סיימון ג'ונסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סיימון ג'ונסון
Simon Johnson
לידה 16 בינואר 1963 (גיל: 61)
שפילד
מקום לימודים אוניברסיטת אוקספורד
פרסים והוקרה פרס נובל לכלכלה

סיימון ה. ג'ונסון (באנגלית: Simon Johnson, נולד ב-16 בינואר 1963) הוא כלכלן בריטי-אמריקאי המכהן כפרופסור בבית הספר סלואן לניהול ב-MIT[1] ועמית בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית.[2] הוא מילא מגוון רחב של תפקידים אקדמיים והקשורים למדיניות, ובהם תפקיד שלפרופסור לכלכלה בבית הספר לעסקים על שם פיוקווא באוניברסיטת דיוק.[3] ממרץ 2007 ועד סוף אוגוסט 2008, הוא היה הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית.[4]

בשנת 2024, זכו ג'ונסון, דרון אג'מולו וג'יימס א. רובינסון בפרס נובל לכלכלה על מחקריהם בנוגע לאופן שבו מוסדות כלכליים ושלטוניים משפיעים על צמיחה ושגשוג.[5]

השכלה וקריירה

התואר הראשון של ג'ונסון הוא מאוניברסיטת אוקספורד,(1984) תואר שני בכלכלה (בהצטיינות) מאוניברסיטת מנצ'סטר (1986).[6] הדוקטורט שלו בכלכלה הוא מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ועוסק באינפלציה, תיווך ופעילות כלכלית (1989).[7]

מ-1989 עד 1991, היה ג'ונסון חוקר זוטר באוניברסיטת הרווארד, שם היה חבר באקדמיה של הרווארד ללימודי סביבה ויחסים בינלאומיים ועמית במרכז המחקר הרוסי שלה.[8] מ-1991 עד 1997, הוא לימד בבית הספר למנהל עסקים Fuqua באוניברסיטת דיוק, שם היה עוזר פרופסור עד 1995, ופרופסור חבר עד 1997; הוא גם ניהל את המרכז לפיתוח מנהלים בסנט פטרסבורג, רוסיה מ-1993 עד 1995.[8] הוא הצטרף לפקולטה של MIT ב-1997, ו'יבל קביעות ב-2002.[8] ב-MIT, הוא שותף למחקר במעבדות Blueprint , שותף לניהול יוזמת Shaping the Future of Work של MIT, ועומד בראש קבוצת הכלכלה והניהול הגלובלית שלה.[8]

ג'ונסון היה עמית מחקר ב-NBER מאז 2004, והוא שותף ב-BREAD .[9] הוא עמית ב-CEPR, וישב במועצת המנהלים של פאני מיי מאז 2021.[9] הוא היה שותף להקמת המועצה לסיכון מערכתי של מכון CFA, והוא בעל טור חודשי ב-Project Syndicate מאז 2010.[9] בנובמבר 2020, ג'ונסון מונה כיועץ בצוות הביקורת של סוכנות המעבר לנשיאות ג'ו ביידן כדי לתמוך במאמצי המעבר הקשורים למשרד האוצר של ארצות הברית ולפדרל ריזרב .[10]

ג'ונסון הוא עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי. הוא חבר במועצה המייעצת הבינלאומית במרכז למחקר חברתי וכלכלי (CASE). ובפאנל היועצים הכלכליים של משרד התקציבים של הקונגרס .[11] מ-2006 עד 2007, הוא היה עמית אורח במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, שם הוא היה עמית בכיר מ-2008 עד 2019.[12][11] הוא חבר בוועדת המערכת של ארבעה כתבי עת אקדמיים לכלכלה.[11] הוא תרם לפרויקט סינדיקט מאז 2007.

