עבד אל-פתאח א-סיסי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף א סיסי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עבד אל-פתאח א-סיסי
عبد الفتاح سعيد حسين خليل السيسى
לידה 19 בנובמבר 1954 (גיל: 70)
קהיר
שם מלא עבד אל-פתאח סעיד חוסיין ח'ליל א-סיסי
מדינה מצריםמצרים מצרים
השכלה האקדמיה הצבאית המצרית, מכללת המלחמה של צבא ארצות הברית
מפלגה מוסתקבל וטאן
דת אסלאם סוני
נשיא מצרים ה־6
8 ביוני 2014 – מכהן
(10 שנים)
→ עדלי מנסור (נשיא זמני)
שירות צבאי
דרגה מֻשִיר[1]
תפקידים בשירות
  • מפקד הפיקוד הצפוני
  • מפקד מודיעין השדה
פעולות ומבצעים
מלחמת המפרץ
המלחמה בטרור בסיני

עַבְּד אֶל-פַתָּאח סַעִיד חוסיין חַ'לִיל אֶ-סִּיסִי (בערבית: عبد الفتاح سعيد حسين خليل السيسى; נולד ב-19 בנובמבר 1954) הוא נשיא מצרים החל מ-8 ביוני 2014. בעבר כיהן כשר ההגנה בממשלת מצרים ומפקד בכיר בצבא מצרים.

תחילת דרכו

א-סיסי נולד ב-19 בנובמבר 1954 בקהיר,[2] לסעיד חוסיין ח'ליל א-סיסי ומליקה תיתאני.[3] הוא גדל בשכונת אל-גמאליה, ליד מסגד אל-אזהר, ברובע בו התגוררו יחדיו מוסלמים, יהודים ונוצרים, ושבו נזכר מאוחר יותר כיצד שמע בילדותו את פעמוני הכנסיות ואת מראה היהודים הנוהרים לבית הכנסת באין מפריע. משפחתו, שמקורה ממחוז אל-מִנופיה,[4] הייתה ידועה בשל היותה ממושמעת, אדוקה ועשירה. הוא השני מבין שמונה אחים ואחיות (מאוחר יותר, אביו הוליד שישה ילדים נוספים עם אישה שנייה). אביו, שהיה נחשב למוסלמי אדוק אך לא קיצוני,[5] היה בעל חנות עתיקות מעץ לתיירים בבזאר ההיסטורי של חאן אל-חלילי.[6]

א-סיסי, שתואר לעיתים קרובות כממושמע, שקט ואדוק, העדיף להתרכז בלימודים או לסייע לאביו בחנות, מאשר להשתתף בכדורגל עם ילדי השכונה. הוא ואחיו נהגו ללמוד בספרייה הסמוכה הממוקמת באוניברסיטת אל-אזהר. שלא כמו אחיו - אחד מהם הוא שופט בכיר, אחר עובד מדינה - א-סיסי הלך לבית ספר תיכון מקומי המנוהל על ידי הצבא, היכן שהחל במקביל את מערכת היחסים שלו עם בת דודתו מצד אמו, אנתסאר עאמר הם נישאו עם סיום לימודיו באקדמיה הצבאית המצרית ב-1977[7]

קריירה צבאית

תפקידים בולטים

א-סיסי הוסמך לקצונה בשנת 1977, כאשר שירת בחיל רגלים ממוכן עם התמחות בנושאים של נשק נגד טנקים ומרגמות. לימים התקדם בסולם הדרגות, ובשנים 2006–2005 השתלם במכללת זרוע היבשה של צבא ארצות הברית בקרלייל, פנסילווניה.[8] בשנת 2008 מונה למפקד הפיקוד הצפוני באלכסנדריה, ולאחר מכן למפקד מודיעין שדה.

הוא גם היה לצעיר הקצינים במועצה העליונה של הכוחות המזוינים.

במהלך ההפיכה במצרים בשנים 2011–2012 הביע ביקורת על הדרך הכוחנית בה נהג השלטון נגד המפגינים.

שר ההגנה

ב-12 באוגוסט 2012 הדיח נשיא מצרים מוחמד מורסי את מוחמד חוסיין טנטאווי מתפקיד ראש המועצה ושר ההגנה, ומינה את א-סיסי במקומו.[9] במקביל החליף מורסי את הרמטכ"ל וקצינים בכירים נוספים. באתר הרשמי של "מפלגת החירות והצדק" המצרית תואר כ"שר ביטחון בעל טעם מהפכני". א-סיסי נשאר בתפקידו גם לאחר הדחתו של מורסי והקמת ממשלה חדשה ביולי 2013.

