי ציון, בני ברית ובני משה לתמיכה בספרייה שנקראה מאז "שער ציון". בתחילת 1894 הספרייה שכנה בשני חדרים בבית נבולסי, שתוארו כחדרים גדולים מלאים ספרים ממסד ועד הטפחות, בסמיכות למשרדי חובבי ציון. על פי דיווחו של הספרן יהושע ברזילי היו בספרייה 1,340 ספרים בעברית, 1,010 ספרים בארבע לשונות אירופאיות, וכ-20 עיתונים וביקרו בה כ-10 עד 20 קוראים ליום[1]. לספרים חדשים, הספרייה התבססה על תרומות של הסופרים והמולים שנתבקשו לתרום עותקים מספריהם[2].
בשנת 1922 הכירה בה מועצת העיר תל אביב כספרייה העירונית. בין 1921 ל-1936 פעלה בבית פולק שבפינת הרחובות הרצל ואחד העם, אחר כך עברה לבית זאב גלוסקין ברחוב מונטיפיורי. בראשית שנות ה-60', לאחר הריסת גימנסיה הרצליה וחפירת היסודות למגדל שלום מאיר, נהרס הבניין והספרייה עברה למבנה זמני בשדרות שאול המלך, ליד קצין העיר באותם ימים, סמוך לאתר שנועד לבניית בניין הקבע של הספרייה. בשנת 1977 עברה למשכנה הנוכחי בשדרות שאול המלך, בתכנון האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן. המבנה, הבנוי בסגנון הברוטליסטי, משלים את מבנה מוזיאון תל אביב הסמוך, ואף מופיע בסמל הספרייה. שמה של הספרייה ניתן לה להנצחת אריאלה גיטר, בתו של איש העסקים בנו גיטר אשר העמיד תרומה לבנייתה. מרבית הספריות בתל אביב פועלות כיום כשלוחותיה כשהשימוש בהן חינם משנת 2009 לתושבי תל אביב-יפו.
הספרייה כוללת מדורי השאלה, עיון ומדורים מיוחדים. אוספי הספרייה כוללים כחצי מיליון ספרים מודפסים במגוון שפות (עברית, אנגלית, צרפתית ורוסית), 1,000 ספרים קוליים, כ-800 ספרים אלקטרונים, מאגרי מידע מקוונים בתחומים שונים בעברית ובאנגלית הנגישים, בחלקם, מהבית למנויי הספרייה, תקליטורים, עיתונים וכתבי עת וארכיונים שונים. מספר הקוראים הפעילים בספריית שער ציון בית אריאלה עומד בשנת 2020 על 11,472. מספר הקוראים הפעילים ברשת הספריות כולה היה 37,679.
חלק מהשירותים של הספרייה זמינים באמצעות האינטרנט, כגון השאלת ספרים דיגיטליים, הארכת תקופת השאלה והזמנת ספרים בכל הפורמטים. בשנת 2014 השתמשו בשירות הזמנת ספרים באמצעות האינטרנט 34% מכלל מנויי הספרייה, ו-23% השתמשו בשירות של הזמנת ספרים ותקליטורים[דרוש מקור].
בשנת 2014 החל שיפוץ יסודי של הספרייה, שהביא לצמצום ניכר בפעילות המדורים שבהם נערך השיפוץ.[3] השיפוץ הסתיים בתחילת 2021[4].
