דיאבולו
דיאבולו או יו-יו סיני הוא אביזר להטוטנות מודרני, שהתפתח מצעצוע סיני מסורתי. בסינית יש לו מספר שמות: 扯鈴, 中國搖搖, 響簧, 斗空竹 ו 空竹).
מערכת הדיאבולו מורכבת משני חלקים:
- הדיאבולו עצמו: אביזר להטוטנות דמוי שעון חול, העשוי מגומי או פלסטיק, ומורכב משני חלקים דמויי קערות שמחוברים בתחתיתם. צירו של הדיאבולו יכול להיות יצוק כחלק אחד, שני חלקים מחוברים או ציר מסתובב שמסתובב לצד אחד.
- מקלות השליטה: שני מקלות שיכולים להיות עשויים מפלסטיק, עץ, אלומיניום, סיבי פחמן או סיבי זכוכית שמחוברים בחוט.
אופי המשחק הבסיסי במערכת הדיאבולו הוא שהדיאבולו עצמו מוצב על החוט שבין שני המקלות ואז נזרק באוויר, ונתפס בשנית על ידי החוט. על בסיס זה יכול להטוטן הדיאבולו לבצע מספר רב של תרגילים. יש תרגילים שמשתמשים אך ורק בדיאבולו והחוט המחובר לשני המקלות, בעוד תרגילים אחרים משתמשים גם באברי גוף. ניתן גם להקפיץ מספר דיאבולו בו זמנית, כמו בלהטוטנות המסורתית. להטוטנים מקצועיים יכולים להקפיץ עד שישה דיאבולו.
קיימים סוגים רבים של דיאבולו, דיאבולו כבדים או גדולים שומרים יותר על התנע שלהם, ודיאבולו קטנים או קלים ניתנים לזריקה לגובה רב, וניתן לסובב אותם מהר יותר. יש דיאבולו שעשויים מגומי ולכן עמידים יותר בפני נפילות או מכות, ודיאבולו שעשויים מברזל, שאותם ניתן להבעיר באש.
לדיאבולו יכולים להיות מגוון של תרגילים מיוחדים והם מחולקים לקבוצות שונות כגון: קשרים (knots), עזיבות מקל (suicides), תרגילי גוף (body tricks) והחלקה על המקל (grinds).
היסטוריה ומוצא
הדיאבלו התפתח מהיויו הסיני שעוצב לראשונה במאה ה-12. ליו-יו הסיני היה ציר מרכזי והוא היה מחובר לשני גלגלים בצורת דיסקים, בעוד שלדיאבלו יש צורה מעט חרוטית יותר.
מוצא השם דיאבלו אינו מהמילה הדומה באיטלקית diavolo (שטן). השם הוטבע על ידי המהנדס הצרפתי גוסטב פיליפארט שפיתח את הדיאבלו המודרני בתחילת המאה ה-20. הוא השתמש במילה היוונית dia bolo, שמשמעותה "להעיף מעבר".
קישורים חיצוניים
- DiaboloTricks.com - אתר לתרגילי דיאבולו (באנגלית)
- DiaboloTricks.net
23275012דיאבולו