מפקדת חסן סלאמה

מפקדת חסן סלאמה

בניין מפקדת חסן סלאמה (2015)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – אמצע שנות ה-30

מפקדת חסן סלאמה במלחמת העצמאות הייתה בבניין גדול בין רמלה לבאר יעקב.

רקע היסטורי

הבניין הוקם באמצע שנות ה-30 על ידי ארגון עובדי הבניה (לימים סולל בונה) בהזמנת הצבא הבריטי. הכוונה הייתה למסור את המבנה למופתי חאג' אמין אל חוסייני במקום מחנה שנלר שנתפס על ידי הבריטים. בעקבות המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 חזרו בהם הבריטים מכוונתם הראשונה וייעדו את המקום לבית ספר לקצינים.

בתחילת מרץ 1948 פינו הבריטים את הבניין ולתוכו נכנס חסן סלאמה עם לוחמיו וקבע בו את מפקדתו.

הצד הצפוני שפוצץ (2015)

מלחמת העצמאות

מפקדת חסן סלאמה ליד רמלה לאחר פיצוצה

ב-14 במרץ 1948 הגיע למפקד חטיבת גבעתי מסמך מהש"י ובו פרטים על הכוחות הנמצאים בבניין. שמעון אבידן החליט על פעולה לפיצוץ הבניין והטיל את התכנון והביצוע על גדוד 52 בפיקודו של יעקב פרי (פרולוב). המשימה הוטלה על פלוגה א' ולאחר הצגת התוכנית לשמעון אבידן הוא אישר אותה. אבידן התמנה למפקד מבצע נחשון והחליט לבצע את ההתקפה כ"אקורד פתיחה" למבצע הגדול.

פיצוץ מפקדת חסן סלאמה

הכוח יצא מ"קיבוץ עקיבא" בליל כ"ה באדר ב' תש"ח, ה-4/5 באפריל 1948. לאחר התמקמות החסימות הגיע הכוח לבניין. בכוח היו יחידת הפורצים בפיקודו של נעם לאונר, יחידת המבערים, ה"סבלים" שנשאו את חומר הנפץ והחבלנים. בכוח היה גם יעקב חודורוב מצויד בטומיגן.

בשעה 00.50 פתח הכוח באש לעבר הקומות העליונות מנשק קל ומרגמות. חוליית הפורצים פרצה את הגדר בטורפדו בנגלור ויחידת המבערים הסתערה לעבר קומת הקרקע, פרצה את דלת הכניסה והחלה בטיהור המקום לקראת בוא החבלנים. החבלנים הניחו את חומר הנפץ במהירות באולם באגף הצפוני. ערבי שירד במדרגות חוסל באש הטומיגן של חודורוב. החבלנים סיימו את עבודתם במהירות, הפעילו את פתיל ההשהייה והכוח נסוג במהירות. בפיצוץ נהרס כל האגף הצפוני של הבניין.

לכוח לא היו נפגעים. לערבים היו שלושים הרוגים ועשרות פצועים בפעולה. בפיצוץ עצמו נהרגו 20 איש ו-8 נפצעו. חסן סלאמה לא היה במפקדתו באותו לילה.

עיתוי ההתקפה היה נכון, יוקרתו של חסן סלאמה ירדה פלאים והוא לא פעל נגד כוחות מבצע נחשון.

קרבות אצ"ל בבניין

לאחר ההתקפה העביר סלאמה את מפקדתו ליהודיה אבל הערבים המשיכו להחזיק בחלק שנותר מהבניין.

במחצית מאי 1948 פנה פיקוד ההגנה לאצ"ל בבקשה לתקוף את רמלה כדי למשוך כוחות אויב מחזית לטרון. הבקשה נענתה בחיוב ותשע פלוגות שמנו כ-800 לוחמים רוכזו בבסיס בבאר יעקב בפיקודו של עמיחי פאגלין ומשם החלו בהתקפות על רמלה שנמשכו מ-16 במאי 1948 עד 11 ביוני 1948.

לוחמי האצ"ל היו חמושים בנשק נחות ומאומנים ללוחמת גרילה ולא נגד צבא סדיר. דווקא הצד המערבי של רמלה היה מבוצר ומוגן על ידי מאות לוחמים ערביים מקומיים ומתחילת יוני, גם חיילי הלגיון הערבי ועל חומה בצורה זו התנפצו כל התקפות לוחמי האצ"ל שהצליחו רק לכבוש את בניין מפקדת חסן סלאמה ולהתבסס בו.

ב-1 ביוני 1948, זמן קצר לאחר שנכנס הלגיון הערבי לרמלה, פתחו הערבים בהתקפה גדולה והצליחו לכבוש בחזרה את הבניין תוך גרימת אבידות כבדות ללוחמי האצ"ל שנסוגו תוך השארת גופות רבות בשטח. שמותיהם, יחד עם שמות יתר חללי קרבות האצ"ל ברמלה, מונצחים באנדרטת האצ"ל ברמלה.

עם כניעת רמלה במבצע דני נטשו הערבים את הבניין ללא קרב.

מדרגות לקומה הראשונה

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה תפס צה"ל את המקום ובמשך עשרות שנים היה בו ימ"ח 104 של חטיבה 99. ב-1978 נטש צה"ל את המקום ולמועצה המקומית באר יעקב לא היו תוכניות לגביו.

מצב הבניין כיום

הבניין במצב גרוע. דרך רכב משובשת מוליכה אליו מכביש 44 כ-200 מטר צפונית - מערבית לפסי הרכבת. הבניין נמצא בשטח המועצה המקומית באר יעקב. הוא לא הוכר כאתר מורשת המיועד לשימור למרות ההיסטוריה שלו ולכן מצבו מידרדר ואם לא יוחלט על עתידו, לא רחוק היום שיוכרז כמבנה מסוכן ויגודר ומכאן הדרך להריסתו קצרה.

לקריאה נוספת

האולם בקומת הקרקע

• חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות; הוצאת מערכות, עמ' 392 - 422, 1959.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מפקדת חסן סלאמה בוויקישיתוף

• מפקדת חסן סלאמה, באתר התיירות של רמלה
• פרטים על פיצוץ מפקדת חסן סלאמה, באתר פרש
• מנחם תלמי, כאשר היעד היה חסן סלמאה האב, מעריב, 26 בינואר 1979
• מבנה היסטורי ממלחמת השחרור מוזנח, באתר ynet

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מפקדת חסן סלאמה24927013