שדולת הנשים בישראל
 | |
שדולת הנשים בישראל היא עמותה פמיניסטית שהוקמה בשנת 1984 כארגון זכויות הפועל לקידום מעמד האישה באמצעות פעילות ציבורית, לובי לקידום חקיקה בכנסת ופעולות חינוכיות ומחקריות. מייסדת השדולה ומי ששימשה כיו"ר הארגון, פרופ' אליס שלוי זכתה על כך בשנת 2007 בפרס ישראל על מפעל חיים. פרופ' שלוי מכהנת כיום כנשיאת כבוד של השדולה.
השדולה זכתה למספר רב של הישגים במהלך השנים. ידוע במיוחד הוא תפקידה המוביל בחקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, החוק לאיסור הטרדה בעניינים שבצניעות, וכן העתירה בעניין אליס מילר, שסללה את הדרך לנשים בצה"ל, לשרת בתפקידי לוחמות.
פעילות השדולה
השדולה דוגלת בפמיניזם ליברלי, ועל כך ספגה במהלך השנים ביקורת מצד זרמים פמיניסטיים אחרים. ידועה במיוחד הביקורת שנמתחה על פעילות השדולה לקידום מספר הנשים המתמנות לתפקידי דירקטוריות בחברות ציבוריות (ראו בג"ץ הדירקטוריונים), מאבק, שנטען שהוא רלוונטי למספר נשים מועט יחסית, רובן ככולן ממעמד כלכלי גבוה. חלק מהעובדות והפעילות הראשונות בעמותה, למשל, ד"ר נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב ועו"ד רחל בנזימן (לימים מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח), פרשו במהלך השנים מפעילות בשדולה בשל ביקורת זו על פעילותה.
במסגרת המיזם הבינלאומי "קטליסט" מבוצע מפקד על ידי מחלקת המחקר בשדולת הנשים בישראל בשיתוף עם מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה כדי לקבוע את מצב השתלבות נשים בדרגות הבכירות של עולם העסקים בישראל[1].
בשנת 2008, עתרה השדולה לבג"ץ, בפרשת מינוי מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, בבג"ץ יעל ארן נגד ממשלת ישראל. במסגרת פרשה זו, ועדת איתור למינוי מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, דירגה את יעל ארן במקום הראשון כמועמדת לתפקיד מנכ"ל הרשות, והציבה את יאיר גלר במקום השני. ברם, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, בחר דווקא את גלר לתפקיד. בעקבות עתירת השדולה, קבע בג"ץ כי יש לבטל את המינוי, ולהחזיר את הנושא ללשכת ראש הממשלה[2]. בבדיקה חוזרת הוחלט שוב למנות את גלר לתפקיד. שדולת הנשים עתרה בשנית נגד המינוי, אך עתירתה נדחתה[3].
בשנת 2012, היה הארגון בין יוזמי הקמת קואליציית שותפות.
ב-2013 זכתה השדולה בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים.
באוגוסט 2019 עתרה השדולה לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד הופעת הזמר מוטי שטיינמץ, שיועדה עבור הציבור החרדי בעיר עפולה, כשהמארגנים תכננו לקיימה בהפרדה מגדרית. המשיבה, עיריית עפולה, שהשתתפה במימון ההופעה, הסכימה שההפרדה המגדרית אסורה, אך טענה, שאינה יכולה או מחויבת למנוע אותה. השופט יונתן אברהם אסר לקיים את ההופעה ללא פקחים מטעם העירייה, שימנעו הפרדה מגדרית בסיוע המשטרה[4]. בעקבות כך ביטל שטיינמץ את ההופעה. לאחר עתירה נוספת, שהגיש משה ארבל לאותו בית משפט, החזיר השופט עיילבוני את ההחלטה לעירייה, וההופעה התקיימה בהפרדה כמתוכנן[5]. בדיון, שהתנהל בעיצומה של ההופעה, ביטל בג"ץ את ההחלטה השנייה מהסיבה שניתנה בחוסר סמכות, אך ההופעה כבר עמדה לקראת סיומה, ולפיכך הייתה חסרת משמעות[6]. עתירת השדולה עוררה ביקורות על ההתעלמות מרצונן של נשים חרדיות[7], והעיסוק הגובר במגזר החרדי, תוך התעלמות מהפרדה מגדרית במגזר הערבי או הבדואי בישראל[8], אך גם לתמיכה מפוליטיקאים שונים[9].