הדחת הנשיא מורסי

ב-3 ביולי 2013 הדיח א-סיסי את הנשיא מורסי בהפיכה. ההדחה באה בעקבות הפגנות אזרחיות המוניות שקראו לצבא להדיח את מורסי. הוא נקט צעד זה לאחר שלטענתו, מורסי לא שעה להפצרותיהם של ראשי הצבא להימנע מפגיעה במוסדות המדינה.[10] בעקבות הדחת מורסי היו התנגשויות בין הצבא והמשטרה לבין תומכי מורסי, שגבו מאות הרוגים, ואלה הגיעו לשיא בטבח 14 באוגוסט 2013, שבו נמנו 638 הרוגים וכ-4,000 פצועים.[11]

נשיא מצרים

בינואר 2014 הועלה א-סיסי לדרגת פילדמרשל (מֻשִיר). ב-26 במרץ 2014 התפטר מתפקידו כשר ההגנה כדי להתמודד בבחירות לנשיאות מצרים בשנת 2014.[12] בבחירות אלה זכה ב-96.91% מקולות המצביעים.

בינואר 2018, א-סיסי הכריז על התמודדותו בבחירות לנשיאות מצרים 2018.[13] המאפיין הבולט של הבחירות הללו הוא מספר המועמדים הרב שהכריזו על מועמדות נגדו, וכולם לא הגיעו בשלום לבחירות, למעט אחד בלבד. חלקם נפסל בהאשמות משונות, חלקם פרשו תוך אמירות על חוסר אמון מוחלט בטוהר הבחירות, וחלקם נאסרו על לא עוול בכפם. רק אחד נשאר, וכמובן, הוא הואשם בהיותו מתחרה למראית עין. בבחירות זכה א-סיסי לכ-97.11% מהקולות ונבחר לכהונה שנייה כנשיא מצרים.

מדיניות פנים

עם כניסתו לתפקיד, עודד א-סיסי צריכת דלק נמוכה אשר עלותה היא מיליארדי דולרים בשנה. א-סיסי עודד גם את האזרחים להשתתף מחדש בבניית הכלכלה המצרית ואמר כי הוא ייתן דוגמה בכך שהוא ייתן חצי ממשכורתו וחצי מנכסיו האישיים, כולל ירושתו, לתמיכה בכלכלה המצרית.[14] מהלך זה, נועד גם לעודד בכירים ואנשי עסקים מצרים לעשות כמוהו. א-סיסי קרא גם למודרניזציה של האסלאם.[15] לשם כך, הוא נקט בהסדרת דרשות המסגד והסרת חומרים מסיתים של סלאח א-דין ועוקבה בן נאפע מספרי הלימוד.[16][17]

א-סיסי גם היה נשיא מצרים הראשון אשר השתתף במיסה של חג המולד.[18]

הוא הקים מועצה מייעצת, המורכבת ממדענים ומומחים מצרים, שתפקידם לייעץ לנשיא בפרויקטים לאומיים.

ממשלתו קידמה את הקמת בירת מצרים החדשה.

זכויות אדם

לפי ארגון Human Rights Watch, מפעיל משטר א-סיסי עינויים, ומעצר של מתנגדיו הפוליטיים. כמו כן, לפי הארגון מפעיל הצבא המצרי כוח לא מידתי במערכה נגד מחוז סיני של המדינה האסלאמית. בנוסף לכך, המשטר עוצר ומאיים על פעילי זכויות אדם שמעבירים ביקורת על פעילות הממשלה ועל הנשיא.[19]

כמו כן נמסר בדו"ח הארגון כי הרשויות במצרים כלאו כ-60 אלף מתומכי מוחמד מורסי, חלקם נעלמו וחלקם הוצאו להורג. א-סיסי אישר לקציני משטרה והמשמר הלאומי לבצע עינויים בחקירות, דבר שהוביל להצטברות תלונות על פשע נגד האנושות. "האזרחים נותרו ללא כל תקווה לצדק", אמר דובר הארגון.[20]

