השכלה נתמכת
השכלה נתמכת היא מונח המתייחס לתוכניות המסייעות לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית להשתלב במסגרות לימודיות בקהילה (בית ספר תיכון, בית ספר לחינוך מבוגרים, מוסד להשכלה גבוהה ועוד), בתנאי למידה ייחודיים, לשם רכישת השכלה, ותוך ליווי מקצועי.
הגדרה
השכלה נתמכת היא התערבות המספקת תמיכה וסיוע לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית בתחומים של גישה, הרשמה, התמדה והצלחה במסגרות לימודיות[1]. התוכניות כוללות זיהוי צרכים לימודיים ספציפיים ומסגרות חינוך המתאימות להם; במקביל, בחלק גדול מן המקרים נערך אימון לצוות המורים[2].
היסטוריה
השכלה נתמכת החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20 בארצות הברית, קנדה, אירופה ובהמשך בישראל. הפרעה נפשית מאובחנת לעיתים קרובות בגילאים 17–25, תקופה בה אנשים מסיימים את לימודי התיכון ורוכשים השכלה אקדמית. אנשים המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית עלולים לחוות קשיים שונים בהשתלבותם בקהילה בה הם חיים, או בהשתלבותם המחודשת בה לאחר אשפוז. קשיים אלו עשויים להיות תולדה של ההפרעה עצמה, בגלל פגיעתה ביכולת התפקוד הנורמטיבית, והקשיים שהיא עלולה לעורר בשמירה על קשר רציף עם החברה (בעקבות מצבים נפשיים קשים או בעקבות אשפוזים). במקביל קשיים אלה בהשתלבות בקהילה עלולים לנבוע גם מסטיגמה הקיימת בציבור כלפי מחלות פסיכיאטריות. 4.7% מהסטודנטים הנושרים במהלך הלימודים הם בעלי נכות נפשית[3].
תוכניות השכלה נתמכת עבור המתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות התבססו על הכרה בקשיי השתלבותם ועל הנחה שאחת הדרכים לסייע להם היא באמצעות הגברת השתלבותם בתחום התעסוקה בעבודות בעלות מעמד ושכר גבוה יחסית[4]. לכן פותח השירות כחלק אינטגראלי במערך השיקום הפסיכיאטרי.
אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית המשתתפים בתוכנית הינם צעירים יותר, בעלי השכלה גבוהה יותר ותפקודם פגוע פחות בהשוואה לממוצע של חולים פסיכיאטרים אחרים.
תוכניות להשכלה נתמכת
תוכניות השכלה נתמכת הן שיתוף פעולה קהילתי המורכב מצרכני בריאות הנפש, בני משפחה, ספקי סוכנויות ומוסדות לימודים, מתוך כוונה לאחד משאבים לשם מיקסום הזדמנויות בתחומי ההשכלה והתעסוקה עבור אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות.
סוגי הסיוע
תוכניות להשכלה נתמכת עשויות לשנות סביבות לימודיות קיימות על ידי הפיכתן ליותר פתוחות, תומכות ומעודדות עבור סטודנטים עם מוגבלות פסיכיאטרית. שינויים אלו משפרים באופן משמעותי את התמיכה והשירותים הקיימים עבור סטודנטים עם מוגבלויות, והם עשויים לכלול: גיוס, ייעוץ אישי ואקדמי של יועצים ומדריכים בעלי היכרות עם מוגבלות פסיכיאטרית, כיתות מעבר מיוחדות, חונכות, אימון חינוכי, קבוצות תמיכה, מועדונים ופעילויות חברתיות, שירותי קישור ותיאום בין מוסד הלימודים וספקי בריאות הנפש והשיקום, נוהלי התערבות מיוחדים בשעת משבר, מלגות, טקסי הוקרה, עלונים, מחקר והערכה.
תוכניות ההשכלה הנתמכת מגוונות מבחינת המבנה שלהן, וזאת בהתאם לצרכים ולנכסים הייחודיים של כל קהילה, ארגון ומוסד לימודים.
מודלים
במהלך השנים פעלו מגוון תוכניות השכלה נתמכת שנועדו לסייע לסטודנטים להתגבר על החסמים השונים העומדים בדרכם. ניתן לסווג את התוכניות השונות לשלושה סוגים עיקריים באמצעות שני משתנים: מידת האינטגרציה במוסד הלימודים; והמקום שבו ניתנת התמיכה[5].