מימון
השדולה ממומנת מכספי תרומות של קרנות ויחידים. בעבר תומכת מרכזית וקבועה של השדולה הייתה הקרן החדשה לישראל, אולם הסירה תמיכתה. מחזור הפעילות של השדולה לשנת 2007 היה 3.3 מיליון שקל ונאספו תרומות בגובה 3.7 מיליון שקל. הוצאות הנהלה וכלליות היו 335 אלף שקל שהם כ-10% מהמחזור[10]. חלק מפעילות השדולה מתבצע בשיתוף פעולה עם קליניקות משפטיות הפועלות בבתי-ספר למשפטים. בנוסף, יחד עם צוות השדולה, נרתמים לעשייה מאות מתנדבים, ואגודת הידידות והידידים של השדולה.
מנהלים לאורך השנים
יושבת ראש הראשונה של השדולה הייתה אליס שלוי. היא כיהנה בתפקיד בין השנים 1984–1997 ו-2000–1998. עו"ד רבקה מלר אולשיצקי כיהנה למשך שנה 1997–1998. החל משנת 2000 ועד שנת 2012 כיהנה רינה בר-טל. יפה ויגודסקי החליפה אותה בתפקידה עד שנת 2016 ואותה החליפה אלה אלקלעי עד 2017[11]. עינת פישר לאלו כיהנה בין 2021 ל-2022 ואותה החליפה בנובמבר 2022 הדס דניאלי.
הישגים
בין הישגי השדולה נמנים מספר מיזמים זמניים מהעבר, אשר תרמו לשיח הציבורי בענייני מגדר וזכויות נשים במקומות עבודה, וכן קידום ופיתוח מסלולי קריירה לסטודנטים וסטודנטיות צעירים. מיזמים בולטים מונים את מיזם "Unico", מיזם "זינוק", מיזם "אשת חיל" ו"תוכנית נ.מ.ש".
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שדולת הנשים בישראל- אליס שלוי, נשים בישראל: שנות השבעים - ראשיתו של מפנה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יובל יועז, כשאמרנו לו כמה אנחנו משלמות, הוא ברח, באתר הארץ- שדולת הנשים בישראל, באתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ^ גרינפטר מרלן-אביבה, "קטליסט" לקידום הזדמנויות לנשים – הגיע לישראל, אתר The Epoch Times, 26/03/2011. ראו גם סרטון תדמית
- ^ יעל ברנובסקי, ביטול מינוי המנכ"ל: "נשים יכולות להפסיק לפחד", באתר ynet, 20/04/2009
- ^ בג"ץ 5158/09 יעל ארן ושדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-7 בינואר 2010
- ^ חדשות כיפה, בית המשפט אסר על עיריית עפולה לקיים הפרדה מגדרית בהופעת זמר חסידי, באתר כיפה, 18 באוגוסט, 2019
- ^ עדי חשמונאי, חוזרים ללימודים, באתר ישראל היום, 12 באוגוסט 2019
- ^ אלי אשכנזי, יואב איתיאל, יקי אדמקר ודניאל דולב, במהלך ההופעה בעפולה: העליון ביטל את ההחלטה לאשר את קיומה, באתר וואלה!, 15 באוגוסט 2019
- ^
יאיר קראוס, ראש עיריית עפולה נגד שדולת הנשים: "פגעו בציבור שלם", בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2019
- ^ קלמן ליבסקינד, בעפולה לא ראינו מאבק לשוויון נשים, אלא מלחמה נגד חרדים, באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2019
- ^ לפיד: "מחזק את החלטת השופטים. כאן זה לא איראן", באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2019
- ^ אורי בלאו, לאן באמת הולכים כספי התרומות, באתר הארץ, 2 בינואר 2010
- ^ שדולת הנשים - נושאות תפקיד בעבר, באתר www.iwn.org.il (ארכיון)
35147212שדולת הנשים בישראל