סמל סטטוס
סמל סטטוס הוא לרוב אובייקט חיצוני לאדם הנראה לעיין המסמל את מעמדו החברתי או הכלכלי. סמלי סטטוס מסייעים לאינטראקציות חברתיות משום שהם נותנים פרשנות תרבותית. אנו מציגים סמלי סטטוס על מנת לידע את הסביבה על מעמדנו. מוצרי יוקרה רבים לעיתים קרובות נחשבים סמל סטטוס[1]. על פי סמלי סטטוס ניתן להסיק את שייכותו של האדם למעמד מסוים.
סמלי סטטוס בזמנים ומקומות שונים
מרבית בני האדם שואפים למעמד גבוה ומבקשים להתהדר גם בסמלים המשויכים לו. כמו בסימנים אחרים, סמלי סטטוס עשויים להשתנות בערך או משמעות לאורך זמן, ויהיו שונים בין מדינות ואזורים תרבותיים.
לדוגמה, לפני המצאת הדפוס, בעלות על אוסף כתבי יד היה סמל של עושר ואוריינות. כמה מאות שנים מאוחר יותר, ספרים (ואוריינות) הפכו נפוצים יותר, וספרייה פרטית אינה משמשת כסמל סטטוס מובהק למעמד מסוים, אם כי אוסף ספרים גדול עדיין מעורר כבוד.
פנינים וירקן היו סמלי סטטוס שנשמרו באופן בלעדי לאצולה בחלק מתרבויות העבר של מזרח אסיה. צבעים מיוחדים, כגון צהוב קיסרי (בסין) או סגול מלכותית (ברומא העתיקה) היו שמורים לבני מלוכה ואצולה. קנסות ועונשים כבדים ניתנו למי שהשתמש בצבעים הללו ולא השתייך למעמדות השליטים. דוגמה נוספת לסמל סטטוס משותף מימי הביניים באירופה היא ההרלדיקה.
ארמונות ואחוזות רחבי ידיים ומאובזרים בפאר היוו סמל סטטוס לאורך ההיסטוריה, להלן כמה דוגמאות מתקופות ואזורים שונים: ארמון פרעה המצרים העתיקה, תיאור הארמונות בתנ"ך, ארמונות קיסרי רומא על גבעת הפאלאטיום, האחוזות הפיאודליות בימי הביניים, ארמונות בתי המלוכה באירופה, העיר האסורה - ארמונם של קיסרי סין. גם כיום מקרקעין מפוארים מהווים סמל סטטוס, וכך גם מיקום גאוגרפי נחשק. כך למשל, בישראל, בעלות על נכס בשכונות יוקרתיות כגון אפקה בתל אביב, הרצליה פיתוח בהרצליה ודניה בחיפה מהווה סמל סטטוס.
בעלות על כלבים בסין, בתחילת המאה ה-21, נחשבת כסמל סטטוס של עושר משום שבעבר הלא רחוק החזקת כלב הייתה כרוכה בעלויות רישום גבוהות ואף הייתה אסורה[2].
בחברה המערבית בגדי מותגים ובעלות על רכב חדש ויקר מרמזים על השתייכות למעמד הגבוה יותר של החברה. את החברה המערבית החומרנית מאפיין ריבוי סמלי סטטוס וכן שימוש בסמלי סטטוס להצגת תדמית שאינה בהכרח מייצגת נכונה את מעמדו הכלכלי של האדם. השאלת סמלי סטטוס של מעמד גבוהה מטרתה ניעות חברתית, עוצמה חברתית וכדומה.
לסמלי הסטטוס הקשר תרבותי ושוני בין תרבויות ובתת תרבויות. בתרבות המאורית שימשו קעקועים כסמל סטטוס. סמלי סטטוס עשויים להיות גם נכסים שאינם חומריים אלא רוחניים או התנהגותיים. בארצות הברית לימודים באוניברסיטאות של ליגת הקיסוס הם סמל סטטוס. בקהילות חרדיות פעילות צדקה כגון הקמת מוסדות גמ"ח היא סמל סטטוס.
יהלומים הם אחד מסמלי הסטטוס החוצים תרבויות וזמנים. אולם, הגודל, החיתוך והצורה של היהלום יכולים לתת לרמז על מעמדו של הבעלים[1].
קישורים חיצוניים
- גיורא שטרנברג, "המרוץ אחר האדרת: לבוש וסטטוס בחצר של לואי הארבעה-עשר", זמנים 95, קיץ 2006
- Faces, Fashion, and Facebook: Understanding Social Signals in Online Communication
(ההרצאה מתחילה מ-14:30).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Joan Ferrante, Seeing Sociology: An Introduction, Belmont, CA: Cengage Learning, 2011, עמ' 243-246
- ^ Janis Prince Inniss, Class, Status and Culture, every day sociology blog, 4.7.2011