חיית מחמד
חיית מחמד או "חיית שעשועים" היא בעל חיים המגודל על ידי האדם שלא לשם תועלת של רווח כלכלי או עזר בעבודה, אלא בשל יופיו או על מנת לספק חברה, ושהגדרתו כ"חיית מחמד" מקובלת בחברה.
חלק מן המינים בויתו על ידי האדם (כדוגמת הכלב או החתול), וחלק לא בויותו או אף ניצודים מן הבר (במקרים כאלה מקובל לגדלם בכלוב). לעיתים בויתו חיות המחמד לצורך מסוים (עבודה, שירות או חקלאות), וברבות הזמן השתנה ייעודן לספק חברה או נוי ופחות לצורך שלשמו בויתו (כדוגמת הכלב או הסוס). חיות המחמד הנפוצות ביותר הן יונקים, עופות ודגים, אך גם זוחלים כמו נחשים ואיגואנות נפוצים כחיות מחמד. שני המינים הפופולריים ביותר בתור חיות מחמד הם הכלב והחתול.
מיני חיות המחמד הנפוצות
- יונקים: כלבים, חתולים, סוסים, חמוסים
- עופות: תוכים, ציפורי שיר, יונים, תרנגולות
- דגים: דגי נוי מגוונים, דגי זהב
- זוחלים: איגואנות, נחשים, לטאות, צבים
- דו-חיים: צפרדעים, קרפדות, סלמנדרות
- פרוקי רגליים: עכבישים, זחלים, פרפרים, קיני נמלים ועוד.
חיות מחמד אקזוטיות
ישנם חיות מחמד לא טיפוסיות (אנ'), אשר חלק מהאנשים מעוניינים דווקא בהם, לעיתים רבות בניגוד לחוק. מינים כאלה עלולים לסכן את האדם המחזיק בהם, או שהם נדירים בטבע והימצאותם בבתים מסכנת את המשך קיום המין בטבע - מה שנכון למשל על הלוריס האיטי. בעיה נוספת היא הפיכת חיות מחמד למינים פולשים לעיתים קרובות. מינים אלה כוללים כמעט כל חיית בר אך לרוב מדובר בפרטים של שימפנזות, קפוצ'ינים ופרימטים נוספים (אשר מהווים את מרבית המינים הלא חוקיים לסחר), פיתונים, קנגורו, איילים, זאבים, דביבונים, דובי נמלים, חתולים גדולים, צפרדעים רעילות ועוד רבים.
חלק מהחיות אסורות במסחר והחזקה באופן פרטי. אחרים מותרים אך דורשים עלויות גבוהות של מיסים לוטרינרים ולגורמים נוספים וכן מעקב קבוע של משרד החקלאות האמריקאי ועוד.
חיות אלה יכולות לפגוע בבעליהם ואף להרוג אותו, במינים הקטלניים יותר. נתונים מצביעים על 3.5 הרוגים עקב חיות מחמד כאלה, כל שנה בארצות הברית.
מקרה ידוע של הסכנה בגידול חיות מחמד לא שגרתיות קרה בזנסוויל, אוהיו (אנ'), בו חיות בר רבות, ביניהם אריות, פומות, דובים וטיגריסים הוחזקו כחיות מחמד ובעליהם, טרי תומפסון, שיחרר אותם והתאבד. החיות הבורחות טרפו אנשים וחיות וקציני המשטרה שהגיעו נאלצו לירות בכולם, למעט במספר קטן שהועבר לגן חיות קרוב.