משטר א-סיסי מבצע מעצרים המוניים גם בהפגנות ענק שמופנות נגדו. בשנת 2019 פרסם הקבלן המצרי מוחמד עלי (אנ') עדויות לשחיתויות בסביבתו של א-סיסי, הנהיג גל מחאות באותה השנה ובהמשך נמלט ממצרים, לאחר שהשלטונות אסרו כ-4,000 מפגינים, על פי הערכות של ארגון אמנסטי. עלי המשיך להיות מעורב במחאות במצרים גם מגלותו, ובשנת 2020 היה בין הגורמים לגל מחאה נוסף, במהלכו עצרו כוחות הביטחון המצרים כ-2,000 מפגינים, על פי הערכות של פעילי זכויות אדם מקומיים. תחקיר של עיתון עין המזרח התיכון (אנ') הצביע על שיתוף פעולה בין הממשל המצרי לאינטרפול במטרה ללכוד את מתנגדי המשטר גם כאשר הם בחו"ל.[21]

רפורמות כלכליות

מצרים שעמדה בתחילת כהונתו בפני משבר כלכלי קשה, החליטה להעלות את מחירי הדלק בכ-78% כמבוא לקיצוץ בסבסודיות של מזון ואנרגיה אשר מהוות כרבע מהתקציב השנתי של מצרים. מצרים הוציאה כ-96 מיליארד דולר על סבסוד אנרגיה בעשור שהפך את הדלק במצרים לאחד הזולים בעולם. הקיצוץ בסבסוד האנרגיה, נועד להוסיף מימון לשירותים כגון חינוך ובריאות. הנשיא א-סיסי הגן על העלאת מחירי הדלק באומרו כי מדובר ב"רפואה מרירה" שהייתה אמורה להתרחש לפני 50 שנה, אך לא התרחשה עקב חשש הממשלות מפני תגובה חריפה של העם כמו "מהומות הלחם" של 1977.[22] א-סיסי גם העלה את המס על סיגריות ואלכוהול. מחירי האוטובוסים והמוניות עלו בכ-13%.[23] א-סיסי שמקבל רק כמחצית משכרו, קרא למצרים "להקריב קורבנות", ונשבע לתקן את הכלכלה המצרית אשר צמחה בקצב איטי ביותר במשך שני עשורים. א-סיסי הזהיר את המצרים מפני כאב נוסף שעלול להתרחש תוך שנתיים, כתוצאה של בעיות כלכליות ב-4 העשורים האחרונים שהצטברו וצריך לתקן.[24] בנוסף, מצרים שילמה חוב של יותר מחצי מיליארד דולר תוך חודשיים לחברת נפט זרה.[25] לאחר 8 חודשים א-סיסי, במרץ 2015, ירד החוב הלאומי של מצרים לכ-39.9 מיליארד דולר, ירידה של 13.5%.

אנרגיה

משבר האנרגיה של מצרים, שסייע להפחית את המחאה נגד הנשיא לשעבר מוחמד מורסי, המשיך לגדול במהלך חודשיה הראשונים של ממשלת א-סיסי, תוך קריאת תיגר על הממשלה החדשה. בשל המחסור בייצור אנרגיה, בצריכה הגוברת, חובות לחברות נפט זרות ובהיעדר התחזוקה התקופתית הנדרשת של תחנות הכוח, שיעורי הפסקות החשמל עלו לרמות חסרות תקדים. באוגוסט 2014, צריכת האנרגיה של המצרים הגיעה לכ-27.7 ג'יגה-וואט, כ-20% מאשר תחנות הכוח יכולות לספק. בחודש שלאחר מכן סבלה מצרים מהפסקת חשמל מסיבית, שהשביתה את המטרו של קהיר, הוציאה תחנות טלוויזיה משידור ועצרה את מרבית המדינה לכמה שעות, בגלל אובדן פתאומי של 50% מכוח החשמל במדינה.[26] א-סיסי מצדו, הבטיח לפתור את בעיית האנרגיה של מצרים עד אוגוסט 2015. בנוסף, התקבלו החלטות לטווח הקצר ולטווח הארוך. לטווח הקצר, מצרים חתמה על הסכם עם חברת ג'נרל אלקטריק, כדי לספק את המדינה ב-2.6 ג'יגה וואט נוספים עד קיץ 2015. ביוני 2015, הצהיר ממשל א-סיסי כי לראשונה מזה שנים השיגה מצרים עודף כושר ייצוא של 2.9 ג'יגה וואט. בטווח הארוך שילמה מצרים כ-6 מיליארד דולר בין ינואר למרץ 2015 לחברת נפט זרה, שהובילה להסכם בין מצרים לחברת סימונס בהיקף של 9 מיליארד דולר, על מנת לספק תחנות כוח לגז וכדי להגביר את ייצור החשמל במדינה בכ-50%.[27] סיסי הצהיר גם כי מצרים לא רק פותרת את משבר האנרגיה שלה, אלא גם מבקשת להפוך למרכז עולמי לסחר באנרגיה.[28] ב-21 בנובמבר 2017, א-סיסי נפגש עם נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס בניקוסיה.[29][30][31] בפגישתם, הם עודדו יוזמות במגזר הפרטי של אנרגיה ותשתיות, החשובים לביטחון האנרגיה של שלוש המדינות, ויזמו הקמת חיבור חשמל בין אירופה לאפריקה, באמצעות כבל חשמל ימי באורך 1619 ק"מ המחבר בין שתי היבשות.[30][31]

