מוגבלות
לקות היא אחד מסדרה של מושגים המתארים מוגבלות בכשירות גופנית, נפשית או קוגניטיבית של אדם. להלן הגדרותיו של ארגון הבריאות העולמי לסדרת מושגים זו ההולכות ונעשות מקובלות החל משנות ה-80 של המאה ה-20 על הגורמים הטיפוליים ובשפת היום-יום. המשך ערך זה משווה את הגדרת המושג לקות להגדרות אחרות של מוגבלות.
הגדרות ארגון הבריאות העולמי
ארגון הבריאות העולמי רואה את הלקות כפועל יוצא של שילוב שני גורמים: שונות פתולוגית של הפרט ותנאי סביבתו. ראיית מושג הלקות כתלוי בשני גורמים אלה נקראת "המודל החברתי". זאת בניגוד לגישה המכונה "המודל הרפואי", שמקבלת את החברה והסביבה כנתון שאין לשנותו ורואה את הלקות כנובעת כולה מפגם רפואי בפרט.
השוני הפתולוגי הוא כל מה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהוא כזה וקביעה זו אינה קשורה בהכרח בשכיחות הסטטיסטית של שוני זה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת. בעלי המקצועות הטיפוליים טוענים, למשל, שתפקוד אנושי תקין כולל יכולת לרוץ או לצעוד מספר קילומטרים בקלות וכך מגדירים את מרבית האוכלוסייה האנושית של העת החדשה כבעלת תכונה פתולוגית. בשוני פתולוגי זה אין די כדי להגדיר אדם כבעל לקות.
הגורם השני הוא תנאי הסביבה בהם אדם חי. תנאים אלה יכולים להיות:
- תנאי סביבה פיזיים טבעיים עבור אדם החי בתנאים דומים לאלה שהיו בפרה היסטוריה.
- תנאים פיזיים של סביבה מלאכותית, דהינו נגישות פיזית של הסביבה שעוצבה בידי בני אדם.
- גישת החברה, למשל: דעות קדומות, מצב חקיקתי שמקל אפליה, אי אכיפת חוקים המורים על שוויון והתאמות לנכים (כגון שמירת חנייה קרובה לנכה תנועה, תוספת זמן במבחן למי שכותב לאט בשל מגבלה פיזית או קוגניטיבית).
- גישת הפרט כלפי השוני הפתולוגי שלו (למשל בושה או גאווה בשוני, גישה חיובית או שלילית לטכנולוגיה מסייעת).
מצב מובהק של אי שלמות הוא מצב קבוע. זאת בניגוד למצב של פציעה או מחלה שהוא דינמי ומתפתח (מחריף או מחלים). המילה "בריא" היא היפוכן של המילים "חולה" ו"פצוע". להיפוכם של המושגים "אי שלמות" ומושגים הנובעים ממנו על פי הגדרות שונות (כגון: "מוגבלות", "לקות", "מניעת השתתפות" ו"נכות") אין תרגום טוב בעברית. באנגלית משתמשים במושג Able-Bodied כהיפוכן של מילים אלה.
ההגדרות הנוכחיות של ארגון הבריאות העולמי (ICF)
ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF)[1] לשלושה מצבי הלקות (Disability) בסיסיים:
- אי שלמות (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהיא גורמת לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת.
- פעילות מוגבלות (Activity Limitation) היא מצב בו אי שלמות מפריעה לאדם בעת השתתפותו בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד.
- מניעת השתתפות (Participation Restriction) היא אי שלמות המונעת מאדם לקיים את תפקידו החברתי. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר היא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.
"פעילויות חיים" מחולקות על ידי העוסקים בריפוי בעיסוק לפעילויות עבודה, לימודים, טיפול עצמי ופנאי.
ניכר מההגדרות האלה שהמושגים "פעילות מוגבלות" ו-"מניעת השתתפות" תלויים גם באדם בעל השונות וגם בחברה ובסביבה. דוגמה לאדם מנוע השתתפות: משתמש כיסא גלגלים שגר בעיר לא נגישה לחלוטין ואינו יכול לצאת מהבית בלא סיוע צמוד. דוגמה ל-"פעילות מוגבלות": אותו אדם בעיר הבנויה באופן מאוד נגיש לנכים. לפי שעה, גם במקומות הנגישים ביותר, יש דברים חשובים שקשה למשתמש כיסא גלגלים לעשות בעצמו.
ההגדרות הישנות של ארגון הבריאות העולמי (ICIDH)
מודל ה-ICIDH ששימש בעבר את ארגון הבריאות העולמי חילק את רמות תפקוד הלא תקין לשלוש רמות[2]:
- אי שלמות (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהיא עשויה לגרום לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה, בסביבות מסוימות.
- לקות (Disability) היא אי שלמות אשר מפריעה לאדם להשתתף בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד. ההבדל בין המושג "מוגבלות" למושג "נכות" הוא הבדל כמותי.
