וילפריד לורייה
Sir Wilfrid Laurier | |||||
לידה |
20 בנובמבר 1841 סנט לין קוויבק, קנדה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
17 בפברואר 1919 (בגיל 77) אוטווה, קנדה | ||||
מדינה | קנדה | ||||
מפלגה | המפלגה הליברלית של קנדה | ||||
בת זוג | זואי לורייר | ||||
|
סר וילפריד לורייה (באנגלית וצרפתית: Wilfrid Laurier; 20 בנובמבר 1841 - 17 בפברואר 1919) היה ראש ממשלת קנדה השביעי וכיהן בין 11 ביולי 1896 ל-6 באוקטובר 1911. הוא היה ראש הממשלה הראשון של קנדה ששפת אמו הייתה צרפתית, כהונתו היא הכהונה הרציפה הארוכה ביותר של ראש ממשלה קנדי ו-45 שנותיו כחבר הפרלמנט הקנדי הן שיא שטרם נשבר לחברות בפרלמנט זה. הוא חתר לאחדות בין דוברי הצרפתית והאנגלית, לגיבוש האופי הפדרלי של קנדה ולהשגת מידה גדולה יותר של אוטונומיה עבור ארצו במסגרת האימפריה הבריטית. דיוקנו מונצח על שטר של 5 דולר קנדי.
שנים ראשונות וראשית הקריירה
לורייה נולד בקוויבק, דור שביעי במשפחתו שנולד בקנדה. אביו שימש במספר תפקידים ציבוריים בהם כראש עיר ושופט שלום.
ב-1874 נבחר לורייה לבית הנבחרים של קנדה ושירת זמן קצר כשר לסחר-פנים בממשלתו של אלכסנדר מקנזי. ב-1887 נבחר ליו"ר המפלגה הליברלית של קנדה. ב-1896 זכה לראשונה בבחירות.
ראש ממשלה
לורייה פעל להפרדת הדת מהמדינה, במיוחד בקוויבק, מרכז הכוח שלו, שלכנסייה הקתולית הייתה בה אחיזה עזה. למרות שהבישופים של קוויבק הזהירו את צאן מרעיתם לא להצביע עבורו, הוא ומפלגתו הליברלית הצליחו ליצור בקוויבק בסיס כוח יציב. במסגרת זו גם פעל במניטובה לאפשר לכל בית ספר פרטי להחליט בעצמו האם יהיה קתולי (צרפתי) או אנגליקני. הסכסוך על החינוך הקתולי במניטובה פירק את ממשלת קודמו, צ'ארלס טאפר.
ממשלתו פעלה להגדלת התיעוש וההגירה, במטרה להצעיד את קנדה למאה ה-20.
ב-1899 תבעה ממשלת האימפריה הבריטית השתתפות צבאית קנדית במלחמת הבורים השנייה. הקנדים דוברי הצרפתית ראו במלחמה זו עניין פרטי של האנגלים וגילו התנגדות למשלוח חיילים. פתרונו של לורייה היה להכריז על משלוח כוח של מתנדבים, במקום כוח מגויס.
ב-1905 חתם על כניסת הפרובינציות של אלברטה וססקצ'ואן לאיחוד הפדרלי הקנדי.
ב-1910 יצר לורייה את הצי המלכותי הקנדי, במטרה לסייע לבריטניה בשליטה באוקיינוס האטלנטי מול כוחותיה הימיים המתעצמים של הקיסרות הגרמנית.
ב-1911 פרץ סכסוך בין המפלגה השמרנית לליברלית על רקע ניסיונו של לורייה להוביל מדיניות של הדדיות סחר בין קנדה וארצות הברית. לדברי השמרנים מי שתצא נשכרת ממדיניות זו היא ארצות הברית ואף היו בהם שהביעו חשש שקנדה תהפוך לחלק מארצות הברית. לורייה, בטוח בניצחונו בציבור קרא לבחירות על רקע הסוגיה, לפני תום הקדנציה. אולם המפלגה הליברלית הפסידה ורוברט בורדן, יו"ר המפלגה השמרנית הפך לראש ממשלה.
ראש אופוזיציה
לורייה שירת כראש האופוזיציה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא התנגד בנחרצות לגיוס חובה, בניגוד לדעת רוב חברי מפלגתו דוברי האנגלית, דבר שפיצל ב-1917 את המפלגה הליברלית בין דוברי האנגלית שהצטרפו לממשלת אחדות ולליברלים דוברי הצרפתית בהנהגתו שנותרו מחוצה לה (ראו פולמוס גיוס החובה של 1917). בשל כך, מאז 1917 ועד 1984 (פרט לבחירות של 1958) הצביעו תמיד תושבי קוויבק בעד המפלגה הליברלית.
ב-17 בפברואר 1919 נפטר לורייה כתוצאה משבץ מוחי ונקבר באוטווה.
הכרה בפועלו והנצחה
מוסדות ואתרים רבים נקראו על שמו. כך, למשל, ב-1 בנובמבר 1973, החליטה האוניברסיטה הלותרנית של ווטרלו, אחת מהאוניברסיטאות הציבוריות של אונטריו, לשנות את שמה לאוניברסיטת וילפריד לורייה. בתי ספר תיכוניים רבים בקנדה נקראים על שמו.
לקריאה נוספת
- Elizabeth H. Armstrong, The Crisis of Quebec, 1914-1918 (1937; reprinted 1973)
- H. Blair Neatby. Laurier and a Liberal Quebec: A Study in Political Management (1973)
- Craig Brown and Ramsay Cook, Canada: 1896-1921 A Nation Transformed (1983), standard history
- Laurier LaPierre Sir Wilfrid Laurier and the Romance of Canada, (1996). מסת"ב 0-7737-2979-8
- Joseph Schull, Laurier. The First Canadian (1965)
- Grace Stewart, Heather. Sir Wilfrid Laurier: the weakling who stood his ground (2006) מסת"ב 0-9736406-3-4
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וילפריד לורייה |
- ביוגרפיה באתר ביוגרפיות של אישים קנדיים (באנגלית)
- מאמר מהאנציקלופדיה הקנדית (באנגלית)
- מוזיאון לורייה (באנגלית)