חוק שיקום נכי נפש בקהילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סל שיקום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק שיקום נכי נפש בקהילה
תאריך לועזי 21 ביולי 2000
תאריך עברי י"ח בתמוז תש"ס
כנסת הכנסת החמש עשרה
תומכים 37
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 1746, עמ' 231
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד הבריאות
מס' תיקונים 1
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000[1] הוא החוק המסדיר את זכאותם של אנשים עם פגיעה נפשית לשירותי שיקום בקהילה. מטרתו של החוק היא "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו". החוק מתייחס להסדרת השירותים בתוספת השנייה לחוק הקרויה סל שיקום, וכן מסדיר ומגדיר את הרכבה של המועצה הארצית לשיקום.

רקע

חוק שיקום נכי נפש בקהילה ותהליך האל-מיסוד בישראל

חוק שיקום נכי נפש בקהילה 2000 מהווה חלק מתהליך אל-מיסוד (Deinstitutionalization) תהליך שתכליתו היא העברת מרכז הכובד בטיפול באנשים עם מגבלה נפשית מבית החולים הפסיכיאטרי לקהילה. חוק זה נועד למעשה להיות חלק מהרפורמה המבנית בשירותי בריאות הנפש[2].

בעבר המענה לצרכיהם של אנשים החולים במחלת נפש קשה היה ממוקד בבית חולים הפסיכיאטרי. החוק היה שיאו של מהלך רחב יותר, שהסיט את עיקר המענים מבית החולים לקהילה. עד לחקיקת החוק, מתמודדים בתחום בריאות הנפש מצאו את עצמם מאושפזים לתקופות ארוכות של שנים ולעיתים עשרות שנים. החוק נועד לספק למתמודדים אלו כלים שיאפשרו להם להשתלב בקהילה.

אחת ההשלכות המיידיות של החוק הייתה שחרור מאשפוז של חולים רבים ששהו בבית החולים לאורך חודשים ושנים, לעיתים בהיעדר מענה אחר בקהילה. חלק מאנשים אלה נקלט בהוסטלים, וחלקם הסתייע במסגרות דיור אחרות כמו דיור מוגן[3][2].צד נוסף של האל-מיסוד בישראל היה צמצום הדרגתי של מספר המיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים. מהלך האל מיסוד הישראלי היה אמור להיות מלווה בסגירה של בית החולים הפסיכיאטרי אבארבנאל בבת ים (מהלך שלא התרחש עד היום). כמו כן הוא היה אמור להיות מלווה בהקמה של מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים (דבר שקרה במידה פחותה בהרבה מהצפוי)[2].

חקיקת חוק שיקום נכי הנפש בקהילה בישראל, בשנת 2000, באה לאחר שבסוף שנות התשעים נחקקו מספר חוקים שנגעו לזכויותיהם של חולים ואנשים עם מוגבלות, כגון: חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994), חוק זכויות החולה (1996), חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) אשר תרמו באופן משמעותי לשילובם של אנשים עם מוגבלויות שונות בקהילה. את הצעת החוק הגישה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, כאשר היזמה הגיעה מארגוני האנשים עם מגבלה נפשית והמשפחות. החוק הוא חוק מבוסס-זכויות: כל אדם העונה לתנאים המנויים בחוק זכאי לשירותי סל שיקום, הנקבעים על ידי וועדה מקצועית (וועדת סל שיקום). המשמעות היא שלא ניתן להגביל את זכאותם של מתמודדים לשיקום משיקולים תקציביים או משיקולים לא-מקצועיים אחרים[4].

חוק שיקום נכי נפש בקהילה כולל מגוון כלים לשילוב אנשים עם מגבלה נפשית בקהילה, במגוון תחומים. החל מתעסוקה, דיור, חברה, פנאי, השכלה, ועד טיפולי שיניים וכדומה. המגמה לעתיד היא להתאים לכל אדם הצריך את הסיוע, את מערכת השיקום המתאימה לו. עיקר מטרת מתן סל השיקום היא לאפשר לנפגעי הנפש לעבור מטיפול מתמיד במסגרות רפואיות כמו בתי חולים פסיכיאטריים ומרפאות לבריאות הנפש, לשילוב בקהילה. בייסודו של החוק עומדת ההנחה שאנשים המתמודדים עם מחלה נפשית יכולים להשתלב בקהילה ולהגיע להחלמה ולעצמאות באמצעות שימוש הזכאי בכלים העומדים לרשותו מתוך סל השיקום.

סל שיקום

סל שיקום הוא מערך של שירותי שיקום פסיכיאטרי אשר אותו זכאים לקבל אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית בישראל אשר להם שיעור נכות רפואית נפשית של 40% ומעלה[5]. במסגרת שירותי השיקום על פי החוק צריכים להינתן בשבעה תחומים: תעסוקה, דיור, השכלה, פעילות חברתית ופנאי, עזרה למשפחות נפגעי הנפש, רפואת שיניים, ותיאום כל השירותים הניתנים לזכאים.[6] מסגרת סל שיקום נקבעה בתוספת השנייה לחוק שיקום נכי נפש בקהילה 2000.

