ג'ושוע אנגריסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ושוע אנגריסט
לידה 8 בספטמבר 1960 (גיל: 64)
קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית
פעילות בולטת מחקר
ידוע בשל מחקריו פורצי הדרך בתחום הכלכלה וזכייה בפרס נובל לכלכלה
השכלה אוברלין קולג'
אוניברסיטת פרינסטון
מקצוע כלכלן

ג'ושוע דייוויד אנגריסט (באנגלית: Joshua David Angrist, לעיתים ידוע בעברית בתור יהושע אנגריסט; נולד ב-18 בספטמבר 1960) הוא כלכלן אמריקאי-ישראלי המתמחה בכלכלת עבודה, כלכלה עירונית וכלכלת חינוך, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2021 (יחד עם גידו אימבנס (אנ')) על תרומתם לתיאוריות מחקר נסיבתי וכלכלת עבודה.[1] בחצי השני של הפרס באותה שנה זכה דייוויד קארד (אנ')‏.[2] אנגריסט מלמד בקתדרת פורד לכלכלה ב-MIT, מנהל מיזם האפקטיביות והאי-שוויון ב-MIT. הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים[1], ועמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי,[3] ובעבר שימש כפרופסור באוניברסיטה העברית בשנים 1995–1996, וכן 2005-2004.[4]

אנגריסט הוא מהכלכלנים המוערכים בעולם בתחום כלכלת עבודה, כלכלה אורבנית וכלכלת חינוך,[5] ומאמרו עם אלן קרוגר (אנ') ב־1991 על ניסויים טבעיים נחשב לאחד המאמרים המצוטטים בתחום.[6]

קורות חייו

אנגריסט נולד בקולומבוס שבאוהיו ועבר לפיטסבורג שבפנסילבניה, שם סיים את לימודי התיכון ב-1977. אנגריסט קיבל את התואר הראשון בכלכלה באוברלין קולג' באוברלין שבאוהיו ולאחריו עלה לישראל בשנת 1982. הוא התחיל בלימודי תואר שני באוניברסיטה העברית, שם פגש את אשתו לעתיד, מירה, אך לאחר שנה התגייס לצה"ל ושירת כצנחן במלחמת לבנון הראשונה. מאוחר יותר חזר לארצות הברית והשלים את לימודי התואר השני והדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון.[1][7] כותרת עבודת הדוקטורט שלו הייתה Econometric Analysis of the Vietnam Era Draft Lottery. היא נכתבה בהנחיית אורלי אשנפלטר (אנ') והוגשה בשנת 1989.[8] מאוחר יותר היא פורסמה בחלקים ב-American Economic Review.[9] לאחר שהשלים את לימודי הדוקטורט, הצטרף לאוניברסיטת הרווארד כפרופסור חבר עד 1991, וחזר לישראל כמרצה בכיר באוניברסיטה העברית.[10] לאחר שקודם לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטה העברית, הצטרף למחלקה לכלכלה ב-MIT ב-1996 כפרופסור חבר והועלה לדרגת פרופסור מן המניין ב-1998. הוא חבר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית,[11] במכון לכלכלת עבודה (IZA), באגודה הכלכלית האמריקאית, באגודה הסטטיסטית האמריקאית, בחברה האקונומטרית באיגוד האוכלוסין של אמריקה ובחברה לכלכלת עבודה. שימש כחבר מערכת בכתבי עת רבים: journals Econometrica, American Economic Review, American Economic Journal: Applied Economics, Journal of Business and Economic Statistics, Economics Letters, Labour Economics and the Journal of Labor Economics.

אנגריסט מחזיק באזרחות אמריקאית ובאזרחות ישראלית וחי בברוקליין, מסצ'וסטס.

בריאיון ל"ג'רוזלם פוסט" ב-2006 סיפר אנגריסט מדוע לא המשיך להתגורר בישראל: ”נמאס לי מהמצב כאן, המערכת הישראלית לא משקפת את המציאות של תשלום דיפרנציאלי לפי תחום. זו מערכת ציבורית, והיא לא מאוד גמישה”. הוא השתמש בדוגמה של פרופסורים באוניברסיטה, ואמר כי פרופסורים בתחומים כמדעי המחשב וכלכלה, שבהם יש ביקוש גבוה, מקבלים אותו שכר כמו פרופסורים בתחומים כמו ספרות. במדינות אחרות, ציין, השוק קובע את שכר המרצים. ”אנשים כישרוניים שאולי רוצים לעבוד בישראל צריכים לשלם מחיר גבוה מבחינה פיננסית. קשה להשאיר אנשים במערכת שכזו”.[12]

