רבי חיים הגר (תורת חיים)
 | |||||
| האוהל שעל קברי רבי חיים מקוסוב וצאצאיו | |||||
| לידה | ה'תקנ"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 במאי 1854 (בגיל 59 בערך) כ"ה באייר ה'תרי"ד | ||||
| חיבוריו | תורת חיים | ||||
| בת זוג | ציפורה בתו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה | ||||
| שם השושלת | קוסוב | ||||
| אב | רבי מנחם מנדל ה'אהבת שלום' מקסוב | ||||
| אם | שיינה רחל | ||||
| צאצאים | רבי יעקב שמשון הגר רבי יוסף אלטר הגר רבי מנחם מנדל הגר | ||||
| |||||
רבי חיים הגר (ה'תקנ"ה - כ"ה באייר ה'תרי"ד) היה האדמו"ר השני בשושלת קוסוב-ויז'ניץ.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקנ"ה לרבי מנחם מנדל ה'אהבת שלום' מקסוב ולשיינה רחל. נשא את ציפורה בת רבי יהודה מאיר שפירא רבה של שיפיטובקה, חתנו של רבי יעקב שמשון משפטיבקה, נכדת רבי פנחס מקוריץ. בתחילה היה סמוך על שולחן חותנו, ולאחר פטירת אביו בי"ז בחשוון ה'תקפ"ו החל לשמש כאדמו"ר.
הנהגתו
היה ידוע בתקיפותו, ובפרט בהנהגה כלפי השוחטים הסרים למרותו, בכל ענייני ההלכה. וכן כלפי תלמידיו וחסידיו, בנוגע לדרישותיו מהם בהנהגה ועבודת ה'. הזהיר מאד על מצות הכנסת אורחים, ודאג שבכל הכפרים בהם יש יהודים, יוכלו להכנס ולישון יהודים ההולכים בדרכים בבית אחד מהכפריים. בנוסף היה מפורסם מאד בסלידתו מבעלי גאווה. חלק גדול מאד בחייו תפס עניין השבת, כמשנת אביו. היה מקבל את השבת מספר שעות טרם בואה, ומאריך בשירות ותשבחות עד השעות הקטנות של הלילה. כמו כן, הורה לחסידיו לזמר ולשיר לה' במשך כל השבת, מכניסתה ועד צאתה.
מתורתו
- כל עיקר עבודת ישראל ועבודת הצדיקים - לעבוד את השם יתברך בגדלות המוח ובגדלות השכל, כי בקטנות יש ח"ו אחיזה לקליפות.. שכשאדם מתנהג על פי הטבע ואינו מאמין בשידוד המערכות שהוא למעלה מן הטבע, ועל ידי זה שה"עבודה שבלב" - הוא תפלה - הוא על ידי גדלות המוח, על ידי זה גורם שלא יהיה שום אחיזה לבחינת ירח (-לקטנות)[1]
- עניין עמלק הוא "אשר קרך", בכל המצוות ותפילות שישראל עושים הוא גורם להם שיהיה בקרירות בלי התלהבות, ועל ידי זה "ואתה עיף ויגע", שכשעושים המצוות בלי התלהבות אז הם עייפים ויגעים, ועל ידי זה נופלים בתאוות רעות[2]
- כשאדם רוצה לעשות איזה מצוה או תורה ותפילה או נסיעה לצדיקים, אז מראה לו היצר הרע כמה מניעות גשמיים ורוחניים שהוא אינו ראוי לכך ומזה נופל לעצבות ותאוות וגשמיות ובזה יכול למנוע אותו[3].
ילדיו
לאדמו"ר היו שלוש בנות ושלושה בנים:
- רבי יעקב שמשון הגר - אדמו"ר בקוסוב.
- רבי יוסף אלטר הגר - אדמו"ר בראדוביץ, עלה לארץ ישראל, וקבור בחיפה באהל רבי אבדימי דמן חיפה.
- רבי מנחם מנדל הגר - האדמו"ר מויזניץ הראשון.
- יוכבד, אשת קרוב משפחתה רבי פנחס יוסף דכנר-שפירא מקוסוב (נינו של רבי פנחס מקוריץ).
- העניא, אשת רבי ישראל מקרמניץ.
- שיינא רחל, אשת הרב יהושע אלעזר חודורוב מקולומייה.
ספריו
- תורת חיים - דרושים על התורה, הספר מיוסד כולו על כתבי האר"י, ומסופר כי נכתב בממה שנתגלה לו במהלך שנתו[4]. נדפס על ידי נכדיו ב-תרע"ז.
לקריאה נוספת
- אדמו"ר רבי חיים האגר מקוסוב באתר האניצקולפדיה להנצחת צדיקים
- נתן אליהו רוט, נזר החיים - תולדות חייו של רבי חיים מקאסוב, הוצאת מכון "נחלת צבי", בני ברק.
הערות שוליים
- ^ תורת חיים סוף פרשת תרומה
- ^ בספרו, לפרשת זכור
- ^ לפרשת כי תשא
- ^ נזר החיים, עמ' שט