פניה לסל שיקום

על המבקש סל שיקום לפנות לוועדת השיקום האזורית[7]. ועדות אלה פועלות בכל אחד ממחוזות משרד הבריאות, במסגרת לשכת הפסיכיאטר המחוזי[8]. ועדת השיקום האזורית מורכבת ממתאמי שיקום (בדרך כלל עובדות או עובדים סוציאליים).

לצורך פנייה לוועדה יש למלא טופס פנייה, ולצרף אליו את המסמכים היכולים להעשיר את המידע המגיע לוועדה, הטופס ממולא על ידי האדם ועל ידי הגורם המפנה היכול להיות המטפל מטעם בית החולים, התחנה לבריאות הנפש, משירותי הרווחה, ממסגרת שיקומית בה משתף או מטפל פרטי. בני משפחה יכולים גם כן להיות חלק מתהליך זה, כשותפים או כמתאמי התהליך בהסכמת האדם עצמו. הוועדה מחליטה על תוכנית השיקום המתאימה למשתקם, ומחליטה על סוג השירות הנדרש. לאחר מכן צריך לבחור את המסגרות בהן יממש את החלטות הוועדה מבין המסגרות המוצעות באזור מגוריו. מתאם השיקום יקבל את הבקשה ויזמן ועדה בה יוחלט איזה שירות יינתן ממתי וכיצד.

בסוף התהליך יקבל המשתקם או הגורם המטפל בו אישור שהוא למעשה התחייבות כספית למימון שירות הניתן למשתקם. עם אישור זה יכול המשתקם לפנות לספק שירותי שיקום בתחום השיקום המסוים עליו הוחלט בוועדה.

ניתן לפנות לוועדת סל שיקום באמצעות פורטל ייעודי הפניה אמורה להתבצע על ידי גורם מקצועי בלבד (עו"ס פסיכולוג רופא וכדומה)[9]

פורטל סל שיקום נועד למילוי טפסים על ידי גורמים שונים לצורך הגשת בקשה לוועדת סל שיקום

תנאי הזכאות לקבלת שרותי סל שיקום[10]

הזכאות לקבלת שירותי סל שיקום מותנית בשלושה תנאי סף:

  • אדם עם מגבלה נפשית בהתאם לפריטים 33–34 בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות
  • אחוז נכות רפואית נפשית - מעל 40%, שנקבעה על ידי ביטוח לאומי או על ידי פסיכיאטר המוסמך לקבוע אחוזי נכות.
  • גיל - 18 ומעלה.

מי שעומד בקריטריונים הללו יוכל לקבל שירותי סל שיקום מסוגים שונים. אין זה אומר שהמשתקם יוכל לקבל כל שירות שירצה, אלא רק שקטגורית הוא זכאי לקבלת שירותים. תנאים נוספים תלויים בסוג השירות וכן במסגרת הספציפית ממנה מבקש האדם לקבל שרות ספציפי זה. כך למשל במסגרות רבות לא יתקבל אדם המכור לסמים שונים (אם יתקבל זה יהיה בתנאי שיעבור טיפול במרכז גמילה). כמו כן עשויים להידחות מי שהתנהגו באלימות במהלך אשפוזם או בזמן שהותם במסגרת שיקומית, וכן מי שביצעו עבירות פליליות שונות, או עלולים להוות סכנה לזולתם או לעצמם. דחיה אין פרושה שהאדם לא זכאי קטגורית לשירותי שיקום, אלא שהוא אישית נדחה מסיבות שונות.

תנאים נוספים וסייגים למתן שירותי שיקום:

מצבי תחלואה כפולה (שימוש בסמים, בריאות הנפש ומגבלה שכלית התפתחותית)

שימוש בסמים פוסל מתן שירותי סל שיקום כל עוד החולה לא עבר בהצלחה גמילה.