מחקר

תחומי העניין של אנגריסט הם כלכלת חינוך ורפורמה בבתי ספר, תוכניות חינוכיות ושוק העבודה, ההשפעות של הגירה, רגולציה על שוק העבודה ומוסדות, ושיטות כלכליות לתוכניות הערכת מדיניות.[13] אנגריסט חוקר את הקשר בין משך הלימודים להכנסה, השפעת השירות הצבאי של כושר ההשתכרות והקשר בין גודל הכיתה להישגי התלמידים.[1] הוא מדורג בין 50 הכלכלנים המובילים מתוך רשימה של למעלה מ-56,000 כלכלנים הרשומים ב-IDEAS/RePEc במונחים של תפוקת מחקר.[14] הוא מפרסם לעיתים קרובות עם גידו אימבנס, אלן קרוגר, ויקטור לביא (אנ'), פרג פאטאק (אנ') וירן-שטפן פישקה (Jörn-Steffen Pischke)‏.[15] יחד עם פישקה, פרסם אנגריסט בשנת 2009 את Mostly Harmless Econometrics כשהם חקרו כלים כלכליים דרך שימוש במחקרים אמפיריים.[16] ב-2014, אנגריסט ופישקה פרסמו את Mastering 'Metrics': The Path from Cause to Effect, שמיועד לסטודנטים לתואר ראשון בכלכלה. בשנים האחרונות מתמקד אנגריסט בתחום החינוך. הוא השיק עם עמיתיו ב־MIT את יוזמת האפקטיביות ואי־השוויון (SEII) הבוחנת תוכניות מלגות לסטודנטים וסוגיות על בתי ספר פרטיים וציבוריים, כמו שיעורי הצלחה של תלמידים שהתקבלו בהגרלה.

הוקרה ופרסים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ושוע אנגריסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ויקי אוסלנדר, חוקר ישראלי-אמריקאי - בין הזוכים בפרס נובל לכלכלה, באתר כלכליסט, ‏11.10.21
  2. ^ סוכנויות הידיעות, פרס נובל לכלכלה לפרופסור ישראלי-אמריקני, באתר ynet, ‏11.10.21
  3. ^ דפנה מאור, פרס נובל לכלכלה הוענק לשלושה זוכים, בהם חוקר אמריקאי ישראלי, באתר THe Marker, ‏11 באוקטובר 2021
  4. ^ מערכת ישראל היום, ג'ושוע אנגריסט הישראלי-אמריקני זכה בפרס נובל לכלכלה, באתר ישראל היום, ‏11.10.21
  5. ^ Economics Field Rankings: Education | IDEAS/RePEc, ideas.repec.org
  6. ^ ויקי אוסלנדר, חוקר ישראלי-אמריקאי - בין הזוכים בפרס נובל לכלכלה, באתר כלכליסט, ‏11.10.21
  7. ^ סער הס, הנובל ה-13 של ישראל: "נשרתי מהלימודים באוניברסיטה העברית", באתר YNET, ‏12.10.21
  8. ^ Econometric Analysis of the Vietnam Era Draft Lottery
  9. ^ Angrist, Joshua D. (1990). "Lifetime Earnings and the Vietnam Era Draft Lottery: Evidence from Social Security Administrative Records". American Economic Review. 80 (3): 313–336
  10. ^ "Curriculum Vitae: Joshua D.Angrist"
  11. ^ NBER - National Bureau of Economic Research
  12. ^ נינה פוקס, "נמאס לי, פרופ' לכלכלה מרוויח כמו פרופ' לספרות": חתן הנובל סיפר בעבר למה לא נשאר בארץ, באתר ynet, ‏11.10.21
  13. ^ Joshua Angrist - Short bio, MIT
  14. ^ Top 10% Authors, as of November 2021
  15. ^ Josh Angrist, scholar.google.com
  16. ^ "Mostly Harmless Econometrics", Princeton University Press


זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975 פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000 פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)
זוכי פרס נובל ישראלים
כימיה אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) • אריה ורשל (2013) • מיכאל לויט (2013)
כלכלה דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) • ג'ושוע אנגריסט (2021)
ספרות שמואל יוסף עגנון (1966)
שלום מנחם בגין (1978) • שמעון פרס (1994) • יצחק רבין (1994)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32845783ג'ושוע אנגריסט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ושוע_אנגריסט&oldid=1941272"