תפוצת חיות המחמד
רוב חיות המחמד מגודלות בעולם המערבי ושכיחותן עולה ככל שעולה רמת החיים והשפעת תרבות המערב. כך למשל, מתפשטת אופנת גידול כלבי מחמד בקרב האוכלוסייה העירונית האמידה בסין שם היה הכלב באופן מסורתי מקור לבשר[1]. ב-2009–2010 החזיקו כ-71 מיליון שהם כ-62% ממשקי הבית בארצות הברית בחיית מחמד[2]
חיות המחמד בארצות הברית:
| חיה | מספר משקי בית (מיליונים) | מספר חיות כולל (מיליונים) |
|---|---|---|
| חתול | 38.2 | 93.6 |
| כלב | 45.6 | 77.5 |
| ציפורים | 6 | 15 |
| סוסים, חמורים, פרדות | 3.9 | 13.3 |
| דגי מים מתוקים | 13.3 | 171.7 |
| דגי ים | 0.7 | 11.2 |
| זוחלים ודו-חיים | 4.7 | 13.6 |
| חיות קטנות | 5.3 | 15.9 |
באוסטרליה היה שיעור אחזקת חיות המחמד 65% ובבריטניה 44% ברוב הארצות המפותחות האחרות אחוז המגדלים חיות מחמד הוא כ-15% וביפן כ-12%[3]. ההוצאה על חיות מחמד בארצות הברית הגיעה ב-2009 ל-45.5 מיליארד דולרים מתוכם 18.3 מיליארד הוצאו על מזון כלבים (יותר מההוצאה על מזון תינוקות), 12.8 מיליארד דולר על טיפול וטרינרי[2]. בשנת 2009 היו בישראל 385,000 כלבים רשומים במרכז הארצי לרישום כלבים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות[4].
היסטוריה
טיפוח זני חיות לשם שעשוע הופיע רק במאה ה19. לאורך רוב ההיסטוריה וברוב החברות לא היו חיות מחמד ידועות כלל ובימי הביניים היו גילויי חיבה כלפי בעלי חיים מספיקים להחשיד ואף להרשיע אדם (בדרך כלל נשים) בכישוף. מה שהפך את הכלב ללגיטימי, שלא כחיית עבודה ושמירה, היו כלבי הצייד שאחזקתם הותרה עד לעת החדשה רק לאצילים. גם אם מסעות ציד ארוכים יצרו קרבה וחיבה בין הצייד לכלבו הרי שהפילוסופיה שהדגישה את הפער שבין "נזר הבריאה" לבהמה הנחותה מנעה התייחסות לכלב כבעל רגש או מחשבה. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו בני המעמד הבינוני העירוני לגדל כלבים וחתולים כחיות מחמד והתחביב התפשט לשכבות אמידות פחות. שורשי רוב זני החתולים והכלבים מגיעים לתקופה הוויקטוריאנית בה הפכה חית המחמד לסמל סטטוס[5]. תערוכת הכלבים הראשונה התקיימה באנגליה ב-1859[6], החנויות הראשונות לחיות מחמד וצרכיהם הופיעו בשנות ה-80 של המאה ה-19 בפאריס ומזון כלבים מסחרי יבש הופיע על המדפים רק ב-1920 (ביסקוויט כלבים עשוי דגנים, ירקות ומעט בשר בקר שווק כבר ב-1910). כמעט מייד עם כניסת חיות המחמד לבית העירוני בשלהי המאה ה-19 הופיעו גם ראשוני המקלטים לחיות נטושות. באנגליה, כיוון שנדרש רישוי לכלבים ותשלום אגרה מגיל חצי שנה, נפוץ מנהג לגדל את הגור עד אותו גיל ואז לשחררו לרחוב.
סיבות לטיפוח חיות מחמד
על פי גישה פסיכולוגית-אבולוציונית חיות המחמד הן "טפילים חברתיים" המנצלים דחפים של טיפול בצאצאים. בדומה לאופן שבו מתבססת הקוקייה על אינסטינקט ההאכלה והטיפול של ציפורי השיר שבקיניהן היא מטילה את ביציה. לבני אדם ילדות ארוכה ובהתאם גם מוטיבציה לטפל ולטפח "ילדים". חיות המחמד ובפרט הכלבים והחתולים, סיגלו לעצמם מאפיינים פיזיים והתנהגותיים המעוררים בנו את הדחף ההורי. ככל שלבעל החיים עיניים גדולות, פרצוף עגול ונטייה קבועה להתרפקות והתלטפות יש סיכוי טוב יותר שיזכה להגנה, למזון ולטיפול שיאפשר לו להעביר את התכונות הללו לדור הבא[7].