ישנם מקרים רבים בהם המגבלה הנפשית קיימת לצד מגבלה שכלית התפתחותית בולטת. כאשר אדם מסוים אובחן כסובל ממגבלה שכלית התפתחותית והוכר ככזה על ידי משרד הרווחה הוא לא יוכל לקבל שירותי סל שיקום במקרים רבים, גם אם הוא עומד לכאורה בקריטריונים המתוארים לעיל. זאת כיוון שאם אובחן כבעל מגבלה שכלית התפתחותית הוא אמור לקבל שירות ממסגרות ייעודיות לאוכלוסייה זו בלבד, הנמצאות בפיקוח של משרד הרווחה. קיימים גם מצבים הפוכים בהם אדם עם מגבלה שכלית התפתחותית והפרעה פסיכיאטרית הגיע מסיבה כלשהי לאשפוז ואובחן כסובל מהפרעה נפשית ונמצא זכאי לשירותי שיקום. אדם זה לא יוכל לקבל שירותים הניתנים לבעלי מגבלה שכלית התפתחותית. הסיבה לתסבוכת הזו היא שמדובר בשני משרדים ממשלתיים שונים: משרד הרווחה הנותן שירותים לאדם עם מגבלה שכלית התפתחותית ומשרד הבריאות האמון על שירותי סל שיקום. כל אחד מהמשרדים מתקצב את מקבלי השירותים. זכאות לשני לקבלת שירותים משני המשרדים בו זמנית משמע שאדם אחד יתוקצב משני המשרדים בו זמנית. כדי לעבור משירות של משרד הרווחה לשירות של משרד הבריאות יש צורך לפנות לוועדה בין משרדית המאשרת מעבר כזה.

"כפל שירותים": לא ניתן לקבל באותו זמן שני שירותים השייכים לאותה קבוצת שירותים (דיור, השכלה, פנאי, תעסוקה וכדומה) . לדוגמה לא ניתן לקבל בו זמנית שירות של תוכנית ליזמות תעסוקתית יחד עם שירות לווי של תעסוקה נתמכת או מפעל מוגן. כדי לפתור סוגיה זו נוצרה הקטגוריה של תעסוקה מעברית, המאפשרת למשתקם לתרגל את יכולותיו.

פירוט השירותים במסגרת סל שיקום

תעסוקה

ערך מורחב – שיקום מקצועי בבריאות הנפש

בתחום התעסוקה קיימים[11]:

  1. "מועדון תעסוקתי" – המועדון הוא מסגרת טרום תעסוקתית המיועדת להקנות מיומנויות יומיומיות עם דגש על הפן התעסוקתי[12]. כיום המגמה היא לעבור ממועדונים שהיו ממוקמים במקלטים ובמקומות מוזנחים ושהעבודות בהם היו פשוטות, למועדונים הכוללים התנסויות מגוונות ומעשירות, שיפור תנאי האסתטיקה והסביבה, תוך שיתוף מלא של המשתקמים בכל התהליכים והשינויים.
  2. "מועדון כישורי חיים" – המועדון מיועד לאנשים ברמת תפקוד דומה למועדון תעסוקתי. אלא שבשונה ממועדון תעסוקתי, העבודה במועדון היא גם על הקניית כישורי חיים, וגם מיומנויות תעסוקתיות. כשכישורי חיים כוללים ענייני אסתטיקה, ניהול חיים עצמאיים, השתלבות בקהילה, וכדומה[13].
  3. "מפעל מוגן" – מפעל מוגן נועד לאנשים שאינם מסוגלים להשתלב בשוק העבודה החופשי[14]. העבודה במפעלים מוגנים היא במרבית המקרים עבודה חרושתית: פירוק או הרכבה של חלקים, אריזה ועוד. אין יחסי עובד מעביד במפעלים אלה, והמשתקם מקבל בדרך כלל 'דמי שיקום' בגובה של 8 ש"ח לשעה לעובד מתחיל עד כ 12 ש"ח לשעה לעובד ותיק יותר. עובדים כ-4 שעות ביום. אחת ממטרות מסגרות אלה היא להכין משתקמים לעבודה בשוק החופשי במסגרת תעסוקה נתמכת.
  4. "תעסוקה נתמכת" – "תעסוקה נתמכת" היא שירות שניתן לאנשים עם מגבלה נפשית, שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה החופשית. השירות כולל ליווי המשתקם בבחירת מקום העבודה שמתאים לכישוריו, רצונו, ויכולותיו. השירות כולל השמה, ליווי, הדרכה ותמיכה בשלב המעבר לשוק הפתוח. השירות משולב בהכשרה מקצועית, בליווי גופים שונים, ומלווה בתנופה ציבורית ובחקיקה. מודל שיקומי זה נחשב למודל מבוסס ראיות[15]. ומיושם בהצלחה גם במקומות אחרים בעולם. בחלק מהמקרים (לא בכולם) עובד במסגרת תעסוקה נתמכת יקבל 'שכר מינימום מותאם' בהתאם לחוק שכר מינימום.
  5. "תעסוקה מוגנת בשוק הפתוח": מדובר במסגרות שיקום שהן "מפעל מוגן" אך העבודה בהן אינה חרושתית. המשתקם יכול לעבוד בבית קפה, בחנות ספרים, בעגלות או דוכני מכירה שונים וכדומה.
  6. "תעסוקה מעברית" שירות זה ניתן למשך שנה. תכליתו היא לאפשר למשתקמים המעוניינים בכך לתרגל מיומנויות הדרושות לעבודה בשוק החופשי בטרם יעברו מתעסוקה מוגנת לתעסוקה נתמכת או מתעסוקה נתמכת לתעסוקה בשוק החופשי.
  7. פיתוח יזמות: בשנים האחרונות מספר גורמים מציעים לזכאי סל שיקום שירותי ליווי לפיתוח של יזמויות שתכליתן לסייע לאותם זכאים המעוניינים לפתח עסק עצמאי. פיתוח יזמות ניתן תחת ההגדרה של תעסוקה נתמכת ומסופק באותם תנאים של תעסוקה נתמכת.
  8. תוכניות מיוחדות בתחום התעסוקה:
    1. "צרכנים נותני שירות" - תוכנית שיקום שתכליתה לסייע לזכאי סל שיקום המעוניינים להשתלב כעובדים מקצועיים או סמך מקצועיים בתחום השיקום בבריאות הנפש. התוכנית פועלת בכל אזורי הארץ[16].
    2. "החממה התעסוקתית (שת"ר)" תוכנית המסייעת לזכאים לפתח קריירה מקצועית בתחום לפי בחירתם. התוכנית היא תוכנית ארצית[17].
    3. "שירות לאומי": מיועד לצעירים בגיל שירות צבאי המעוניינים לתרום לחברה אף על פי שנמצאו לא כשירים לשירות בצה"ל.
    4. "התנדבות בצה"ל ": פרויקט ייחודי המאפשר לצעירים שנמצאו בלתי כשירים לשירות בצה"ל לשרת כחיילים לכל דבר. כיום ההקצאה היא ל 50 חיילים בשנה.