- נכות (Handicap) היא אי שלמות אשר מפריעה לאדם לקיים את תפקידו החברתי. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר תפקיד זה הוא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.
הגדרות הביטוח הלאומי בישראל
ערך מורחב – נכות בישראל
המושג נכות מוגדר בחוק הביטוח הלאומי בתור מגבלה בתפקוד גופני או נפשי הנובעת ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה, זדון וכדומה.
נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.
הגדרות החוק והרשויות בארצות הברית
רשות המפקד האמריקנית (American Census Bureau) מגדירה כבעל לקות כל אדם שחוק אמריקני כל שהוא מגדיר כבעל לקות וכל אדם שזכאי לסיוע על ידי תוכנית סיוע ממשלתית אמריקנית לאנשים עם לקויות[3]. ההגדרה הזו מועילה לחישוב הוצאות הממשלה על סיוע לאנשים עם לקויות.
החוק האמריקני הבולט ביותר בתחום שוויון ההזדמנויות לאנשים עם לקויות, Americans with Disabilities Act of 1990 (ADA, P.L. 101-336, Title V, § 3[2A]), המגדיר את המושג "לקוי" באופן שונה מזה המוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי. לפי חוק זה, אדם בעל לקות הוא מי שמוגבלותו מפריעה לו להשתתף בפעולות חיים מרכזיות, מי שאובחן ככזה ומי שנחשב על ידי הציבור ככזה[4]:
The term disability means, with respect to an individual,
(a) a physical or mental impairment that substantially limits one or more of the major life activities of such individual;
(b) a record of such an impairment; or
(c) being regarded as having such an impairment.
השוני הבולט ביותר הוא שלפי חוק זה, אדם שהחברה מחשיבה אותו ללקויי הוא כזה בלי קשר ליכולותיו הגופניות, הרגשיות או הקוגניטיביות. לדוגמה נשא אידס (שהמחלה לא התפרצה אצלו) מוגדר לפי חוק זה כבעל לקות אך אינו מוגדר כך על ידי ארגון הבריאות העולמי.
הגדרות אחרות
שונות מהנורמה
בסטטיסטיקה, "שונות מהנורמה" מוגדרת עבור ערכים המתפלגים בהתפלגות נורמלית כערכו של משתנה הרחוק שתי סטיות תקן ומעלה מהממוצע. לדוגמה, אדם בעל מנת משכל של 70 ומטה (מוגבלות שכלית) או של 130 ומעלה (מחוננות) הוא אדם לא נורמלי מבחינת יכולת מנטלית.
הגדרה ל"שונות מהנורמה" שמציעים הסטטיסטיקאים היא הגדרתם של העוסקים בתורת המוסר. על פי תורת המוסר "שונות מהנורמה" היא התנהגות שאינה הולמת את צווי המוסר המקובלים בחברה.
כמו המוסד לביטוח לאומי, גם אגף השיקום של משרד הביטחון לא משתמש כלל במושגים "לקות" ו"מוגבלות". הם מתארים את תפקודו של אדם בעזרת המושג "אחוזי נכות". אחוזי הנכות מחושבים על פי מידע סטטיסטי המתאים כל מצב גופני אל הירידה ביכולת העבודה בעקבות אותו מצב גופני. מצב קבוע של נקיעות חוזרות של הקרסול, למשל, מוגדר באגף השיקום של משרד הביטחון בתור 10% נכות. אם אדם סובל משילוב של שני מצבים גופניים כאלה, מחשבים קודם כל את ירידת היכולת שנגרמת על ידי המצב המגביל ביותר, ומתוך האחוזים הנותרים, מחשבים את הירידה בכשירות שגורם המצב השני. לדוגמה, נקיעות חוזרות בשני הקרסוליים יוגדרו כ-19% אחוזי נכות משום שנקיעות חוזרות באחד הקרסוליים נותנים 10% נכות והנקיעות בקרסול השני נותנות 10% מתוך ה90 הנותרים.
צרכים מיוחדים
המונח "צרכים מיוחדים" מתאר על פי רוב תלמיד שמערכת החינוך הממלכתית במדינות שונות צריכה לספק לו בשל לקותו מה שאינה מספקת לתלמידים אחרים. היו ניסיונות לכלול במושג גם תלמידים טעוני טיפוח ותלמידים מחוננים שיש לדאוג להם להעשרה אולם ניסיונות אלה לא צלחו.
להגדרות שמכילות בתוכן את המושג "לקות" לא תמיד יש קשר להגדרת המושג "לקות" על ידי ארגון הבריאות העולמי. המושג לקות שמיעה, לדוגמה, אינו מתאר מי ששמיעתו מוגבלת מספיק כדי להפריע לו בפעילויות חיים מרכזיות אך אינה מפריעה לו למלא את תפקידו החברתי. למושג "לקות שמיעה" אין גם מקבילות כמו "מוגבלות שמיעה" או "נכות שמיעה".
סוגי לקויות
ניתן לחלק את הלקויות השונות על פי סוגים.
