הרוג מלכות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרוג מלכות הוא מונח במסורת היהודית המתייחסת לכל יהודי שמסר נפשו על קידוש השם, או מסר נפשו להצלת עם ישראל. הרוג מלכות לאחר מיתתו מגיע למעלה רוחנית גבוהה מאד.

מקור

המונח הרוג מלכות מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי והוא מיוחס לאותם יהודים שמסרו נפשם על קידוש ה' בזמן גזירות אדריאנוס, וליהודים שמסרו נפשם למען עם ישראל כהרוגי לוד-

שמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן, מאן נינהו- אילימא רבי עקיבא וחבריו משום הרוגי מלכות ותו לא? פשיטא בלאו הכי נמי! אלא הרוגי לוד

גם הרמב"ם בהלכות יסודי התורה מייחס את התואר הרוגי מלכות לאותם שנהרגו על מצות קידוש ה' כדי לא לחטוא-

כל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קדש את השם, ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קדש את השם ברבים, כדניאל חנניה מישאל ועזריה, וכרבי עקיבא וחבריו, ואלו הם הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתם

משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ה', הלכה ד'

.

גם יהודים שנלחצו מפני שמד המלכות, אבל לבסוף נהרגו בשגגה על ידי יהודים, כדוגמת המעשה בסנדל המסומר שבבריחתם הרגו אלו לאלו, נחשבים 'הרוגי מלכות'[1].

הגמרא במסכת סנהדרין[2] לומדת מן הפסוק[3] "נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים", כי הרוגי מלכות נקראים "עבדיך"- אף כשנהרגו על שעברו על חוקי המלכות ולא מתו על קידוש ה'- כיון שנהרגו שלא כדין ע"י הגויים, ולכך אף אם היו רשעים ולא עשו תשובה, בהריגתם זכו לכפרה ומתאבלים עליהם.

בחוק הישראלי

רפי וקנין, הרוג מלכות שנהרג כתוצאה מעינויים בכלא המרוקאי בגין פעילותו הציונית, ב-1961.

בחוק הישראלי בתיקון ל"חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם", הורחב המושג של הרוג מלכות גם לאנשים שהומתו על רקע פעולותיהם הציוניות בידי משטר של מדינה זרה. משפחתו של הרוג מלכות זכאית להטבות שונות שניתנות לה על ידי המדינה. על פי הביטוח הלאומי, משפחתו של הרוג מלכות זכאית לשיעורי התגמול לפי חוק משפחות החיילים שנספו במערכה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29389145הרוג מלכות

הערות שוליים