רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה
השקפה דתית יהדות אורתודוקסית
פטירה 1 באפריל 1974
פרסים והוקרה פרס יקיר ירושלים

הרב יוסף שמואל ברנדויין-מוריה (1900 [1]1 באפריל 1974) היה האדמו"ר מסטרטין ורב בירושלים ובמקומות נוספים. עסק גם ברכישת קרקעות בירושלים ובסביבותיה.

תולדותיו

נולד בירושלים, דור שישי בארץ ישראל. מצד אביו, הרב נפתלי, היה נצר לשושלת אדמו"רי סטרעטין, ומצד אמו, טובה, נצר למשפחת הורוביץ המתייחסת לשל"ה. בעודו נער מת אביו, שיצא כשד"ר לקהילות בפולין. הוא התחנך אצל סבו, המקובל רבי אברהם ברנדויין בצפת, ולמד אצל הרידב"ז ובישיבת עץ חיים בירושלים.

בשנת 1918 כאשר קרא זאב ז'בוטינסקי בנאום לבני הישיבות בירושלים להצטרף אל הגדוד העברי השיב ברנדויין-מוריה בשם בני הישיבות והסביר את חשיבות "והגית בו יומם ולילה". לימים שינה גישתו זו, ובזמן מלחמת העצמאות קרא לבני הישיבות להצטרף אל הכוחות הלוחמים.

בשנת 1920 התחתן בבוסטון עם עליזה, בת האדמו"ר מבוסטון, רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ[2], שלה אורס עוד בהיותו תינוק. החתונה משכה תשומת לב ביהדות החרדית בארצות הברית ונכחו בה אלפי איש, בהם נכבדי העיר בוסטון. בהיותו בארצות הברית התגורר בפרובידנס שברוד איילנד. לאחר נישואיו ניסה חותנו לשכנעו להישאר בארצות הברית ולכהן שם ברבנות, אך הוא סירב וחזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

כאשר מונה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת 1921, לרב הראשי לארץ ישראל, נשא הרב יוסף שמואל נאום בטקס ההכתרה. היה מתלמידיהם של רבי צבי פסח פרנק ורבי יעקב משה חרל"פ. בברית המילה של בנו הבכור, יעקב, כיבד הרב ברנדויין את הרב יוסף חיים זוננפלד להיות המוהל, את הרב קוק בסנדקאות ואת הרב חרל"פ בברכות.

בשנות ה-20 קרא ליושבי העיר העתיקה שבין החומות לצאת מן החומות ולהתפרנס מעבודה ומחקלאות. בשנת 1936 יצא בכרוז פומבי הקורא לאוכלוסיית העיר העתיקה שלא לעזוב את העיר, על אף הקשיים.

לפני מאורעות תרפ"ט חרד לגורל היישוב היהודי בחברון והזהיר את ראשי היישוב מפני האסון הקרב. בחזונו ראה רצף יהודי בין ירושלים וחברון. לשם כך היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שרכשה אדמות באזור גוש עציון וייסדה את המושבה מגדל עדר בשנת 1927. לאחר כישלון ההתיישבות במקום מכר את הקרקע לשמואל צבי הולצמן, שעל שמו (המעוברת) נקרא גוש עציון.

הרב ברנדויין-מוריה היה ציוני נלהב. תמך באצ"ל ובלח"י. בנו יעקב לחם במסגרת ההגנה, בתו רבקה ובניו שלמה ומשה לחמו באצ"ל. שלמה היה מגולי אריתריאה ומשה נאסר בלטרון ולאחר פירוק האצ"ל במסגרת יחידות החי"ש. ביתו היה מקום מסתור ומקלט לרבים מלוחמי המחתרות, כמו גם מקום לאחסנת נשק ותחמושת. בית הספר "שפיצר" שבו שכן בית הכנסת "מוריה", שבו כיהן ברבנות, היה לבסיס של האצ"ל שכונה "ההיכל". רבים קראו לו "הרבי האצ"לניק", אם כאות כבוד, ואם ככינוי גנאי מפי חלק מהחרדים, שלא ראו בעין יפה את פעילותו הציונית.

לאחר השואה חש שאינו מסוגל עוד לשאת את השם הגרמני "ברנדויין" ושינה את שמו ל"מוריה".