גישה שונה[8] מייחסת לבני אדם יכולת להאניש בעלי חיים כלומר לייחס לחיה רגשות ומניעים אנושיים ובכך להפוך אותה לחלק מהסביבה החברתית. היכולת להרחיב את יכולת ההזדהות (אמפתיה) מהתחום החברתי על הסביבה הביולוגית מקורה בהתפתחות אבולוציונית שהיה לה יתרון בחברה המבוססת על צייד. מי שהצליח לייחס לחיה ואינטרסים הפך לצייד טוב יותר וליישם אסטרטגיות צייד מורכבות שדרשו חיזוי של התנהגות החיה. התכונה המאפיינת חיות מחמד, על פי השערה זו היא אנתרופורמיזם כלומר מאפיינים פיזיים והתנהגותיים המאפשרים האנשה.
הירידה בגודל המשפחה במדינה המפותחת מורידה את הסבירות שלילד יהיו אחים, תינוקות או אנשים זקנים, אשר חיים איתו באותו משק בית. דבר זה מעלה את הדומיננטיות של התפקיד הרגשי והחברתי של חיות מחמד[9].
לפי יי-פו טואן (Yi-Fu Tuan) גידול חיות מחמד הוא ביטוי של שליטה ואדנות[10]. מאחורי האידיליה לכאורה של חברות ונאמנות בין אדם לחיה מסתתרת שאיפה לשלוט ולעצב יצור חי כרצוננו. על פי טואן חיבה ושיעבוד אינם סותרים אלא עשויים להתקיים בו זמנית ואפילו להגביר זה את זה. חיות המחמד אינן אלא תחליפים מודרניים לגמדים או לעבדים ששיעשעו את האצילים בתקופות קדומות. חיית המחמד, גם כשהיא שבעה ומטופחת, הוא רכוש שאנו שולטים בכל היבט של חייה: תזונה, מגורים, סדר יום, רבייה ומוות. מבקרי גישתו של טואן טוענים כי היחסים בין רוב הבעלים לחיות מבוססים על "משא ומתן" ופשרות יותר מאשר על פקודות וציות[11].
חיות מחמד מלאכותיות
על פי גישה אחרת מה שהופך חיה לחית מחמד היא ההשקעה הרגשית של הבעלים בקשר ולא מאפיין כלשהו של החיה. הגדרה זו מרחיבה את תחום ההגדרה של חיות מחמד גם לצעצועים או תוכנות של "חיות מחמד וירטואליות" דוגמת טמגוצ'י. מגדלי חיות וירטואליות מבטאים חיבה ונאמנות ממש כמגדלי כלבים ונוטים להסביר התנהגות של הצעצוע הממוחשב במונחי רגשות ומוטיבציות אנושיות. נרשמו מקרים של דיכאון ואפילו איומי התאבדות לאחר "מוות" של חיה רובוטית או וירטואלית[12] כמו גם מקרי "התעללות" מכוונת בחיות וירטואליות.
תועלת בריאותית ונפשית של חיות מחמד
פלורנס נייטינגייל הבחינה בהשפעה החיובית של טיפוח חיות מחמד על חולים כרוניים ונכים
ציפור מחמד בכלוב היא לפעמים הנאתו היחידה של נכה המרותק שנים לחדרו. אם יש ביכולתו להאכיל ולנקות את החיה בעצמו יש תמיד לעודדו לכך
— Florence Nightingale, Notes on Nursing: What It Is, and What It Is Not
כמה מחקרים הראו השפעה חיובית של טיפוח חיות מחמד על בריאות הבעלים[13] . כך, למשל, מחקר במהלכו חולקו חיות מחמד לקשישים הראה כי מי שאימצו חיית מחמד נזקקו פחות לביקור רופא מקבוצת הביקורת ובריאותם נפגעה פחות בהשפעת אירועים גורמי לחץ[14]. קשר חזק לחיית מחמד נמצא כמסייע בהפחתת דיכאון אצל מבוגרים בודדים (כאשר רשת התמיכה האנושית חלשה), לא נמצאה תרומה מובהקת של חיית המחמד אצל מי שנהנה מסביבה חברתית אנושית תומכת[15] מחקר שעקב אחר חולים לאחר אשפוז עקב מחלת לב הראה תמותה נמוכה באופן מובהק אצל חולים שברשותם חיית מחמד לעומת מי שלא גידלו חיה[16]
חיות מחמד במסורת היהודית
חז"ל אסרו "לגדל כלב רע בתוך ביתו"[17], מחשש שינשוך ויפחיד את הבאים. ובלשון הרמב"ם[18]: "אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו. ואמרו חכמים: ארור מגדל כלבים וחזירים, מפני שהיזקן מרובה ומצוי".
