זארה (רשת אופנה)
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מייסדים | אמאנסיו אורטגה |
| תקופת הפעילות |
24 במאי 1975,  ספרד – הווה |
| חברת אם | אינדיטקס |
| משרד ראשי | א קורוניה, גליסיה, ספרד |
| ענפי תעשייה | אופנה |
| מוצרים עיקריים | ביגוד |
| הכנסות | 11.591 מיליארד אירו (שנת 2014)[1] |
זארה (בספרדית: Zara; נהגה ת'ארה) היא רשת חנויות אופנה ספרדית פופולרית. זארה היא מותג הדגל של הקונצרן אינדיטקס בבעלותו של אמאנסיו אורטגה. מלבד זארה כוללת קבוצת "אינדיטקס" גם את המותגים פול אנד בר, ברשקה, מאסימו דוטי, אוטרקווה (Uterqüe) וסטראדיבריוס (Stradivarius). נכון לשנת 2017 כוללת הרשת 2,169 חנויות ב-88 מדינות, רובן בבעלות ישירה של החברה. הכנסות הרשת ממכירות עמדו על 11.59 מיליארד אירו, המהווים כ-64% מהכנסות אינדיטקס[1].
היסטוריה
רוסיליה מרה נולדה בצפון ספרד, בגיל 11 עזבה את בית הספר כדי לעבוד כתופרת. בשנת 1963 הקימה יחד עם בעלה, אמאנסיו אורטגה, עסק לייצור חלוקי אמבטיה ולבנים, שחיקו עיצובים של מותגים ידועים במחירים נמוכים. בשנת 1975 פתחו בני הזוג את החנות הראשונה בעיר א קורוניה שבגליסיה, ספרד. לאחר שהחנות הפכה לסיפור הצלחה, נפתחו עוד חנויות ברחבי ספרד. לאחר כעשור הקימו בני הזוג את חברת ההחזקות אינדיטקס[2]. במהלך שנות ה-80 שונו העיצוב וההפצה של המותג כדי להתאים אותו יותר לקהל הצעיר. בני הזוג התגרשו ב-1986, אך מרה נותרה מבעלי המותג והייתה מעורבת בניהולו, עד מותה ב-2013.
בשנת 1988 פתחה הרשת בפורטוגל את הסניף הראשון שלה מחוץ לספרד[3]. ב-1989 פתחה הרשת חנויות בארצות הברית, ב-1990 בצרפת, במקסיקו (1992), ביוון (1993), בבלגיה ובשוודיה (1994). הרשת התרחבה לאחר מכן ברחבי העולם, וכיום היא קיימת ב-73 מדינות. בישראל קיימים 23 סניפים של זארה.
נכון לשנת 2007 החנויות של זארה מוכרות בגדי גברים ונשים בלבוש נמוך ולבוש גבוה, מוצרי קוסמטיקה, נעליים ואביזרים נלווים, וכן בגדי ילדים בשם "זארה קידס". משנת 2012 הוחל בשיווק ליין בשמים לנשים, גברים וילדים. כמו כן הוחל בשיווק בגדי תינוקות "זארה בייבי".
ביוני 2012 הוערך שווי החברה ב-40.5 מיליארד אירו, דירוג שהפך אותה לחברה הציבורית הגדולה ביותר בבורסה של מדריד[4].
אסטרטגיית השיווק
זארה נחשבת לאחת מחברות ה"פאסט פאשן" (באנגלית: Fast Fashion) המובילות בעולם, שיטה המאפשרת לחברה לתרגם טרנדים אופנתיים במהירות לבגדים הנמכרים ללקוחות. המודל העסקי של החברה שונה מאוד מהחברות המתחרות - בעוד שרוב חברות האופנה העבירו את הייצור למדינות בהן הייצור זול כסין והודו העדיפה זארה לשמור על הקשר המיידי בין ההנהלה ובין מחלקות הייצור[5]. האסטרטגיה של החברה מתמקדת בהגדלת מספר הפריטים הנמכרים, גם אם הדבר כרוך בצמצום אחוזי הרווח על כל פריט שנמכר.
בישראל
בשנת 1996 קיבלה רשת "המשביר לצרכן" את הזיכיון לשיווק מוצרי זארה בישראל[6] ובספטמבר 1997 נפתחה החנות הראשונה בקניון רמת אביב[7]. בשנת 2002 נרכש הזיכיון בידי חברת "אפריקה ישראל" שריכזה את כל פעילות הטקסטיל שלה תחת "גוטקס מותגים". בשנת 2009, בעקבות חובות כבדים של "אפריקה ישראל" מכרה החברה את פעילות גוטקס מותגים, ובתוכה גם זארה, לקבוצת משקיעים קנדית בראשות ג'ואי שוובל[8].