דיור[18]

"דיור מוגן": שירותי הדיור המוגן כוללים תיאום טיפול, תוכנית שיקום ועידוד להשתלבות בקהילה.

הדייר משתתף בהוצאות שכר הדירה, המזון, המים, הגז, החשמל, הביגוד והתרופות. כשברמות הכנסה מסוימות, הדייר זכאי להנחה. בכל חדר גר דייר אחד, ובכל דירה לא יותר מארבעה דיירים. דיור מוגן מחולק לשלושה סוגים:

  1. "דיור לוויין", "דיור מוגן", "דיור מוגן מתוגבר". ההבדל בין שלוש המסגרות האלו, הוא בעיקר במספר השעות שאנשי הצוות נמצאים בדירה. כשבדיור לווייני אנשי הצוות מגיעים פעם-פעמיים בשבוע. בדיור מוגן, שלוש עד חמש פעמים בשבוע יגיע איש צוות. בדיור מתוגבר, שש עד שבע פעמים בשבוע יגיע איש צוות. כשאנשי הצוות הם עובד מקצוע (עו"ס פסיכולוג וכדומה), ומדריך.
  2. "בית קבוצתי". השירות הוא שירות דיור מוגן, שכולל מספר רב יותר של דיירים, שממילא זכאים ליותר שעות אנשי צוות, כך שיש יותר זמן איש צוות בשטח.

"הוסטל" ההוסטל הוא מבנה מגורים גדול שבו מתגוררים דיירים (בדרך כלל עד שני דיירים בחדר). בהוסטל פועל צוות קבוע המלווה את הדיירים לאורך כל שעות היממה. בחלק מההוסטלים דיירי ההוסטל ממלאים מטלות משק בית הכוללות בין השאר תורנויות בישול וניקיון במקרים אחרים (למשל כאשר מדובר בהוסטל לבעלי צרכים פיזיים נלווים) עבודות המשק נעשות על ידי צוות סמך מקצועי מיוחד. במסגרת ההוסטל מתקיימות אף פעילויות חברתיות שונות המיועדות לדיירים. סוגי ההוסטלים הם:

  1. "הוסטל מתוגבר", מיועד לאנשים בעלי רמת עצמאות גבוהה.
  2. "הוסטל כוללני", מיועד לאנשים שצריכים יותר עזרה, וכולל גם שירותי פסיכיאטר, המבקר במסגרת מדי שבוע או שבועיים.
  3. "הוסטל צעירים", נועד להקל על צעירים בהשתלבות בקהילה, על ידי בניית סביבת מגורים לאנשים דומים להם בגילאי 18–25.
  4. "הוסטל לאנשים עם צרכים פיזיים נלווים" מיועד לאנשים עם מגבלה נפשית הזקוקים לטיפול סיעודי עקב גילם או מצב רפואי כרוני.

