כבוד שבת
 | |
| כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" | |
| מקרא | ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ג ; דף קי"ט |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ל' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ב, סימן רמ"ט– סימן רנ"א, סימן ר"ס, סימן רס"ב |
כבוד שבת היא מצווה לכבד את השבת בדרכים שונות.
מצוות כבוד השבת מתבטאת בציוויים שונים אשר חלקם בקום ועשה וחלקם בשב ואל תעשה, חלקם מערב שבת וחלקם בשבת עצמה.
החלוקה בין מצות כבוד שבת לבין מצות עונג שבת אינה חדה ומובהקת[1], אולם יש מן הראשונים שכתבו, שעונג הוא בהנאות הגוף, ואילו כיבוד הוא בכסות נקיה ונאה, נקיות הגוף, תיקון הבית לכבוד שבת, ובכל מעשה שעל ידו נראית חשיבות השבת[2]. בדברי הגר"א ישנה חלוקה נוספת: כבוד שבת הן הפעולות הנעשות בערב שבת, ועונג שבת הן פעולות הנעשות בשבת עצמה[3].
מקור המצוה ותוקפה
החובה לכבד את השבת אינה מופיעה בפירוש בתורה. המקור הראשון למצוות כבוד שבת הוא בפסוק בישעיהו:
אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.
ומפסוק זה לומדת הגמרא רבים מדיני כבוד שבת.[4]
בשל כך כותב הרמב"ם שכבוד שבת, בדומה לעונג שבת, הוא מדברי סופרים ונתפרש בידי הנביאים.[5] לדעת רבים, תוקף חיוב כבוד שבת הוא רק מדרבנן, או מדברי קבלה. אך יש הסוברים שמדובר במצווה שתוקפה מדאורייתא ונאמרה כהלכה למשה מסיני עד שבא ישעיהו וכתבה בספרו.[6]
שכר
ברכות רבות נאמרו בגמרא על המכבד את השבת:
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים, רב נחמן בר יצחק אמר אף ניצול משיעבוד מלכויות, אמר רב יהודה אמר רב כל המענג שבת נותנין לו משאלות לבו
בגמרא נאמר ששני מלאכי השרת מלווים את האדם בליל שבת מבית הכנסת לביתו והם מתבוננים בהכנותיו לכבוד השבת:
שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת - מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהיה רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו
על ההוצאות לצורך כבוד שבת נאמר:”ואל יאמר היאך אחסר פרנסתי, כי אדרבא אם יוסיף יוסיפו לו. כדקתני תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה: "כל פרנסתו של אדם קצובה לו מראש השנה לראש השנה, (ויש ליזהר שלא יוסיף בהן, פן לא קצבו לו כל כך[7]), חוץ מהוצאת שבת ויום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה, אם מוסיף יוסיפו לו. ואמרינן נמי גבי הוצאת שבת ויו"ט: "אומר הקב"ה בני לוו עלי ואני פורע". וכיון שכן הוא, אל ידאג, כי נאמן בעל חובו לפרוע לו חובו"[8]”.
המצווה וגדרה
כבוד בלבוש
כבוד השבת הוא שילבש אדם בשבת בגדים נקיים[9]. לכן תיקן עזרא-הסופר לישראל שיהיו מכבסים ביום חמישי, כדי שיהיו להם בגדים נקיים לשבת[10]. כמו כן בגדי שבת צריכים להיות נאים יותר משל חול, ומי שאין לו בגדים להחליף לכבוד שבת, ישלשל בגדיו למטה שיירָאו ארוכּים, כמנהג העשירים[11] ויש הנוהגים על פי קבלה ללבוש בגדי-לבן בשבת. [12]. ועוד אמרו, חכמים שבטבריה נהגו לבַשֵׂם את הבגדים בעשן של בשמים בערב שבת, כדי שיריחו ריח טוב בשבת[13]. כמו כן, יש ללבוש בגדי שבת לפני כניסת שבת ולפשטם רק במוצ"ש לאחר הבדלה[14]. מצות כיבוד השבת אינה רק מפני הרואים, אלא אפילו אם הוא בדרך לבדו ובבֵית אינו יהודי, גם כן צריך ללבוש בגדי שבת, כי המלבושים הם לכבוד השבת[15].
כבוד במאכל ומשתה
בזמן הסעודה בשבת ביום נחלקו: רב אמר "וכבדתו" – שיקדים סעודת שבת לזמן סעודת חול, זהו כבודו, שמואל אמר שיש לאחר את סעודת שבת, שזהו כבודו, שיהיה רעב ויאכל בתיאבון[16]. יש סוברים שרב מדבר במי שדרכּו לאחר סעודתו בחול – שיקדימנה בשבת, ושמואל מדבר במי שדרכו להקדים בחול, שיאחרנה בשבת[17].
כבוד בסידור הבית והשולחן
מצווה לתקן את הבית בערב שבת מבעוד יום לכבוד השבת. וכל אדם צריך לטרוח בעצמו גם אם יש לו עבדים. מפרטי הכיבוד: הדלקת נרות שבת, סידור שולחנו, והצעת המטות. צריך שהשולחן יהיה ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת[18]. השולחן צריך להיות מכוסה במפה, משך כל השבת[19] יש נוהגים לתת שתי מפות על השלחן, בגלל שכשמנערים את המפה נמצא השלחן מגולה.[20] .