בנובמבר 2015 פורסם כי הרשת מתכוונת לפתוח בישראל סניף ראשון של "זארה הום", רשת החנויות של החברה המוכרת מוצרי טקסטיל וכלי בית[9].
ב-2 באפריל 2019 החברה הכריזה כי תשיק חנות מקוונת עם משלוחים בישראל. בכך מצטרפת ישראל לשווקים הגדולים בעולם שנהנים כבר שנים מקניית זארה ברשת, ובהן אוסטרליה, ארצות הברית, קנדה, בריטניה, ספרד ועוד[10].
ביקורת על החברה
תנאי העסקה
ב-16 באוגוסט 2011 שודר בברזיל תחקיר שהאשים את החברה שהיא עושה שימוש ביצרנים המעסיקים עובדים בסדנאות יזע. למחרת השידור סגרה רשות הפיקוח במשרד העבודה של סאו פאולו בברזיל מפעל שייצר עבור החברה. במפעל נמצאו עובדים לא חוקיים שהוברחו מבוליביה ונאלצו לעבוד במשך 12–14 שעות ביום תמורת שכר נמוך[11].
ביולי 2016 נסגר בבת אחת מפעל בשם בראבו (Bravo), מפעל אשר העסיק 140 עובדים, ייצר בגדים בטורקיה בעיקר עבור זארה גם עבור חברות האופנה next ומנגו, אך כאשר המפעל נסגר לפני למעלה משנה, סירבו החברות, ביניהן זארה האחראית ל-75% מהייצור במפעל, לשלם לעובדים את משכורות שלושת החודשים האחרונים ופיצויי פיטורין. לאחר שנה וחצי של מאבק מול חברת זארה, בנובמבר 2017 הטמינו העובדים המפוטרים מהמפעל פתקים בבגדים בחנויות של זארה בטורקיה. בפתקים היה רשום "אני הכנתי את הפריט הזה שאת/ה עומד/ת ללבוש, אך לא קיבלתי על כך כסף."[12]
מוצרים שנויים במחלוקת
בשנת 2007 הסירה החברה מהמדפים אלפי תיקים, לאחר שלקוחות התלוננו שבדוגמה הרקומה על התיקים מופיעים צלבי קרס. להגנתה, טענה החברה כי התיקים יוצרו על ידי ספק חיצוני מהודו. לדבריהם, הסמל מבוסס על סמל דתי המקודש להינדואיזם ולבודהיזם ומייצג שמש, כוח ומזל טוב[13]. באוגוסט 2014 נאלצה החברה להסיר אלפי חולצות מהמדפים בעקבות תלונות שהן מזכירות חולצות שלבשו יהודים במחנות הריכוז במלחמת העולם השנייה. החולצות היו לבנות עם פסים שחורים ועליהן הודפס כוכב צהוב. לטענת החברה, הרעיון של הדפסת הכוכב הצהוב נלקח מתלבושות השריף במערבונים הקלאסיים[14].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של זארה
זארה, ברשת החברתית פייסבוק
זארה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
זארה, ברשת החברתית אינסטגרם
זארה, ברשת החברתית טיקטוק
זארה, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 זארה דו"ח שנתי 2014
- ^ דרור רייך, התופרת הקטנה שכבשה את העולם, באתר TheMarker, 25 באוגוסט 2013
- ^ סוד ההצלחה של זארה, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997
- ^ בזמן שהבנקים קורסים: זארה הפכה לחברה הגדולה בבורסת מדריד, באתר TheMarker, 3 ביוני 2012
- ^ רעות חפץ שוורץ, הסודות של זארה, באתר Fashion Forward, 24 בדצמבר 2015
- ^ זהבה דברת ודרור מרום, זארה תתחרה בקסטרו, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1996
- ^ זהבה דברת, קניון רמת-אביב נפתח מחר לתקופת הרצה, באתר גלובס, 24 בספטמבר 1997
- ^ מיכאל רוכוורגר, אפריקה ישראל מכרה את גוטקס מותגים לפי שווי של 100 מיליון ד', באתר TheMarker, 27 בינואר 2009
- ^ פוקס הום, מאחורייך! זארה הום בדרך לארץ, באתר וואלה!, 23 בנובמבר 2015
- ^ הרגע שכולנו חיכינו לו: זארה משיקה אתר אונליין בישראל, באתר גוט א פרומו, 2 באפריל 2019
- ^ ממשלת ברזיל חוקרת את זארה בטענה שהעסיקה עובדים במפעלי יזע, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2011
- ^ מור הופרט, "הכנתי את הפריט הזה שאת עומדת ללבוש, אך לא קיבלתי על כך כסף", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בנובמבר 2017
- ^ דליה בן-ארי, תיק עם צלב קרס ב"זארה". טעות או אמנות?, באתר ynet, 3 בדצמבר 2007
- ^
סהר שלו, הרשת סוערת בעקבות חולצת "הטלאי הצהוב" של זארה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
