איינשטייניום

איינשטייניום

פרמיום - איינשטייניום - קליפורניום
Ho Es       99 Es                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	99
סמל כימי	Es
סדרה כימית	אקטיניד
מראה
לא ידוע, כנראה מתכתי, אפור או לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי	(252) u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 32, 29, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת התכה	1133K (860°C)
שונות
אלקטרושליליות	1.3
אנרגיית יינון ראשונה	619 kJ/mol

אַינְשְטַיְנְיוּם (Einsteinium) הוא יסוד מלאכותי מתכתי ורדיואקטיבי, שסמלו הכימי Es ומספרו האטומי 99. זהו היסוד ה-7 בסדרת היסודות הטרנס-אורניים. איינשטייניום מופק על ידי הפצצת פלוטוניום בנייטרונים ונוצר לראשונה בידי אדם במהלך הניסוי הראשון של פצצת המימן. הוא נקרא על שם אלברט איינשטיין, בכנס האטום הראשון בז'נבה, אוגוסט 1955, חודש לאחר פטירתו של איינשטיין. איינשטייניום הוא אחד משני היסודות הכבדים ביותר שניתן להפיקם על ידי הפצצת נייטרונים (בניגוד להפקה במאיצי חלקיקים בלבד), והיסוד הכבד ביותר שהוכנה דגימה מתכתית טהורה שלו. תפוקת האיינשטייניום העולמית, בכורים הגרעיניים הספורים המתאימים לכך, עומדת על כמיליגרם אחד לשנה. השימוש היחיד של איינשטייניום הוא בתחום המחקר המדעי.

היסטוריה

האיינשטייניום זוהה לראשונה בדצמבר 1952 על ידי אלברט גיורסו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ועל ידי קבוצה נוספת בראשות ג.ר שופין במעבדה הלאומית לוס אלמוס שבארצות הברית. אלו וגם אלו בחנו נשורת מהניסוי הראשון בפצצת מימן בנובמבר 1952 (קיסוס מייק, שהיה חלק מסדרת ניסויים קצרה בשם "מבצע קיסוס" ). הם גילו את האיזוטופ ²⁵³Es (זמן מחצית החיים 20.5 יום), אשר הופק מההיתוך הגרעיני של 15 נייטרונים עם ²³⁸U (שעבר אז התפרקות בטא). הממצאים נשמרו בסוד עד 1955 עקב מתיחויות המלחמה הקרה.

ב-1961 הופק די איינשטייניום כדי להכין כמות מיקרוסקופית של ²⁵³Es. משקלה של דוגמה זו היה בערך 0.01 מיליגרם, והיא נמדדה במד משקל מיוחד. החומר שהופק שימש להפקת מנדלביום (יסוד טרנס-אורני נוסף). איינשטייניום נוסף הופק בכור האיזוטופים במתח גבוה במעבדה הלאומית אוק רידג' בטנסי, על ידי הפצצת ²³⁹Pu בנייטרונים. כ-3 מיליגרם נוצרו במשך למעלה מ-4 שנות הקרנה, ולאחריה הפרדה כימית מכמות התחלתית של קילוגרם אחד איזוטופ פלוטוניום.

תרכובות

רשימת תרכובות ידועות של איינשטייניום:

• EsBr₂ - איינשטייניום ברומיד (II).
• EsBr₃ - איינשטייניום ברומיד (III).
• EsCl₂ - איינשטייניום כלוריד (II).
• EsCl₃ - איינשטייניום כלוריד (III).
• EsF₃ - איינשטייניום פלואוריד (III).
• EsI₂ - איינשטייניום יודיד (II).
• EsI₃ - איינשטייניום יודיד (III).
• Es₂O₃ - תחמוצת איינשטייניום (III).

איזוטופים של איינשטייניום

סמל	(p)‏Z	(n)‏N	מסה איזוטופית (u)	זמן מחצית חיים	ספין גרעיני	שכיחות האיזוטופ (כשבר מולרי מהיסוד)	טווח השינוי הטבעי (כשבר מולרי מהיסוד)
	התרגשות אנרגטית
	הערות
240Es	‏99	141	240.06892(43)#	s‏ 1#
241Es		142	241.06854(24)#	[s‏ (6-5+)8] s‏ (5)10	(3/2-)
242Es		143	242.06975(35)#	s‏ (25)13.5
243Es		144	243.06955(25)#	s‏ (2)21	3/2-#
244Es		145	244.07088(20)#	s‏ (4)37
245Es		146	245.07132(22)#	min‏ (1)1.1	(3/2-)
246Es		147	246.07290(24)#	min‏ (5)7.7	4-#
247Es		148	247.07366(3)#	min‏ (26)4.55	7/2+#
248Es		149	248.07547(6)#	min‏ (5)27	2-#,0+#
249Es		150	249.07641(3)#	min‏ (6)102.2	7/2+
250Es		151	250.07861(11)#	h‏ (1)8.6	(6+)
250mEs		keV‏ #(150)200		h‏ (5)2.22	1(-)
251Es		152	251.079992(7)	h‏ (1)33	(3/2-)
252Es		153	252.08298(5)	d‏ (19)471.7	(5-)
253Es		154	253.0848247(28)	d‏ (3)20.47	7/2+
254Es		155	254.088022(5)	d‏ (5)275.7	(7+)
254mEs		keV‏ (25)84.2		d‏ (2)39.3	2+
255Es		156	255.090273(12)	d‏ (12)39.8	(7/2+)
256Es		157	256.09360(11)#	min‏ (24)25.4	(1+,0-)
256mEs		keV‏ #(100)0		h‏ 7.6	(8+)
257Es		158	257.09598(44)#	d‏ (2)7.7	7/2+#
258Es		159	258.09952(32)#	min ‏3#

קישורים חיצוניים

• WebElements.com - Einsteinium
• EnvironmentalChemistry.com - Einsteinium
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
• הניו יורק טיימס, חוקרים הצליחו למצוא כמה תכונות כימיות בסיסיות, באתר הארץ, 14 בפברואר 2021

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30662311איינשטייניום