הלכה למעשה
מציווי כללי זה נלמדים מעשים שונים אותם יש לעשות לכבוד השבת:
- עזרא תיקן כי כיבוס הבגדים יעשה ביום חמישי, וזאת מכבוד שבת[21]. ביסוד התקנה נחלקו האחרונים: דעת המגן אברהם[22] שהתקנה היא שלא יכבסו בערב שבת, בכדי שיהיו פנויים לעסוק בשאר צרכי השבת. ולפי זה ניתן לכבס אף קודם יום חמישי[23]. ואילו לדעת האליה רבה[24] עיקר התקנה היא לכבס בגדים לכבוד השבת, אלא שלא רצו לתקן כיבוס בגדים ביום שישי, מפני שכיבוס בגדים היא פעולה הדורשת זמן רב, דבר העשוי לבוא על חשבון שאר ההכנות לשבת.
- רחיצת פנים, ידיים ורגליים לכבוד השבת[25].
- התכוננות לשעת כניסת השבת, באופן המשתווה לקבלת פני מלך או חתן וכלה[26].
- השחזת הסכין לאכילה.[27]
- לבוש נקי ומיוחד לשבת.
- מצוה להימנע מקביעת סעודה בצהרי ערב שבת על מנת שאדם יכנס לשבת בהרגשת רעב קל[28].
- עריכת השולחן וכיסויו במפה בכניסת השבת וביציאתה (מלווה מלכה)[29].
- סידור הבית, וניקיונו (מקורי עכביש).[30]
- הדלקת נר (למאור) וסידור המיטות.
- השתתפות כל שהיא בהכנות הנעשות לקראת שבת[31], ולא יאמר לא אפגום כבודי, כי זה הוא כבודו שמכבד את השבת[32].
- איסור על אכילה ושתייה מעת כניסת השבת, קודם לעריכת קידוש[דרוש מקור: מניין שזה משום כבוד שבת?].
- יש שנהגו לצאת מבית הכנסת לשדה או לחצר[33]. כך גם היה נוהג האר"י ותלמידיו, והבעל שם טוב עם תלמידיו[34]. כיום נהוג לומר זאת בפיוט לכה דודי הנאמר בקבלת שבת, ובפיוט שבו נאמרים מילים אלו מסתובבים לכיוון הפתח ואומרים פזמון הכולל את המילים "בואי כלה בואי כלה בואי כלה".
- לפי חלק מהדעות, הקידוש בשבת בבוקר הוא משום כבוד שבת, ובכדי להבדיל בין סעודת השבת לסעודת החול[35].
ראו גם
לקריאה נוספת
- "כבוד שבת; כבוד יום טוב", בתוך אנציקלופדיה תלמודית, כרך כז.
- הערך "כבוד שבת; כבוד יום טוב", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
קישורים חיצוניים
- כבוד השבת - הרב פנחס דורון באתר הידברות
- פניני הלכה על כבוד השבת באתר פניני הלכה
הערות שוליים
- ^ ראה למשל בדברי רבי צדוק הכהן בספרו פרי צדיק קונטרס שביתת השבת מאמר ד.
- ^ ראה למשל שאילתות דרב אחאי גאון, שאלה א, ומאירי שבת קיט סוף עמוד א.
- ^ ביאור הגר"א, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ"ט סעיף קטן ד'. וראה גם בדברי רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, בתוך חידושי הגר"ח (סטנסיל) עמוד מד, באתר אוצר החכמה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ג .
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ל', הלכה א'.
- ^ כך דעת רבי אליעזר ממיץ בספר יראים, וכך פירשו בדעת הרמב"ם הפרי מגדים (פתיחה כוללת להלכות שבת פ"א אות י"ח), והחתם סופר (שו"ת אורח חיים סימן קס"ח ד"ה והנה, ובחידושיו למסכת שבת דף קיא עמוד א') וכן פירש בדעת רש"י על תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ"ג עמוד א' הערוך לנר והמהר"ץ חיות.
- ^ משנה ברורה, סימן רמ"ב, סעיף קטן ד'
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רמ"ב
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ל', הלכה ג'
- ^ משנה ברורה או"ח סימן רמב ס"ק ה, ולפי זה צריך ליזהר שלא לילך בחלוק אחד כמה שבתות כדי שלא לעבור על תקנות עזרא. כך דעת אליה רבה ומאמר מרדכי ועוד אחרונים, דזהו עצם התקנה, ודלא כמגן אברהם שסובר שעיקר התקנה היא שלא לכבס בערב שבת. שער הציון שם ס"ק טז.
- ^ שלחן ערוך או"ח סימן רסב סעיף ב.
- ^ משנה ברורה או"ח סימן רסב ס"ק ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ג , ראה רש"י ותוס' הרא"ש שם
- ^ משנה ברורה אורח חיים סימן רסב ס"ק ח.
- ^ משנה ברורה אורח חיים סימן רסב ס"ק ו.
- ^ בבלי שבת דף קיט.
- ^ תוס' שם.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס"ב
- ^ רמ"א או"ח סימן רסב סעיף א
- ^ משנה ברורה שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב עמוד א', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ב
- ^ על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ב סעיף קטן ג'ֹ; מאמר מרדכי שם, סעיף קטן ג'
- ^ פירוש מחצית השקל, על דברי המגן אברהם שם.
- ^ שם סעיף קטן ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ה עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס"ב, סעיף ג'
- ^ הגהת הרמ"א - שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"נ, סעיף א'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ט
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ל', הלכה ה'
- ^ שולחן ערוך הרב סימן רסב סעיף ב.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ל'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ב
- ^ שולחן ערוך הרב סימן רס"ב סעיף ד
- ^ יום-טוב עהרליך, באלבום "שבת"
- ^ שאילתות דרב אחאי, פרשת יתרו, סימן נ"ד. הובא בפירוש הרשב"ם על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ו עמוד א'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
