צ'שין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'שין
Cieszyn
עיר מחולקת - צ'שין בצד שמאל, נחל אולזה במרכז וצ'שין הצ'כית בצד ימין
עיר מחולקת - צ'שין בצד שמאל, נחל אולזה במרכז וצ'שין הצ'כית בצד ימין
עיר מחולקת - צ'שין בצד שמאל, נחל אולזה במרכז וצ'שין הצ'כית בצד ימין
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה שלזיה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה) שלזיה
תאריך ייסוד 1155
שטח 28.69 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 36,014 (2006)
קואורדינטות 49°44′54.37″N 18°37′59.56″E / 49.7484361°N 18.6332111°E / 49.7484361; 18.6332111
http://www.cieszyn.pl

צ'שיןפולנית: Cieszyn, בצ'כית: Těšín, בגרמנית: Teschen, יידיש: טעשין), היא עיר בדרום פולין בגבול עם צ'כיה ומרכז מנהלי של מחוז צ'שינסקי (Powiat cieszyński). בעיר חיים 36,109 תושבים, נכון לשנת 2004. צ'שין חצויה, מאז סיום מלחמת העולם השנייה, על ידי נחל האולזה וגם על ידי הגבול שבין פולין ובין צ'כיה. החלק הצ'כי של העיר קרוי צ'שין הצ'כית (Český Těšín).

היסטוריה

על פי המסורת הנקוטה בידי תושבי העיר הוקמה צ'שין בשנת 810 על ידי שלושה אחים, Bolko, Leszko ו-Cieszko, בני מלך, שמצאו במקום מעין והחליטו לייסד יישוב. שם הערך נגזר מהאמירה "cieszym się" שמשמעותה היא "אני מרוצה".

שם העיר מוזכר לראשונה במסמך אפיפיורי משנת 1155. במקום הוקמה מצודה וסביבה נבנה היישוב. ליישוב ניתנו זכויות עיר החל משנת 1290, זכויות שאושררו בשנת 1364.

העיר הייתה לבירת דוכסות צ'שין ותושביה היו בעיקר פולנים וצ'כים וגם מיעוטים של גרמנים, הונגרים ויהודים. ניהול המקום היה לסלע מחלוקת בין הפולנים, שמספרם הלך וגדל עם הזמן ובין הצ'כים שמספרם התמעט. במאה ה-19 הפכה העיר למרכז חשוב של האמונה הפרוטסטנטית בין הפולנים. בסיום מלחמת העולם הראשונה, כשפורקה האימפריה האוסטרו-הונגרית, הפך המקום לסלע מחלוקת ביחסי פולין-צ'כוסלובקיה ואפילו היה סיבה למלחמה קטנה ביניהן. בשנת 1920 החליטה ועידת השגרירים על חלוקת העיר וכך נוצרה העיר הצ'כית.

הסכסוך בין פולין ובין צ'כוסלובקיה בין שתי מלחמות העולם מנע משתי המדינות חתימה על ברית מול האיום הגרמני, יתר על כן, פולין השתתפה בחלוקת צ'כוסלובקיה בועידת מינכן וקיבלה את החלק הצ'כי של העיר וסביבותיה, לזמן קצר, עד שנכבשה בעצמה על ידי הגרמנים. אחרי מלחמת העולם השנייה שבה העיר לחלוקה הקודמת. בתקופת הכיבוש הגרמני של העיר הוטלו על יהודיה גזירות שונות, ובערב ראש השנה ובערב יום כיפור ת"ש הועלו באש בתי הכנסת שבעיר. מאוקטובר 1939 ועד קיץ 1942 גורשו כל יהודי העיר, כ-1,600 איש, מזרחה, וגורלם היה כגורל יתר היהודים ביישובים אליהם הגיעו.

בית הכנסת הגדול בצ'שין

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'שין בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0