"קהילה תומכת". בקהילה תומכת יש הוסטל, במבנה מרכזי שבו יש צוות כל הזמן וניתנים שירותים שונים. חלק מהדיירים (לרוב העצמאים יותר והוותיקים יותר) גר בדירות שכורות במבנים בהם גרים גם אנשים שאינם זכאי סל שיקום. בדרך כלל אנשים הגרים בדירות מתגוררים בדירה גדולה יחסית בה עם מספר שותפים. הדיירים שנמצאים במצב משברי או שזה עתה הגיעו למסגרת מאשפוז גרים בדרך כלל במבנה המרכזי (ההוסטל). קהילה תומכת היא מעין יצור כלאיים המשלב בין מאפיינים של הוסטל ודיור מוגן על מנת ליצור דרגת ביניים בין הוסטל לדיור מוגן שתאפשר לדיירים הזקוקים לכך להתנסות בחיים עצמאיים יותר בלי לעזוב את המסגרת המגנה של ההוסטל.

"סיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים" שירות זה ניתן לאנשים הנכנסים לגור בדירה בקהילה תומכת או בדיור מוגן. הוא כולל עזרה ברכישה של ציוד בסיסי לבית: מיטה, מזרן, פלטה חשמלית, מקרר, ארון בגדים, שולחן אוכל ועוד. היקף הסיוע עומד על 3500 ש"ח. הסיוע מותנה בכך שספק הדיור לא מספק פריטי ציוד אלה לדייר. קבלת הסיוע כרוכה בפנייה לוועדת שיקום אזורית והגשת הצעות מחיר על הפריטים השונים[19].

חברה ופנאי[20]

  1. "מועדון חברתי" ו"מועדון צעירים" – כוללים פעילויות חברתיות שונות בכל מועדון ובהן אמנות, הרצאות, שחייה וטיולים. מועדון צעירים מיועד לגילאי 17–30.
  2. "פרויקט עמיתים" – עמיתים הוא מיזם ארצי של החברה למתנ"סים הפועל במתנסים שונים ברחבי הארץ. במסגרת התוכנית יכולים זכאי סל שיקום לקבל חוגים הפועלים במתנ"ס בעלות מופחתת ולקבל מפגשים אישיים עם מלווה שתכליתו לענות על בעיות שונות וכן לקדם רעיונות חדשים כשאלו עולים.
  3. "נופשון" נופשון הוא סיוע במימון של שהייה קצרת מועד (בדרך כלל פחות משבוע) במלון או מתקן נופש דומה ברחבי הארץ. שירות זה ניתן למסגרות מגורים שונות אחת לתקופה. השתתפות בנופשון כוללת השתתפות עצמית של הדייר בעלות הנופש (בדרך כלל ההשתתפות עומדת על כמה מאות ש"ח)[21].

תמיכה במשפחות[22]

  • ניתנים שירותי ייעוץ, הדרכה והנחיה, לבני משפחות האנשים עם מגבלה נפשית, בקבלה ובהתמודדות עם קשיים, במרכזי ייעוץ (יה"ל, וכן מרכזי מיל"ם של עמותת אנוש) למשפחות ברחבי הארץ.
  • מתקיימת תוכנית קש"ת (קידום שיתוף תקשורת), "קורס להכשרת הורים ובני משפחות האנשים עם מגבלה נפשית עם מחלה פסיכיאטרית של בניהם, בדרך קוגניטיבית".
  • מופעלת תוכנית "ציפור הנפש" (של חברת שלו) שתכליתה לסייע לאנשים עם מגבלה נפשית בתחום ההדרכה ההורית.

השכלה[23]

תחום ההשכלה כולל שני סוגי שירותים:

  • "השלמת השכלה" התוכנית מאפשרת להשלים השכלה תיכונית, בגרויות, אולפן לעולים וכמו כן מקיימת קורסים להכרת המחשב. המשתקם יכול לקבל קורסים אלה בעלות סמלית. כמו כן הוא מקבל ליווי אישי של הרכזת, שתכליתו לענות על צרכים מתהווים תוך כדי הלימודים ולנהל את תוכנית השיקום.
  • "השכלה אקדמית נתמכת" (חונכות אקדמית): מסגרת הפועלת בכל האוניברסיטאות בארץ ומאפשרת לזכאים לקבל תמיכה של חונך המסייע להם בנושאים לימודיים וגם בנושאים מנהליים שונים ונושאים אישיים.

"תיאום טיפול"[24]

במסגרת שירות זה מקבלים הזכאים ליווי של איש מקצוע (לרוב עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק וכדומה). תכלית ליווי זה היא לתאם בין גורמי השיקום השונים ולבנות יחד עם המשתקם תוכנית שיקום שתסייע לו להתפתח ולבסס תהליך מתמשך של שיפור באיכות החיים והחלמה אישית. שירות תיאום טיפול מתייחד בכך שהוא שירות שיקום ממוקד אדם, זאת להבדיל מסוגי שירותים אחרים של סל שיקום שבמרביתם יש מאפיין מוסדי במידה כלשהי.