מדורי ההשאלה בספריית בית אריאלה
- ספריית הילדים והנוער
- סביבה חינוכית ותרבותית לילדים בכל קבוצות הגיל
- אוסף עשיר של ספרי ילדים וכתבי עת בהשאלה למנויים
- ספרים ומאמרים בנושא עולם הילד ותרבותו לחוקרים ולאנשי מקצוע
- פעילויות העשרה, תצוגות ותערוכות
- שירות יעץ בנושא ספרות ילדים
- הארכיון הישראלי למחול והספרייה
- כ־8,000 ספרים בשפות רבות ובנושאים הבאים: היסטוריה של המחול, ביוגרפיות, צילומי מחול, תפאורה ותלבושות מכל התקופות ובסגנונות שונים
- כתבי עת ופרסומים שונים במגוון שפות (מ-1926 ואילך)
- אוסף נכבד של חומרי מחול אתני ופולחני, המייצג את מזרח אירופה ומערבה, דרום אמריקה וצפונה, אסיה ואפריקה
- כ־3,800 יצירות מחול בווידאו
- כ־1,520 תיקי ארכיון המתעדים את המחול בישראל - תיעוד המחול האמנותי (מראשיתו בארץ בתחילת המאה), המחול העממי, עדות ישראל והמיעוטים, להקות, אישים, בתי ספר ואולפנים, אירועים, עבודות תאורטיות נבחרות ועוד
- כ־800 תיקי ארכיון בין־לאומי, המקיף את פעילות המחול בכל העולם, על כל תחומיו
- תצלומים ושקופיות; כרזות ותרשימים; תלבושות, אביזרים, פריטים ומזכרות היסטוריות רבי-ערך; יומנים, מכתבים, הערות, תוכניות וגזרי עיתונים
- ספריית אוסף הקומיקס - מנגה, גיבורי על, רומנים גרפיים וקומיקס ישראלי עצמאי. בנוסף לספרים הניתנים להשאלה, האוסף כולל ספרי עיון על היסטוריית הקומיקס, פנזינים ישראלים וכתבי עת. הכותרים של האוסף הנמצא בקומה 1 - מיועדים לקהל בוגר הקורא עברית, אנגלית וצרפתית.
מדורי עיון
- הסלון העירוני הוא מרחב תרבות קהילתי לתושבות ולתושבי העיר המשמש מקום לפעילות תרבותית וקהילתית, ביחידים ובקבוצות. הסלון כולל חלל ישיבה מרכזי ומרווח, "אמפי" הקרנה מעוצב וייחודי וחדר ישיבה אינטימי. ניתן לקיים בו מגוון של פעילויות משותפות, כמו בסלון הביתי: שיחות פרטיות, קבוצות קריאה וצפייה משותפת בסרטים ובהופעות, לצד סדנאות יצירה, הרצאות, תערוכות ואירועי תרבות נוספים. הסלון אינו מרחב שקט וניתן לדבר בו. כמו כן, מושמעת בו מוזיקה שקטה. את הסלון מעטרים ציורי קיר של האמן פילפלד (ניר פלד, PILPELED) ושל האמנית מאיה אטון, שנוצרו במיוחד לחלל זה.
- חדרי לימוד קבוצתיים - חדרי לימוד קבוצתיים, מצוידים באינטרנט אלחוטי, המתאימים לקבוצות של שניים, ארבעה ושישה אנשים.
- אולם העיון הכללי ע"ש זהר בן-זאב
- אוסף מגוון ועשיר של כ-35,000 ספרי עיון ויעץ בעברית ובאנגלית.
- במדעי הרוח: יהדות, היסטוריה כללית וישראלית, שואה, ספרות כללית וישראלית.
- במדעי החברה: סוציולוגיה, החברה הישראלית, תקשורת ומינהל.
- במדעי הטבע: רפואה, מדעי החיים ועוד.
- ספרי אמנות, קולנוע וצילום.
- אנציקלופדיות כלליות ומקצועניות, אטלסים ולקסיקונים.
- הדרכה והכוונה בהכנת עבודות חקר ועבודות סמינריוניות לתלמידי תיכון, לסטודנטים ולקהל הרחב
- לרשות המבקרים אינטרנט אלחוטי, עמדות מחשב לאיתור מידע באינטרנט ולחיפוש בקטלוג.
- מרכז מידע ויעץ
- חיפוש בקטלוגים הממוחשבים.
- חיפוש במפתח הממוחשב של העיתונות. העיתונים הממופתחים הם: "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות", "מקור ראשון", "הצופה", "יתד נאמן".
- חיפוש במאגרי מידע מקוונים בתחומים שונים, בעברית ובאנגלית.[5]
- חיפוש בארכיון הממוחשב של "ידיעות אחרונות" (משנת 1939 ועד היום).
- שירות גישה מרחוק למאגרי המידע מקוונים - עבור מנויים לספריות העירוניות, ספריית בית אריאלה או הספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל.
- עיתונים אלקטרוניים.
- ספרי יעץ.
- שירות ביבליוגרפי.
- אולם העיתונות באולם ניתנים השירותים הבאים: עיון בעיתונות יומית (3 עמדות מיקרופילם, על בסיס מקום פנוי); עיון בכרכי עיתונות יומית; עיון במאגר אינטרנטי של ידיעות אחרונות (עמדה אחת לשירות הקהל, על בסיס מקום פנוי); עיון בכתבי עת.
