לשכת פרהדרין
בבית המקדש השני, לשכת פרהדרין (או: פלהדרין) הייתה לשכתו של הכהן הגדול ששימשה אותו בכל ימות השנה[1], ובה היה גם שוהה בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים. יש המזהים לשכה זו עם לשכת העץ, שלפי הנוסח המקובל במשנה[2]הייתה בדרום העזרה, ולפי הנוסח שמובא בגמרא - בצפון.
מיקומה של הלשכה וייעודה
המשנה הראשונה במסכת יומא, שעוסקת בעבודת יום הכיפורים, פותחת:
"שבעת ימים קודם ליום הכיפורים, מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת הפרהדרין".
— מסכת יומא, פרק א משנה א; על פי כתב יד קאופמן.
בגמרא[3] מסופר שלכהן הגדול היו שתי לשכות בעזרה:
- האחת - לשכת פרהדרין, ששימשה אותו בכל השנה וכן בה היה מתכונן לעבודת יום הכיפורים והיה מתגורר שם שבעה ימים לפני יום הכיפורים.
- השנייה - לשכת בית אבטינס, ובה היה לומד לבצע את חפינת הקטורת, שהיא עבודה קשה מאוד, ועליו לעשותה ביום הכיפורים.
אחת משתי הלשכות הייתה בצפון העזרה, והשנייה בדרומה. הגמרא מסתפקת איזו לשכה הייתה בצפון ואיזו בדרום. הרמב"ם פוסק[4] שלשכת פרהדרין היא בצפון.
זהותה עם לשכת העץ
המשנה במסכת מידות מתארות את הלשכות שבדרום העזרה, בהן לשכת העץ. לעומת זאת, לגרסת התלמוד הבבלי (יומא יט, א) ולדעת רוב המפרשים, לשכות אלו היו בצפון.
וכך לשון המשנה:
"שבדרום - לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית. לשכת העץ - אמר רבי אליעזר בן יעקב:[5] שכחתי מה הייתה משמשת. אבא שאול אומר: לשכת כהן גדול הייתה, והיא הייתה אחורי שתיהן[6], וגג שלשתן שווה...".
— מידות ה, ד
היו שזיהו, אם כן, את 'לשכת העץ' - שלפי אבא שאול הייתה לשכת כהן גדול - עם לשכת פרהדרין. כך, למשל, סבר הרמב"ם (המובא לעיל).
באשר לשימושה של לשכת העץ ולשאלה מדוע נקראה כך, היו שסברו (הראב"ד), שהיא הייתה עשויה מעץ. לדעת מפרשים אחרים, לשכה זו הייתה עשויה מאבן, ונקראה כך משום שבה היו מאחסנים את העצים להבערת האש על מזבח העולה.
השם 'פרהדרין' ומקורו
הגמרא[7] מביאה ברייתא, שבה מסביר רבי יהודה את המקור לשם הלשכה ואת ההיסטוריה של השם. בתחילה הייתה נקראת "לשכת בלווטי" (βουλευτηζ), כלומר - ביוונית - לשכת שָׂרים ונכבדים. ובהמשך תקופת בית המקדש השני, שהכהונה הגדולה הייתה נקנית בכסף, והיו הכהנים הגדולים מתחלפים במהירות - החליפו את שְמהּ ל"לשכת פרהדרין". פרהדרין (παρεδρήι) פירושו פקידי המלך, וכשם שפקידי המלך מתחלפים על ידי המלך בכל שנה - כך היו מתחלפים הכהנים הגדולים.
ראו גם
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
הערות שוליים
- ^ מדות פרק ד' משנה ח' בפירוש המשניות להרמב"ם; משנה תורה לרמב"ם, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ה', הלכה ז', וכן כתבו ראשונים נוספים.
- ^ מידות ה, ד; וראה להלן.
- ^ יומא, יט ע"א.
- ^ ספר עבודה, הלכות בית הבחירה ו, יז.
- ^ בכתב יד קאופמן המילים "אמר רבי אליעזר בן יעקב" אינן מופיעות, אך כך הוא בנוסח שלפנינו[דרושה הבהרה] ובגרסת התלמוד הבבלי.
- ^ בכתב יד קאופמן: לשכת כהן גדול הייתה אחר שתיהן.
- ^ יומא ח ע"ב.