בעקבות זאת קבעו כמה מחכמי ההלכה בימי הביניים ש"כלב שאינו רע מותר לגדל", וש"כלבים קטנים בני תרבות (מאולפים), אינם בכלל האיסור". מקורות אחרים מעידים שגידול חיות מחמד, בעיקר כלבים, היה שכיח גם בתקופות קדומות. רבי יעקב עמדין[19] קבע במאה ה-18 שמותר להחזיק רק כלב אחד, בתנאי שהוא קשור בשלשלת ולצורכי שמירה בלבד.
דעת המחמירים מסתמכת על המבואר במדרש[20] על הפסוק (קהלת ו יא) "כי יש דברים הרבה מרבים הבל" - אלו מגדלי קופים וחתולים, וחולדות הסנאים, ואדני השדה וכלב הים, מאי אית להון הנייה מנהון (איזו תועלת יש להם מכך?). הכוונה, מבואר במקומות אחרים, למגדלים עופות לנוי ולקילוס, ומה שמוציא עליהם היה לו לתת לעניים.
מבואר לפי זה שאלו המגדלים עופות ודגי נוי לשם שעשוע - אין דעת חכמים נוחה הימנו. אולם בהרבה ספרי הלכה מבואר שאין איסור הלכתי בדבר, וכמו שדייק החיד"א בספרו "ברכי יוסף"[21] מלשון הבית יוסף שם שמותר לגדל תוכי בבית, וכן עולה מדברי שו"ת יכין ובועז שמותר לגדל קוף אף על פי שהוא טמא. וכן כתב בספר כף החיים[22] שמותר לגדל עופות ובעלי חיים טמאים לנוי וכדומה. אך יש אומרים שגידול ארנבות בביתו לשחק בהם, אסור לכל הדעות (שו"ת חסד לאברהם), כיוון שרוב הארנבות מיועדות לאכילה לגויים, ונראה שלפי המצב בשנות האלפיים בישראל, כשהארנבות נמכרות בחנויות כחיות מחמד ולא לאכילה, דין הארנבות כדין התוכי.
על אלו המגדלים חיות מחמד להיזהר במה שמבואר בתלמוד[23] ובשו"ע, שאסור לאדם שיאכל קודם שייתן מאכל לבהמתו, שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת". כמו כן יש להיזהר שלא יכשל בצער בעלי חיים, וכידוע המעשה מהאר"י ז"ל, המובא בספר "פלא יועץ"[24], שאחד נענש בעונש קשה על אשר היו לו אפרוחים בחצרו, ואשתו הוציאה את הסל אשר היו עולים עליו אחרי אמם, ונגרם להם צער. ואע"פ שעשתה זאת בבלי דעת - נענשו. מתוך כך כתב הפלא יועץ שמקושי הדבר הכרוך בזה, היה ראוי בכלל להימנע מגידול בעלי חיים, ואולי מן הטעם הזה כתב אחד מתלמידי האר"י בספרו נגיד, ומצווה שלא יגדל אדם תורים ובני יונה בבית. בקונטרס חופת אליהו, שבסוף ספר ראשית חכמה, כתב שהמגדלים עופות אלו בבית מזקינים בלא זמנם בר מינן. אולם מעיקר ההלכה אין איסור בדבר.
