להטוטנות
לַהֲטוּטָנוּת[1] או גָ'אגְלִינְג (מאנגלית: juggling), במובן הצר של המילה, היא האומנות של הטלת מספר חפצים באוויר בו זמנית, כך שלפחות חפץ אחד תמיד נמצא באוויר. אביזרים מקובלים לשימוש בלהטוטנות הם: כדורים, מקלות, טבעות, לפידים, קלאבים וכל דבר אחר שאפשר לזרוק לאוויר. במובן הרחב של המילה, היא מתארת רבות מאומנויות הקרקס, בעיקר: דוויל סטיק, דיאבולו, פוי, סטאף, כדורים, קונטקט יו-יו וקנדמה.
מקור המילה באנגלית
המילה האנגלית Juggling – ג'אגלינג, באה מכמה מילים בשפות שונות. המילה ג'וגלן (jogelen) באנגלית עתיקה, פירושה הוא לבדר דרך ביצוע תרגילים או תעלולים. המילה התגלגלה לצרפתית עתיקה בצורת המילה ג'וגלר (jogler) בעלת משמעות דומה. המילים הלטיניות איוקולר (ioculr) - לבדר דרך הומור ואיוקוס (iocus) - בדיחה.
היסטוריה
[[File
הלהטוטנות נפוצה זה אלפי שנים, ונתגלו רמזים לכך בתרבויות שונות בכל רחבי העולם. בקברים מצריים נתגלו ציורים מהאלף השני לפנה"ס, המתארים להטוטנות בכדורים. הלהטוטנות הייתה נפוצה באירופה עד לדעיכתה של האימפריה הרומית, ובימי הביניים נחשבה על ידי מנהיגי הדת הנוצריים כצורת בידור נלוזה, ולכן אין תיעוד היסטורי רב של הנושא מתקופה זו.
במסכת סוכה מתוארות יכולות הלהטוטנות של חז"ל: "אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו", ובהמשך: "לוי הוה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני שמואל קמיה שבור מלכא בתמניא מזגי חמרא אביי קמיה (דרבא) בתמניא ביעי ואמרי לה בארבעה ביעי"[2], כלומר: לוי בר סיסי היה זורק לפני רבי יהודה הנשיא שמונה סכינים כדי לשמחו, שמואל זרק לפני המלך שאפור הראשון שמונה כוסות יין (ומדגיש רש"י: "ואין היין נשפך"), ואביי עשה זאת בפני רבא בשמונה ביצים (ויש אומרים: בארבע ביצים בלבד).
בשנת 1768 נפתח קרקס הלהטוטנים הראשון באנגליה. במאה ה-19 נפוצו באירופה הופעות להטוטנות של אומנים מהמזרח. תיאר זאת ויליאם הזליט במסתו "הלהטוטנים ההודים": "מגיע לקידמה ראש הלהטוטנים ההודים, מושיב את עצמו על הקרקע בשמלתו הלבנה ובטורבנו המהודק; הוא מתחיל בזריקת שני כדורי פליז באוויר, שזה מה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות, ומסכם בהשארת ארבעה באוויר באותו הזמן, שזה מה שאף אחד מאיתנו לא יכול לעשות גם אם חייו היו תלויים בכך, וגם אם היה מקדיש את כל חייו לכך... זו מתיחה של תושיית האדם לקצה גבולה".[3] כתוצאה מבולטותם, באנגליה הוויקטוריאנית זוהתה אומנות זו עם המזרח. ב-1899 נכתב בכתב העת Strand Magazine, "שאל את האדם הממוצע במה ידועה הודו, והסיכויים הם עשר לאחת שהוא יתעלם מהתהילה של הטאג' מהאל, מהחסדים של השלטון הבריטי, אפילו ממר קיפלינג, וללא היסוס יענה, במילה אחת, 'להטוטנים'".[4]
להטוטנות במובן הצר
התרגיל הבסיסי ביותר הוא ה-Cascade עם שלושה כדורים. Cascade זה מצב בו הכדורים זזים בצורת הסיפרה שמונה על צידה. תרגיל בסיסי נוסף הוא ה-Shower, זה מצב בו כל הכדורים זזים לכיוון אחד ו'עוקבים' אחד אחרי השני. להלן מספר שיאים רשמיים עם עדות מצולמת - בשתי תפיסות לפחות של כל חפץ: 11 כדורים, 10 טבעות ו-8 אלות (קלאבים). בתפיסה אחת לפחות של כל חפץ: 14 כדורים, 13 טבעות, ו-9 אלות[דרוש מקור].