"סומכות"[25] – שרותי סומכות כוללים ליווי של המשתקם, ועזרה בתפקוד במגוון נושאים הכוללים סיוע בסינגור עצמי ומימוש זכויות שונות, הנגשה של שירותים, סיוע בחיזוק מיומנויות חברתיות ועוד. השירות ניתן לאורך תקופה מוגבלת. שירות זה מתייחד בכך שהוא לא לגמרי תעסוקה לא לגמרי דיור או כל דבר אחר. הוא מתרכז במכלול, כלומר באדם עצמו בתפקוד שלו ובצרכיו המשתנים.

תוכניות ומסגרות ייחודיות

  • קלבהאוס - מסגרת המשלבת תעסוקה ומענה חברתי במקום פיזי אחד המנוהל ומופעל על ידי חבריו שהם זכאי סל שיקום. כיום פועלים ברחבי הארץ מספר מסגרות כאלה ובכל אחת מהן מספר עשרות חברים. כל מסגרת שונה מעט מהאחרות בפעילויות שהיא מציעה וביוזמות התעסוקה הקיימות בה. מסגרות הקלבהאוס בישראל נוסדו לפי מתכונת הפועלת במדינות רבות בעולם ומכונה בארצות דוברות אנגלית בשם Fountain House).

שירותים משלימים

  1. "שיקום דנטאלי"[26] - במסגרת הקרן לשירותים משלימים ניתן לקבל הפניה וטיפול שיניים. הזכאות היא אחת לשבע שנים. הטיפול ניתן במרפאות שיניים קהילתיות הפזורות בערים שונות בארץ. במסגרת הטיפול נכלל שיקום דנטלי מלא, כך שבפיו של החולה לא יחסרו שיניים או תחליף להן (לדוגמת גשר או פלטה) ולא תשארנה שיניים פגועות ללא טיפול שלם (סתימות, טיפולי שורש, מבנים וכתרים).

הטבות על ידי עמותות וגופים פרטיים לזכאי סל שיקום

  • בדיקות ראייה ומכירת משקפיים - "מבטים", ארגון צרכנות חברתית בתחום האופטומטריה אשר הוקם בסיוע האגודה למען העיוור, מציע משקפיים ועדשות של החברות המובילות במחיר מסובסד לזכאי סל שיקום.

מגמות ושינויים בשירותי סל שיקום[3]

במהלך שנות קיומו התרחב סל שיקום במידה רבה: נוספו סוגי מסגרות חדשים (למשל קהילה תומכת), והופעלו תוכניות חדשות. כמו כן ישנה שאיפה להגיע לקהל רחב יותר של זכאים במגזרים חברתיים שונים הכוללים את החברה הערבית בישראל, החברה החרדית, ועוד.

  • שינוי בקהל הזכאים: מאז החלת חוק שיקום נכי נפש בקהילה השתנה קהל היעד של שירותי סל שיקום בצורה משמעותית. אם בשנים הראשונות להפעלת החוק היה זה קהל מבוגר בעיקר, לאחר אשפוז ממושך שארך שנים, כיום מדובר באנשים צעירים יותר ושיעור המשתקמים המגיע אחרי אשפוז של שנים גם הוא נמוך משמעותית משהיה בתחילת הדרך.
  • שילוב מודל ההחלמה: ישנה מגמה לשלב את מודל ההחלמה בעבודה השיקומית[27] בין השאר באמצעות הטמעה של התערבויות מקדמות החלמה.
  • שיקום ממוקד אדם: שנה מגמה להכניס להכניס שירותים המבוססים על גישה של שיקום ממוקד אדם. שירות תיאום טיפול (ראה לעיל) הוא דוגמה לשירות כזה.
  • מדדי תוצאה: משנת 2011 ישנו תהליך הטמעה של מערכת מדדי תוצאה: במסגרת תהליך זה משרד הבריאות מודד באמצעות שאלונים את מצבו של המשתקם אחת לנקודת זמן. התוצאה מעובדת, מושווית (השוואה בין מסגרות שיקום שונות), מהווה בסיס לשיח מתמשך בין המשתקם לגורם הנותן לו שירות שיקום ובעיקר - נותנת לספק השירות מדד על איכות עבודתו מבחינת הלקוחות[28].
  • סוקרי איכות: בנוסף לכך קיימת מגמה לתת מקום מובנה לחוות דעתו של מקבל השירות על השירות אותו הוא מקבל. כוונה זו באה לידי ביטוי בצורת פרויקט סוקרי איכות- צרכנים נותני שירות המגיעים למסגרות שיקום שונות על מנת לראיין משתקמים ולהבין את דעתם על השירות אותו הם מקבלים[29].
  • יותר השכלה ויותר יזמות: יותר זכאי סל שיקום פונים לפתח קריירה מקצועית בתחומים שונים, בחלק מהמקרים גם בתחומים אקדמיים, דבר שלא היה קיים כמעט בשנים הראשונות להפעלת סל שיקום.
  • שירותים משולבים: ישנה מגמה של יצירת שירותים המשלבים בין תחומים שונים של סל שיקום כפי שקורה בקלבהאוס (המשלב פונקציות של תעסוקה ושל מועדון חברתי).

