מאיר אטינגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר אטינגר
לידה ירושלים
ידוע בשל היותו פעיל ימין קיצוני הנתון לסנקציות אישיות מצד ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, האיחוד האירופי ומדינות נוספות
היותו נכדו של מאיר כהנא

מאיר דוד חי אטינגר (נולד ב-4 באוקטובר 1991 בירושלים) הוא פעיל ימין רדיקלי ישראלי ותחקירן באתר הקול היהודי.

נחשב לאחד ממנהיגי נוער הגבעות. השב"כ מייחס לו קשר לארגון הטרור "המרד", השואף לערער את קיומה של מדינת ישראל כדי להקים מדינת הלכה, ומעורבות בפיגוע בדומא, בהצתה בכנסיית הלחם והדגים, ובפעילויות תג מחיר נוספות, והוא נעצר מעצר מנהלי לתקופות ארוכות.[1]

חבר מועצה בתנועת דרך חיים.

ביוגרפיה

אטינגר נולד בירושלים, לרב מרדכי, ר"מ בישיבות עטרת כהנים וחומות ירושלים המזוהות עם ישיבות הקו, ולטובה, בתו של מאיר כהנא, שנרצח שנה קודם להיוולדו, ועל שמו הוא קרוי.[2] נשוי למוריה ולהם חמישה ילדים.[3]

פעילות ביהודה ושומרון 2011–2014

אטינגר היה פעיל במאחזים שהוקמו ונתמכו על ידי תנועות "נחלה" ו"נוער למען ארץ ישראל" של דניאלה וייס[4] ולא שירת בצה"ל. במרץ 2011 נחקר במשטרה, לאחר שקצין משטרה טען שראה אותו תוקף עדר צאן של רועה פלסטיני, והורג כבשה; אולם התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום, בשל היעדר תשתית ראייתית, בעקבות סתירות בעדותו של הקצין.[5] בתקופה זו התגורר אטינגר במאחז מגרון והשתתף בפעילויות מאורגנות של נוער הגבעות.[6]

בספטמבר 2011 קיבל צו הרחקה מאזור יהודה ושומרון ועבר להתגורר בירושלים.[7] כעבור חודשיים קיבל צו הרחקה לשבועיים מאזור שוק מחנה יהודה, לאחר שעסק במיפוי בתי עסק שמעסיקים יהודים בלבד, במסגרת מיזם לעידוד צרכני של עבודה עברית.[8] בהמשך אותה שנה נעצר משום שריכז מוקד מידע למעקב אחר התארגנות כוחות צה"ל לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון, במטרה לסכל את הפינוי. הוא הפר מעצר בית,[9] ונכלא בתקופת משפטו בבית סוהר. לבסוף הורשע ב־2012, במסגרת עסקת טיעון, בעבירה של "קשירת קשר לאיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי", נידון למאסר בפועל לתקופה שחפפה את תקופת מעצרו, כ-6 חודשים, ולכן שוחרר מייד.[10]

בשנים אלו התקרב אטינגר לאנשי ישיבת עוד יוסף חי ביצהר בראשות הרב יצחק שפירא והרב יצחק גינזבורג. הוא הזדהה עם תנועת "דרך חיים" שהקימו, השואפת לשנות את הממשל בישראל למדינת הלכה, אך חלק על רצונם לפעול בדרכים חוקיות. עקב כך פרש מהקבוצה והחל בפיתוח דרך עצמאית,[11] אך המשיך לראות ברב גינזבורג מקור השראה לרעיונותיו.[12]

בינואר 2014, לאחר עקירת מטע באזור המאחז אש קודש בידי כוחות הביטחון, היה אטינגר אחד מאנשי קבוצה שנכנסה לכפר קוסרה, כשחלקם רעולי פנים. הקבוצה הותקפה באבנים בידי פלסטינים וכותרה בתוך שלד של מבנה. חבריה נפצעו ושוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל.[13] הקבוצה טענה שהיא טיילה באזור לצורך הפגנת נוכחות בעקבות ההרס באש קודש וערבים תקפו אותם.[14] בהמשך שנה זו המליץ השב"כ לעצור את אטינגר במעצר מנהלי, אך ההמלצה נדחתה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן בשל חוסר בראיות מספיקות.[דרושה הבהרה] במקום זאת קיבל אטינגר צו הרחקה משטחי יהודה ושומרון וירושלים, ועבר להתגורר בצפת.