בגלל מורכבות התרגילים בלהטוטנות, הומצאה שיטה לתיאור תרגילים. שיטה זו נקראת SiteSwap, בגרסה הבסיסית של שיטה זו ניתן לתאר כל תרגיל על ידי שורה של מספרים, לדוגמה: 444633. ניתן להזין את שורת המספרים לתוכנות מחשב מסוימות ולראות יציר מחשב אשר מבצע את התרגיל.
להטוטנות במובן הרחב
האומנויות ששייכות ללהטוטנות הן בדרך כלל, אך לא רק:
- דוויל סטיק (או פלאוור סטיק)
- דיאבולו
- פוי (או פויז)
- סטאף (מוט)
- כדורים
- קלאבים
- טבעות
- דאפו
- יו-יו
- צלחת סינית (או צלחות סיניות)
- כדורי איזון
- כדורים קופצים
- אביזרים הקשורים לשיווי משקל (כגון רולה בולה, קביים, מקל פוגו, חד אופן וכו'.)
- קנדמה
- פינדלו
- ועוד מספר אביזרים נוספים.
התרגום הרשמי של המילה האנגלית juggling לעברית הוא להטוטנות, אך מילה זו טרם הוטמעה על ידי העוסקים בתחום זה, והם משתמשים במילה ג'אגלינג והטיותיה השונות, כגון:
- מג'אגלר, ג'אגלר - אדם העוסק בג'אגלינג, כאשר המקבילה בעברית תקינה היא להטוטן.
- ג'ינגוּלים - תיאור כללי של המונח ג'אגלינג.
התעסקות בלהטוטנות הפכה פופולרית ביותר לקראת סוף המאה ה-20 בקרב קהילת המטיילים הצעירים בעולם (בעיקר בתאילנד), ובקרב קהילת הטראנס.
פליירינג
ערך מורחב – פליירינג
סוג נוסף של להטוטנות היא אמנות הפליירינג, שם מלהטטים עם כלים הקשורים לעולם הברים והאלכוהול כגון: בקבוקים, שייקרים, כוסות ועוד. בפליירינג קיים גם אלמנט של הכנת קוקטיילים תוך כדי הטלת הבקבוקים באוויר. פעם בשנה עורך איגוד הפליירינג הבינלאומי תחרות שתקבע מיהו הפלייריסט הטוב ביותר בעולם.
להטוטנות בישראל
כנס הג'אגלינג הראשון בישראל נערך ב-1988 באילת, אשר נכחו בו עשרות בודדות של אנשים. מאז נערכים כנסי להטוטנות בהובלת העמותה הישראלית לקידום אומנויות הקרקס בישראל, בהם מופעים של אמנים מחו"ל ומהארץ, תחרויות וסדנאות למידה. הכנס המרכזי נערך כמדי שנה "בגן השלושה" (הסח'נה) בחול המועד פסח במשך חמישה ימים. הכנס מותאם בעיקר למשפחות ולחובבי התחום.
להטוטנות ופיתוח המוח
בשנים האחרונות, פורסמו מספר מחקרים[5] המראים כי להטוטנות משפרת כישורים מוחיים, בעיקר אלו הקשורים בקליפת המוח, אשר אחראית על חשיבה וזיכרון; הדבר מוסבר עקב התרגול של חלוקת קשב וריכוז רבה הנדרשת לביצוע הלהטוטנות, אשר יכול לעזור לשיפור כישורי ריבוי משימות הנדרשות בעולם המודרני.
שיאים בלהטוטנות
| שיאן | חפץ | מספר פריטים | שיא |
|---|---|---|---|
| אנתוני גאטו | אלות (קלאבים) | 7 | 4:12 דקות |
| אלות (קלאבים) | 6 | 7:38 דקות | |
| טבעות | 7 | 15:06 דקות | |
| אלכס בארון | כדורים | 10
11 12 13 14 |
39 תפיסות
33 תפיסות 20 תפיסות 15 תפיסות 14 תפיסות |
| אופק שניר | כדורים | 5 | 2:41:26 שעות |
| דייוויד סליק | כדורים | 3 | 12:05 שעות |
| עדן זק | כדורים קופצים | 11 | 12 תפיסות |
| דייוויד נאייר | כדורים קופצים | 7 | 2:15 דקות |
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ג'אגלינג |
| ערך מילוני בוויקימילון: להטוטנות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: להטוטנות |
הערות שוליים
- ^ האקדמיה ללשון העברית מעדיפה: לִהֲטוּט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ג עמוד א'
- ^ William Hazlitt, "The Indian Jugglers", from Table-Talk (1828), juggling.org
- ^ Peter Lamont and Crispin Bates, "Conjuring Images of India in Nineteenth-Century Britain", Social History 32(3) (2007), pp. 308
- ^ Nicholas Wade, Ideas & Trends; Brains and Brawn, One and the Same, באתר עיתון הניו יורק טיימס, 25 בינואר 2004
32650079להטוטנות