ביקורת על החוק ועל שירותי סל שיקום

מאז תחילת פעולת שירותי סל שיקום פורסמו מספר מאמרים בכתבי עת מחקריים, המבקרים את מערך השירותים כפי שהוא ניתן כיום:

  • למרות התפתחות של שירותים ומענים בקהילה, בית החולים עדיין מהווה את מרכז הכובד[3]: לשם פונים המטופלים הנמצאים במשבר נפשי חריף. בנוסף מערכת השיקום בכללה מקיימת את המודל הרפואי, לפיו הפרעה נפשית היא מחלה ככל המחלות ועיקר הטיפול בה אמור להיות טיפול תרופתי בעיקר.
  • שיעור המשתמשים בשירותי סל שיקום מתוך כלל הזכאים לקבל אותו עומד על כ-10% עד[30] 12%. במילים אחרות, מרבית האנשים הזכאים לקבל סל שיקום לא מנצלים כלל זכאות זו[3][31] הסיבות לכך קשורות למידע הקיים על שירותי שיקום וכן החשש מתיוג הקיים אצל חלק מהמשתקמים.
  • החוק קובע כי הזכאות לקבלת שירותים היא מנכות נפשית של 40% ומעלה. אולם יש אנשים שנקבע להם שיעור נמוך יותר של נכות נפשית, שיכלו להרוויח הרבה מאוד משירותי סל שיקום. ציבור זה, נותר למעשה ללא מענה מסודר וללא זכויות לקבלת שירותים.
  • השירותים הם שירותים סגרגטיביים במרבית המקרים: בהוסטל ובדיור מוגן גרים רק אנשים עם מגבלה נפשית. במפעל מוגן עובדים רק אנשים עם מגבלה נפשית[32]. כלומר מקבלי השירות מובדלים ומופרדים מכלל האוכלוסייה במקום לסייע בשילוב של אנשים עם מגבלה נפשית בחברה הרחבה. תוכניות מסוימות במסגרת סל שיקום (תוכנית עמיתים, צרכנים נותני שירות ועוד) אינן סגרגטיביות ופועלות לשילוב של מקבל השירות בחברה הכוללת.
  • כוונת החוק המקורית הייתה שאנשים יעבדו במפעל מוגן לאורך תקופה מסוימת, בדרך כלל של מספר חודשים, על מנת לרכוש הרגלי עבודה טובים וייצאו משם לתעסוקה נתמכת או לעבודה בשוק החופשי. לא תמיד מעבר כזה מתרחש בסופו של דבר. בפועל רבים מהעובדים במפעלים מוגנים נשארים לעבוד בהם לאורך שנים. זה כדאי לבעל המפעל כי יש לו עובד עם תפוקה גבוהה ויכולות גבוהות, שלא צריך לשלם לו שכר כמו לעובד בשוק החופשי. מי שמפסיד מכך הוא המשתקם שיכול היה להתפתח מקצועית ואישית. אותו דבר לגבי מסגרות מגורים: לחברה המפעילה את ההוסטל כדאי שאדם מסוים יישאר לגור בהוסטל כי היא מתוקצבת על ידי משרד הבריאות. הבעיה היא שאם המשתקם נשאר בהוסטל הוא מפספס את הכוונה המקורית של חוק שיקום נכי נפש בקהילה והיא - השתלבות בחיים בקהילה, לא במסגרת מובדלת וסגורה.
  • לגבי מסגרות מגורים ובמיוחד הוסטלים: קיימת טענה שלמעשה לא מדובר בתהליך של אל ממסוד כפי שקרה במדינות אחרות בעולם, אלא בתהליך של 'טרנס-ממסוד' כלומר: הוסטלים הפכו למעין בתי חולים בקהילה[33][32] המשמרים חלק מהמאפיינים של בית חולים.
  • חוק שיקום נכי נפש בקהילה מפריד בין תחומי שירות: דיור, תעסוקה, פנאי וכדומה. ישנה טענה לפיה הפרדה זו מבטאת גישה מוסדית, (הדומה לזו המקובלת בבתי אבות ובתים סיעודיים).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר החוקים תש"ס מס' 1746, מיום 21 יולי 2000, ע' 231
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אלכסנדר גרינשפון, יעקב מרגולין, ואליעזר ויצטום, פסיכיאטריה משפטית בישראל, בורסי הוצאה לאור, 2009
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 אורי אבירם, חוק שיקום נכי נפש בקהילה - הערכת ביניים (נייר עמדה), מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית, מרכז טאוב, 2015
  4. ^ פרץ-וייסוידובסקי, נ. ואבירם, א., חוק שיקום נכי נפש בקהילה: יזמות, מנהיגות וניצול הזדמנויות בעיצוב מדיניות, ביטחון סוציאלי 101, 2017, עמ' 141-167
  5. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, שיקום בקהילה, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/Pages/default.aspx, ‏ללא ציון תאריך
  6. ^ למרות השם "סל שיקום", המושג מדבר על שיקום פסיכיאטרי בלבד.
    שירותים אחרים הנוגעים לבני אדם עם נכות פיזית או חושית, ניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי בישראל, ועל ידי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות.
  7. ^ משרד הבריאות, פרטי הקשר של וועדות השיקום האזוריות
  8. ^ ללא ציון שם כותב, שירותי סל שיקום לפי מחוזות, באתר אביליקו, ‏ללא ציון תאריך
  9. ^ חג ש., סקירת פורטל סל שיקום, באתר הקישורים שלי, ‏01/01/2022
  10. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, שיקום בקהילה / תנאים לקבלת שירותי שיקום, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/Pages/default.aspx
