ויליאם ויקרי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ויליאם ספנסר ויקרי (באנגלית: William Spencer Vickrey; 21 ביוני 1914 – 11 באוקטובר 1996) היה פרופסור לכלכלה וחתן פרס נובל יליד קנדה. ויקרי זכה בפרס נובל למדעי הכלכלה בשנת 1996 ביחד עם ג'יימס מירליס על מחקריהם בתאוריה הכלכלית של תמריצים תחת מידע א-סימטרי. בכך הפך ויקרי לזוכה הפרס היחיד עד כה שנולד בקולומביה הבריטית.
ההכרזה על הפרס נמסרה שלושה ימים בלבד לפני מותו. ויקרי נפטר בזמן שנסע לכנס של אקדמאים ג'ורג'יסטים שאותו עזר לייסד ושאותו לא החמיץ במשך עשרים שנה.[1][2] עמיתו למחלקה לכלכלה באוניברסיטת קולומביה, סי. לואל האריס, קיבל את הפרס בשמו. ישנם רק שלושה מקרים נוספים בהם הוענק פרס נובל לאחר המוות.
שנותיו הראשונות
ויקרי נולד בויקטוריה, קולומביה הבריטית, ולמד בתיכון באנדובר (אנ'), מסצ'וסטס. לאחר קבלת התואר הראשון במתמטיקה מאוניברסיטת ייל בשנת 1935, המשיך להשלמת תואר שני בשנת 1937 ולתואר דוקטור בשנת 1948, באוניברסיטת קולומביה, שם נשאר במשך רוב הקריירה.
קריירה
ויקרי היה הראשון שהשתמש בכלים של תורת המשחקים כדי להסביר את הדינמיקה של מכירות פומביות.[3] במאמר פורץ דרך ניסח ויקרי כמה שיוויי משקל במכירה פומבית, וסיפק תוצאה ראשונית של תיאורית תוחלת הרווח השווה (Revenue Equivalence Theorem)(אנ'). משפט תוחלת הרווח השווה נותר המרכזי בתורת המכרזים המודרנית. מכרז ויקרי נקרא על שמו.[3]
ויקרי עבד גם על תמחור גודש, הרעיון שצריך לתמחר כבישים ושירותים אחרים כך שהמשתמשים יראו את העלויות הנובעות משימוש בשירות המנוצל במלואו כשיש עדיין ביקוש.[4][5][6] תמחור גודש מאותת למשתמשים להתאים את התנהגותם או למשקיעים להרחיב את השירות על מנת להסיר את האילוץ. התאוריה יושמה לאחר מכן בחלקה בלונדון.
ויקרי כתב כי החלפת מיסים על ייצור ועבודה ("כולל מס על פיתוח הקרקע") במס שווי מקרקעין "תשפר משמעותית את היעילות הכלכלית של האזור".[7] ויקרי טען עוד כי למס שווי מקרקעין לא יהיו השפעות שליליות וכי החלפת מיסים קיימים במס הקרקעות תגדיל את התפוקה המקומית כך שמחירי הקרקעות יעלו במקום ליפול.[8]
הפילוסופיה הכלכלית של ויקרי הושפעה מג'ון מיינרד קיינס והנרי ג'ורג'.[9] הוא היה מבקר חריף של בית הספר לכלכלה בשיקגו(אנ') והיה קולני בהתנגדות למיקוד הפוליטי בהשגת תקציב מאוזן ובמאבק באינפלציה, במיוחד בתקופות של אבטלה גבוהה.[10] בעבודתו תחת הגנרל דאגלס מקארתור, ויקרי סייע להשגת רפורמה אגררית ביפן.[11]
לויקרי היו הרבה סטודנטים לתארים מתקדמים מאוניברסיטת קולומביה.[12][13]
חיים אישיים
ויקרי התחתן עם ססיל תומפסון בשנת 1951. הוא היה קווייקר.[14] הוא נפטר בהריסון, ניו יורק (אנ') בשנת 1996 מאי ספיקת לב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ויליאם ויקרי |
- ויליאם ויקרי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הביוגרפיה של חתן פרס נובל ויליאם ויקרי
- מחקריו של ויליאם ויקרי ב-IDEAS
- ויליאם ויקרי (1914–1996). Library of Economics and Liberty.
- "ויליאם ויקרי". JSTOR.
הערות שוליים
- ^ Remembering William Vickrey, LILP (באנגלית)
- ^ Mason Gaffney, Warm memories of Bill Vickrey, http://commonground-usa.net/, 1997
- ^ 3.0 3.1 William Vickrey, Counterspeculation, Auctions, and Competitive Sealed Tenders, American Finance Association 16, Wiley for the American Finance Association, 1961, עמ' 8-37
- ^ Press Release: Nobel Prize Awarded to William Vickrey, www.columbia.edu
- ^ Gross, Daniel (2007-02-11). "What's the Toll? It Depends on the Time of Day". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-08-11.
- ^ Principles of Efficient Congestion Pricing, www.vtpi.org
- ^ Vickrey, William. "The Corporate Income Tax in the U.S. Tax System, 73 TAX NOTES 597, 603 (1996). Quote: "Removing almost all business taxes, including property taxes on improvements, excepting only taxes reflecting the marginal social cost of public services rendered to specific activities, and replacing them with taxes on site values, would substantially improve the economic efficiency of the jurisdiction."
- ^ Vickrey, William. Remarks at The Henry George School of New York, 1993. http://www.cooperative-individualism.org/land-question_t-z.htm
- ^ Turgeon, Lynn. Bastard Keynesianism : the evolution of economic thinking and policymaking since World War II. Westport, Conn: Praeger, 1997
- ^ Vickrey, William. 1996. 15 Fatal Fallacies of Financial Fundamentalism, www.columbia.edu
- ^ Gaffney, Mason. The corruption of economics. London: Shepheard-Walwyn in association with Centre for Incentive Taxation, 2006 http://masongaffney.org/publications/K1Neo-classical_Stratagem.CV.pdf
- ^ Harvey J. Levin
- ^ Lynn Turgeon
- ^ William Vickrey - Biographical
| זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
|---|---|---|
| 1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | 
|
| 1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
| 2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) | |
