טיראן (אי)
| נתונים מדיניים | |
|---|---|
טיראן (בערבית: جزيرة تيران, ג'זירת תיראן; בעברית: יוטבת) הוא אי הנמצא במצרי טיראן שבצפון ים סוף, 6 ק"מ מזרחית לחצי האי סיני, בשכנות לאי סנפיר.
כיום נמצא האי בשליטת סעודיה. במשך שנים רבות התנהלו מגעים בין מצרים וערב הסעודית אודות השליטה באי.[1] הריבונות באי מעולם לא נקבעה באופן רשמי מבחינה משפטית.[2] נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי אישר בתאריך 24 ביוני 2017 כי האיים יעברו לשליטת סעודיה.[3]
האי נחשב לנקודה אסטרטגית חשובה בשל הימצאותו בנקודת המעבר שבמְצרים, ובכך הוא שולט על הכניסה למפרץ אילת ולגישה של ישראל וירדן לים סוף. כיום הוא מאוכלס באנשי צבא של מצרים וארצות הברית, וזרוע בשדות מוקשים רבים.
שטח האי כ-80 קמ"ר.
היסטוריה
היסטוריה עתיקה
ההיסטוריון הביזנטי פרוקופיוס מזכיר בספרו "היסטוריה של המלחמות" את האי "יוטבה" (יוונית: Ἰωτάβη), המתאים בתיאורו לאי טיראן. לדבריו פעלה באי מושבה יהודית אוטונומית, שגבתה מס מעבר בכניסה לים סוף. המושבה עברה לשלטון ביזנטי בימי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית במאה ה-6.[4]
התאריך האחרון שבו נזכר האי יוטבה היה בשנת 536. לא קיים כל איזכור של האי מתקופת הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה ה-7, ולכן משערים שהוא כבר לא היה מיושב בתקופה זו, אולם התאריך המדויק של הנטישה אינו ידוע.
העת החדשה
עד אמצע המאה ה-20 לא היה האי מיושב, ונחשב חלק מערב הסעודית.[5] בעקבות מבצע עובדה, במסגרתו כבש צה"ל את אילת עם סיום מלחמת העצמאות, ופיתוחה של העיר, הקימה מצרים באי בסיס קבוע בברכתה של ערב הסעודית. המצרים נהגו לבדוק את האוניות העוברות במצרי טיראן. סוגיית הריבונות והשליטה באי (ערב הסעודית או מצרים) עלתה במספר דיונים במועצת הביטחון.[6]
חסימת מצרי טיראן בידי מצרים לפני מלחמת סיני (1956) הייתה מהגורמים המרכזיים לפרוץ המלחמה. במהלך המלחמה כבשו כוחות משולבים של חיל הים הישראלי ולוחמי חיל הרגלים את האי, ושהו בו תקופה קצרה. ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון הזכיר את האי לאחר המלחמה במכתבו לחיילי חטיבת עודד שכבשו את האי: "אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". כמו כן ציטט בנאומו בכנסת את דברי פרוקופיוס על אוטונומיה יהודית באי.[7] נסיגת ישראל מחצי האי סיני ומהאי טיראן נעשתה לאחר קבלת ערבויות בכתב בדבר חופש השיט במפרץ אילת מנשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר לבן-גוריון ב-20 בפברואר 1957.
ב-23 במאי 1967, בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, שוב חסמה מצרים את מצרי טיראן, פעולה שהוגדרה כ"קאזוס בלי" (עילה למלחמה), והייתה מהגורמים העיקריים לפרוץ המלחמה. במהלך המלחמה האי נכבש שנית על ידי כוחות צה"ל, והוחזק בידי ישראל עד 1982[8]. ישראלים רבים שנולדו בתקופה שסביב מלחמת ששת הימים נקראו בשמות טירן, טיראן, או טירנית, בהם טירן פולק, הצלמת טירנית ברזילי-כהן ואיש ההרכב 951 טיראן מדלסי.
כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים מ-1979 נסוגה ישראל מהאי טיראן ב-1982, ומאז מוצב בו כוח המשקיפים הרב-לאומי (MFO), שתפקידו, בין השאר, לנטר ולהבטיח מעבר ימי חופשי במצרי טיראן, ולוודא שהאי לא ישמש למטרות צבאיות.
באפריל 2016 הושג הסכם סעודי-מצרי להחזרת הריבונות על האי, יחד עם האי סנפיר, לידי ערב הסעודית. ערב הסעודית מחויבת להסכמים שעליהם חתמה מצרים עם ישראל, ובכללם נוכחות הכוח הרב-לאומי.[1] ההסכם כולל גם הקמת גשר ביניהן מעל מצרי טיראן. הגשר יקשר את ראס א־שייח' חמיד שבסעודיה עם שארם א-שייח', ויעבור באי טיראן.[9] אולם ההסכם נתקל בקשיים חוקתיים ובהתנגדות מקומית במצרים. ב-16 בינואר 2017 דחה בית המשפט העליון לעניינים מינהליים במצרים את ההסכם, וקבע שהאיים טיראן וסנפיר שייכים למצרים, ואין להעבירם לסעודיה.[10]
לבסוף, ביוני 2017 אישר נשיא מצרים א סיסי את העברת האיים לסעודיה.[3]
טבע
באי טיראן מצויה המושבה השנייה בגודלה בעולם של עיט-הדגים. האזור כולו משמש כחניית ביניים לאנפות, עגורים, שקנאים, חסידות ועופות אחרים בעונות הנדודים שלהם, והאי טיראן משמש כמקום דגירה לרבים מעופות ים סוף.[11]
יש באי חופים מפורצים ורדודים המהווים אתרי צלילה.
ב-1989 צורפו מצרי טיראן והאיים שבו לשמורת הטבע הלאומית המצרית של ראס מוחמד, בשטח המקיף כ-800 קמ"ר. השמורה מועמדת אונסק"ו כאתר מורשת טבע עולמי, והוכרזה ב-2003 על ידי UNEP-WCMC כאתר טבע מוגן.
מקורות וקריאה נוספת
- מאיר שפיר ואריה דובלין, על האי טיראן, 'מערכות ים' מרץ 1971, עמ' 44.
קישורים חיצוניים
ג'קי חורי, המתנה של א-סיסי למלך סעודיה: האיים טיראן וסנאפיר בים סוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2016- איתי בלומנטל ויואב זיתון, האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים", באתר ynet, 13 באפריל 2016
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "ישפיע על ההסכם עם ישראל": מצרים וסעודיה במגעים לשינוי הגבול הימי, באתר וואלה!, 11 באפריל 2016
- ^ Priewasser, Robert (2013). Tiran Island and Straits of Tiran: Unexplained Sovereignty over an Island in the Context of the Arab-Israeli Conflict. Berlin: AV Akademiker verlag, Schaltungsdienst lang o.H.G. ISBN 978-3-639-49142-5.
- ^ 3.0 3.1 רועי קייס, סופית: "האיים הישראליים" של מצרים יועברו לסעודיה, באתר ynet, 24 ביוני 2017
- ^ פרוקופיוס, היסטוריה של המלחמות, I. xix. 4 (באנגלית)
- ^ אייל זיסר, בחזרה למיצרי טיראן וסנפיר, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2016
- ^ פרוטוקול ישיבת מועצת הביטחון מס' 659, באתר האומות המאוחדות, 15 בפברואר 1954 (באנגלית)
- ^ אפרים יער, זאב שביט, מגמות בחברה הישראלית, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003, עמ' 1221, הערת שוליים 62
- ^ האיים שהיו בשליטת ישראל עוברים לסעודיה: "צחיחים וקסומים", באתר ynet, 2016-04-13
- ^ יאסר עוקבי, מזרח תיכון חדש: גשר באורך 50 ק"מ יחבר בין מצרים לסעודיה, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2016
- ^ מכה לסיסי: העליון ביטל את העברת האיים בים האדום לסעודיה, באתר וואלה!, 16 בינואר 2017
- ^ שלום זוארץ, על שימור השלכים באי טיראן, "מסע אחר"
26520033טיראן (אי)