עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).
עזרת הנשים הייתה קיימת בבית המקדש השני, וישנם מקורות שלפיהם היא הייתה קיימת אף במשכן שילה[1] ובבית המקדש הראשון[2]. בספר דברי הימים נכתב כי המלך יהושפט עמד ".. בבית ה' לפני העזרה החדשה". עזרה המזוהה בתלמוד כעזרת נשים. בבתי הכנסת בימינו קרוי כך האזור המוקצה לנשים לצורכי התפילה.
בנבואתו של יחזקאל על בית המקדש השלישי מופיע שעזרת נשים (החצר החיצונה) תסבב את החצר הפנימית מכל הרוחות באורך מאה אמה[3].
שמה
ייתכן שסיבת קריאתה בשם עזרת נשים אף על פי ששימשה גברים ונשים באופן שווה היא משום שרק אליה מותרות נשים להיכנס, או שהיה נהוג שלא נכנסות מעבר לעזרה זו.[דרוש מקור: ראו בדף השיחה]
שטחה ומבנה
שטח עזרת הנשים, 135 על 135 אמות. בצידה המערבי, בין הלשכות (להלן), נבנו 15 מדרגות עגולות, כל אחת בגובה וברוחב של חצי אמה, שהיו משמשות את הלויים לעמוד עליהן בזמן ששרו ונגנו בשמחת בית השואבה. שירי המעלות שבתהילים (פרקים ק"כ - קל"ד), נקראים כך משום ששוּררו על גבי מדרגות אלו.
לדעת הרב זלמן קורן (בספרו 'ועשו לי מקדש' עמ' 89-90), המדרגות היו קעורות ולא קמורות כמקובל.
בימי חג הסוכות היו בונים בעזרת הנשים מרפסות[4] שבלטו מהקירות ואליהם הגיעו הנשים באמצעות מדרגות ושם היו עומדות הנשים שבאו להשתתף בשמחת בית השואבה. כמו כן היו מתקינים בימי חג הסוכות מנורות רבות להאיר לעם החוגג בלילה, אותן היו מדליקים הכהנים לפני התחלת החגיגות.
השימוש בה
השימוש בעזרת הנשים, לבד מהשימוש השוטף לכהנים ולעם הבא על בית ה', כלל את חגיגות שמחת בית השואבה, ואת כינוס העם בעת מצוות הקהל, שאז הייתה נבנית בה בימת עץ מיוחדת למושב המלך הקורא בתורה באוזני העם.
קדושתה
עזרת הנשים מקודשת יותר משטח החיל שהיה מזרחית לה, בכך שטבול יום דהיינו טמא שכבר טבל, אך עדיין נמצא בתוך יום טבילתו אסור להיכנס לשם. דין זה אינו מדין תורה אלא גזירה שגזר יהושפט מלך יהודה על העם ולכן אף אם נכנס טבול יום לשטחה אינו מתחייב בהבאת קרבן חטאת.
לשכותיה
בכל אחת מפינות עזרת הנשים מוקמה לשכה לא מקורה באורך וברוחב 40 אמה.
נהוג להניח שהלשכות היו בתוך תחום עזרת הנשים, אך ראוי לציין את דעת הרא"ש[5], שהלשכות היו למעשה צמודות אליה מבחוץ.
לשכת העצים - הייתה בזווית הצפון מזרחית, שם היו הכהנים בוררים את העצים המיועדים להסקת האש שעל גבי המזבח מעצים מתולעים.
על פי אחת המסורות, מתחת לרצפת לשכה זו נגנז ארון הברית.
לשכת הנזירים - הייתה בפינה הדרום מזרחית, מיועדת לבישול שלמי נזיר שהקריבו הנזירים בתום תקופת נזירותם. שם גם היו מגלחים את שערם שגדל פרא ומשליכים אותו אל תוך האש שבישלה את קרבנם.
לשכת השמנים (או לשכת בית שמניה) - בקרן הדרומית מערבית, בה היו מאוכסנים השמן והיין ששימשו לצורכי המקדש, כהדלקת המנורה, בלילת המנחות, וניסוך הנסכים.
לשכת המצורעים - בפינה הצפון מערבית, במקווה שנבנתה בתוכה טבלו המצורעים שבאו להקריב את הקרבנות שנצטוו להקריב ביום טהרתם מהצרעת. שם גם היו מבשלין את חלקם בקרבן לאחר שהוקרב.
לשכה נוספת שהייתה בעזרת נשים היא לשכת סנהדרין קטנה, ששימשה מקום מושב לסנהדרי קטנה (בית הדין השני בחשיבותו). מיקומה שנוי במחלוקת. יש אומרים שהייתה בצדה המזרחי של עזרת הנשים מצפון לשער הכניסה, ויש אומרים שהייתה בצידה המערבי של עזרת הנשים, מצפון לשער ניקנור.
שתי לשכות נוספות שהכניסה אליהן הייתה מעזרת נשים הן לשכות כלי שיר, ששימשו כמחסן כלי הנגינה של הלויים. הלשכות עצמן לא היו בעזרת נשים אלא במחילה מתחת לרצפת עזרת ישראל, אך הפתחים שבהם נכנסו ללשכות אלו היו בעזרת נשים, משני צדי המדרגות העולות לשער ניקנור. מידותיהם של הלשכות אינן ידועות.
עזרת נשים על פי יוסף בן מתתיהו
על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו 'מלחמות היהודים' (ספר ה', פרק ה'), לעזרת הנשים היו ארבעה שערים, אחד מכול כיוון, והייתה מנותקת מעזרת ישראל, שלא לפי הבנתינו במסכת מידות. ואילו בספרו 'נגד אפיון' מתוארת עזרת הנשים כחצר מעורבת:
כי ארבע חצרות (עזרות) במקדש מסביב, ובכל חצר וחצר נמצאה משמרת מיוחדה לה לבדה על פי החק הקבוע. לכל אדם היה מותר להיכנס אל החצר החיצונה (עזרת הנכרים) גם לנכרים, ורק על הנשים הנידות נאסר לדרוך בקרבה. אל החצר השנייה (עזרת-נשים) באו כל היהודים הגברים והנשים, הטהורים מכל טומאת הגוף. ואל החצר השלישית (עזרת ישראל) באו רק הזכרים מקרב היהודים, אשר היו טהורים והתקדשו
כניסה לשטח עזרת נשים בזמן הזה
על פי תשובת הרדב"ז, אין היום קדושה מיוחדת לעזרת נשים, וניתן להיכנס אליה אחרי טבילה במקווה כמו לשאר שטחי הר הבית.
הערות שוליים
- ^ תנא דבי אליהו רבא, פרק יא פסקה ו
- ^ בבלי פסחים צב, א; על פי דברי הימים ב', כ', ה'
- ^ ספר יחזקאל, פרק מ', פסוק י"ט ומצודות דוד שם. (אולם לצד מערב היה מידות שונות משאר הרוחות).
- ^ שמשערים שנבנו בכתלי הצפון והדרום של חומת העזרה
- ^ בפירושו למסכת מידות, ב, ה
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
