רדון

רדון

- רדון - אסטטין
Xe Rn Og       86 Rn                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	86
סמל כימי	Rn
סדרה כימית	גזים אצילים
מראה
חסר צבע
תכונות אטומיות
משקל אטומי	222 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 32, 18, 8
תכונות פיזיקליות
צפיפות	9.73 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	גז
נקודת רתיחה	211.3K (-61.85°C)
נקודת התכה	202K (-71.15°C)
שונות
קיבול חום סגולי	94 J/(kg·K)
מוליכות חום	0.00364 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	1,037 kJ/mol

רדון (או ראדון; Radon) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת הגזים האציליים שסמלו הכימי Rn ומספרו האטומי 86. הוא נוצר כתוצאה מהתפרקות רדיואקטיבית של היסוד רדיום המצוי בכל סוגי הקרקעות בריכוזים שונים. לראדון ישנם 38 איזוטופים מוכרים שכולם רדיואקטיביים. היציב שבהם הוא ${\ce {^222Rn}}$ בעל זמן מחצית החיים של 3.8235 ימים.

הגז רדון התגלה על ידי ארנסט רתרפורד בשנת 1899. איזוטופ של רדון, רדון-220, היה הראשון עבורו חושב זמן מחצית חיים, על ידי הארייט ברוקס, ובעקבות ניסויים איתו הונחו היסודות למדע הפיזיקה הגרעינית.

זיהום גז הרדון

גז הרדון הוא גז רדיואקטיבי חסר צבע, טעם וריח, ונשימה שלו עלולה לגרום להתפתחות סרטן. הראדון מוגדר על ידי הסוכנות הן לאומית לחקר הסרטן (IARC) כחומר מסרטן באופן ודאי.

הגז מופיע בשרשראות הדעיכה הרדיואקטיביות של מספר יסודות רדיואקטיביים המצויים בקרקע , כגון רדיום ואורניום. עם ההתפרקות הרדיואקטיבית של יסודות אלו נוצר הגז, שיכול להתנדף מהקרקע דרך חריצים ולהצטבר במרתפים לא מאווררים. יסודות רדיואקטיביים אלו נמצאים גם בחומרי בנייה המופקים מהקרקע (ובמיוחד מלט) ולכן הגז יכול להיפלט גם מקירות מבנים ובעיקר מקירות המכילים כמות גדולה של בטון. יחד עם זאת, פליטת הרדון מהקירות היא איטית והכמות הנפלטת קטנה. בתנאים של אוורור נורמלי כמות זו אינה מהווה סכנה לבריאות. הרדון כגז או כאטומים בודדים הנספחים לחלקיקי האבק באוויר, חודר למערכת הנשימה ומקרין על רקמות הריאה. ככל שעולה ריכוז הרדון, גדל הסיכוי לחלות בסרטן הריאה. האוכלוסיות הרגישות במיוחד לחשיפה לרדון הם ילדים ומעשנים.

הרדון אחראי לכמחצית מהחשיפה לקרינה רדיואקטיבית טבעית. חשיפה זו אחראית לעשירית ממקרי סרטן הריאות במדינות המפותחות. מסיבה זו ישנם מספר מומחים הממליצים לאוורר מקומות סגורים כגון מרחבים מוגנים ומרתפים, ותמיד להשאיר את החלונות פתוחים.

בדיקות רדון מתבצעות בישראל על ידי חברות פרטיות לרוב. רוב מקרי גז הרדון נמצאים בחדרים מוגנים. על הקבלן המבצע לוודא ולטהר את החדר טרם העברתו לנכנסים לדירה כי לא קיים בחדר גז רדון. על-מנת לבדוק האם קיימת הימצאות גז רדון בחדר מסוים מתקינים למשך חודש מכשיר הבודק את רמת גז הרדון בחדר. במשך תקופה זו אסור לפתוח את החדר או להיכנס אליו.

כאשר תושבי הכפר קאלאצ'י החלו לחלות במחלה לא ידועה שגרמה לשינה רצופה של 6–7 יממות, חשבו שזה תוצאה של חשיפה לרדון, לאחר בדיקות מתקדמות, התברר שזה לא נכון.

ראו גם

• איכות הסביבה

לקריאה נוספת

• אנתוני נרו, "קרקע, אויר, רדון ובית", פי האטום ד-4, פברואר 1990.

קישורים חיצוניים

• רשימת מוסמכים בעלי היתר לבדיקת רדון מטעם המשרד להגנת הסביבה
• מאיר ברק, מה הסכנה ברדון ומדוע הסכנה גבוה יותר במרתפים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
• גז ראדון במבנים, שאלות ותשובות - המשרד להגנת הסביבה, 21 בנובמבר 2006
• בדיקות לגילוי גז ראדון באתר המשרד להגנת הסביבה
• רדון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36541691רדון