פרויקטים לאומיים

בחודש אוגוסט 2014, יזם הנשיא א-סיסי את תעלת סואץ החדשה - נתיב ימי נוסף אשר מכפיל את הקיבולת של תעלת סואץ מ-49 ספינות ליום לעד 97 ספינות ביום והגדלה של כ-259% מההכנסות השנתיות של מצרים. ובהתאם ללוח הזמנים, התעלה נחנכה באוגוסט 2015 ועלותה כשישים מיליארד לירות מצריות השוות לכ-8.4 מיליארד דולר. א-סיסי עמד על כך שמימון התוכנית יגיע ממקורות מצריים בלבד.[32] התעלה עמדה בלוח הזמנים ונחנכה ב-6 באוגוסט 2015.[33]

א-סיסי גם הציג פרויקט פיתוח אזורי לתעלת סואץ,[34] אשר יכלול כחמישה נמלי ים בשלושת המחוזות המקיפים את התעלה, אזור תעשייה חדש ממערב למפרץ סואץ, אזורים כלכליים סביב נתיב המים, בניית עיר אסמאעיליה חדשה, חוות דגים ענקיות ועמק טכנולוגי בתוך אסמאעיליה.[35]

א-סיסי גם יזם את פרויקט הדרכים הלאומי הכולל בניית רשת כבישים של מעל 4,400 ק"מ והיא משתמשת בכ-104 דונמים של קרקעות.[36]

בנוסף, א-סיסי יזם תוכנית שאפתנית לבניית עיר בירה חדשה מזרחית לקהיר והתוכנית נועדה להקל על לחצי התנועה של אוכלוסיית קהיר רבתי.[37]

הנשיא א-סיסי קבע יעד לאומי לחיסול כל שכונות העוני הלא-בטוחות בתוך חודשיים.[38] השלב הראשון של הפרויקט נחנך ב-30 במאי 2016, המכיל 11,000 יחידות דיור חדשות שנבנו בעלות של 1.56 מיליארד לירות מצריות (סכום השווה לכ-177.8 מיליון דולר). המטרה הסופית היא בניית 850,000 יחידות דיור חדשות.[39]

מדיניות חוץ

אפריקה

ביקור החוץ הראשון של א-סיסי בתפקידו היה באפריקה. א-סיסי ביקר באלג'יריה וביקש תמיכה נגד ארגוני הטרור המוסלמים בצפון אפריקה.[40] זמן קצר לפני כן, ביקר א-סיסי במלאבו שבגינאה המשוונית כדי להשתתף בפסגה ה-23 של האיחוד האפריקאי. בנאומו בפסגה זו, הוא האשים את האיחוד האירופי בהקפאת החברות המצריות כשנה קודם לכן. א-סיסי גם הכריז על הקמת סוכנות שותפות מצרית לפיתוח אפריקה.[41] הוא גם ביקר כמה שעות בסודאן.[42]

ישראל והפלסטינים

א-סיסי עם מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, 22 ביולי 2014

אחרי הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי,[43][44] היחסים בין ישראל למצרים השתפרו מאוד וא-סיסי אף טען כי דיבר "הרבה" עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.[45] א-סיסי תומך בפתרון שתי המדינות עם גבולות 1967,[46] כאשר ירושלים המזרחית היא הבירה הפלסטינית וירושלים המערבית היא בירת ישראל. בנוסף, א-סיסי הצהיר כי צריך להיות הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים אשר יענה לצרכיהם של הפלסטינים ויבטיח לישראל ביטחון.[47]

במהלך מבצע צוק איתן, מצרים השתתפה במאמצי התיווך להפסקת אש בין ישראל לחמאס. מצרים גם ביקרה את צה"ל בכך שהוא פועל בכוח רב מדי ברצועת עזה לטענתה.[48] עם זאת, א-סיסי גם ביקר את החמאס. בעת הלחימה ברצועת עזה הורה א-סיסי להעביר כ-500 טון של מזון לפלסטינים ברצועת עזה.

