לנתן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לנטן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "La" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו LA.
לנתן
צריום - לנתן - בריום

La
Ac
   
 
57		 La
  
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 57
סמל כימי La
סדרה כימית לנתנידים
מראה
לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי 138.9055 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8,18,18, 9, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות 6,146 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3,743K (3,470°C)
נקודת התכה 1,193K (920°C)
לחץ אדים 1.33E-07Pa ב-1,193K
מהירות הקול 2,475 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.1
קיבול חום סגולי 190 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.26 106/m·Ω
מוליכות חום 13.5 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 538.1 kJ/mol

לַנְתָּן (באנגלית: Lanthanum) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי La ומספרו האטומי 57. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

תכונות

לנתן הוא יסוד מתכתי רקיע, רך שצבעו לבן-כסוף והוא נמצא במינרלים שמכילים מתכות נדירות, בעיקר צריום. לנתן מגיב במהירות עם היסודות פחמן, חנקן, בורון, חמצן, סלניום, צורן, זרחן, גופרית ועם הלוגנים וכשנחשף לאוויר הוא מתחמצן במהירות. תחמוצת הלנתן מגיבה עם הלחות שבאוויר ליצירת הידרוקסיד(NOH) תוך כדי שהיא מתפוררת לאבקה לבנה עדינה. על מנת להגן על הלנתן מהסביבה שומרים אותו בשמן מינרלי או במיכל אטום הכולל אווירה מגנה (כגון חנקן או ארגון).

שימושים

  • ל-La2O3 שימושים בייצור זכוכית:
  • ללנתן יישומים בתאורת פחמן.
  • כמויות קטנות של לנתן שמוספות לפלדה משפרות את חשילותה ורקיעותה.
  • כמויות קטנות של לנתן שמוספות למוליבדן מפחיתות את חוזקו.
  • ללנתן יישומים בעיבוד וזירוז תהליכים בנפט.
  • משמש במצברים היברידיים עם ניקל
  • כמויות קטנות של לנתן יכולות לשמש לשיפור ביצועים של התקני מיקרואלקטרוניקה מתקדמים, באמצעות כוונון המבנה האלקטרוני של תחמוצות.[1]

היסטוריה

הלנתן (מקור השם במלה היוונית "לנתניין" שמשמעותה "הישארות במחבוא") זוהה בשנת 1839 על ידי קרל מוסנדר (Carl Mosander) כשהוא פירק דגימה לא טהורה של צריום חנקתי והשרה אותה בחומצה חנקתית. מהתמיסה שקיבל הוא בודד מתכת חדשה (בצורת La2O3) וקרא לה "לנתנה".

לנתן טהור הופק רק בשנת 1923.

תפקיד ביולוגי

ללנתן אין תפקיד ביולוגי.

כשנבלע הוא אינו נספג בגוף וכשמוזרק הוא מסולק מהגוף בצורה איטית. לנתן כלורי (LaCl3) מנוצל ברפואה כחומר מונע קרישה. בנוסף לנתן משמש לספיחת זרחן במערכת העיכול בחולים עם אי ספיקת כליות כרונית.

צורה בטבע

לנתן נמצא בקרום כדור הארץ בריכוז 18–35 חלקיקים למיליון. מחצביו העיקריים הם מונזיט ((Ce, La, Th, Nd, Y)PO4) ובסטנסיט ((Ce, La, Y)CO3F) והוא מהווה 25%-38% מהם.

ניתן להפיק לנתן ממחצביו בעזרת טכניקה הנקראת "חילוף יונים".

אמצעי זהירות

ללנתן רעילות נמוכה ויש לטפל בה בהתאם. הזרקת תמיסות לנתן לבעלי חיים משפיעה על הכבד, גורמת ללחץ דם נמוך ולהתנוונות הטחול.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: לנתן

הערות שוליים

  1. ^ R. Boujamaa; et al. (2012). "Impact of high temperature annealing on La diffusion and flatband voltage (Vfb) modulation in TiN/LaOx/HfSiON/SiON/Si gate stacks". Journal of Applied Physics. 111: 054110. doi:10.1063/1.3684709. {{cite journal}}: Explicit use of et al. in: |author= (עזרה)
הטבלה המחזורית
H He
Li Be B C N O F Ne
Na Mg Al Si P S Cl Ar
K Ca Sc Ti V Cr Mn Fe Co Ni Cu Zn Ga Ge As Se Br Kr
Rb Sr Y Zr Nb Mo Tc Ru Rh Pd Ag Cd In Sn Sb Te I Xe
Cs Ba La Ce Pr Nd Pm Sm Eu Gd Tb Dy Ho Er Tm Yb Lu Hf Ta W Re Os Ir Pt Au Hg Tl Pb Bi Po At Rn
Fr Ra Ac Th Pa U Np Pu Am Cm Bk Cf Es Fm Md No Lr Rf Db Sg Bh Hs Mt Ds Rg Cn Nh Fl Mc Lv Ts Og
מתכות אלקליות מתכות אלקליות-עפרוריות לנתנידים אקטינידים מתכות מעבר מתכות מעבר עמידות מתכות למחצה אל-מתכות הלוגנים גזים אצילים תכונות כימיות לא ידועות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לנתן32664373Q1801

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לנתן&oldid=1996250"