מעצר מנהלי 2015–2016

אטינגר מפרסם את דעותיו בבלוג באתר "הקול היהודי".[2][15]

בתחילת אוגוסט 2015 נעצר אטינגר,[6] ולאחר כשבוע חתם שר הביטחון משה יעלון על צו מעצר מנהלי נגדו לחצי שנה, על בסיס מסמכים חסויים של השב"כ, שהעריכו כי אם לא ישהה במעצר ימשיך אטינגר בפעילויות להגשמת חזונו. הרקע למעצר היה הפיגוע בדומא ביולי 2015, הצתת כנסיית הלחם והדגים ביוני 2015, ופעילות תג מחיר נוספות באותה תקופה. גורמי ביטחון ייחסו לאטינגר הפצת אידאולוגיה שגיבש ואף קשר לארגון הטרור המכונה "המרד", השואף לדברי אותם גורמים לערער את קיומה של מדינת ישראל כדי להקים מדינת הלכה וכן את בית המקדש השלישי, באמצעות פעולות פרובוקטיביות שיביאו לדיון ציבורי בנושאים רגישים, כדוגמת היחס בין התורה לדמוקרטיה, יחסי דתיים–חילונים בישראל ויחסי יהדות–נצרות.[2] אטינגר טען שלא היה מעורב במעשים אלימים וש"מדובר במעצר פוליטי שנועד לרצות את דעת הקהל בארץ ובעולם".[16]

אטינגר נכלא תחילה בכלא איילון, וכעבור זמן קצר הועבר לצינוק בכלא אשל בבאר שבע. באוקטובר 2015 פתח בשביתת רעב במחאה על שלילת זכותו לשיחות טלפון,[17] ובינואר 2016 פתח בשנית בשביתת רעב, במחאה על הארכת מעצרו המנהלי.[18] בפברואר 2016 הוארך מעצרו בארבעה חודשים נוספים. במהלך המעצר נולד בנו הבכור. אטינגר לא השתתף בברית המילה, בשל התנגדות השב"כ.[3] ביוני 2016 שוחרר ממעצר מנהלי, אך הוטלו עליו מגבלות של מעצר בית לילי, איסור כניסה ליהודה ושומרון, ירושלים ויד בנימין, וכן נאסר עליו ליצור קשר עם רשימה של 92 אנשים.[19] במהלך מעצרו המנהלי לא התגבשה נגד אטינגר תשתית ראייתית, ולא הוגש נגדו כתב אישום.[20]

פעילות מאז 2016

בשנת 2016 הוציאו חבריו של אטינגר חוברת עם שיריו בשם "שירת הרוח" ובה שירים שנכתבו בעת מעצרו.[21] לאחר שחרורו פרסם באתר "הקול היהודי" את סיפור מעצרו.[22]

בשנת 2017 נבחר כחבר מועצה בתנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג,[23] וכראש תא ההסברה של התנועה.[24]

בשנים האחרונות חבר לחוקר הימין הקיצוני עידן ירון בהקמת המיזם "מתקדמים ביחד", שנועד

להבהיר את הזהות העצמית של כל אחד מאיתנו, ולברר את הזהות של האחר, מתוך כבוד בסיסי ונכונות כנה להכרה הדדית... לנסות להתגבר על 'הפער התפיסתי' המתבטא בדימוי קריקטורי של ה'אחר', ולהביא ליתר הבנה אם לא הסכמה בין המחנות.

ד"ר עידן ירון, "אני מאמין", באתר "מתקדמים ביחד"

ביום הכשרות לנוער הגבעות שנערך באוגוסט 2021 אמר אטינגר: "אם ויתרתי על חלק קטן מארץ ישראל אין לי את הצורה של יהודי. צריך להתמודד עם בעיה מאוד קשה של ערבים, הם רוצים את כל ארץ ישראל. צריך להתיישב בשכם ולהיות מוכן להתעמת."[25]

בשנת 2023 השתתף יחד עם קבוצת של מתיישבים בעימות מתוקשר עם חיילי צה"ל בסמוך לכפר עוריף שבשומרון, זאת לאחר מרדף של החיילים אחר חשודים בהצתת רכב פלסטיני. על פי דובר צה"ל המתיישבים נהגו בפראות ברכב, ובעקבות כך התפתח העימות ביניהם לבין החיילים. המתיישבים חסמו את כלי הרכב של הלוחמים, דחפו אותם וכן ניסו לפרוץ לאחד מכלי הרכב הצבאיים. בסוף האירוע הוגשה תלונה במשטרה, ובמשטרת מחוז שי פתחו בחקירה.[26]

באוגוסט 2024 קיבל אטינגר שיחה מאיש שב"כ שבה נאמר לו כי התנהגותו והתנהגות חבריו "מסכנת את ביטחון האזור".[27]