אחת מדרכי החלוקה של הלקויות היא:
- מוגבלויות חושיות: מוגבלות בשמיעה, בראייה.
- מוגבלויות קוגניטיביות: מוגבלות שכלית התפתחותית, לקות למידה, מוגבלויות הקשת האוטיסטית.
- מוגבלויות נפשיות
- מוגבלויות פיזיות
חלוקה זו נוחה במיוחד ליצירת סכמות עבודה עבור נותני שירות לאנשים עם מוגבלויות, אך היא נשענת על הכללות גסות ואינה מקובלת על העוסקים בתורת האבחון. דוגמה לגסות ההכללה שבחלוקה זו ניתן למצוא בתחום מוגבלויות הראיה שנוטים להכליל בו גם מוגבלויות בתפקודי עיבוד מידע ויזואליים "נמוכים" (תפישה ויזואלית) וגם מוגבלויות בתנועת שרירי העיניים. זאת במקום להכליל את שתי התופעות האחרונות כמוגבלויות קוגניטיביות (מוגבלויות בעיבוד מידע) ומוגבלויות תנועה בהתאמה. דוגמה אחרת היא אי הכללת "מוגבלויות מישוש" בין המוגבלויות החושיות. מוגבלות מישוש מוכללת בסימפטום של מוגבלות תנועה (כמו שיתוק) או של מוגבלות קוגניטיבית (כמו מוגבלויות הקשת האוטיסטית).
תקינות פוליטית
בשפות שונות ישנם מושגים וניסוחים הקשורים במוצא, דת, נטייה, לקות וכדומה. אנשים רבים סוברים שהם מעליבים ושהשימוש בהם מיותר. מקורם של חלק מהמושגים האלה הוא מהעגה וחלק אחר עשוי להיחשב כחלק מהשפה התקנית.
מאז שנות השישים החלה להתפשט בעולם תפיסה הקשורה בהימנעות ממושגים וניסוחים מעליבים, והיא קרויה תקינות פוליטית. על פי תפיסה זו, על אנשים להשתדל ולהימנע משימוש בביטויים ומניסוחים שעשויים להעליב מישהו, גם אם לא היו מודעים קודם לכן שביטויים וניסוחים אלה מעליבים. לדוגמה, שימוש במונחים "מונגולואיד" ו"גמד" נחשב לא רצוי לפי תפיסה זו. הכינוי "מונגולואיד" מרמז שאדם לוקה בתסמונת שגורמת לו להיראות מונגולי. הכינוי "גמד" עמוס משמעויות תרבותיות ויש לו השלכות מגוונות. הנאמנים לתפיסת התקינות הפוליטית יעדיפו את המונחים "אדם עם תסמונת דאון" ו"אדם נמוך קומה" שמשמעותם נייטרלית.
הנאמנים לתפיסת התקינות הפוליטית ישתדלו גם להוסיף את המילה "אדם" או "אזרח" לפני כל מילה המתארת לקות. חשוב להם להדגיש שמדובר בראש ובראשונה באדם. המונח "אוטיסט" נחשב בעיניהם למנומס פחות מ"אדם אוטיסט", ומונח זה נחשב בעיניהם למנומס פחות מ"אדם/אזרח בעל אוטיזם"; ההעדפה היא לרוב למונח "אדם/אזרח עם אוטיזם". מסיבה זאת, החוק הקרוי "חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות" ולא "חוק שוויון למוגבלים", והחוק האמריקאי הקרוי "Americans with Disabilities Act" (משמע, חוק אמריקנים עם לקויות) ולא "The Act of Disabled" (חוק הלקויים), אף על פי שהמילה "אמריקני" מופיעה רק בשם החוק וכשמוגדרים האנשים עליהם הוא מגן, הם נקראים "פרטים" (Individuals). החוק אינו מגן רק על אזרחי ארצות הברית אלא גם, למשל, על תיירים המבקרים בארצות הברית והוא תקף גם במדינות חסות של ארצות הברית כמו פורטו-ריקו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עומרי אפרים, רק 64% מבעלי מוגבלויות סיימו בי"ס יסודי, באתר ynet, 4 בדצמבר 2011
- דורון דורפמן, בציפייה לשופט העיוור העברי הראשון, באתר ynet, 14 בינואר 2015
- Americans With Disabilities: 2005 - על תפוצת לקויות שונות בארצות הברית בשנת 2005, 2008, באתר רשות מפקד האוכלוסין האמריקנית (באנגלית)
- אנשים עם מוגבלויות, באתר כל זכות
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ (W.H.O. International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF
- ^ Jette, A. M. (2006). Toward a common language for function, disability, and health. Physical Therapy, 86(5), 726-734.
- ^ Brault, 2008; Steinmetz, 2006 סיכומי ממצאים סטטיסטיים על תדירות אנשים עם לקויות בארצות הברית.
- ^ Brault, M. W. (2008). Americans with disabilities: 2005
31715742מוגבלות