בחסידות חב"ד מקובל להימנע בדרך כלל מגידול חיות מחמד שאינן טהורות: הרב מנחם מנדל שניאורסון קרא שלא לתת לילדים אפילו ספרים וצעצועים עם דמויות של חיות לא כשרות. לעומת זאת, ביקור בגני חיות או למידה על הטבע ותכונות בעלי החיים, מותרים. הרב אליעזר מלמד, טוען שהאיסור על סחר בחיות טמאות כמו כלב, חתול או תוכי, נובע מהחשש שאם יהיו בידו של יהודי יבוא לאכול מבשרן. הוא מצטט מהרב יוסף קארו, שדווקא מתיר סחר בחיות טמאות, באומרו שהתורה אינה אוסרת החזקת חיות מחמד, כך שמדובר לדעתו בפסיקות מאוחרות יחסית. הוא מציין שהעובדה שבעלי החיים האלה טמאים למאכל, אינה אומרת שמידותיהן פגומות[דרוש מקור].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: גידול חיות מחמד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיות מחמד |
- פט לוורס(הקישור אינו פעיל, 19.08.2018), פורטל לאוהבי חיות מחמד
- יורם שורק, סיבות פסיכולוגיות לטיפוח חיות מחמד, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- הרב אליעזר מלמד, הלכות חיות מחמד, באתר פניני הלכה
- יורם שורק, האם גם לחיות יש חיות מחמד?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- "ואתא שונרא", על חיות מחמד ויהדות, באתר "ישיבה"
- קטרין נקאש-קוזיאל, גם אוגר יכול להיות דוקטור, באתר nrg, 23 בדצמבר 2010
- שירה הלמן, תרומתם של בעלי חיים להתפתחות הילד בראי תאוריות התפתחותיות, העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו
הערות שוליים
- ^ Heidi J. Nast, Loving….Whatever: Alienation, Neoliberalism and Pet-Love in the Twenty-First Century, ACME: An International Journal for Critical Geographies, 5 (2), 300-327(הקישור אינו פעיל, 19.08.2018)
- ^ 2.0 2.1 American Pet Products Association, Industry Statistics & Trends
- ^ Arkow, P. (2004). Animal –Assisted Therapy and Activities (9th edition). Stratford, NJ.
- ^ סקר הנתונים הסטטיסטיים אודות כלבים בישראל
- ^ Leslie Irvine, Pampered or Enslaved? The Moral Dilemmas of Pets, International Journal of Sociology and Social Policy, Volume 24 Number 9 2004(הקישור אינו פעיל, 19.08.2018)
- ^ Birmingham Dog Show Society
- ^ John Archer, Why do people love their pets?, Evolution and Human behavior Vol. 18 (4) P. 237 - 259 ,1997
- ^ Anthropomorphism and Anthropomorphic Selection—Beyond the "Cute Response",Author: Serpell, James A. Source: Society and Animals, Volume 10, Number 4, 2002, pp. 437-454
- ^ McCardle, Peggy (Ed); McCune, Sandra (Ed); Griffin, James A. (Ed); Maholmes, Valerie (Ed), (2011). How animals affect us: Examining the influences of human–animal interaction on child development and human health. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 228 pp
- ^ Yi-Fu Tuan, Dominance and affection: the making of pets, 1984. Yale University Press
- ^ Jen Wrye, Beyond Pets: Exploring Relational Perspectives of Petness, Canadian Journal of Sociology 34(4) 2009
- ^ David Benyon and Oli Mival, , Scenarios for Companions Austrian Artificial Intelligence Workshop, September 2008, Vienna
- ^ Pet Bruce Headey, ownership: good for health?, MJA Vol 179 3 November 2003
- ^ Judith M. Siegel, Stressful Life Events and Use of Physician Services Among the Elderly: The Moderating Role of Pet Ownership, Journal of Personality and Social Psychology, 1990, Vol. 58, No. 6, 1081-1086
- ^ Thomas F. Garrity et al., Pet Ownership And Attachment As Supportive Factors In The Health Of The Elderly, Anthrozoos, Vol. 3, No. 1 1989, pps 35-4(הקישור אינו פעיל, 19.08.2018)
- ^ ERIKA FRIEDMANN et al., Animal Companions and One-Year Survival of Patients After Discharge From a Coronary Care Unit, Public Health Reports, July-August 1980, Vol. 95, No. 4
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ו עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזיקין, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'
- ^ שו"ת שאילת יעבץ, סי' י"ז, באתר היברובוקס
- ^ מדרש קהלת רבה פרק ו' פסוק יא'
- ^ יורה דעה סימן קי"ז
- ^ יורה דעה סימן קי"ז סק"ה
- ^ ברכות דף מ' עמוד א'
- ^ מערכת ב, ערך בעלי חיים
