רבי יהודה מאיר שפירא (שפטיבקה)
לידה |
1760 ה'תק"ך | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 במאי 1829 (בגיל 69 בערך) כ"ט בניסן ה'תקפ"ט שפטיבקה | ||||
מקום קבורה | שפטיבקה | ||||
השתייכות | תנועת החסידות | ||||
רבותיו | רבי פנחס מקוריץ, רבי חיים מקרסנה, רבי יעקב שמשון משפטיבקה | ||||
שם השושלת | קוריץ | ||||
אב | רבי פנחס מקוריץ | ||||
מספר צאצאים | 7 | ||||
|
רבי יהודה מאיר שפירא משפטיבקה (תק"ך, 1760 - כ"ט בניסן תקפ"ט, 2 במאי 1829) היה אדמו"ר חסידי בשושלת קוריץ, ורבה של שפטיבקה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תק"ך[1] לרבי פנחס שפירא מקוריץ כבן בכור. אביו הפליג במעלת נשמתו, והזהיר את אחיו לכבדו משום שנולד עוד בחיי הבעש"ט, תקופה בה היה בעולם גילוי אלוקות גדול[2]. מסורת חסידית מספרת כי נקרא בשם 'מאיר' בלבד, ולאחר שאביו רבי פנחס פעל לעצירת מגפה בעיר, חלה בנו מאיר, ואז הוסיפו לו שמו 'יהודה'[1]. נשא את שרה בתו של רבי יעקב שמשון, רבה של שפטיבקה.
לאחר פטירת אביו בי' באלול תקנ"א הכתירו רבי חיים מקרסנה לאדמו"ר, ואף לימדו דרכי תיקוני הנשמות[3][4]. הוא החל לכהן כאדמו"ר בשפיטובקה לצד חותנו רב העיר. לאחר עליית חותנו לארץ ישראל בשנת ה'תקנ"ה מילא את מקומו ברבנות.
היה בין החולקים על דרכו של רבי ברוך ממז'יבוז' בחסידות[5].
התפרסם כפועל ישועות, וכמי שחשוכי בנים רבים נושעו על ידו. חתנו רבי חיים מקוסוב העיד שהיכולת שלו לראות נשמות קיבל מחותנו רבי יהודה מאיר, והוא אף הבטיחו שיוכל להבטיח בנים ולהשפיע פרנסה, וכן שיוכל תמיד לקדש את הלבנה, אף בחודשי החורף.[6].
נוסח מצבתו
|
---|
פ"נ הצדיק אב"ד לדורו, |
אמרי פנחס השלם, ח"ב עמ' תעט |
נפטר בכ"ט בניסן ה'תקפ"ט, ונקבר בעיר רבנותו שפטיבקה.
צאצאיו
- רבי דב בערצ'ה מטלוסט (נפטר בכ"ו באדר תר"י) חתנו של רבי נפתלי הירץ מזינקיב, ובזיווג שני חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב. כיהן כרב בסקאלה, שפטיבקה וטלוסט. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר.
- חתנו רבי יעקב יצחק רבינוביץ מפשיסחא, בן רבי ירחמיאל רבינוביץ'
- חתנו רבי אהרן מסלחוב נינו של רבי צבי בן הבעל שם טוב
- בנו רבי יהודה מאיר משאץ.
- בנו רבי יעקב שמשון.
- בנו רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין ראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי.
- בנו רבי אברהם שפירא, האדמו"ר מטלוסט בארצות הברית.
- בנו רבי יעקב שמשון.
- רבי יוסף (נפטר בחיי אביו בכ"ג באדר תקפ"ו), חתנו של רבי יצחק מקאליס בנו של של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב.
- רבי פנחס משפטיבקה.
- שרה טריינא אשת רבי יוסף קצנלנבוגן מאוסטילא (נפטר בי"ח באלול תק"ץ).
- ציפורה אשת רבי חיים מקוסוב (נפטר בכ"ה באייר תרי"ד).
- יהודית אשת רבי אריה לייב מבנדר (נפטר בג' בתמוז תרי"ד).
- חתנו רבי מאניס עלנבויגן מלבוב, ובזיווג שני חתנו רבי מיכל מקאשיווקא.
קישורים חיצוניים
- ויזניץ, תפארת אבות - תשנ"ג, תשנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אלפסי, יצחק, תפארת שבמלכות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 היכל הקודש נעשכיז, בתוך "רשפי אש החדש", ירושלים תשע"ט, עמ' צד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ מנחם גוטמן, מעיין החסידות, הוצאת "איגוד רבנים חסידיים", שנה ז, תש"ל, עמ' 40.
- ^ ישאל זאב גוטמן, חבל הכסף, תשנ"ב.
- ^ ויזניץ, תפארת אבות - תשנ"ג, תשנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אלפסי, יצחק, ספר האדמורי"ם, באתר אוצר החכמה
- ^ נתן אליה רוט, נזר החיים, מכון "נחלת צבי", תשנ"ו, עמ' י"ח.