תוכניות ההשכלה הנתמכת מיושמות בדרכים שונות:
- השכלה נתמכת הניתנת בכיתה (Self contained classroom) – התלמידים לומדים בכיתה נפרדת לפי תוכנית לימודים המותאמת רק להם (עם אופציה לעבור לכיתה רגילה בהמשך הלימודים).
- תמיכה "בַּמקום" (On-site support) – במקרה זה, התלמידים מוגדרים כתלמידים מן המניין ולומדים בכיתות רגילות תוך קבלת סיוע ותמיכה מצוות המוסד בו הם לומדים.
- תמיכה "ניידת" (Mobile support) – במקרה זה, התלמידים מקבלים תמיכה מצוות של שירותי בריאות הנפש בקהילה ולא מצוות המוסד.
- תמיכה "חופשית" (Free-standing model) – מתקיימת במוסד חסות, כגון מסגרות שיקומיות, אוניברסיטה או גוף אחר.
תרומתן של התוכניות
תוכניות להשכלה נתמכת נמצאו כמגבירות את הסיכויים שהסטודנטים ימשיכו בלימודיהם, מסייעות בהגברת המוטיבציה של הסטודנטים ללמוד, משפרות את הערכתם העצמית ותורמות לפיתוח יכולות התמודדות שונות במצבי לחץ בלימודים. השכלה נתמכת תורמת לשינוי בזהות העצמית של המשתתף, שהופך ממטופל עם הפרעה פסיכיאטרית המעוררת סטיגמות, לסטודנט, תפקיד שמוערך ומקובל מבחינה תרבותית. עם זאת, אין הוכחה ברורה שהשכלה נתמכת מובילה לאחוזי העסקה גבוהים בקרב המשתתפים.
התוכניות להשכלה נתמכת עשויות לתרום למשתתפים באופנים נוספים: האפשרות לפגוש באנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית במקום נורמטיבי שמוערך מבחינה חברתית, דוגמת האקדמיה, עשויה להקטין את הסטיגמה החברתית כלפיהם; בנוסף לכך, אפשרותם של המתמודדים לזכות בהערכת הסביבה עשויה לתרום לדימויים העצמי. תוכניות ההשכלה הנתמכת תורמות לשילובם בסביבה נורמטיווית, לפיתוח ותרגול הכשרים האקדמיים, מקנות גישה למשאבים בקמפוס והזדמנויות לזהות ולחקור אינטרסים מקצועיים.
השכלה נתמכת בישראל
בישראל, על פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס-2000[6], אנשים עם מוגבלות נפשית זכאים להשלמת השכלת יסוד, להשלמת 12 שנות לימוד ולהשגת תעודת בגרות. התוכנית הראשונה להשכלה נתמכת עבור אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית בישראל החלה לפעול ב-1999. מעבר למוגדר בחוק, החלה לפעול ב-2003 תוכנית "השכלה אקדמית נתמכת" שנועדה לסייע לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית לרכוש השכלה גבוהה.
תוכנית השכלה תיכונית נתמכת
בישראל פותחו שירותים של השלמת השכלה במסגרת שירותי סל שיקום. השכלה נתמכת מבוססת על האמונה ביכולתם של מתמודדים להשתלב במסגרות לימוד נורמטיביות (תיכוניות, בית ספר לחינוך מבוגרים וכו') ולהגיע להישגים אישיים, בעזרת מערכת לימודים מותאמת מבחינת הקצב והתמיכות הנדרשות לשם כך. קיימת אפשרות להצטרף לכיתה רגילה או במידת הצורך להצטרף לקבוצה הומוגנית של משתקמים הלומדים במסגרת נורמטיבית. התלמיד מלווה בליווי מקצועי, הן בשיתופו בהכנת תוכנית הלימודים והן במהלך הלימודים.
המרכיבים בתוכנית השכלה נתמכת בישראל:
- הרחבת מודעות הסביבה הטיפולית לנושא השכלה נתמכת למתמודדים עם הפרעה נפשית כחלק משיקומם בקהילה.
- הרחבת השכלה וגילוי תחומי עניין חדשים לכלל המתמודדים עם הפרעה נפשית.
- השלמת 10–12 שנות לימוד.
- השלמת תעודת בגרות.
- הקניית השפה העברית לעולים חדשים במסגרות אולפן.