כמו כן, אירחה מצרים בקהיר ועידת תורמים במטרה לגייס 4 מיליון דולר לשיקום רצועת עזה.

ממשל א-סיסי רואה בחמאס אויב, ומאשים אותו בהרג של 16 חיילים מצרים ב-2012.

במרץ 2017, א-סיסי נפגש בקהיר עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. פגישתם התמקדה במגעים הבינלאומיים אשר נערכו אז בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.[49] בספטמבר 2017, א-סיסי נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בשולי עצרת האו"ם בניו יורק. בפגישתם, א-סיסי הביע את רצונו לסייע במאמצים להשגת שלום בין ישראל לפלסטינים.[50]

טורקיה

היחסים בין מצרים לטורקיה הדרדרו באופן משמעותי לאחר הדחתו של מוחמד מורסי. רג'פ טאיפ ארדואן, שהיה אז ראש ממשלת טורקיה, היה המנהיג היחידי אשר קרא להדוף את ניסיון ההפיכה במצרים והצהיר כי מורסי הוא הנשיא הלגיטימי של מצרים. שר החוץ של טורקיה קרא גם למועצת הביטחון של האו"ם לנקוט בפעולה במצרים.[51] ארדואן אמר כי לא יכיר בא-סיסי כנשיא מצרים וכינה אותו "עריץ בלתי לגיטימי".[52] ממשל א-סיסי האשים את טורקיה בפרובוקציה ובהתערבות פנימית במצרים. בנובמבר 2013, מצרים גירשה את השגריר הטורקי בקהיר, יום אחרי שארדואן קרא לשחרורו של מורסי מהכלא. מצרים גם ביטלה תרגיל משותף של הצבא המצרי עם חיל הים הטורקי מאותן הטענות.[53] בספטמבר 2014, שר החוץ המצרי ביטל פגישה עם ארדואן, בעקבות נאום ביקורתי נגד מצרים שנשא ארדואן בעצרת הכללית של האו"ם.[54] יועצו של ארדואן הכחיש כי ארדואן ושר החוץ המצרי תכננו להיפגש, ובעקבות זה חילק משרד החוץ המצרי לתקשורת, מסמך סרוק שבו ההזמנה הטורקית לפגישה.[55] ממשלת א-סיסי החליטה לבטל את הסכם "רון-און-רול" המאפשר להעביר למפרץ מכולות טורקיות דרך נמלים מצריים.[56] קמפיין אינטנסיבי של מצרים וערב הסעודית, גרם לטורקיה להפסיד את חברותה במועצת הביטחון של האו"ם.

רוסיה

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא מצרים א-סיסי. אוגוסט 2014

היחסים הצבאיים והפוליטיים בין מצרים לרוסיה עדים לשיפור משמעותי מאז עלייתו של א-סיסי לשלטון במצרים. זאת, במקביל להידרדרות ביחסים בין מצרים לארצות הברית. מצרים נחשבת לבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית במזרח התיכון, אך נוכח מצב זכויות האדם והתקרבות המשטר המצרי למוסקבה, היחסים בשנים האחרונות הפכו למתוחים. רוסיה ביקשה להחזיר את עמדת ההשפעה שלה במצרים, ותמכה במועמדותו של א-סיסי לנשיאות. רוסיה הפכה בשנים האחרונות לספקית נשק מרכזית עבור מצרים.[57] נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה המנהיג הראשון לברך את א-סיסי לאחר השבעתו.

בביקורו של א-סיסי ברוסיה כנשיא, התקבל א-סיסי בברכה על ידי הגנרל סרגיי שויגו שהראה לו כלי רכב צבאיים שונים וכלי נשק בשדה התעופה. עיתון העסקים וודמוסטי מוסקבה דיווח כי רוסיה ומצרים מתקרבות לחתימה על הסכם נשק בהיקף של 3 מיליארד דולר.[58] בהצהרות המשותפות של שני הנשיאים, הודיע פוטין כי הושג הסכם בין שתי המדינות להגדלת היצע הסחורות החקלאיות של מצרים לרוסיה ב-30%, בעוד שארצו תספק למצרים 5.5 מיליון טון חיטה. בנוסף, נידון גם אזור סחר חופשי.[58]

ב-11 בדצמבר 2017, במהלך ביקורו של הנשיא פוטין בקהיר, חתמו שתי המדינות על הסכמים שבהם תבנה רוסיה את הכור הגרעיני הראשון של מצרים ותספק דלק גרעיני. כמו כן, הוסכם כי אזור תעשייה רוסי ייבנה לאורך תעלת סואץ.[59]