בימי מלחמת העצמאות עודד את רוחם של הלוחמים, ובאופן אישי יצא לחלץ פצועים ונפגעים בעיר העתיקה.

הרב ברנדויין-מוריה היה מרוכשי האדמות ומבוני השכונות גאולה וכרם אברהם בירושלים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 כיהן במשך כשמונה שנים שימש כרב בקהילת העיר פרובידנס במדינת רוד איילנד בארצות הברית וזכה לכינוי "האדמו"ר מפרובידנס". בהמשך חש כי מקומו בארץ ישראל ושב לארץ.

בימי ראשית מדינת ישראל שימש הרב ברנדויין-מוריה כרבה של שכונת עין כרם. השכונה באותה עת הייתה שכונה נטושה ושימשה ליישובם של עולים חדשים, שהוא פעל למען קליטתם. קשר מיוחד פיתח ליהדות מרוקו. הקים אגודות צדקה ועזרה לנזקקים.

שנים אחדות לפני מותו הוכתר הרב ברנדויין כ"יקיר ירושלים", "על חלקו בבניין ירושלים ובחידוש תפארתה". נפטר בכ"ח בניסן תשל"ד ונטמן בסמוך לאבותיו בבית הקברות בהר הזיתים. בשנת 1996 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת פסגת זאב.

דודו, הרב יהודה צבי ברנדויין, היה בשנות ה-60 של המאה ה-20 הרב של ההסתדרות הכללית.

עץ משפחת בידרמן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נחמיה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק דוד בידרמן
 
 
רבי יעקב בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד צבי שלמה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל שמעלקא הורוביץ
 
 
 
 
 
 
רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמעון נתן נטע בידרמן
 
 
רבי מרדכי דוד
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי פינחס דוד הורוביץ
 
 
 
רבי בצלאל ישעיה ברנשטיין
 
 
 
רבי משה ישראל
ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מרדכי
בידרמן
 
רבי שלמה מנחם
וינשטוק
 
רבי משה יאיר
וינשטוק
 
דוד משה שפיגל
 
רבי לוי יצחק הורוביץ
 
רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה
 
 
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
 
 
 
 
רבי שמואל אהרן
שזורי (ובר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר וינשטוק
 
 
 
 
 
ישראל שפיגל
 
 
 
רבי אהרן ברנשטיין
 
 
רבי משה אדלר
 
רבי יצחק וינגרטן
 
 
הרב זונדל יהודה הגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם מרדכי
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה יהודה לייב רבינוביץ
 
רבי חנניה יוסף
אייזנבך
 
הרב בנימין
אדלר
 
רבי פישל
וינגרטן
 
רבי אברהם שלמה
בידרמן
 
רבי שמואל אלעזר היילפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם שלמה בידרמן
 
 
רבי שמעון נתן נטע
בידרמן
 
 
רבי דוד צבי ישראל בידרמן
 
הרב פנחס יצחק
בידרמן
 
רבי אלתר אלעזר
מנחם בידרמן
 
 
 
רבי שמואל עוזר קאפף
 
 
 
רבי חיים אליעזר הורונצ'יק
 
 
רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מאיר אייזיק בידרמן
 
הרב אהרן בידרמן
 
רבי יששכר דב
לייפר
 
הרב יעקב יצחק בידרמן
 
הרב דוד צבי שלמה
נפתלי בידרמן
 
הרב אלימלך בידרמן
 
רבי יעקב אשר קאפף
 
הרב אליעזר צבי ספרין
 
הרב מאיר רוזנבוים
 
הרב יהושע העשיל רוזנפלד
 
הרב יונה זאב וינברג
 


לקריאה נוספת

  • מנחם ברש - רועי בסודם של יקירי ירושלים. הוצאת ראובן מס, 1995.
  • מנחם ברש, האיש שאהב את ירושלים ואשר ירושלים אהבה אותו, ידיעות אחרונות, 10.5.1974.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קברו בהר הזיתים
  2. ^ שהיה גיסו של אברהם ברנדויין, סבו של יוסף שמואל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36225736יוסף שמואל ברנדויין-מוריה