ישיבת בית הלל
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 | |
| תמונת חוץ של בניין הכולל "ישיבת בית הלל" בבני ברק | |
| כולל | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ה'תרפ"ט–הווה |
| מייסדים | רבי הלל ויטקינד |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הכולל | הרב יוסף מן |
| תלמידים | |
| קרוב ל-1000 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°04′26″N 34°50′16″E / 32.07382408275401°N 34.837697899124905°E |
ישיבת בית הלל הוא כולל אברכים ליטאי מרכזי בבני ברק, המתייחד בכך שהוא פועל במתכונת של ישיבה גדולה, ומתקיימים בו, מלבד סדרי הלימוד, גם סדרי מוסר ותפילות בימי חול ובשבתות.
בעבר נקראה הישיבה ישיבת נובהרדוק - תל אביב, ושימשה כישיבה נובהרדוקאית רגילה לבחורים בתל אביב.
היסטוריה
ערך מורחב – ישיבת נובהרדוק
הישיבה נוסדה כ"ישיבת נובהרדוק - תל אביב" בשנת ה'תרפ"ט[1] בתל אביב על ידי רבי הלל ויטקינד, מתלמידי הסבא מנובהרדוק. הישיבה שימשה כסניף הארץ-ישראלי של ישיבות בית יוסף-נוברדוק שפעלו באירופה, ויועדה לבחורים[2].
לפי מספר מקורות[3] שנת תרפ"ט היא רק שנת העלייה של רבי הלל עם אשרה לשהייה בת 3 חודשים, ובזמן שהותו בארץ הוא חיזק ישיבה קיימת בתל אביב. כשפג תוקף אשרתו הוא ירד למצרים, ורק בו' בניסן ה'תר"צ חזר לארץ, ואחרי תקופה יסד את הישיבה.
בשנותיה הראשונות עברו אליה בחורים מסניפיה באירופה שעלו ארצה[4]. בשנות ה-50 קיבלה הישיבה בחורים עולים חדשים, גם מבני עדות המזרח[2].
בצוות הישיבה כיהנו - ראשי הישיבה: רבי הלל ויטקינד וגיסו הרב אהרן וינשטיין, ומגידי שיעורים: חתניו הרב צבי שרגא גרוסברד ורבי מרדכי לייב מן (לימים חבר מועצת גדולי התורה)[5].
בבני ברק
בשנת ה'תשכ"ג (1963) העתיקה הישיבה את משכנה לשיכון ויז'ניץ בבני ברק, בסיוע הנדיב ליפסון[6]. רבי הלל ביקש את רשותו של האדמו"ר מויז'ניץ להקמת ישיבה ליטאית בתוככי הקריה החסידית, והלה אישר באומרו "זכות לנו שיוקם עוד מקום תורה בשכונתנו"[6].
הישיבה בתל אביב המשיכה להתקיים במקביל כשקהל היעד שלה היה בחורים צעירים יחסית, בעוד שהישיבה בבני ברק פנתה לבחורים מבוגרים יותר. רבי הלל סירב לסגור את הישיבה בתל אביב למרות חילון העיר, באומרו "נמשיך לעמוד על המשמר"[4]. בחנוכת הבית השתתפו הרבנים רבי מאיר חדש, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי שמחה זיסל ברוידא, רבי חיים שמואלביץ[2]. שיעור פתיחה והתעוררות נמסר על ידי הרב כהנמן[4][7].
לאחר פטירת רבי הלל, בי"ט באלול תשל"ד, מונה חתנו רבי מרדכי מן לראש הישיבה במקומו, ושם הישיבה שונה על שמו "ישיבת בית הלל".
כולל - ישיבת בית הלל
במהלך השנים הפכה הישיבה מישיבה גדולה לבחורים לכולל לאברכים, מתוך שמירה על המתכונת היחודית של ישיבה - עם קיום סדרי מוסר ותפילות כולל ימי שישי ושבת כחלק ממסגרת הכולל.
בשנת ה'תשנ"ז (1997) נפטר רבי מרדכי מן - ובנו רבי יוסף מן מונה לראש המוסדות[8].
נכון ל-2022 מנה הכולל קרוב ל-700 אברכים, מרחבי הארץ. בין אברכי הכולל הצעירים נמנים בעיקר בוגרי הישיבות תפרח וחברון[דרוש מקור].
ישיבה קטנה דברי מרדכי
לאחר פטירת רבי מרדכי מן, יסד בנו רבי יוסף ישיבה קטנה על שמו "דברי מרדכי", כחלק מהמוסדות בבני ברק.
ראשי הישיבה הם: הרב יוסף מן והרב שמריהו יוסף ברמן[9]. כמשגיח מכהן הרב אברהם שחור. הישיבה מונה נכון ל-2024 כ-270 בחורים[10].
בוגרים בולטים מישיבת "בית יוסף"
- הרב צבי איזנשטיין
- הרב יהודה סילמן
- רבי דוד פרץ
- הרב משה מן (בן לר' מרדכי לייב מן), ראש ישיבת באר יצחק
- רבי עובדיה חדד, ראש ישיבת שערי תבונה
קישורים חיצוניים
ישיבת בית הלל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 03:08)- עיתון יומי של תנועת פועלי אגודת ישראל, שערים - תשכ"ג (3601-3700), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- קהל מחזיקי הדת, המחנה החרדי - 576, באתר אוצר החכמה
- קובץ, הנאמן - שנה טז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- בטאון השבת העל מפלגתי, נרות שבת - ה-ח (חסרים), באתר אוצר החכמה
- בלעדי, יצחק הלוי, אהל רחל - משפחת גואלמן, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרמן, מנחם, אריה בגבורתו - תולדות רבי מרדכי מן, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשעד 46 - דברים, באתר אוצר החכמה
- יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשסד 53 - נצבים וילך, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ כך צוין באופן רשמי בניירת הישיבה ובארכיונים וכדו'
- ^ 2.0 2.1 2.2 "האיש והחותם" - מתוך מוסף שבת קודש של יתד נאמן, באתר אוצר החכמה, י"ז אלול תשע"ד
- ^ קבצי זיכרון ועוד
- ^ 4.0 4.1 4.2 יצחק מרקוביץ, מתל אביב ועד בני ברק, שערים - עיתון יומי של תנועת פועלי אגודת ישראל, י"ט אייר תשכ"ג, עמ' ד' (ע"ב באתר)
- ^ "נרות שבת" ביטאון השבת העל מפלגתי, באתר אוצר החכמה
- ^ 6.0 6.1 הרב מנחם אליעזר מוזס, אהבת המקום, אהבת תורה, אהבת ישראל, המחנה החרדי, י"ב ניסן תשנ"ב, עמ' 8
- ^ הרב פנחס ביברפלד, ידיעות, בטאון הנאמן - בטאון התאחדות חניכי הישיבות, ה'תשכ"ד, עמ' 42
- ^ עצרת מספד על ראש ישיבת כנסת חזקיהו זצ"ל בבני ברק, באתר חדשות JDN, ז' בתמוז תשע"ב
- ^ בנו של רבי מרדכי שלמה ברמן.
- ^ משה צבי רוט, מדור "ולבקר ביהכלו", עיתון "יתד נאמן", י"ד אלול תשפ"ד, עמ' 95