מדינות ערב

אל-ג'זירה דיווח ביוני 2014, כי ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות הערביות סיפקו למצרים יותר מ-20 מיליארד דולר סיוע מאז הדחת מורסי.[60] בשנת 2015, מצרים הייתה שותפה להתערבות הסעודית במלחמת האזרחים בתימן.[61]

באפריל 2016, ערך סלמאן, מלך ערב הסעודית ביקור בן חמישה ימים במצרים. במהלך הביקור, שתי המדינות חתמו על הסכמים כלליים בהיקף של 25 מיליארד דולר, וכן חתמו על הסכם לפיו מצרים תחזיר את האיים טיראן וסנפיר לשליטה סעודית. ההודעה על העברת האיים לשליטה הסעודית עוררה מחאה חריפה מצד הציבור המצרי ברשתות החברתיות.[62]

בנובמבר 2016, הודה א-סיסי כי הוא תומך בנשיאותו של בשאר אל-אסד בסוריה "למען היציבות".[63]

ביוני 2017, הודיעה מצרים על הצטרפות לערב הסעודית בחרם על קטר.[64]

בשנת 2019 ביחד עם מדינות ערביות נוספות באזור ניסה לקדם יוזמת הלבנט החדש.

ארצות הברית

א-סיסי ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בריאד, 21 במאי 2017

היחסים בין מצרים לארצות הברית היו מתוחים לאחר הפלת שלטונו של מורסי.[65] מצרים גונתה כמה פעמים על ידי ארצות הברית, זאת לפני שארצות הברית החליטה לעכב את מכירת ארבעת מטוסי קרב מסוג F-16, מסוקי אפאצ'י וטנקי אברמס. ארצות הברית גם ביטלה תרגיל צבאי עם הצבא המצרי.[66]

לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן נפגש א-סיסי עימו שש פעמים והיחסים בין המדינות השתפרו[דרוש מקור].

חיים אישיים

א-סיסי נשוי מאז 1977 לאנתסאר עאמר בת דודתו, ואב לשלושה בנים, מוסטפא, מחמוד וחסן, ולבת אחת - איה. סיסי נוהג לשמור על עמימות בחייו הפרטיים.[67] כמי שבא ממשפחה דתית, א-סיסי נודע כמי שאוהב לתבל את דבריו לעיתים קרובות בפסוקים מהקוראן בשיחות לא-רשמיות.[68] רעייתו של א-סיסי נוהגת לעטות על עצמה את הכיסוי המסורתי, החיג'אב. הוא ידוע כאיש שקט ולעיתים קרובות מכונה "הגנרל השקט". כבר בצעירותו דבק בו הכינוי "הגנרל סיסי" וזאת בשל מה שנתפס כמראה מדוגם.[67] תחומי העניין שלו כוללים קריאה בתחומי היסטוריה ומשפטים.

השכלה צבאית

השכלה צבאית גבוהה שרכש:

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עבד אל-פתאח א-סיסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גלעד גמליאלי, ‏בדרך לנשיאות: א-סיסי התפטר מתפקידו כשר ההגנה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בינואר 2014‏
  2. ^ "Who is Abdul Fattah al-Sisi?". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-05-16. נבדק ב-2020-05-31.
  3. ^ CNN Editorial Research, Abdel Fattah el-Sisi Fast Facts, CNN
  4. ^ אילו חלומות מכוננים עיצבו את דרכו של א-סיסי בדרך לנשיאות מצרים?, באתר www.maariv.co.il
  5. ^ [www.newsweek.com/2013/08/16/general-al-sisi-man-who-now-runs-egypt-237852.html]
  6. ^ Popular wave could lift Egypt army chief to office, Al Arabiya English, ‏2014-01-30 (באנגלית)
  7. ^ Popular wave may lift Egypt's Sisi to office, News24 (באנגלית)
  8. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, כך מתכונן צה"ל נגד האיום הסורי, באתר הארץ, 7 ביולי 2013.
  9. ^ רועי קייס, נשיא מצרים פיטר את שר ההגנה והרמטכ"ל, באתר ynet, 12 באוגוסט 2012
  10. ^ כך מודיעים על הפיכה: "הצבא בא לעזרת העם", באתר ynet, 3 ביולי 2013
  11. ^ עשור ל"מהפכת ינואר": חזרת ההגמוניה הצבאית ופרדוקס היציבות במצרים | משה אלבו, באתר www.idc.ac.il
  12. ^ סוכנויות הידיעות, מצרים: א-סיסי התפטר מתפקידו כשר ההגנה, באתר של "רשת 13", 26 במרץ 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  13. ^ רויטרס‏, לקראת הבחירות במרץ: א-סיסי יתמודד על כהונה נוספת כנשיא מצרים, באתר וואלה!‏, 20 בינואר 2018
  14. ^ ליאור בן ארי, מאכזב את הצעירים, מסרב לפליטים מעזה: א-סיסי לא רוצה "לסכן את ההצלחה בסיני", באתר ynet, 31 באוגוסט 2024
  15. ^ "From Egypt's leader, an ambitious call for reform in Islam". Associated Press. נבדק ב-30 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Ayah Aman (16 באפריל 2015). "Egypt strikes Islamic texts from schools, angering Salafists". Al-Monitor. נבדק ב-30 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Muslim dress in Egypt: Haughty about the hijab". The Economist. 29 באוגוסט 2015. נבדק ב-30 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Egyptian president attends Coptic Christmas Eve mass in Cairo".
  19. ^ "Egypt". Human Rights Watch.
  20. ^ אתר למנויים בלבד אי-פי, נשיא מצרים א-סיסי נותן אור ירוק לעינויי אסירים כדי להבטיח יציבות בכל מחיר, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2017
  21. ^ Kuwait deports three Egyptian dissidents to Cairo: Report, עין המזרח התיכון
  22. ^ "Egypt subsidies cut much-needed 'bitter medicine': Sisi".
  23. ^ "Egypt president raises cigarette, alcohol prices".
  24. ^ "Sisi Expresses Regret Over Conviction of Journalists".
  25. ^ "Egypt to start paying foreign oil firms by year end – EGPC – News – Aswat Masriya". en.aswatmasriya.com. נבדק ב-2 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Power outage hits Egypt subway, TV stations". Associated Press.
  27. ^ "UPDATE 2-Siemens signs 8 billion euro power deal with Egypt". Reuters.
  28. ^ "Egypt seeks becoming 'global hub for energy trading' – Sisi". Aswat Masrya.
  29. ^ Energy, peace focus of Tripartite Summit, Cyprus Mail, November 21, 2017
  30. ^ 30.0 30.1 Joint Declaration following the 5th Cyprus – Egypt – Greece Trilateral Summit, PIO Cyprus,Nicosia, 21 November 2017(הקישור אינו פעיל, 9.1.2019)
  31. ^ 31.0 31.1 l Fattah el-Sisi, Anastasiades, Tsipras Trilateral Summit 21 November 2017
  32. ^ "Al-Sisi kicks off new Suez Canal project, lays down tightened completion deadline".
  33. ^ Najarian, Mesrop (7 באוגוסט 2015). "Egypt Inaugurates Suez Canal Expansion". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Sisi launches Suez Canal Development Project".
  35. ^ Fahimaug, Kareem (2014-08-06). "Egypt Has Ambitious Plan for Suez Canal Expansion". The New York Times. נבדק ב-2016-04-26.
  36. ^ "Sisi says austerity measures 'a must'". Cairo Post. 2014-07-07. נבדק ב-2016-04-26.
  37. ^ "The Capital Cairo". אורכב מ-המקור ב-2018-08-09. נבדק ב-29 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Sisi calls on minister to conclude slum development projects in two years - Egypt Independent". נבדק ב-29 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "السيسي: الانتهاء من تطوير العشوائيات خلال عامين". נבדק ב-29 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Egypt's Sisi make Algeria his first foreign trip, security tops agenda". Reuters. 25 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Africa: Sisi Announces New Agency for Africa's Development".
  42. ^ "Egypt: Sisi Returns to Cairo From Khartoum After African Tour".
