שקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כזב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פינוקיו

שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.

פסיכולוגיה של השקר

שקרים הם התנהגות יחסית שכיחה ונאמרים במגוון רב של סיטואציות[1]. שקר מוגדר כמשפט אשר אינו אמת, הנעשה בכוונה להוליך שולל את היעד - האדם, הגוף או הקבוצה אשר להם משקרים[2]. כאשר אדם משקר, הוא לוקח על עצמו מחיר כבד הנובע מתפיסתו בחברה כ'שקרן', על כן ישקר רק כאשר התועלת מהשקר תעלה על המחיר שישלם[3].

מספר מחקרים הראו כי אנשים לא רק משקרים למען טובתם העצמית, אלא גם אומרים שקרים פרו-חברתיים, כלומר אומרים משפטים שאינם אמת, הנאמרים בכוונה להוליך שולל יעד, אך בכך גם להיטיב עמו. בשקר מסוג זה התועלת הישירה היא עבור האחר, והמחיר הוא עצמי. שקרים אלו נאמרים כצורת נימוס, והם נפוצים ביותר בין בני משפחה, או כאשר היעד מושקע רגשית בתוכן השקר[4].

בשנת 2020 קבוצת מחקר ישראלית אמריקאית הראתה בסדרת מחקרים כי אנשים לעיתים משקרים על מנת להיראות יותר אמינים[5]. לדוגמה החוקרים בדקו קבוצת עורכי דין ישראלים. עורכי הדין התבקשו לדמיין סיטואציה בה הם נותנים הערכה עבור לקוח של עבור עבודה מסוימת. בהערכה ניתן ללקוח טווח נורמטיבי של שעות, כאשר התשלום הוא לפי שעת עבודה. התברר כי אם בפועל היה לוקח לעורכי הדין לעבור על העבודה מספר שעות שהוא בטווח העליון של הערכה, חלקם היו אומרים ללקוח כי לקח להם זמן פחות מה משהם עבדו בפועל. לעומת זאת אם היה לוקח להם מספר שעות שהוא בגבול התחתון, חלקם דווקא היו אומרים מספר שעות שהוא מעל למה שלקח להם בפועל. רוב עורכי הדין דיווחו שלא היו משקרים בסיטואציה שכזו.

סוגי שקרים

  • שקר לבן - שקר שנאמר מטעמי נימוס, או מדרכי שלום ולכן בדרך כלל מתקבל בהבנה יחסית. עם כל זאת, ישנם אנשים שאינם מקבלים שקר לבן בהבנה, ומתייחסים אליו כשקר לכל דבר, מכיוון שהם סבורים שהשקר הלבן מטשטש את המציאות.
  • הגזמה - תיאור שאינו שקרי לחלוטין אך מפריז יתר על המידה. תיתכן גם הפחתה, כלומר תיאור המפחית מעוצמת הדבר.
  • השמטה - הצגת סיפור תוך הסתרת פרטים מכוונת במטרה לייצר מצג שווא. על השמטה נאמר "חצי אמת גרועה משקר".

עדות שקר

ערך מורחב – עדות שקר

עדות שקר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. הוכחה שעדות היא עדות שקר יכולה להשפיע על מהימנותו של האדם שמסר אותה גם ביחס לדברים אחרים שאמר, וכך להשפיע משמעותית על המשפט.

בישראל, עדות שקר היא עבירה פלילית. סעיף 237 לחוק העונשין קובע שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.

זיהוי שקרים

כאשר אדם משקר מתקיימת פעילות נוירוביולוגית מוגברת של מספר אזורים ספציפיים במוחו, וגופו יוצר, בדרך כלל, תנועות גוף מסוימות שעלולת להעיד עליו כשקרן, כגון שפשוף העיניים, תנועות עיניים בתדירות גבוהה, משחקים בשיער ועוד[דרוש מקור].

פוליגרף הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. שם נפוץ נוסף למכשיר הוא "מכונת אמת". הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך משמש גם במבדקי תעסוקה ובאבטחה. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת.

השקר ביהדות

ערך מורחב – איסור שקר

בתורה

התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות ”מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק” (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ז') לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה[6].

התורה אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).

יש לציין כי אברהם הציג לפרעה[7] (ומאוחר יותר גם לאבימלך מלך גרר[8]) את שרה אשתו כאחותו, וגם יצחק אמר לתושבי גרר הפלשתים שרבקה היא אחותו ולא אשתו[9], וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.


ערך מורחב – לקיחת הברכות

בסוף פרשת תולדות[10] מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מעשו בנו הגדול לצוד לו ציד ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה רבקה היודעת שיעקב הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה עיוור. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: ”מי אתה בני?”, ויעקב השיבו, ”אנוכי עשו בכורך”. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב ”אתה זה בני עשו?”, ויעקב ענה ”אני”. לפי המדרש ורש"י, לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: ”גם ברוך יהיה”.

בהלכה

ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.

  • במחלוקת שבברייתא "כיצד מרקדין לפני הכלה?"[11] נקבעה ההלכה לפי בית הלל כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"[12]. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה[13] ומפני השלום[14] ומפני שנאה במעשיה הטובים[15] או שנאה בעיני בעלה[16]. רבי משה לימא, בפירושו "חלקת מחוקק", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
  • התלמוד הבבלי מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד מסכת כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים אינטימיים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו והכנסת האורחים של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם[17].
במסכת יבמות נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"[18]. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:
הבן איש חי פסק כי מותר לזייף צוואה של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה בערכאות של גויים: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"[19] כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.

נביא שקר

ערך מורחב – נביא שקר

ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם ה' או מתנבא בשם עבודה זרה. הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר ועונשו מוות, הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים[20].

משיח שקר

ערך מורחב – משיח שקר

משיח שקר הוא אדם שהכריז על עצמו כמשיח, ולא התקיימו בו התנאים הנדרשים של משיח[21].

שבועת שקר

ערך מורחב – שבועת שקר

האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.

על שבועת שקר נענשים במלקות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שקר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שקר

הערות שוליים

  1. ^ DePaulo, B. M., & Kashy, D. A. (1998). Everyday lies in close and casual relationships. Journal of personality and social psychology, 74(1), 63.
  2. ^ Levine, E. E., & Schweitzer, M. E. (2014). Are liars ethical? On the tension between benevolence and honesty. Journal of Experimental Social Psychology, 53, 107-117.
  3. ^ Kajackaite, A., & Gneezy, U. (2015). Lying costs and incentives. UC San Diego Discussion Paper.
  4. ^ DePaulo, B. M., & Bell, K. L. (1996). Truth and investment: lies are told to those who care. Journal of personality and social psychology, 71(4), 703.
  5. ^ Choshen-Hillel, S., Shaw, A., & Caruso, E. M. (2020). Lying to appear honest. Journal of Experimental Psychology: General.
  6. ^ ראו ספר חרדים (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך בספר יראים (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג".
  7. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ג
  8. ^ ספר בראשית, פרק כ'
  9. ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ו'
  10. ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ו'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז עמוד ב'
  12. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ה, סעיף א'
  13. ^ ר"י מיגאש על הסוגיה
  14. ^ ריטב"א על הסוגיה
  15. ^ דרישה על הטור
  16. ^ מהרש"א על הסוגיה
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ג עמוד ב'
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה עמוד א': אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום
  19. ^ שו"ת תורה לשמה, סימן שעא
  20. ^ ספר דברים, פרק י"ח, פסוק כ"ב
  21. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה ד'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33762650שקר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שקר&oldid=2512881"