  11. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, תעסוקה, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/employment/Pages/employment.aspx
  12. ^ משרד הבריאות, מועדון תעסוקתי, סטנדרטים ונהלים להפעלת השירות
  13. ^ עו"ס רונית רפאלי, מועדון כישורי חיים-"אנוש" נתניה, באתר http://homesh.org.il/95-מועדון-כישורי-חיים-אנוש-נתניה, ‏2004
  14. ^ משרד הבריאות - האגף לבריאות הנפש, בריאות הנפש (סל שיקום) - מפעל מוגן, באתר http://call.gov.il/infocenter/index?page=content&id=EL5087, ‏ללא ציון תאריך
  15. ^ נצחיה פרוכטר, גילי פרימרמן וסיגל וקס, תעסוקה נתמכת לאנשים עם מגבלה נפשית - נקודת המבט הייחודית של מרפאים בעיסוק, כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק 16 (1), 2007
  16. ^ ורד מרזר-ספיר, ברק הר-לב, סיגל מאוטנר, תכנית "צרכנים נותני שירות" - חזון ישן הופך למציאות חדשה, כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק 18 (3), 2009
  17. ^ שת"ר החממה התעסוקתית, שת"ר החממה התעסוקתית, באתר http://www.shatar.co.il/
  18. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, דיור בקהילה, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/housing/Pages/default.aspx
  19. ^ סיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים לאוכלוסיית נפגעי נפש, באתר דיור בקהילה
  20. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, חברה ושעות פנאי, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/leisure/Pages/default.aspx
  21. ^ משרד הבריאות - אגף בריאות הנפש, בריאות הנפש (סל שיקום) - נופשונים, באתר http://call.health.gov.il/infocenter/index?page=content&id=EL11420&actp=search&viewlocale=he_IL&searchid=1500367978890
  22. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, תמיכה במשפחות, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/families/Pages/default.aspx
  23. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, השלמת השכלה, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/education/Pages/default.aspx
  24. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש., תחומי סל שיקום - תיאום טיפול, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/Pages/default.aspx
  25. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, סומכות שיקומית, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/household_helping/Pages/default.aspx
  26. ^ משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, טיפולי פה ושיניים לזכאי סל שיקום, באתר http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/dental/Pages/default.aspx
  27. ^ Max Lachman, Amir Tal, Noami Hadas-Lidor, The Implementation of the Recovery Paradigm in Mental Health in the Context of Israeli Society, IJOIT - כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק 18 (2), 2009
  28. ^ פרויקט מדדי תוצאה אוניברסיטת חיפה, הפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות בשיקום הפסיכיאטרי, באתר http://psroutcomes.haifa.ac.il/index.php/he/2013-05-09-09-05-56/2013-05-09-09-10-57, ‏2011
  29. ^ תמר פלי-אלטיט, רונית רוזן, אסתר וייסברג, סוקרי איכות, סקר צרכנים לגבי איכות חיים ושביעות רצון משירותי השיקום הפסיכיאטרי בקהילה כמשוב לקידום ושיפור השירות, IJOIT כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק 18 (3), 2009
  30. ^ משרד הבריאות, בריאות הנפש בישראל שנתון סטטיסטי, 2012
  31. ^ נעמי שטרוך, יחיאל שרשבסקי, דניז נאון, נגה גיל, נעם פישמן, אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות: ראייה משולבת של מערכות השירותים, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 2009
  32. ^ 32.0 32.1 אורי אבירם, דליה גיא וישראל סייקס, הרפורמה במדיניות בריאות הנפש, 1997–1995: הזדמנות שהוחמצה, ביטחון סוציאלי
  33. ^ אורי אבירם, שירותי בריאות הנפש על פרשת דרכים, מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33508586חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוק_שיקום_נכי_נפש_בקהילה&oldid=2044967"