- ספריית הרמב"ם אוסף מגוון ועשיר של כ-100,000 ספרי עיון וכתבי עת בתחומי לימוד היהדות. חלק גדול מספרים אלה נגיש לציבור באופן חופשי באולם הקריאה, וחלקם נגישים בהזמנה מראש.
- מאגרי מידע ייעודיים המכילים אלפי ספרים דיגיטליים בטקסט מלא.
- השאלת ספרים חדשים למנויי הספרייה.
- שירותי סריקה.
- צוות ספרנים מיומן עומד לרשותכם בהדרכה והכוונה.
- פודקאסט של ספריית הרמב"ם
- ספריית עיצוב ומידע חזותי:
- אוסף של 6,000 ספרים בנושאים הבאים: אמנות, אדריכלות, עיצוב, צילום וקריקטורה, וכן 2,000 קטלוגים של תערוכות אמנות.
- מאגר צילומים וקטעי עיתונים שנמצא בתהליך דיגיטציה. המאגר מכיל כחצי מיליון תצלומים וחומרים חזותיים שונים אשר לוקטו מעיתונים יומיים ומכתבי עת בישראל ומחוצה לה, מספרים, חוברות, קטלוגים, לוחות שנה, גלויות, סטיקרים, סימניות ועלונים.
- כ-21,000 פריטים סרוקים מתוך המאגר, הניתנים לצפייה בספריית העיצוב.
- סורק איכותי ושני מחשבים עם תוכנות גרפיות לשימוש אמנים, מעצבים וסטודנטים מהתחום. מכוון לאתרים באינטרנט שיש בהם חומרים חזותיים. בלוג בית אריאלה למידע חזותי מתעד את הבקשות למידע שהוצגו בספרייה.[6]
- הספרייה והארכיון הישראלי למחול
- כ-8,000 ספרים בשפות רבות ובנושאים הבאים: היסטוריה של המחול, ביוגרפיות, צילומי מחול, תפאורה ותלבושות מכל התקופות ובסגנונות שונים.
- כתבי עת ופרסומים שונים במגוון שפות (מ-1926 ואילך).
- אוסף נכבד של חומרי מחול אתני ופולחני, המייצג את מזרח אירופה ומערבה, דרום אמריקה וצפונה, אסיה ואפריקה
- כ-3,800 יצירות מחול בווידאו.
- כ-1,520 תיקי ארכיון המתעדים את המחול בישראל - תיעוד המחול האמנותי (מראשיתו בארץ בתחילת המאה), המחול העממי, עדות ישראל והמיעוטים, להקות, אישים, בתי ספר ואולפנים, אירועים, עבודות תאורטיות נבחרות ועוד.
- כ-800 תיקי ארכיון בינלאומי, המקיף את פעילות המחול בכל העולם, על כל תחומיו.
- תצלומים ושקופיות; כרזות ותרשימים; תלבושות, אביזרים, פריטים ומזכרות היסטוריות רבי-ערך; יומנים, מכתבים, הערות, תוכניות וגזרי עיתונים.
ארכיונים ואוספים נדירים
- ארכיון אחד העם - הארכיון כולל את חדר עבודתו של הסופר אחד העם, ספרייתו הפרטית, רהיטיו וחפציו. את לב הארכיון מהווים תעודות ותצלומים משפחתיים, אגרותיו של אחד העם ודיוקנאות שלו מעשי ידיהם של אמנים רבים. את החדר ניתן לראות מתוך מרכז המידע והיעץ (קומה 1). ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש.
- ארכיון היינריך לווה - ארכיון לווה - ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש. Heinrich Loewe's archival items at Beit Ariela online catalogue: האוסף מכיל מסמכים ומכתבים שנכתבו על ידי היינריך לווה ואליו, כתבי יד ומחקרים בפולקלור יהודי. מסמכים רבים עוסקים בעבודתו כספרן בברלין ובתרומתו להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, כמו גם לספריית שער ציון בתל אביב, שבראשה עמד בשנים 1934–1948. החומרים באוסף הם בגרמנית, בעברית, באנגלית, ביידיש ובשפות אירופיות נוספות. קיטלוג האוסף נעשה בשיתוף עם הארכיון הספרותי מרבך the Deutsches Literaturarchiv Marbach, גרמניה.
