יהודה דרכסלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שכונת דרקסלר בקיבוץ אורים. תוכננה על ידי יהודה דרכסלר. צילום מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20

יהודה דרכסלר (7 בינואר 19246 בספטמבר 2005) היה ממפקדי הפלמ"ח ואדריכל שעבד כמתכנן הראשי במחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית בירושלים וכמתכנן מחוז הנגב. תכנן מבנים רבים בהתיישבות באזור הנגב ובסיני (בעת השליטה הישראלית בסיני בשנים 1967–1982) ותרם תרומה חשובה לתכנון היישובים בפריפריה בשנות ה-60 וה-70,[1] ולתכנון חלק מהשכונות שנבנו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

שרות בפלמ"ח ובצה"ל

נולד בווינה, בן לשלמה ושרה, ועלה לארץ ישראל במרץ 1939, יחד עם אחיו,[2] במסגרת עליית הנוער. הוא התחנך במקווה ישראל ומשם התגייס ב-1944 לפלמ"ח. הוא שרת בפלוגה ב’, כשליח במחנות המעצר בקפריסין ועמד בראש משלחת מטה הפלמ"ח לאימון “שורות המגינים” והשתתף בחפירת תעלת בריחה מהמחנה. בשובו לארץ ישראל, הוצב לגדוד החמישי של חטיבת הראל, תחילה כמפקד פלוגה ובהמשך בתפקיד סמג”ד. הוא השתתף בין היתר במבצע יבוסי, קרב רמת רחל, מבצע מכבי, מבצע יורם ומבצע ההר. נמנה עם 64 מפקדי הפלמ"ח שהשתתפו בכנס נען בספטמבר 1948 בהשתתפות דוד בן-גוריון,[3] שם התבטא בזכות המשך קיום הפלמ"ח במטרה לשמור על המשטר הדמוקרטי במדינה החדשה.[4] עם סיום מלחמת העצמאות היה למפקד חבל סדום והערבה. באוקטובר 1949 מונה למפקד הנגב המערבי ולמפקד חטיבת מילואים 11.

אדריכלות

ב-1951 השתחרר מצה"ל והחל לימודי ארכיטקטורה בטכניון, אותם סיים ב-1955. לאחר סיום לימודיו, עבד כמתכנן הראשי במחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית בירושלים וכמתכנן מחוז הנגב. במסגרת זאת תכנן בתים רבים במחוז הנגב. בין הבתים שתכנן:

ב-1962 נשלח לאיראן עם מיכה טלמון לתכנן מחדש את הכפרים שנהרסו ברעידת האדמה בחבל קזווין.

ב-1967 תכנן יחד עם אברהם ונטורה מבנן (קבוצת מבנים המקושרים פיזית) של שיכון מדורג בנצרת עלית.[8]

לאחר מלחמת ששת הימים עמד בראש צוות המתכננים של העיר ימית,[9] וראה אותה בחזונו ככרך דרומי גדול שיחצוץ בין מצרים ובין רצועת עזה.[10] כמו כן, תכנן יחד עם זאב דרוקמן מרכז אזורי בפתחת רפיח.[8] עוד פרויקט שתכנן, היה בניית היישוב האזרחי בבירנית,[11] אך זו לא הפכה ליישוב.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 עבר מהסוכנות אל משרד השיכון ושימש כראש צוות, אחראי לתכנון בירושלים וסגן ראש אגף לתכנון והנדסה.[12] ובמסגרת תפקידיו היה אחראי להקמת צוותי תכנון לפרויקטים בשכונות החדשות: רמות, רמת שרת, מעלות דפנה ובשכונה הוותיקה שמואל הנביא. בתפקידו זה ניסה להביא סגנון אדריכלי חדש לבניית השיכונים במקום הסגנון שרווח בישראל בשנות ה-60.[12][13] לאחר חילוקי דעות עם שר השיכון, אברהם עופר פוטר דרכסלר ב-1975. האדריכל רם כרמי החליפו בתפקיד,[12] ודרכסלר עבר למינהל מקרקעי ישראל,[12] לתפקיד מנהל האגף לתכנון ולפיתוח במנהל.[14] בתפקידו זה פעל להקמת והרחבת שכונות יהודיות סביב ירושלים במטרה למנוע את חלוקת העיר מחדש.[15]

ב-1974 הוענק לו, יחד עם עמיתיו, פרס רכטר מטעם משרד התרבות והספורט, על תכנון שכונת מעלות דפנה בירושלים.

היה נשוי לצביה, התגורר בחולון, ונפטר בשנת 2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מיכאל יעקובסון, סיבוב בשני חדרי האוכל התאומים בקיבוצים נירים ואורים, בבלוג "חלון אחורי", 2 ביוני 2016
  2. ^ עדות המובאת כציטוט בדף היומי של מרדכי גולדמן, דצמבר 2008
  3. ^ אורי מילשטיין, הזקן והצעירים (המשך לחלק ראשון של המאמר), דבר, 30 במרץ 1973
  4. ^ דוד בן-גוריון, מדינת ישראל המחודשת, כרכים א-ב, הביא לדפוס יהודה ארז, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשכ"ט-1969, עמ' 272
  5. ^ זאב זיוון, הדרקסלרים משדה בוקר, נאמנגב, גיליון מס' 30, עמ' 28 באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ספטמבר 2020
  6. ^ ה"דרקסלר", באתר קיבוץ שדה בוקר, 6 ביולי 2016
  7. ^ דן בניהו, על תכנון היישוב ובנייתו, באתר "קהילנט" של קיבוץ עין גדי
  8. ^ 8.0 8.1 הדס שדר ורוברט אוקסמן, ‏באר שבע הישראלית - בין המקום לבין החזון, קתדרה עמ' 81–114, אפריל 2003
  9. ^ חיים פרידלנדר, הפינוי הראשון: שלושים וחמש שנים חלפו • ימי ימית האחרונים, באתר "כל הזמן", 24 באפריל 2017
  10. ^ יוסי ביילין, ימית עולה מן החולות, דבר, 21 במרץ 1975
  11. ^ נחום ברנע, עליתה ונפילתה של בירנית, דבר, 21 במרץ 1969.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 גיל קיסרי, צוות האדריכלים "פוטר מסיבות תקציביות" אך משלמים מיליונים למשרדים פרטיים, מעריב, 17 בדצמבר 1976
  13. ^ דוד קרויאנקר, "אדריכלות בירושלים - תקופות וסגנונות" - כרך חמישי; "הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948", כתר, 1991, עמ' 40
  14. ^ פנינה פארי, מקרקעי ישראל: תכניות בנייה, חדשות, 16 בספטמבר 1987
  15. ^ מינהל מקרקעי ישראל הציע לממשלה הרחבת ירושלים, מעריב, 18 באוגוסט 1976
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34307427יהודה דרכסלר