עיצומים בין-לאומיים

באפריל 2024 הממשל האמריקאי הטיל עיצומים על אטינגר ומתנחלים אחרים.[28] ב-27 ביוני 2024 הודיעה שרת החוץ של קנדה מלאני ג'ולי על הטלת עיצומים נגד אטינגר ואישים נוספים, שלדבריה, מעודדים, תומכים וממנים פעולות אלימות של מתנחלים קיצוניים נגד אזרחים פלסטינים ורכושם.[29] ביולי 2024 הטיל משרד החוץ של אוסטרליה סנקציות על אטינגר ושישה מתנחלים נוספים בשל מעורבותם באלימות נגד פלסטינים[30]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, היעד מספר 1 של השב"כ, מאיר אטינגר, שוחרר ממעצר מינהלי לאחר עשרה חודשים, באתר הארץ, 1 ביוני 2016
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 איתי בלומנטל, בשם הסב: כך תכנן נכדו של הרב כהנא את "המרד" שיפיל את השלטון בישראל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
  3. ^ 3.0 3.1 אלישע בן קימון, העציר המנהלי מאיר אטינגר לא ייצא לברית בנו, באתר ynet, 3 באפריל 2016
  4. ^ הודיה כריש חזוני, אלמנת הרב כהנא: יהודי אחראי לדומא? לא מסתדר, באתר nrg
  5. ^ אתר למנויים בלבד ניר גונטז', איך זה שהמשטרה סגרה את התיק נגד היעד היהודי מס' 1 של השב"כ?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
  6. ^ 6.0 6.1 רועי שרון, מעצרו של מאיר אטינגר הוארך בשישה ימים נוספים, באתר של "רשת 13", 4 באוגוסט 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  7. ^ חיים לוינסון, נכדו של הרב מאיר כהנא הורחק משטחי יהודה ושומרון בצו צבאי, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2011
  8. ^ עוז רוזנברג, בימין הקיצוני ממפים חנויות המעסיקות ערבים בי-ם, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2011
  9. ^ יהושע בריינר‏, הנכד הפר את מעצר הבית: אלמנת הרב כהנא נחקרה, באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2012
  10. ^ שלמה פיוטרקובסקי, 3 חודשי מאסר לנאשמים בפרשת "המרגלים", באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2013; תפ (י-ם) 13747-01-12 מדינת ישראל נגד עקיבא פנחס הכהן ואחרים, ניתן ב-9 ביוני 2013
  11. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, המרד הגדול של נערי הגבעות השאיר את תגי המחיר והמאחזים הרחק מאחור, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2015
  12. ^ שמעון כהן, מעצר פוליטי באגף השמור ביותר, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2016
  13. ^ חיים לוינסון, מתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
  14. ^ עדות וידאו מהלינץ' בקוצרא
  15. ^ עדו בן פורת, מאיר אטינגר: משתוקק לכינון מלכות ישראל, באתר ערוץ 7, 10 בספטמבר 2015
  16. ^ שבתי בנדט‏, אושר מעצרו המנהלי של מאיר אטינגר, "היעד המרכזי של השב"כ", באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2015
  17. ^ חיים טוויל, אטינגר הורשה לשוחח בטלפון – וסיים שביתת הרעב, באתר חרדים10, 13 באורטובר 2015
  18. ^ גיא עזרא, ‏העציר המנהלי שובת הרעב איבד את הכרתו, באתר "סרוגים", 27 בינואר 2016
  19. ^ אורלי הררי, מאיר אטינגר שוחרר ממעצר, באתר ערוץ 7
  20. ^ אלישע בן קימון, מאיר אטינגר: "או 'מלך בישראל' או מצעד גאווה", באתר ynet, 28 ביולי 2016
  21. ^ חוברת השירים של מאיר אטינגר
  22. ^ וספר כתב איש ריבי באתר הקול היהודי
  23. ^ מועצת התנועה - תנועת דרך חיים
  24. ^ על פעילות אגף ההסברה
  25. ^ גלעד שלמור, ‏"אני בעל הבית כאן": החיים של נערי הגבעות - והשיטה לגיוס צעירים נוספים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באוגוסט 2021‏\
  26. ^ מתנחלים התעמתו עם חיילי צה"ל וניסו לפרוץ לכלי רכב צבאי בשומרון, באתר ynet, 16 בפברואר 2023
  27. ^ אריה יואלי, ‏אחרי שפרסם שרשור על רונן בר, מאיר אטינגר קיבל שיחת איומים מהשב"כ, באתר "סרוגים", 28 באוגוסט 2024
  28. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, בן סמואלס, הגר שיזף ויהושע בריינר, ארה"ב והאיחוד הטילו סנקציות על מתנחלים, בהם ארגון להב"ה וגופשטיין, באתר הארץ, 19 באפריל 2024
  29. ^ Global Affairs Canada, Canada imposes second round of sanctions on perpetrators of extremist settler violence against civilians in West Bank, www.canada.ca, ‏2024-06-27
  30. ^ Autonomous Sanctions (Designated Persons and Entities and Declared Persons—Thematic Sanctions) Amendment (No. 4) Instrument 2024, ‏24/7/24
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39721954מאיר אטינגר