- ארכיון שוורץ - ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש. הארכיון מכיל כ-5,000 פריטים ובהם: איגרות, תעודות, כתבי יד ותמונות של גדולי האומה. אוסף שוורץ הוא אוסף פרטי מעזבונו של יעקב שוורץ, מנוהל בנאמנות על ידי האפוטרופוס הכללי (כמנהל הנכסים העוזבים מכח צו ניהול, ועל פי חוק האפוטרופוס הכללי תשל"ח-1978), והופקד בספריית שער ציון בית אריאלה. זכויות היוצרים על כלל הפריטים שבאוסף שייכות לאפוטרופוס הכללי.
רשימת מנהלי הספרייה לדורותיה
- ישראל שפירא - בזמן כהונתו נבנה מבנה ספריית שער ציון - בית אריאלה הקיים
- אורה נבנצאל
- נורית ליבמן
- מרים פוזנר
- ד"ר אורי אליס
גופים נוספים שמקום משכנם בבית אריאלה
בבניין נמצאים משרדיהם של אגף התרבות והאומנויות של עירייית תל אביב[7].
בבניין שוכן גם "מכון גנזים" - מכון ביו-ביבליוגרפי על שם אשר ברש לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה. זהו המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העברים. נוסד ב-1951 על ידי אגודת הסופרים העברים. באוקטובר 2010 הועבר מבית הסופר למשכנו החדש בבית אריאלה. במכון כ-700 חטיבות ארכיונית של יוצרים עברים מתקופת ההשכלה ועד ימינו. המכון פתוח לכלל הציבור.
ערך מורחב – מכון גנזים
לקריאה נוספת
- עיר וספר: ספריית שער ציון-בית אריאלה / עריכה: אורה אחימאיר, ירושלים: כתר, 1987
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של ספריית בית אריאלה- חיפוש ממוחשב במאגרי ספריית בית אריאלה ושלוחותיה
- ספרייה ראשונה – ספריית שער ציון, באתר עיריית תל אביב - ארכיון עירוני
- שמעון פינס, "רכבת אווירית" תעביר את ספרי שער ציון, דבר, 23 באוקטובר 1961
- סופר מעריב, "שער ציון לבניין ארעי חדש", מעריב, 9 במרץ 1962
- עינת טורס, השיבה לאייטיז: כך נראת הספרייה העירונית של תל אביב, באתר nrg, 23 במרץ 2011
יעל חלק, הפרויקט שמצליח להכניס ילדים לספריות, באתר הארץ, 6 במאי 2015- נעמה ריבה, הספרים נעלמים, הספריות פורחות: השינוי הדרמטי שעובר בית אריאלה, באתר הארץ, 1 במרץ 2017
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בחצר הפנימית של ספריית בית אריאלה, באתר 'חלון אחורי', 24 במרץ 2018
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בספרייה למוזיקה שתכננה נילי פורטוגלי בבית אריאלה, באתר 'חלון אחורי', 14 באפריל 2018
- נעמה ריבה, אחרי עשור של שיפוץ בשווי 72 מיליון שקל, לא תזהו את "בית אריאלה" החדשה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2020
- קובי פינקלר, ספרות בימי קורונה, באתר 'ערוץ 7', 22 במרץ 2020
- מיכאל יעקובסון, "ממקום של ספרים למקום של אנשים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 ביוני 2021
- שגיא בן נון, מחדר ארכיון מעופש למרכז תרבות מרהיב: המהפך הגדול של "בית אריאלה", באתר וואלה!, 25 בנובמבר 2021
ספריית בית אריאלה, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
- ^ ארץ ישראל, המגיד, 8 בפברואר 1894
- ^ מארץ הקדושה, הצפירה, 17 באפריל 1894
- ^ יונתן גת,
אקסטרים מייקאובר: ספריית בית אריאלה נכנסת לשיפוץ כולל, timeout, 6 באפריל 2015 נעמה ריבה, הספרים נעלמים, הספריות פורחות: השינוי הדרמטי שעובר בית אריאלה, באתר הארץ, 1 במרץ 2017
- ^ שני רחל פומס, ממבוך בטון חשוך למרחב מחבק ושטוף אור: ביקרנו בספריית בית אריאלה המשופצת, באתר ynet, 25 בפברואר 2021
- ^ שירותי ספרייה מקוונים, באתר עיריית תל אביב יפו
- ^ בלוג, באתר ספריית עיצוב ומידע חזותי
- ^ איתי שטרן, איש התוכן גיורא יהלום ימלא את מקום איריס מור באגף התרבות של עיריית ת"א, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
ספריית בית אריאלה33391412Q4263244