יחסי מצרים–צ'כיה
| יחסי מצרים–צ'כיה | |
|---|---|
|
|
| מצרים | צ'כיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,001,450 | 78,867 |
| אוכלוסייה | |
| 114,038,085 | 10,501,651 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 476,748 | 290,924 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,181 | 27,703 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי מצרים–צ'כיה הם יחסי החוץ בין מצרים וצ'כיה.
סקירה כללית
בשנת 1920 פתחה צ'כוסלובקיה קונסוליה באלכסנדריה - שנתיים בלבד לאחר הקמת הרפובליקה הצ'כוסלובקית העצמאית. מטרתה העיקרית הייתה הגנה על האינטרסים של אזרחי צ'כוסלובקיה במצרים, וחשוב מכך - פיתוח יחסי סחר בין שתי המדינות. גם כשמצרים הייתה תחת חסותה של בריטניה הגדולה, צ'כוסלובקיה ראתה את מצרים כשותפה אסטרטגית וחשובה. חשיבותה הוכחה בכך שהקונסוליה באלכסנדריה, בעת פתיחתה, הייתה הנציגות הצ'כוסלובקית היחידה באפריקה ובמזרח התיכון. מאוחר יותר, בשנת 1921, החליטה המועצה המיניסטריאלית הצ'כוסלובקית להקים משימה נוספת בקהיר, ברמת קונסוליה כללית.
מצרים קיבלה עצמאות פוליטית ב-28 בינואר 1922 כאשר הוכרזה הממלכה המצרית. צ'כוסלובקיה הכירה במצרים כמדינה ריבונית עצמאית 28 ביולי 1922. ב-1 בנובמבר 1922 הודיע השלטון המצרי בתורו על הענקת חסינות דיפלומטית למר דושק. מועד מעשה זה נחשב למועד כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
האגודה הצ'כוסלובקית בקהיר פתחה את שעריה באופן רשמי לאחר הצגת אמנתו של שגריר צ'כוסלובקיה מר דושק בפני המלך פואד ב-14 באפריל 1923.
בספטמבר 1955 התקיימה עסקת הנשק הצ'כית-מצרית, שהייתה בפועל עסקת נשק של מצרים עם ברית המועצות. באפריל 1956 הציעה צ'כוסלובקיה להציע לרפובליקת מצרים, לשדרג את רמת היחסים הדיפלומטיים לרמת השגרירות. צעד זה התקבל בחיוב על ידי הרפובליקה של מצרים ופורסם רשמית ב-27 ביוני 1956[1].
לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1993, המשיכה מצרים את יחסיה הדיפלומטיים עם צ'כיה.
נציגויות דיפלומטיות
הערות שוליים
- ^ היסטוריית היחסים בין המדינות באתר משרד החוץ הצ'כי
- ^ שגרירות מצרים בצ'כיה
- ^ שגרירות צ'כיה במצרים