  43. ^ Egypt’s decision to side with Israel has cost Gaza dear. The Guardian. 30 July 2014
  44. ^ Diab, Khaled. "An insane alliance: Israel and Egypt against Gaza." Haaretz. 8 August 2014.
  45. ^ "Israel and Saudi Arabia: The new frenemies". The Economist. CAIRO. 13 ביוני 2015. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "السيسي: مصر لن تتأخر في الدفاع عن الدول العربية - العربية.نت الصفحة الرئيسية" [Sisi: Egypt will not be delayed in the defense of Arab states] (בערבית). Al Arabiya. 2015-10-31. נבדק ב-2016-04-26.
  47. ^ "Sisi reiterates support for Palestinian statehood, slams media campaign". Egypt Independent. 24 August 2014.
  48. ^ Ari Yashar (11 ביולי 2014). "Egypt slams Israel repressive operation". Arutz Sheva. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ סוכנויות הידיעות‏, לפני הביקור בוושינגטון: אבו מאזן נועד עם נשיא מצרים א-סיסי, באתר וואלה!‏, 20 במרץ 2017
  50. ^ ברק רביד ואמיר תיבון, נתניהו נפגש הלילה לראשונה בפומבי עם נשיא מצרים א-סיסי בניו יורק, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017
  51. ^ "Egypt-Turkey ties deteriorate on Mursi ouster – ASHARQ AL-AWSAT". נבדק ב-2 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Turkey PM slams Egypt's 'illegitimate tyrant' Sisi". Yahoo News. 18 July 2014.
  53. ^ "Egypt, Turkey cancel navy drills as tensions rise". נבדק ב-2 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Egypt cancels Erdoğan meeting over coup comments; Turkey denies meeting ever scheduled – Politics – Egypt – Ahram Online". english.ahram.org.eg. נבדק ב-2 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "ننشر صورة من طلب "تركيا" لقاء وزير الخارجية سامح شكرى". Youm7.
  56. ^ "Egypt decides not to renew trade agreement with Turkey | Egypt Independent". נבדק ב-2 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ yoz, Egypt's Strategic Balancing Act between the US and Russia, JISS, ‏2020-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  58. ^ 58.0 58.1 "El-Sisi, Putin stress close ties, near arms deal".
  59. ^ Putin and Egypt's Sisi make joint statement after meeting in Cairo: RT (Dec. 11, 2017)
  60. ^ "Saudi King Abdullah visits Egypt's Sisi". Al Jazeera. 20 June 2014.
  61. ^ "Egypt and Saudi Arabia discuss maneuvers as Yemen battles rage". Reuters. 14 April 2015.
  62. ^ Brand, Laurie; Stacher, Joshua (25 באפריל 2016). "Why two islands may be more important to Egyptian regime stability than billions in Gulf aid". washingtonpost.com. נבדק ב-27 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Kessler, Oren (12 בפברואר 2017). "Egypt Picks Sides in the Syrian War: How Sisi Learned to Love Assad". Foreign Affairs. נבדק ב-14 בפברואר 2017. Cairo’s priority “is to support national armies, for example in Libya,” he told Portuguese state television. “The same with Syria and Iraq.” The host then pressed Sisi over whether he meant the Syrian regime. “Yes,” Sisi replied plainly. It was the first time that Egypt, a longtime U.S. ally, openly acknowledged that it sides with the Syrian government. {{cite news}}: (עזרה) (נדרשת הרשמה)
  64. ^ רועי קייס, דרמה: מדינות ערביות מנתקות יחסים עם קטאר, באתר ynet, 5 ביוני 2017
  65. ^ "Haaretz: Sisi taking revenge on US for 'interference'".
  66. ^ אתר למנויים בלבד David Lawler In Washington, ‏Barack Obama cancels Operation Bright Star, The Telegraph, 15 August 2013
  67. ^ 67.0 67.1 Mike Giglio On 08/16/13 at 4:45 AM EDT, General Al-Sisi: The Man Who Now Runs Egypt, Newsweek, ‏2013-08-16 (באנגלית)
  68. ^ Springborg, Robert (2014-10-15). "Sisi's Islamist Agenda for Egypt" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-05-31.


שליטי מצרים המודרנית
שושלת מוחמד עלי מוחמד עלי (1805–1848) • אבראהים פאשא (1848) • עבאס חלמי הראשון (1848–1854) • מוחמד סעיד פאשא (1854–1863) • אסמאעיל פאשא (1863–1879) • תאופיק פאשא (1879–1892) • עבאס חלמי השני (1892–1914) • חוסיין כאמל (1914–1917) • פואד הראשון (1917–1936) • פארוק (1936–1952) • פואד השני (1952–1953)
נשיאי מצרים המודרנית מוחמד נגיב (1952–1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954–1970) • אנואר סאדאת (1970–1981) • חוסני מובארכ (1981–2011) • מוחמד חוסיין טנטאווי (שליט בפועל, 2011–2012) • מוחמד מורסי (2012–2013) • עדלי מנסור (נשיא זמני, 2013–2014) • עבד אל-פתאח א-סיסי (2014 ואילך)


הקודם:
מוחמד חוסיין טנטאווי 		שר ההגנה של מצרים
2012 - 2014 		הבא:
סידקי סובחי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40086530עבד אל-פתאח א-סיסי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עבד_אל-פתאח_א-סיסי&oldid=2747408"