מחקרים ופרסומים

סיימון ג'ונסון הוא מחבר הספר "13 בנקאים: ההשתלטות על וול סטריט וההתמוטטות הפיננסית הבאה" שיצא לאור בשנת 2010 ונכתב יחד עם ג'יימס קוואק. איתו גם ייסד ותורם באופן קבוע לבלוג הכלכלה "תרחיש הבסיס" (The Baseline Scenario).[13] הוא גם מחבר הספרים "שריפת הבית הלבן: החוב הלאומי שלנו ולמה זה משנה לך" (2013); "מקפיצה את אמריקה: כיצד מדע פורץ דרך יכול להחיות את הצמיחה הכלכלית ואת החלום האמריקאי" (2019), אותו כתב עם ג'ונתן גרובר ; ו"כוח וקידמה: מאבקנו בין אלף השנים על טכנולוגיה ושגשוג" (2023), אותו כתב עם דרון אג'מולו.

כוח וקידמה

הספר מתמקד בקשר שבין התפתחות טכנולוגית, כוח כלכלי וצמיחה חברתית. הטענה המרכזית של הספר היא שההתפתחות הטכנולוגית כשלעצמה אינה מבטיחה קידמה חברתית. במקום זאת, האופן שבו החברה מנהלת ומווסתת את הטכנולוגיה הוא שקובע האם היא תשרת את הציבור הרחב או תתרכז בידי קבוצה קטנה. אג'מולו וג'ונסון כותבים בו על ההתפתחות ההיסטורית של הטכנולוגיה וההשלכות החברתיות והפוליטיות שלה. בספר יש ניתוח של שלוש מהפכות טכנולוגיות מרכזיות: המהפכה התעשייתית, המהפכה הדיגיטלית והמהפכה של בינה מלאכותית ואוטומציה. הכותבים טוענים שבכל מהפכה טכנולוגית יש מתח בין שתי אפשרויות: טכנולוגיה שמעצימה עובדים ומרחיבה הזדמנויות, לעומת טכנולוגיה שמחליפה עובדים ומרכזת כוחה טענה המוצגת בספר היא שטכנולוגיות אינן מניבות אוטומטית מוצרים שמשרתים את החברה, וקיימת סכנה שאליטה צרה תהיה המרוויחה מהיתרונות שלהן. הספר מציג מבט ביקורתי למדי על בינה מלאכותית (AI), תוך שימת דגש על השפעתה השלילית במידה רבה, על משרות ושכר ועל הדמוקרטיה.

ג'ונסון ואג'מולו מספקים גם חזון כיצד ניתן לרתום טכנולוגיות חדשות למען טוב חברתי. הם מדגישים את חשיבות המדיניות הציבורית והרגולציה בעיצוב השפעת הטכנולוגיה על החברה, וקוראים לגישה מאוזנת שתבטיח שהקידמה הטכנולוגית תשרת את החברה בכללותה. הם גם דנים ברשימה של הצעות מדיניות לניתוב מחדש של טכנולוגיה הכוללת: (1) תמריצי שוק, (2) פירוק הטכנולוגיה הגדולה, (3) רפורמת מס, (4) השקעה בעובדים, (5) הגנה על פרטיות ובעלות על נתונים, וכן (6) מס פרסום דיגיטלי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיימון ג'ונסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Simon Johnson On Bank Bailout Plan". NPR.org.
  2. ^ "Simon Johnson". PIIE. 2 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ LA Times, 29 November 1991, "Muscovites: Want Shares In Boeing For 44 ½?"
  4. ^ "Simon Johnson's biography at MIT".
  5. ^ "The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2024". NobelPrize.org. נבדק ב-2024-10-14.
  6. ^ "Simon Johnson -- Biographical Information". www.imf.org. נבדק ב-2024-03-08.
  7. ^ "Inflation, intermediation and economic activity". MIT library.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 https://mitsloan.mit.edu/shared/ods/documents?PersonID=41226&DocID=11324
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 https://mitsloan.mit.edu/shared/ods/documents?PersonID=41226&DocID=11324
  10. ^ "Agency Review Teams". President-Elect Joe Biden. נבדק ב-10 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 "Simon Johnson's biography at MIT".
  12. ^ https://mitsloan.mit.edu/shared/ods/documents?PersonID=41226&DocID=11324
  13. ^ "About". 25 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)



זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975 פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000 פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39985552סיימון ג'ונסון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סיימון_ג%27ונסון&oldid=2732564"