- רכישת תחום דעת עדכני: הכרת המחשב ככלי עזר להרחבת השכלה באופן עצמאי (השימוש במחשב מאפשר פיתוח אפשרויות להפעלת תוכניות לימודיות מתאימות ולימוד בקצב אישי).
תוכנית השכלה אקדמאית נתמכת
תוכנית השכלה אקדמאית נתמכת החלה לפעול בשנת 2004 באוניברסיטת חיפה ובמוסדות אקדמיים בירושלים, ובשנת 2009 היא נפתחה גם באוניברסיטת תל אביב. מטרתה לסייע לסטודנטים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית להתמיד בלימודיהם ולהשלים את התואר האקדמי. בתוכנית זו זכאים להשתתף אנשים עם נכות נפשית של 40% לפחות, הזכאים לסל שיקום ואשר לומדים במוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. תוכנית ההשכלה האקדמית הנתמכת הופעלה על ידי עמותת רעות, במימון משרד הבריאות והקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי.
הסיוע הניתן בתוכניות להשכלה נתמכת הוא מגוון. הסיוע העיקרי שניתן לסטודנטים המשתתפים בתוכנית זו הוא ליווי על ידי חונכים אישיים. הליווי והסיוע שלהם סובב סביב שלושה תחומים: התחום הלימודי-קוגניטיבי, התחום החברתי והרגשי, והתחום המערכתי-ארגוני. הסיוע יכול לכלול עזרה בתכנון מסגרת הלימודים ובחירתה, בהגדרת מטרות תעסוקתיות ובבחירת מסלול הלימודים המתאים ביותר להשגתם, בליווי הסטודנט בתהליך ההרשמה, בסיוע במימון הלימודים או בהגשת בקשות לסיוע כלכלי, בתמיכה קבוצתית, בעידוד המוטיבציה ובהגברתה ואף בהתמצאות פיזית במוסד הלימודים, למידת טרמינולוגיה הקשורה לאקדמיה, למידה על זכויות ועוד.
נמצא כי מרבית הסטודנטים שבעי רצון מהליווי שהם מקבלים במסגרת התוכנית, הן מבחינת הישגיהם הלימודיים והן מבחינת מאפייני הקשר שנחוו כמתאפיינים בדאגה, אכפתיות וקרבה, ובעלי תרומה למוטיבציה. ממצאים אלו הובילו להרחבת התוכנית למוסדות אקדמיים נוספים והגדלת שיעור הצרכנים הנעזרים בה[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- השכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת תל אביב, באתר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב
- השכלה אקדמית נתמכת באוניברסיטת חיפה, באתר דיקנאט הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה
- הנגשת שירותי ההשכלה הגבוהה לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות נפשית – התוכנית להשכלה אקדמית נתמכת - http://shluvim.macam.ac.il/file/download/86149
- הנגשת שירותי ההשכלה הגבוהה לסטודנטים המתמודדים עם מגבלה נפשית באוניברסיטת תל אביב - http://shluvim.macam.ac.il/file/download/86150
הערות שוליים
- ^ Mowbray, C. T., Collins, M. E., Bellamy, C. D., Megivern, D. A., Bybee, D., & Szilvagyi, S. (2005). Supported Education for Adults with Psychiatric Disabilities: An Innovation for Social Work and Psychosocial Rehabilitation Practice. Social Work, 50(1), 7-20.
- ^ Sasson, R., Grinshpoon, A., Lachman, M., & Ponizovsky, A. (2005). A program of supported education for adult Israeli students with schizophrenia. Psychiatric Rehabilitation Journal, 29(2),139-41.
- ^ Kessler, R., Foster, C., Saunders, W. and Stang. P (1995), Social consequences of psychiatric disorders. Educational attainment. American Journal of Psychiatry, 152 (7), 1026-1033.
- ^ Corrigan, K. T. Mueser, G. R. Bond, R. E. Drake, & P. Solomon (Eds.) 2008., Principles and Practice of Psychiatric Rehabilitation. New York, NY: Guilford Press. (208-209).
- ^ Unger, K. V. (1990, Summer). Supported postsecondary education for people with mental illness. American Rehabilitation, 2–6.
- ^ חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס-2000, באתר "נבו"
- ^ שגיב, נ., שטרוך, נ. (2007). השכלה אקדמית נתמכת לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית. דוח מסכם של אגף לפיתוח שירותים ומינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי.
